אנטוניה ימין

אנטוניה ימין
	אנטוניה ימין באוגוסט 2018
לידה	13 בספטמבר 1988 (בת 36); מנהיים, גרמניה
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
עיסוק	כתבת
מעסיק	בילד, חדשות 12
תחום סיקור	אירופה
בן או בת זוג	אמיר הילל (2013–?)
קישורים חיצוניים
פייסבוק	antonia.yamin
טוויטר	antonia_yamin

אנטוניה ימין (נולדה ב-13 בספטמבר 1988) היא עיתונאית ישראלית המשמשת ככתבת בערוץ הטלוויזיה של העיתון הגרמני "בילד" וכתבת "חדשות 12" בגרמניה.

משפחה

אנטוניה רוזמרי ימין נולדה במנהיים שבגרמניה. אמה היא גרמנייה נוצרייה שהגיעה ב-1986 לחופשה בישראל והחליטה להישאר לאחר שפגשה בחוף הים את מי שעתיד היה להיות בן זוגה. אביה הוא ישראלי ממוצא טריפוליטאי^[1]. השניים עברו לגרמניה ושם ימין נולדה. כשהייתה בת שנתיים חזרה עם הוריה לישראל, שהתמקמו בנתניה, שם גדלה והתחנכה^[2].

ימין נשואה לשחקן אמיר הלל^[3] והשניים הורים לבת^[4].

השכלה

ימין למדה במגמות פסיכולוגיה וספרות בתיכון ש"י עגנון וסיימה את לימודיה בשנת 2006. לאחר מכן, התגייסה לצה"ל ושירתה כמש"קית חינוך בחיל האוויר בקריה. במהלך השירות עברה גיור במסגרת קורס בבסיס מחו"ה אלון^[2].

ימין היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. למדה גם לימודי עיתונאות בבית הספר לעיתונאות "כותרת" שבאוניברסיטת תל אביב^[5].

עבודה עיתונאית

במהלך לימודיה האקדמיים, החלה ימין לעבוד באתר "onlife", תחילה כפרילנסרית ובהמשך ככתבת קבועה^[2]. לאחר מכן היא עבדה בפרנקפורט בעיתון "פרנקפורטר רונדשאו", והתמחתה בעיתונות מקומית^[2]. אחרי שובה לישראל החלה לעבוד כתחקירנית בחדשות 10^[2]. באוגוסט 2015 עזבה את ערוץ 10 לאחר שקיבלה הצעה מהטלוויזיה הציבורית הגרמנית ZDF לסקר את ישראל והרשות הפלסטינית, שם עבדה בשנים 2015–2016^[5].

בספטמבר 2016 החלה לעבוד בתאגיד השידור הציבורי "כאן" ובשנת 2016 התמנתה לשמש כתבת לענייני אירופה. מאז היא חיה בברלין^[2].

בשנת 2017 קיימה ימין ריאיון נדיר עם המשרתת של היטלר אחרי שזאת נצרה את סודה במשך 70 שנה^[6].

בקיץ 2018 ימין חדרה ללב לבה של הסצנה הנאו-נאצית במזרח גרמניה כאשר צילמה בפסטיבל רוק נאו-נאצי^[7], כתבה אשר סוקרה בהרחבה גם בתקשורת המקומית בגרמניה^[8]^[9]. במהלך שנת 2018 היא ראיינה פעמיים את קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ. בתחילת שנת 2019 ראיינה את קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לרגל יום השואה הבינלאומי^[10].

באוקטובר 2018 העניק הסופר עמוס עוז את הריאיון הטלוויזיוני האחרון שלו לאנטוניה ימין. במהלך הריאיון הוא דיבר גם על המוות^[11]. עוז הלך לעולמו חודשיים לאחר מכן.

בשנת 2019 זכתה בפרס לעיתונאות למצוינות בסקירת התפוצות בתקשורת הישראלית של ארגון "בני ברית"^[12].

בפברואר 2022 הודיעה כי תעזוב את העבודה בתאגיד השידור הישראלי לטובת הערוץ הגרמני של העיתון "בילד"^[13]^[14]. היא החלה לעבוד ב"בילד" ב-1 במאי 2022. במאי 2023 החלה לעבוד ככתבת חדשות 12 בגרמניה^[15].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטוניה ימין בוויקישיתוף

אנטוניה ימין, ברשת החברתית פייסבוק
אנטוניה ימין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנטוניה ימין, ברשת החברתית אינסטגרם
אנטוניה ימין, סרטונים בערוץ היוטיוב
צביקה קליין, ‏ימין. חזקה., בעיתון מקור ראשון, 17 באפריל 2019
בן עופר, קצת גרמנייה, הרבה ישראלית: בקרוב על המסך של התאגיד החדש, באתר Xnet‏, 10 בינואר 2017
מה קורה כאן - אנטוניה ימין: "להיות היום יהודי 'גלוי' בגרמניה- זה מסוכן", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2019

הערות שוליים

^ מה- ZDF הגרמני לשידור הציבורי בישראל, באתר כאן בלוג, ‏20 בספטמבר 2016
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בן עופר, קצת גרמנייה, הרבה ישראלית: בקרוב על המסך של התאגיד החדש, באתר Xnet‏, 10 בינואר 2017
^ יוני פרוים, החגיגה המשפחתית של גיל ריבה, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 24 באפריל 2016; ראו בתמונה האחרונה
^ ציוץ של אנטוניה ימין ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 בדצמבר 2020
^ ¹ ² הכירו את אנטוניה ימין, באתר וואלה, 1 בספטמבר 2016
^ הייתי המשרתת של אדולף היטלר, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל,", באתר יוטיוב (אורך: 14:57)
^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2018-07-03), "היהודים מסתירים את האמת": תיעוד מלב האירוע הניאו נאצי הגדול בגרמניה, נבדק ב-2019-03-19
^ "Ich hätte nie gedacht, dass es noch so einen Hass gibt", www.t-online.de (בגרמנית)
^ Thomas Vorreyer, Lidia Polito, Israelisches Filmteam lässt sich von Neonazis erklären, wie Juden angeblich die Welt beherrschen, Vice, ‏2018-08-23 (בגרמנית)
^ מרקל בריאיון בלעדי: "אמרתי לפוטין שהאיראנים צריכים להתרחק מהגבול", בביצוע ערוץ-כאן חדשות,, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:21)
^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2018-10-26), "פוחד מהמוות": הסופר עמוס עוז בריאיון גלוי, נבדק ב-2019-03-19
^ כבוד: אנטוניה ימין וצביקה קליין יקבלו את פרס בני ברית, באתר אייס, 4 באפריל 2019
כתב מקור ראשון צביקה קליין זוכה בפרס בני ברית למצוינות, בעיתון מקור ראשון, 4 באפריל 2019
^ כאן חדשות: דב גיל-הר לאירופה, אנטוניה ימין לבילד טי.וי הגרמני, באתר וואלה, 16 בפברואר 2022
^ ציקי ברנדוין, ‏אנטוניה ימין מ'כאן' עוזבת לתפקיד יוקרתי, באתר כיכר השבת, 16 בפברואר 2022
^ לשעבר בכאן 11: הרכש החדש והמפתיע של חדשות 12, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2023

[1] מה- ZDF הגרמני לשידור הציבורי בישראל, באתר כאן בלוג, ‏20 בספטמבר 2016

[קצת_גרמנייה,_הרבה_ישראלית-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בן עופר, קצת גרמנייה, הרבה ישראלית: בקרוב על המסך של התאגיד החדש, באתר Xnet‏, 10 בינואר 2017

[3] יוני פרוים, החגיגה המשפחתית של גיל ריבה, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 24 באפריל 2016; ראו בתמונה האחרונה

[4] ציוץ של אנטוניה ימין ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 בדצמבר 2020

[וואלה_ברנז'ה-5] ¹ ² הכירו את אנטוניה ימין, באתר וואלה, 1 בספטמבר 2016

[6] הייתי המשרתת של אדולף היטלר, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל,", באתר יוטיוב (אורך: 14:57)

[7] כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2018-07-03), "היהודים מסתירים את האמת": תיעוד מלב האירוע הניאו נאצי הגדול בגרמניה, נבדק ב-2019-03-19

[8] "Ich hätte nie gedacht, dass es noch so einen Hass gibt", www.t-online.de (בגרמנית)

[9] Thomas Vorreyer, Lidia Polito, Israelisches Filmteam lässt sich von Neonazis erklären, wie Juden angeblich die Welt beherrschen, Vice, ‏2018-08-23 (בגרמנית)

[10] מרקל בריאיון בלעדי: "אמרתי לפוטין שהאיראנים צריכים להתרחק מהגבול", בביצוע ערוץ-כאן חדשות,, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:21)

[11] כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2018-10-26), "פוחד מהמוות": הסופר עמוס עוז בריאיון גלוי, נבדק ב-2019-03-19

[12] כבוד: אנטוניה ימין וצביקה קליין יקבלו את פרס בני ברית, באתר אייס, 4 באפריל 2019
כתב מקור ראשון צביקה קליין זוכה בפרס בני ברית למצוינות, בעיתון מקור ראשון, 4 באפריל 2019

[13] כאן חדשות: דב גיל-הר לאירופה, אנטוניה ימין לבילד טי.וי הגרמני, באתר וואלה, 16 בפברואר 2022

[14] ציקי ברנדוין, ‏אנטוניה ימין מ'כאן' עוזבת לתפקיד יוקרתי, באתר כיכר השבת, 16 בפברואר 2022

[15] לשעבר בכאן 11: הרכש החדש והמפתיע של חדשות 12, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]