אנסי
העיר ותולדותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |||
מדינה | צרפת | ||
---|---|---|---|
חבל | אוברן-רון-אלפ | ||
מחוז | סבואה עילית | ||
נפה | נפת אנסי | ||
ראש העיר | François Astorg | ||
שטח | 66.93 קמ"ר | ||
גובה | 448 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 131,715 (1 בינואר 2021) | ||
קואורדינטות | 45°53′57″N 6°07′46″E / 45.899166666667°N 6.1294444444444°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
https://www.annecy.fr/ | |||
אנסי (בצרפתית: Annecy) היא העיר הגדולה ביותר בסבואה עילית שבחבל אוברן-רון-אלפ שבדרום-מזרח צרפת. העיר שוכנת בקצהו הצפוני של אגם אנסי והיא נמצאת כ-35 ק"מ דרום-מערבית לז'נבה. עקב מחסור בקרקעות זמינות נשארה אוכלוסיית העיר יציבה עם השנים. בשנת 2013 התגוררו בגבולות העיר 52,029 תושבים. עם זאת, במטרופולין שלה גרים 221,000 תושבים. העיר מכונה "ונציה של הרי האלפים", בגלל נהר התיו העובר בה ומתפצל לשתי תעלות בעיר.
במהלך המאה ה-14 עברה השליטה באזור מרוזנות ז'נבה לרוזנות סבויה. בשנת 1434 הפכה העיר לבירתו של מחוז סבויה, מעמד שנשמר בזמן שלטונם של בית ז'נבה-נאמור עד שנת 1659. חשיבותה של העיר גברה לאחר הרפורמציה הקלוויניסטית של ז'נבה, אז הפכה למקום מושבו של הבישוף של ז'נבה. אנסי הייתה עיר מושבו של פרנציסקוס מסאל, ומשכך שימשה מוקד להתחזקות הקתולית בסביבה בתקופת הקונטרה-רפורמציה.
ב-1860 סופח אזור סבויה והעיר הפכה לחלק מצרפת.
מאז סוף המאה ה-19 הפכה העיר למרכז תיירותי. קרבתה לאגם והתעלות העוברות בה עזרו בהפיכתה לאתר תיירות פופולרי, בנוסף לסביבה ההררית הפסטורלית והקרבה לאתרי סקי רבים. המדיניות הסביבתית העירונית הצליחה לשמור על 40.3% מהשטחים הירוקים, והעיר קיבלה בשנת 2015 את פרס "פרח הזהב" הניתן לתשע הערים הצרפתיות הפורחות ביותר. מאז 1960 מתקיים בעיר הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה של אנסי, המתארח במרכז התרבות בונליו.
בעקבות הקמתה של אוניברסיטת סבואה בשנת 1973 הפכה העיר למרכז אקדמי.
חיים יהודיים באנסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוכחות יהודית התקיימה בעיר כבר מימי הביניים. היהודים חיו בגדה הימנית של נהר התיו, מחוץ לחומות העיר המבוצרות. Rue des Juifs ("רחוב היהודים") הפך מאוחר יותר ל-Quai de l'Evêché[1]. האוכלוסייה היהודית באזור גדלה כתוצאה ממלחמת 1870 בין צרפת לפרוסיה והגעתם של יהודים רבים מ אלזס-לורן.
בתקופת השואה הייתה אנסי נקודת מעבר לעשרות אלפי יהודים שביקשו לברוח מצרפת הכבושה לשווייץ.[2][3]
בשנת 1963 הוקם בעיר בית כנסת בתרומתו של איש העסקים היהודי רודולף מוס. מוס הגיע לעיר עם משפחתו ב–1938 מאולם (Ulm) שבדרום גרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, וייסד בה מפעל לעיבוד פלדה[4]. בעיר אין בית ספר יהודי, וילדי הקהילה הולכים לבית ספר ציבורי מקומי, ובשנות התיכון לבית הספר יהודי בעיר הסמוכה אקס-לה-בן. במתחם בית הכנסת יש מקווה לנשים[1].
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקלים באנסי | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 5.4 | 7.6 | 12.0 | 15.6 | 20.5 | 24.0 | 26.1 | 25.7 | 20.7 | 16.0 | 9.5 | 5.6 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -1.6 | -1.0 | 1.6 | 4.7 | 9.5 | 12.5 | 14.3 | 14.1 | 10.4 | 7.2 | 2.3 | -0.7 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 91.2 | 82.2 | 94.6 | 102.8 | 105.1 | 90.0 | 100.8 | 114.8 | 123.3 | 118.0 | 116.8 | 109.9 |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
Palais de l'Isle jail בלילה
-
טירת אנסי
-
תעלה העוברת בעיר
-
מראה בתעלה
-
אגם אנסי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שי, אילת מאמו (2024-07-24). "הקהילה היהודית הזעירה בעיר המכונה "ונציה של הרי האלפים"". Ynet. נבדק ב-2024-10-16.
- ^ על סיפורה של פליטה יהודיה שעברה באנסי בדרך לשווייץ, באתר יד ושם
- ^ צבי הראל, בזמן השואה: מנהיגה בת 13, באתר www.israelhayom.co.il, 11.4.2018
- ^ קץ הרפובליקה החילונית | יואב שורק, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2015-11-06
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אנסי
- אורנה בן חיים, חופשה קיצית באגם אנסי, באתר ynet, 9 ביולי 2018
- אנסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנסי (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
- אנסי, ברשת החברתית אינסטגרם
- אנסי, ברשת החברתית LinkedIn
- אנסי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- נטע קלימי עילם, אנסי – ונציה של האלפים, באתר GoTravel