Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

בוני גינצבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוני גינצבורג
מידע אישי
לידה 12 בדצמבר 1964 (בן 59)
תל אביב, ישראל
שם מלא בן-ציון שבתאי גינצבורג
גובה 1.84 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1977–1980 מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1980–1987
1984–1983
1987–1988
1988–1989
1989–1991
1991–1992
1992–1993
1993–1995
1995–1996
1996–1999
1999–2000
2000–2001
מכבי תל אביב
מכבי פתח תקווה
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים
גלאזגו ריינג'רס
מכבי יבנה
בית"ר תל אביב
עירוני אשדוד
בני יהודה תל אביב
מכבי חיפה
הפועל אשקלון
הפועל כפר סבא
נבחרת לאומית כשחקן
1984–1996 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 68 (0)
נשיא המדינה ראובן ריבלין מציג במרץ 2015 במשכן הנשיא את "מגן הכבוד" – "נותנים כבוד לכדורגל" יחד עם בוני גינצבורג

בן-ציון שבתאי (בוני) גינצבורג (נולד ב-12 בדצמבר 1964) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער בקבוצות רבות מהליגה הבכירה ובנבחרת ישראל, והיה השוער הישראלי הראשון שעבר לשחק באירופה. שימש כמנחה ופרשן בערוץ הספורט וכיום משמש כמנהל הטכני של נבחרות ישראל הצעירות בהתאחדות לכדורגל בישראל.

קריירה ככדורגלן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינצבורג נולד, גדל והתחנך בתל אביב. אביו נפטר מהתקף לב כשהיה בן שמונה. באותה שנה החל לשחק במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. כשהיה בן 15 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון בליגה הבכירה.

גינצבורג החל את הקריירה המקצועית שלו בקבוצת מכבי תל אביב. במהלך הקריירה שלו שיחק בליגה הבכירה גם בקבוצות מכבי פתח תקווה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי יבנה, בית"ר תל אביב, מכבי עירוני אשדוד ובני יהודה. גינצבורג זכה שלוש פעמים בגביע המדינה: ב-1987 עם מכבי תל אביב,[1] ב-1989 עם בית"ר ירושלים וב-1998, עם מכבי חיפה.

בזכות יכולתו הטובה כשוער הגיע לנבחרת ישראל הבוגרת בגיל 19 וערך את הופעת הבכורה שלו נגד נבחרת ויילס. המשחק הנחשב לטוב ביותר בו השתתף במדי הנבחרת היה במוקדמות מונדיאל 1990, שבו שיחקה ישראל במשחקי הפלייאוף בחוץ מול נבחרת קולומביה. גינצבורג עצר כדורים רבים שנבעטו לשערו, והמשחק הסתיים בהפסד מינימלי של ישראל בתוצאה 0–1.

לאור יכולתו במדי נבחרת ישראל הוחתם על ידי גלאזגו ריינג'רס, שם שימש במשך שנתיים כשוער המחליף לשוער נבחרת אנגליה כריס וודס. משחקיו הזכורים היו מול באיירן מינכן בגביע אירופה לאלופות ומול סלטיק בדרבי של גלאזגו.

לקראת סיום הקריירה שלו שיחק גינצבורג גם בקבוצות מהליגה השנייה. תחילה שיחק עונה אחת בהפועל אשקלון, ואת עונתו האחרונה בקריירה עשה בהפועל כפר סבא. בשנת 2001 פרש גינצבורג ממשחק פעיל, בגיל 36, כשלזכותו 68 הופעות במדי נבחרת ישראל.

לאחר הפרישה ממשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות האלפיים כיהן גינצבורג כיושב ראש ארגון שחקני הכדורגל בישראל, כאשר המיזם העיקרי שהפעיל היה מחנה קיץ לשחקנים חופשיים, במטרה לסייע להם לשמור על כושר ולחשוף אותם לקבוצות ליגת העל.[2]

בשנת 2007 השתתף בעונה השלישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" לצידה של הרקדנית מאשה טרויאנסקי.

עוד בהיותו שחקן פעיל החל גינצבורג להופיע בערוצי הטלוויזיה השונים כפרשן כדורגל. בשנת 2002 הצטרף כפרשן לתוכנית סיכום המחזור בליגת העל ששודרה בערוץ הראשון, "הראשון בשער", אך כעבור מספר שבועות מגיש התוכנית, מאיר איינשטיין, עזב את הערוץ, וגינצבורג הוזז לעמדת המגיש.

גינצבורג שימש במשך 11 שנים מגיש בערוץ הראשון, בין היתר בתוכניות "היום בספורט" ו"הראשון בשער", והנחה את שידורי מונדיאל 2010 ואולימפיאדת לונדון 2012 בערוץ זה.[3][4]

ביולי 2013 פרש מתפקידו בערוץ הראשון, ועבר לשמש כפרשן ומנחה בערוץ הספורט.

גינצבורג מרצה על התמודדות עם כישלונות והצלחות, קבלת החלטות בתנאי לחץ ואי וודאות. בנוסף, הוא שותף ברשת מועדוני הקטרגל "גולטיים".

ביולי 2013 מונה על ידי שרת התרבות והספורט לימור לבנת, לנציג שחקני העבר במועצה למניעת אלימות בספורט בראשות השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין.[5]

באוגוסט 2021 מונה לתפקיד המשנה למנהל הטכני של הנבחרות הצעירות בהתאחדות לכדורגל בישראל.[6] במרץ 2023 מונה לממלא מקומו של המנהל הטכני לאחר עזיבתו של יילה חוס וביולי מונה למנהל הטכני באופן קבוע.[7][8] במאי 2024 הוארך חוזהו בשנה נוספת.[9]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינצבורג גרוש ואב לשתי בנות. אחותו היא מנחת ערוץ הקניות, סיגל גינצבורג.

מכבי תל אביב
בית"ר ירושלים
מכבי חיפה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוני גינצבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "מועדון שחקני העבר: בוני גינצבורג - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". מועדון הכדורגל מכבי תל אביב. 2016-12-14. נבדק ב-2016-12-18.
  2. ^ כדורגלנים ללא עבודה, באתר ONE‏, 3 ביולי 2000
  3. ^ ערן סויסה, נער השער: ריאיון עם בוני גינצבורג, באתר nrg‏, 16 ביוני 2010
  4. ^ nrg מעריב, ערוץ 1 הציג: כך תראו את לונדון 2012, באתר nrg‏, 16 ביולי 2012
  5. ^ המועצה למניעת אלימות בספורט, באתר משרד התרבות והספורט
  6. ^ אשר גולדברג, ‏‏גינצבורג: "לא מתביישים לדבר על תהליך", סיני: "נבנה משהו רציני", באתר ספורט1, 10 באוגוסט 2021
    מוטי פשכצקי, ‏בוני גינזצבורג מונה למשנהו של יילה חוס, באתר ערוץ הספורט, 6 באוגוסט 2021
  7. ^ גידי ליפקין, ‏זוארץ למאמנים: גינצבורג ימלא את מקומו של חוס, באתר ONE‏, 13 במרץ 2023
  8. ^ מוטי פשכצקי, ‏בוני גינצבורג ימונה למנהל הטכני לשנה אחת בלבד, באתר ערוץ הספורט, 19 ביולי 2023
  9. ^ מוטי פשכצקי, ‏בוני גינצבורג ימשיך כמנהל הנבחרות, באתר ‏מאקו‏, 24 במאי 2024