ארנה טיסליוס
לידה |
10 באוגוסט 1902 סטוקהולם |
---|---|
פטירה |
29 באוקטובר 1971 (בגיל 69) Helga Trefaldighet, שוודיה |
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום מגורים | שוודיה |
מקום קבורה | בית הקברות הישן של אופסלה |
מקום לימודים | אוניברסיטת אופסלה |
מנחה לדוקטורט | תאודור סוודברג |
מוסדות | אוניברסיטת אופסלה |
תלמידי דוקטורט | רוברט ויליאמס |
פרסים והוקרה |
|
ארנה וילהלם קאורין טיסליוס (בשוודית: Arne Wilhelm Kaurin Tiselius; 10 באוגוסט 1902 – 29 באוקטובר 1971) היה ביוכימאי שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1948, "על מחקרו על אלקטרופורזה ואנליזת ספיחה, ובמיוחד על תגליותיו בנוגע לאופי המורכב של חלבוני סרום".
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיסליוס נולד בסטוקהולם. לאחר מות אביו עברה המשפחה לגטבורג, שם סיים את לימודיו בבית הספר העיוני (Realgymnasium) בשנת 1921. לאחר מכן החל בלימודי כימיה באוניברסיטת אופסלה, ממנה קיבל תואר דוקטור בשנת 1930.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך לימודיו, בשנת 1925, התמנה טיסליוס לעוזר מחקר במעבדתו של הכימאי חתן פרס נובל תאודור סוודברג. כותרת הדיסרטציה שלו הייתה "שיטת הגבול-הנע לחקר האלקטרופורזה של חלבונים".[1] לאחר קבלת תואר הדוקטור, בשנת 1930, התמנה לפרופסור משנה (Docent) בכימיה, באוניברסיטת אופסלה. בשנת 1931–1935 פרסם סדרת מחקרים על דיפוזיה וספיחה בזאוליטים, מינרלים נקבוביים. את מחקריו אלה המשיך במהלך ביקור בן שנה במעבדתו של הכימאי יו סטוט טיילור באוניברסיטת פרינסטון.
עם חזרתו לאופסלה חזר למחקר בתחום החלבונים, ובמיוחד ניסה ליישם שיטות פיזיקליות לחקר בעיות ביוכימיות. מחקרים אלה הובילו לפיתוח שיטה משופרת מאוד לביצוע אנליזה אלקטרופורטית, אותה המשיך לשפר בשנים הבאות.[2] שיטת האלקטרופורזה המשופרת ושיטת אנליזת הספיחה, סייעו רבות לחקר חלבונים, ועל תרומות אלה זכה לפרס נובל לכימיה לשנת 1948. אלקטרופורזה של חלבוני סרום איפשרה לטיסליוס לסווג אותם לארבעה סוגים, אלבומין, ושלושת סוגי הגלובולין - אלפא, בטא וגאמא.
ב-1938 קיבל מינוי מיוחד לפרופסור מחקר, במכון לכימיה פיזיקלית. ב-1946 הוקמה מחלקת הביוכימיה וטיסליוס בראשה. טיסליוס היה סגן נשיא בקרן נובל משנת 1947, ונשיא הקרן בשנים 1960–1964. כמו כן היה נשיא הארגון הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) בשנים 1951–1955, ופעל רבות לארגון מחדש של המחקר בשוודיה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. טיסליוס זכה במדליית פרנקלין ב-1955, והיה לעמית החברה המלכותית ב-1957.[3]
טיסליוס נפטר מהתקף לב בשנת 1971 באופסלה, והותיר אחריו אישה ושני ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארנה טיסליוס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פרטים אודותיו באתר NNDB
- ארנה טיסליוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארנה טיסליוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A Tiselius (1930). "The moving-boundary method of studying the electrophoresis of proteins". Nova Acta Regiae Societatis Scientiarum Upsaliensis. Ser. IV, Vol. 7 (4)
- ^ Tiselius, A. (1937). "A new apparatus for electrophoretic analysis of colloidal mixtures". Transactions of the Faraday Society 33: 524–1933. doi:10.1039/tf9373300524
- ^ Kekwick, R. A.; Pedersen, K. O. (1974). "Arne Tiselius 1902-1971". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society 20: 401–428. doi:10.1098/rsbm.1974.0018. PMID 11615762
זוכי פרס נובל לכימיה | ||
---|---|---|
1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | |
1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) |
- זוכי פרס נובל לכימיה
- כימאים שוודים
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- בוגרי אוניברסיטת אופסלה
- סגל אוניברסיטת אופסלה
- זוכי פרס נובל שוודים
- חברי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
- שוודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- שוודים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- שוודים שנולדו ב-1902
- שוודים שנפטרו ב-1971
- זוכי מדליית פרנקלין