אשל הנשיא

אשל הנשיא

אשל הנשיא אשל הנשיא
מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	מרחבים
גובה ממוצע	‎192 מטר
תאריך ייסוד	1952
סוג יישוב	יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	153 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת מערב הנגב מוגדלת)   אשל הנשיא (למפת מערב הנגב רגילה)   אשל הנשיא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אשל הנשיא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אשל הנשיא 31°19′33″N 34°41′51″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	8 מתוך 10
http://www.eshelnet.com

אֵשֶׁל הַנָּשִׂיא הוא כפר נוער שנמצא בשטח המועצה האזורית מרחבים, בין הערים באר שבע ואופקים. בכפר קיימות מספר מחלקות: בית ספר שש שנתי, פנימייה, בית ספר רוטמן לנערים אוטיסטים בתפקוד גבוה-בינוני ומשק חקלאי.

מקור שם הכפר בעצי האשל הגדלים במקום. בספר בראשית כא בפסוק לג נאמר על אברהם ״ויטע אשל בבאר שבע״ וכן כאות כבוד לחיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל שביקר בכפר בשנת 1952.

בית הספר החקלאי וכפר הנוער הצמוד אליו הוקמו בשנת 1952 במטרה להעניק חינוך חקלאי לנערים ולנערות מהמושבים שהוקמו באותן שנים בנגב הצפוני. כפר הנוער כלל בתחילה גם את מגורי המורים והמדריכים ובעשורים שלאחר שנות ה-50 מכן התפתח יישוב בתוך כפר הנוער.

מנהלי המחלקות בכפר: מנהל הכפר הוא ד"ר עוזי תפוחי. מנהל הפנימייה הוא עומר עמנואל. מנהלת בי״ס רוטמן לצרכים מיוחדים היא מרסל דניאלי. מנהלת בית הספר היא בת-חן פלד-כהן. מנהל המשק החקלאי הוא אליאס מרדכי.

בבית הספר שבכפר לומדים תלמידים מהיישובים להבים ובאר שבע וכן מקיבוץ חצרים והמושבים תאשור, ברוש, תדהר, נבטים, אשלים, שדה משה (מושב) ועוד.

הפנימייה מצטיינת ומובילה במינהל לחינוך התיישבותי בתחום הפדגוגי לחינוך לערכים. מאופיינת בנוער איכותי המתחנך במסגרת מז׳ עד יב׳ ברובו מהפריפריה נתיבות, אופקים, באר שבע ומושבים.

בוגרי הפנימייה מגיעים ל-100% זכאות בבגרות איכותית כל שנה. 25% בכל מחזור מגיעים לשנת שירות ומכינות. הפנימייה משקיעה רבות בפעולות ערכיות, תגבורי למידה, ותפעול משק חקלאי הכולל רפת, דיר ולול במהלך כל השנה.

היסטוריה

שנות ה-50-60

בית הספר "אשל הנשיא הוקם ב-1951 וכפר הנוער באותו שם הוקם בשנת 1952 בצמוד אליו. בית הספר הוקם בסמוך למועצה אזורית מרחבים ונועד לשרת את אוכלוסייתה. טקס ההקמה הפתיחה התקיים בסוף נובמבר 1952.

זלמן וילקומירסקי תיפקד כמנהל הכפר בשנים הראשונות והקים מסורת של התגוררות המנהל במקום. בתחילת דרכו בית הספר שם דגש על הענקת השכלה חקלאית, מקצועית ועיונית לאוכלוסיית תלמידים של מושבים, קיבוצים ועיירות פיתוח אשר הוקמו בנגב צפוני-מערבי בשנים הראשונות להקמת ישראל. מתוך רעיון של תיעוש מזורז, בו דגלה מפלגת מפא"י, נבע כי במדינת ישראל ישנו צורך גבוה ביצרנים- בעלי מקצוע, חקלאיים מושכלים. עם הקמתם של אזורי פיתוח ובנייה בתוכם מפעלים רבים, ביקוש לבעלי מקצוע עלה עוד יותר. המטרה הייתה למנוע עלייתו של אחוז ה"צווארונים הלבנים" בקרב הישראליים בהשוואה לעובדי משק חקלאי ותעשייה. לדבריו של שר החינוך, זלמן ארן (פעל בין השנים 1955-1960, 1963-1969), ישראליים חייבים לכלכל את עצמם ודרך הטובה ביותר היא הקמת תעשייה ושימור אופייה החקלאי של ישראל (לעומת מדינות אירופאיות, בהן משק חקלאי הצטמצם). לדבריו, לימודים מקצועיים וחקלאיים באים לגדל זרעים (תלמידים) לתעשייה וכלכלה המפותחים של ישראל. הוא תמך רבות בהקמתם והרחבתם של בתי הספר המחנכים כוח עבודת כפיים של ישראל. "אשל הנשיא", בהיותו בית הספר חקלאי גם הוא שיקף את מדיניותו של ארן זלמן- ב"אשל הנשיא" לאורך שנים רבות הודגשה חשיבותה של השכלה לעבודת כפיים.

מערכת חינוך בית ספרי

בתחילת דרכו בית הספר החקלאי "אשל הנשיא" דגל בהכשרת דור חדש של חקלאיים. במובן זה בית הספר העניק הכשרה, אשר ישמש בוגרי בית הספר בעבודתם במשקים פרטיים של הוריהם (משק זעיר) ובמשקים מושביים. בסיומו בית הספר בוגרים יצאו עם תעודות מקצועיות, אשר אפשרו להם להשתלב בשוק העבודה בתחומי חקלאות ותיעוש. מדובר בחינוך ארבע שנתי מכיתות ט' עד יב'.

מגמה מקצועית

תחומים בהם עסקו תלמידי מגמה מקצועית הם: מכונאות, אגרונומיה, ניהול משק זעיר, נגרות, חשמלאות. המקצועות אלו יועדו לבנים. תלמידות למדו כלכלת בית. בסיום ארבע שנים במגמה מקצועית בוגרים קיבלו תעודת גמר ממשלתית. תלמידי מגמה ברובם גרו בפנימייה ועבדו במשק חקלאי שישה ימים בשבוע. חלק מתלמידים התחיל לעבוד עוד לפני זריחת השמש, בשעה 4-5. זה נבע מצורך לחלוב פרות. תלמידים חולבים התחילו ללמוד בשעה שבע וחצי. לדבריו של זאב מילר (מנהל השלישי של אשל הנשיא), בשעת 11 התלמידים מרוב העייפות נרדמו על שולחנות בית הספר. תלמידים שעבדו בשעות הבוקר המאוחרות למדו אחרי צהריים- דבר הקשה על התלמידים ללמוד בצורה פרודוקטיבית. לדעתו של זאב מילר, מגמה מקצועית במצבה הקיים הייתה מיותרת וחסרת משמעות קידומי.

מגמה עיונית

לצד מגמה מקצועית פעלה מגמה עיונית. תלמידי המגמה כללו תלמידים מהקיבוצים אורים וחצרים, ממושבי מרחבים ומהפנימיה. התלמידים האקסטרניים נסעו בכל יום לבית הספר. התלמידים האקסטרניים לא עסקו בחקלאות במסגרת משק החקלאי של "אשל הנשיא", אלא בקיבוציהם ובמושבים. בסיום ארבע שנים של לימודים התלמידים ניגשו למבחני בגרות.

שנות ה-70

ביטול מגמה מקצועית

בתחילת שנות ה-70 בית הספר נתקל בבעיית מחסור בתלמידים. המחסור נבע מהקמתם של בית ספר יסודי ותיכון במרחבים. כמו כן לדעתם של הורי התלמידים חינוך מקצועי לא ענה על דרישות העולם המשתנה ולא קידם תלמידים. כהרף עין בית הספר נשאר עם 170 תלמידים של פנימייה וילדי קיבוצים. בית הספר הגיע למצב שפל, בכך שאף אחד לא רצה ללמוד בו. כחלק מהביקורת המוטחת על "אשל הנשיא" וכמענה לעזיבתם של תלמידים רבים הנהלת בית הספר פתחה בצעדים לשיפור המראה הכללי שלו. בצעד ראשון הוחלט לתת לתלמידים אפשרות ללמוד, ולא רק לעבוד במשק החקלאי של בית ספר. בתחילת שנות ה-70 ימי העבודה צומצמו ליום אחד. מאז ועד היום תלמידי אשל הנשיא עובדים במשק רק יום אחד בשבוע, לפי חלוקת התלמידים לפי ימים, וכך נוצר רצף עבודה במשק החקלאי. הצעד השני, אשר עורר בזמנו התנגדות רבה בבית הספר, היה ביטול המגמה המקצועית. לדברי מנהל בית הספר באותן שנים, זאב מילר, חלק גדול מסגל בית הספר התנגד לצעד זה, במיוחד מורים בחינוך מקצועי. הם טענו, שתלמידים, אשר לומדים במסלול זה אינם מסוגלים ללמוד משהו אחר. תלמידי מסלול מקצועי ברובם היו יוצאי עדות המזרח, אשר לדבריו של קרל פרנקנשטיין נכללים בקבוצת "טעוני טיפוח" וחייבים תנאי חינוך מיוחדים. חשוב להזכיר שבוגרי מגמות מקצועיות ברחבי ישראל לא עברו הכשרה בצורה מספיקה דיה על מנת להשתתף בשוק העבודה ולהמשיך להשכלה העל תיכונית. לפעמים רמת ההשכלה של תלמידי בתי ספר מקצועיים נפלה מתחת לרמה של הוריהם. יוצאי דופן הם בוגרי בתי ספר למקצוע אליטיסטיים, אשר המשיכו את לימודיהם בטכניון.

רפורמה ואינטגרציה

קולות הרפורמה והאינטגרציה ב"אשל הנשיא" נשמעו כבר בתחילת שנות ה-70, אך לא קיבלו תמיכה ראויה. עם בואם של מורים צעירים יחסית מאזור המרכז של ישראל, יצאו לדרך הרפורמה והאינטגרציה. ב"אשל הנשיא", אשר כבר משנת 1970 קיבל סטטוס של מקיף, מספר התלמידים היה נמוך במיוחד. בשנים 1974-1975 הוחלט לעורר עניין בבית הספר על ידי צירופם של תלמידים מהיישוב עומר כתלמידים אקסטרניים ביחד עם תלמידי הפנימיה תלמידי הקיבוצים חצרים ואורים ומיעוט מתלמידי המושבים. ארבע הקבוצות שולבו בכיתות הטרוגניות. בהמשך, הוחלט ללכת על עיקרון של חלוקה לשלישים: שליש הם תלמידי עומר, שליש תלמידי קיבוצים, ושליש תלמידי פנימייה. מאותו זמן הלימודים העיוניים של כלל תלמידים נעשו זהים. בסוף שנות ה-70 כל תלמידי בית הספר עסקו בחקלאות. במקביל לזה הוחלט להעלות את הרמה של "אשל הנשיא" והעניין בו, על ידי סגירת המסלול המקצועי ופתיחת מגמות נוספות. יחד עם זאת פותחו קייטנות, פרויקטים מיוחדים (כמו "פרויקט ירושלים", "קיבוץ צעיר"), החלה בנייה חדשה (הקמת אולם תרבות, מגרש כדורגל, ספרייה חדשה), שיפוצים רבים, ואבזור חדש.

שנות ה-80 וה-90

נמשו תהליכי בנייה, שתילת צמחייה, נפתחו מגמות חדשות, אשר נותנות מענה לכל התלמידים באשל הנשיא. בתחילת שנות ה-2000 מספר המגמות היה בסביבות 19. בתחילת שנות ה-90 נפתחו שידוריו של "רדיו אשל הנשיא", שנחשב לרדיו החינוכי הראשון בישראל. המשק החקלאי של "אשל הנשיא" עבר טרנספורמציה, וקיבל מעמד של מרכז מדעי, העוסק בחקר והתנסות מדעית של תלמידי בית הספר. בתחילת שנות ה-90 אוכלוסיית עומר עזבה את "אשל הנשיא", עקב הקמתו של תיכון ביישוב. אוכלוסיית תלמידי עומר הוחלפה בתלמידי היישוב להבים.

פנימיית אשל הנשיא

פנימיית אשל הנשיא נוסדה בשנת 1951 לצד הקמת הכפר, והיא משתייכת למינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער. הפנימייה היא פריפריאלית ומתחנכים בה תלמידים מערים ויישובים שונים בסביבה כגון אופקים, שדרות, נתיבות, ב"ש, ירוחם ודימונה, וכן ממושבי הסביבה שאינם נכללים באזורי הרישום של הכפר. במסגרת מבחני הקבלה והרישום לפנימייה החניכים עוברים מבחנים פסיכוטכניים וראיונות אישיים לצד קבוצתיים, על מנת להבטיח גיבוש ודינמיקה של צוות איכותי, בעל מסוגלות עצמית ולימודית גבוהה.

מטרות הפנימייה

הפנימייה היא פנימייה חינוכית-עיונית הפועלת ללמידה משמעותית, העשרה תרבותית ולרגישות חברתית. הפנימייה שמה לה למטרה לחנך את תלמידיה להישגיות, מיצוי עצמי, העצמה והגשמה בתחומי העשרה, למידה, מנהיגות ומצוינות אישית. כמו כן קיימת דחיפה למעורבות חברתית, לאזרחות טובה ולמאבקים למען צדק חברתי וסביבתי. על מנת להשיג את מטרות אלו, נקבעו מספר יעדים: חינוך למצוינות, יצירת שייכות לכפר ותחושת בית, חינוך לאחריות אישית וחברתית, חינוך להתנדבות בקהילה וגיוס צוות איכותי ושימורו לאורך השנים. את היעדים עליהם עמלים הצוות והחניכים, משיגים התלמידים באמצעות חוגי העשרה, פרויקטים של מנהיגות לצד פיתוח חוש עסקי, שיעורי תגבור בכלל המקצועות וכן ימי למידה מרוכזים.

מבנה הפנימייה

בפנימייה שש שכבות (ז'-י"ב), כאשר בכל שכבה שני מדריכים, מורה חיילת ומתנדבי שנת שירות מהתנועה הקיבוצית. במשך השנה עוסקת כל שכבה בנושאים שונים במסגרת פעולה שבועית המתקיימת בשכבה, זאת בהתאם לשכבת הגיל. בין הנושאים השונים ניתן למצוא פעולות העוסקות בשייכות לקבוצה (עבור שכבה ז'), אסטרטגיות למידה, התנדבות, אחריות ומודעות סביבתית, הכרת הארץ ושביליה, מנהיגים ומנהיגות, התמודדות עם מצבי לחץ ועומס, הכנה לתיכון, יזמות עסקית (עבור שכבות ח' וט'), הכנה לצבא, הכנה לאקדמיה (שכבות י' ו- י"א), הגשמה עצמית, חשיבה כלכלית בריאה ומפוקחת, פרידה וחזרה הביתה (עבור שכבה י"ב) ועוד..

תלמידי הפנימייה מעורבים מאוד בנעשה במשק החקלאי. בנוסף ליום העבודה אשר לו מחויבים כלל תלמידי בית הספר, החל מסוף כיתה ט', חניכי הפנימייה מעניקים מזמנם האישי משמרות נוספות בשעות אחר הצהריים והערב, ואף בחגים ושבתות, דבר המפתח עבורם ולהם מוסר עבודה, הדדיות, ערבות וראיית האחר באשר הוא אחר ומצוקותיו.

אירועים בפנימייה

כחלק מהווית הפנימייה כפנימייה חינוכית, מציינים החניכים חגים ומועדים שונים. כך למשל מדי שבוע נערך טקס קבלת שבת בו לוקחים חלק החניכים הנשארים שבת בפנימייה, עוד נערכים טקסי זיכרון שונים (טקס יום הזיכרון, טקס יום השואה, יום ציון זכר העולים שנספו בדרכם מאתיופיה) בהם משתתפים החניכים, ואף מציינים את חגי ישראל השונים, חג השבועות למשל, הנחגג בהפנינג גדול אליו מגיעים אורחים ומשפחות התלמידים, וכולל פינת ליטוף, והצגה של חיות המשק השונות. בכל שנה, נבחר נושא חברתי שיש להעלותו על סדר היום, הוא מונצח ונלמד לאורך שבוע שלם, התלמידים עוברים סדנאות חוץ ופנים, בסיום שבוע הנושא מתקיים אירוע שיא כדוגמת הייד פארק בו הם מעלים את תובנותיהם. בנוסף לאלו, חניכי הפנימייה גם עמלים מדי שנה על הכנת מופע שכבתי משותף המוצג בפני קהל ההורים והתלמידים.

תוכניות ייחודיות

פנימיית אשל הנשיא מציעה לחניכיה מגוון רחב של תחומי עניין. הפנימייה מעודדת את תלמידיה לצאת ולהתנדב במסגרת שכבתית במקומות כמו עלה נגב, מד"א ואף חונכות אישית לשכבות הנמוכות יותר, כך מתפתח אצלם ערך הנתינה, הסובלנות והסבלנות. עוד מציעה הפנימייה לחניכיה סל תרבות עשיר החושף את התלמידים לתרבות, הצגות ומחול, "חנוך לנער לפי דרכו"- מסייע לחניכי הפנימיה, למצוא תחומי עניין ודעת ולהתפתח בהם; ריקוד, שירה, אמנויות לחימה, אילוף כלבים, כתיבה יוצרת, נגינה ועוד תחומים רבים אותם בוחרים ומכתיבים החניכים בכל תחילת שנת לימודים. תלמידי שכבה ט' זוכים לעבור קורס מד"צים, כאשר החניכים הטובים ביותר יהפכו למד"צים עבור השכבה הצעירה העתידה להיקלט בפנימייה, תוך שהם עוזרים לקליטתם, ומכינים עבורם משימות גיבוש וכיף, בנוסף הם משתתפים בתחרות יזמים עסקיים, ויזמים כחול לבן, הדבר מסייע להם לפתח חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה. לחניכים הבוגרים יותר בפנימייה מוצע פרויקט "אחרי" כחלק מהכנתם לצבא, הכוונה כלכלית, מתן כלים לחיים עצמאיים והסתגלות לחיים בוגרים. עוד מעודד צוות הפנימייה את תלמידיו לקחת חלק בארגון האירועים השונים, תוך הקמת וועדות שונות כגון: וועדות טיפוח, וועדות אורח חיים בריא וועדת תרבות.

המשק החקלאי באשל הנשיא

המשק הוקם עם הקמת בית הספר בשנת 1952 במטרה להכשיר את הנוער הצעיר לחקלאות והתיישבות (חדשה או קיימת) במושבים ובקיבוצים.

בשנות החמישים, עבדו הילדים במשק יום יום: בשבוע אחד עבדו בבוקר ואחר הצהריים למדו בבית הספר ובשבוע שאחריו למדו בבוקר ועבדו בערב.

אך עם הזמן, עם פתיחת מגמות נוספות ודרישת משרד החינוך להשכלה עיונית, מעבר להכשרה חקלאית, התקצרו ימי העבודה.

בשנות התשעים חל השינוי הגדול כשבית הספר הפך לבית ספר אזורי ואחוז התלמידים האקסטרניים הפך להיות הרוב (כ-2/3) לעומת ילדי הפנימייה (1/3). להבדיל מכפרי נוער אחרים בהם המשק החקלאי צמצם פעילותו או אף חדל מלהיות פעיל, באשל הנשיא הוחלט לעשות שינוי משמעותי ולהסב את המשק ממשק מסורתי עמלני למשק מחקרי. כלומר, לשלב בכל ענף במשק את ההיבט המחקרי, הפדגוגי והערכי.

בהיבט הערכי המטרה לשלב בין הילדים בכיתה (מהפנימייה, הקיבוצים, המושבים והיישובים) לעבודה בצוות, הכרת השונה והאחר, שיתופי פעולה.

בהיבט הפדגוגי והמחקרי: כל תלמידי החטיבה העליונה מחויבים ללמוד 5 יח"ל ביולוגיה או חקלאות כאשר המשק מספק לתלמידים אלו את הקרקע הפורייה לבצע את עבודתם המחקרית (ביו-חקר) ומעמיד לרשותם את כל האביזרים הטכניים הנדרשים להם .

בנוסף, עומד המשק לרשות בית הספר לטובת מיזמים של החטיבה הצעירה (ח' ו-ט') בביצוע פרויקט ביו-חקר הנמשך כחודשיים בשנה.

נכון להיום, כלל תלמידי החטיבה העליונה, עובדים במשק יום בשבוע, ומחליפים ענף אחת למחצית. תלמידי הפנימייה תורמים עוד חצי יום נוסף בשבוע: אחר הצהריים בין 14:00-18:30 (החל מכיתה ח') או בין 22:00-24:00 לטובת חליבת לילה ברפת (י'-יב'). לאחר הפסח, תלמידי כיתה ט' מחליפים את תלמידי יב' בעבודה. המשק מופעל על ידי התלמידים ורכזי הענפים בלבד, ללא העסקת עובדים חיצוניים.

על המשק אחראי מנהל המשק, מר מרדכי אליאס כשמתחתיו רכזי הענפים. ענפי המשק כוללים: רפת, דיר, לול, גידולי שדה, חממה אורגנית, חממה רגילה, חממה מחקרית, נוי (נראות הכפר), מוסך, ענפי שרות (חדר אוכל, עזרה למעבדות, טיפוח הפנימייה), גידול אצות.

זהו משק סגור- כל הגידולים מועברים לשימוש חדר האוכל של הכפר ולטובת מחקרי התלמידים. כמו כן, הרווח מהעודפים של תוצרת המשק (ביצים, חלב, בשר כבשים) מופנה רובו ככולו לפיתוח הכפר.

מגמות ייחודיות בבית הספר

בית הספר מציע לתלמידיו ותלמידותיו מגוון רב ככל האפשר של מסלולי למידה ברמה של 5 יח"ל כך שכל תלמיד יוכל למצוא תחום עניין להעמקת הלימוד בהתאם לבחירתו וכישוריו. להלן רשימת המסלולים שבית הספר מציע לתלמידיו ותלמידותיו: אמנות, גאוגרפיה, חוק ומשפט, כימיה, מדעי המידע, פסיכולוגיה ומגדר, ספרות, היסטוריה, ביולוגיה וחקלאות, מדעי המחשב, תלמוד, ערבית, פיזיקה, קולנוע, תזונה, תיאטרון, תקשורת, רדיו, עיתון, ווידאו.

בנוסף למגמות ה"סטנדרטיות" השכיחות ברב בתי הספר, מציע תיכון אשל הנשיא מספר מגמות ייחודיות:

חוק ומשפט (משפטים)

בית ספר אשל הנשיא פיתח תוכנית לימודים לבחינת בגרות מלאה בהיקף של 5 יח"ל. התוכנית פותחה ביוזמת ד"ר ראודור מנור בשיתוף פעולה עם מרצים באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטה הפתוחה, ואושרה על ידי האגף לתוכניות לימודים מיוחדות במשרד החינוך כתוכנית ייחודית לבית הספר. בחינת הבגרות נכתבת ונבדקת על ידי מורי המגמה. הלמידה במגמה כוללת הוראה פרונטלית וקיום סדנאות, שיוקדשו ללימוד וניתוח פסקי דין וכן הרצאות של משפטנים בתחומי המשפטים.

אמנות הקולנוע

באשל הנשיא הלימודים במגמה מורכבים משעות לימוד עיוניות בהן נלמדים נושאים מגוונים: תולדות הקולנוע, שפת הקולנוע תסריטאות, הקרנת סרטים וכו'. וכן יום עבודה מעשי, בו נלמדים המקצועות המעשיים: בימוי, צילום, עריכה והפקה.

בזכות יום העבודה מתנסים התלמידים בהפקה של תרגילים וסרטים רבים ומגיעים לרמה מקצועית גבוהה. כמו כן, מנוצל יום עבודה המעשי לעבודה בפועל, תיעוד אירועים בבית הספר, בפנימייה ובאזור הדרום, ובהפקה של מגזין טלוויזיוני חודשי המשודר בערוצי הלווין והכבלים. תלמידי מגמה זו זכו בפרסים רבים ברמה הארצית. במגמה זו התלמידים רוכשים כלים "להתבוננות אחרת" בסרטי קולנוע ו"במסך הקטן", ויצור בעצמם קליפים, סרטים, כתבות מרתקות וכו' ועובדים באולפנים מקצועיים העומדים בסטנדרטים של אולפני הטלוויזיה בארץ, שנבנו במיוחד עבורם.

ביולוגיה וחקלאות

מסלול משולב בו מקצוע החקלאות יילמד בתוכנית ייחודית שתהייה קשורה ללימודי הביולוגיה. התוכנית פותחה על ידי בית הספר בשיתוף חוקרים מתחומי החקלאות והביולוגיה. בנוסף ללמידה בשיטה פרונטלית, כוללת הלמידה התנסויות עצמאיות ומונחות בשדה ובמעבדה, הכרת מכשור מודרני, שימוש באמצעים אורקוליים וממוחשבים, קריאת מאמרים מדעיים וניתוחם. לרשות התלמידים המבצעים פרויקטים אישיים עומדים חדרי המעבדה והמתקנים של המשק החקלאי.

תלמוד

תוכניות הלימודים החדשות מאפשרות לתלמידים ללמוד תושב"ע בצורה זמינה, מעניינת ומרחיבת אופקים, וזאת גם ללא צורך ברקע דתי או בידע קודם.

תזונה

התוכנית במדעי התזונה מקיפה תחומים שונים, שמאפשרים לתלמידים להעמיק את ידיעותיהם בתחום מרכזי כל כך בחיי האדם. התוכנית מציגה את נושאי הלימוד מן ההיבט התזונתי, הבריאותי והצרכני, והיא משלבת לימודים עיוניים ומעשיים כאחד. הוראת התזונה מסתמכת על מדעי החיים והחקלאות ועל פרקים בכימיה ובביולוגיה.

תיאטרון

מטרת המגמה היא ליצור, במשך שלוש שנים, קבוצת לימוד המתנסה גם בסדנאות מעשיות, כמו, משחק, תנועה ובימוי, וגם למידה עיונית. במסגרת תוכנית הלימודים ייצפו התלמידים בהצגות של תיאטרון רפרטוארי.

תקשורת- עיתונות כתובה ומשודרת

התלמידים לומדים מיומנויות בסיסיות במקצוע העיתונות ובהפעלת מערכת הפקתית, כולל שימוש במכשור. התלמידים פועלים בקבוצה כמערכת עיתונאית באחד מאמצעי התקשורת, ומפיקים עיתון או מגזין רדיו ברדיו "אשל הנשיא" או מגזין וידאו כאשר כל התלמידים מחויבים למלא תפקיד מוגדר במערכת ההפקה.

בתום הלימוד מגיש כל תלמיד באופן עצמאי, "תיק עבודה" ובו "יומן אישי", הכולל תיאור מפורט של משימתו בהפקה, בעיות שנתקל בהן וביקורת על תהליך העבודה ועל ההפקה.

בבית הספר פעילה תחנת רדיו חינוכית בשם "רדיו אשל הנשיא". התחנה היא תחנת הרדיו החינוכית הראשונה בישראל, והיא החלה את שידוריה באוקטובר 1993. את תחנת הרדיו מנהל אמיר ברקאי. תלמידי בית הספר הלומדים במגמת תקשורת (בכיתות י' עד יב') הם השדרנים, העורכים, הטכנאים ועוד.

התלמידים מצטרפים לרדיו בכיתה י', ובמקביל ללימודי התקשורת העיוניים, לומדים את כל מקצועות התקשורת המשודרת- כתיבה, עריכה, ראיון והפקה. לימודי הרדיו הם לימודים לבגרות, ובסוף כיתה יב' יוצרים התלמידים עבודת גמר- תוכנית רדיו- כבחינת בגרות.

הרדיו משדר תוכניות מוקלטות, שידורים חיים, ומארח אומנים מתחום המוזיקה המתארחים בתוכניות של התלמידים.

לאורך השנה מתקיימים אירועים מיוחדים המוקדשים לתלמידי הרדיו, כשהבולט מביניהם הוא הלילה הלבן- לילה שלם בו משדרים התלמידים תוכניות מיוחדות המופקות לאותו לילה.

מסורות ופולקלור

פרויקט ירושלים

גולת הכותרת, פרויקט הדגל של תיכון אשל הנשיא הוא פרויקט ירושלים, הפרויקט נולד ביוזמתו של מר דני צוק בראשית שנות ה-70. מטרתו של הפרויקט היא לחשוף את התלמידים לבירת ישראל על רבדיה השונים תוך מעורבותם בתכנים, במסלולים השונים ובמפגשים המרתקים עם דמויותיה של העיר.

פרויקט ירושלים מיועד לתלמידי שכבת י"א. מר יאיר ארזי, מורה של"ח המלווה את הפרויקט כבר מאמצע שנות ה-80 מסביר: "הפרויקט המיוחד הזה הוא ללא ספק פרויקט הדגל של בית הספר אשל הנשיא, מעבר לחוויה העוצמתית שחווים התלמידים אנחנו שואפים (ומצליחים) לרתום אותם לכל תהליך התכנון של הפרויקט, עם השנים נבנו מספר תחומי עניין ודעת בין שמונה ל-12 קבוצות כאשר לכל קבוצה מונו מנחים- מורים מלווים (לאו דווקא לפי תחומי הדעת של המורים, כך שיכלת למצוא מורה לספורט מלווה את קבוצת התקשורת), את המפגש הראשון עם התלמידים התחלנו בשלב של כ-3, 4 חודשים טרם היציאה ובו בנינו שלד ראשוני, חשוב לי לציין כי הדבר היפה בכל העניין הוא שהתלמידים הם אלה שמעורבים, הם בונים את המסלול, הם בוחנים את האפשרויות של דמויות המפתח עמן כדאי להיפגש, הם מאוד מעורבים, לקראת מועד היציאה מתקיימים מפגשים נוספים, צוות בית הספר מאוד מלווה את התלמידים ושותף מלא לתהליך המקדים."

משך הפרויקט הוא שלושה ימים במהלכם פועלים התלמידים בקבוצות עניין וחוקרים את הנושא שבחרו דרך סיורים ומפגשים עם אנשי רוח, תרבות, אמנות ופוליטיקה. בשנים האחרונות תחומי העניין בהם עוסקים התלמידים הם: פוליטיקה ותקשורת, דתות, אמנות, תיאטרון, רפואה/ מדע, ספורט, קולנוע, צילום, רוח ירושלים, נוער בירושלים, קולינריה, נשים ומגדר, עבר הווה עתי, סיורים וניווטים אריות ויערות- טבע ובעלי חיים בירושלים.

הפרויקט נוחל הצלחה רבה וזוכה לשבחים רבים הן מצד התלמידים והן מצד צוות המורים.

נסיעה חינוכית עם המדריך אלידע בר-שאול

פרויקט ייחודי זה בא לחבר את תלמידי שכבה ט' לסיפורים מאחורי שמות חללי צה"ל הטמונים בחלקה הצבאית אשר בהר הרצל בירושלים. את הפרויקט אשר מתקיים מזה עשור מלווה אלידע בר-שאול. הפרויקט זוכה להצלחה רבה ובעקבותיו נולד מיזם ההנצחה בו "משפחת אשל הנשיא" מנציחה את חללי מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בוגרי בית הספר. את מיזם ההנצחה מפעילים תלמידי שכבה ט'.

פרויקט מלכישוע

פרויקט מלכישוע החל בשנת 2000 ובמסגרתו נפגשים תלמידי בית הספר עם קהילת הנוער ב"מלכישוע".

הפרויקט נולד ביוזמתה של עמותת יק"א – החברה היהודית להתיישבות שמלווה את הפרויקט לכל אורך השנים.

במסגרת הפרויקט 15 תלמידות משכבת י"א נפגשת עם קבוצת נערות הנמצאות בשלבים מתקדמים של השיקום, בקהילת הנוער במלכישוע.

שלב ראשון: תלמידות אשל הנשיא מתארחות בקהילה במלכישוע במשך שבוע, בחופשת הקיץ.

במהלך הביקור עוברות הבנות סדנאות משותפות, לומדות על הקהילה ויוצאות לפעילויות משותפות מחוץ למלכישוע.

שיאים רבים צפויים בפרויקט וביניהם: טיול שטח משותף, תרומה משותפת לחברה (לדוגמה : ניקוי נחלים, התנדבות באק"ים), הפקת ערב כישרונות צעירים לקהילה במלכישוע ועוד..

שלב שני: מתקיים במהלך שנת הלימודים באשל-הנשיא. נערות מלכישוע מבקרות באשל הנשיא. במהלך מפגש זה נכנסות חברות הפרויקט לשכבת י"ב ומעבירות מסר נגד שימוש בסמים.

שלב שלישי: מתקיים בשבוע מניעת סמים ארצי. תלמידות י"ב, חברות הפרויקט, נכנסות לשכבות ט-י"א ומעבירות מסר נגד שימוש סמים,

הייד פארק

מתחם המאפשר "חופש ביטוי" הכולל הפנינג ססגוני, תלמידי בית הספר לומדים על פרקטיקות נאום והעברת טיעון והתוצאה היא יום הכולל חגיגה דמוקרטית ובה מגוון דעות פרי יצירתם של התלמידים והצוות החינוכי

לילה מתו"ק

יומיים בהם תלמידי מגמת התקשורת - קולנוע נשארים לישון לילה בבית הספר ועוברים סדנאות של אנשי מקצוע מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

לילה לבן

יומיים בהם תלמידי מגמת הרדיו נשארים לישון לילה בבית הספר ועוברים סדנאות על ידי אנשים מתחום הרדיו.

בוגרים מפורסמים

• שמואל אביטל - ח"כ לשעבר מטעם מפלגת מפלגת העבודה הישראלית, והשר לשעבר לעניינים חברתיים. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1968.
• נוי אלוש - עיתונאי מוזיקה, תקליטן ואמן מדיה. למד במגמת רדיו בתיכון וסיים את לימודיו בשנת 1996.
• רוית אסף - בעלים של רשת בתי ספר לאיפור. זוכת תחרות מלכת היופי לשנת 1992.
• דניאל באומגרטן - משורר ומשפטן. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 2000.
• אביתר בנאי - זמר ומוזיקאי. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1991.
• ורדה שושן-ברמץ - פרופסור, ביוכימאית, חוקרת סרטן. סיימה את לימודיה בתיכון בשנת 1967 (בגיל 16).
• אפרת דור - שחקנית קולנוע ותיאטרון. למדה בתיכון במגמת תיאטרון וסיימה את לימודיה בתיכון בשנת 2001.
• חיים כהן - כדורגלן הפועל מרחבים בשנים 1960-1962 והפועל באר שבע בשנים 1962-1974, עורך עיתון שבע, יו"ר ארגון מורי הנהיגה בנגב, סיים את לימודיו בשנת 1962.
• אבנר מימון - מנכ"ל בתי זיקוק לנפט. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1978.
• עומר מילר - שף ומגיש תוכנית בישול. למד בתיכון במגמת רדיו וסיים את לימודיו בשנת 1998.
• הדר מרקס – שדרנית רדיו בכירה בגלגלצ. למדה בתיכון במגמת רדיו וסיימה את לימודיה ב־2003.
• רותי פרי-בר - במאית ותסריטאית.
• דני קושמרו - מגיש חדשות בכיר בחברת החדשות בערוץ 2. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1991.
• חגי רזניק - מנכ"ל משרד השיכון לשעבר. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1995
• ששי (מליכי) קציר - עו"ד, תת-אלוף (במיל'), ראש רשות האוכלוסין והמפקח הארצי על הבחירות לשעבר. סיים לימודיו בשנת 1974.

התנדבות בכפר

החל משנת 2006 מתנדבים בפנימייה במסגרת שנת שירות.

עבודת שנת השירות היא בפעולות כלל כפריות ושכבתיות כאחד.

קישורים חיצוניים

• אשל נט - כפר הנוער אשל הנשיא
• אשל הנשיא, באתר מועצה אזורית מרחבים
• יאיר קוטלר, בית הספר החקלאי בנגב, הארץ, 30 באוגוסט 1953
• אשל הנשיא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית