בוריס טומשבסקי
 | |
| לידה |
12 במאי 1868 טאראשה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1939 (בגיל 71) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט היברון |
| בן או בת זוג |
|
  | |
בוריס טוֹמָשֶבְסקי (ברוך אהרן) (טוֹמָשֶפְסקי), (ביידיש: באָריס טאָמאַשעווסקי, טאָמאַשעפסקי, טהאָמאשעפסקי; באנגלית: Boris Thomashefsky, Thomashevsky; 12 במאי 1868 – 9 ביולי 1939) היה זמר ושחקן יהודי יליד אוקראינה, מגדולי הכוכבים בתיאטרון יידיש.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טומשבסקי נולד בשטעטל טרשצ'ה (Тараща) שליד קייב. הוא היגר לארצות הברית ב-1881, בהיותו בן 12. שנה לאחר מכן הוא היה האחראי היחיד כמעט להופעה הראשונה של תיאטרון יידיש בניו יורק, ונודע כחלוץ הבידור ב"רצועת הבורשט".
על אף שטומשבסקי עזב את האימפריה הרוסית בזמן שתיאטרון יידיש עוד שגשג שם (הוא נאסר לגמרי זמן קצר אחרי כן, בספטמבר 1883), הוא לא ראה הצגות ביידיש ברוסיה.
נעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טומשבסקי, שהרוויח מעט כסף משירה בימי ראשון בבית הכנסת ברחוב הנרי בלואר איסט סייד, עבד גם כפועל בייצור סיגריות בסדנת יזע, שם שמע לראשונה שירים מתיאטרון יידיש ששרו חבריו לעבודה.[1] הוא הצליח לשכנע בעל מסבאה מקומי להשקיע בהבאת כמה מן השחקנים. ההופעה ראשונה הייתה האופרטה של אברהם גולדפדן "די כישוף-מאכערין" ('המכשפה'). ההצגה הייתה אסון קטן: יהודים דתיים מבוססים ממוצא גרמני התנגדו לתיאטרון יידיש, ועשו מאמץ ניכר לחבל בהצגה. הקריירה הבימתית של טומשבסקי החלה, בין השאר, משום שחלק מן החבלה כלל שוחד לשחקנית ששיחקה את המשרתת, כך שתעמיד פנים כאילו היא צרודה; וטומשבסקי שיחק במקומה. זמן קצר לאחר מכן היה טומשבסקי בן העשרה החלוץ שדחף הלאה את תיאטרון יידיש בארצות הברית, בהופיעו במחזות של גולדפדן בערים פילדלפיה, וושינגטון, בולטימור, פיטסבורג בוסטון ושיקגו במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19. במרבית התקופה הייתה שיקגו הבסיס שלו. אחרי שהוטל איסור על תיאטרון יידיש ברוסיה, כלל טומשבסקי במסעות ההופעה שלו שחקנים ידועים כמו זיגמונד מוֹגוּלֶסקוֹ, דוד קסלר ויעקב אדלר, עם מחזות חדשים מאת מחזאים כמו משה הורביץ.[2]
בשנת 1887, כששיחק בבולטימור בשני תפקידים - אישה ואסיר שנאסר בשל עלילת דם, פגש טומשבסקי את בסי באומפלד-קאופמן בת ה-14, שנכנסה אל מאחורי הקלעים כדי לפגוש את השחקן.[3] זמן קצר לאחר מכן ברחה בסי מהבית כדי להצטרף ללהקה, ובסופו של דבר שיחקה את תפקיד הנערה התמימה, כשבוריס משחק את התפקידים הגבריים. השניים נישאו ב-1891.
טומשבסקי כשחקן מבוסס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1891, כשמוגולסקו, קסלר ואדלר עסקו בהקמת תיאטרון יוניון, הביא משה פינקל את טומשבסקי – שהיה עדיין לא ידוע יחסית – חזרה לניו יורק כדי לככב בתיאטרון שלו (National Theater). טומשבסקי זכה להצלחה רבה כל כך ולפופולריות באופרטה של משה הורביץ "דוד בן ישי", עד שתיאטרון יוניון נאלץ לזנוח זמנית את התוכניות האינטלקטואליות שלו ולהתחרות בו ישירות.[4] לאחר שגייס אדלר את יעקב גורדין כמחזאי ומצא את הדרך למשוך את ההמונים לתיאטרון רציני עם המחזה של גורדין "דער יידישער קעניג ליר" ('המלך ליר היהודי') ואחרי כן פנה למחזה "אותלו" של ויליאם שייקספיר, החליט טומשבסקי להראות שגם הוא יכול להתחרות באותו מגרש והגיב בהפקה הראשונה ביידיש של המחזה של שייקספיר "המלט", שבו, על פי כל הדיווחים, הצטיין.[5] הפקות אלה פתחו את מה שמקובל לראות כתקופה הגדולה הראשונה של תיאטרון יידיש שמרכזה היה בניו יורק, אשר נמשכה בערך עד שגל חדש של הגירה יהודית בשנים 1905–1908 עורר שוב ביקוש לקומדיה קלילה, ווֵדְווִיל ואופרטות קלילות. טומשבסקי אימץ אופנה חדשה זו בכל לבו והצטיין במיוחד בביצוע מחזות של ליאון קוברין על חיי המהגרים.[6]
הפקות ראויות לציון אחרות של טומשבסקי כוללות גרסאות ביידיש של "אוהל הדוד תום" של הארייט ביצ'ר סטואו, "פאוסט" מאת גתה, ואף "פרסיפל" מאת וגנר. עם הקמת איגוד השחקנים היהודים ב-1899 זכו השחקנים לשכר הולם, והכוכבים הגדולים הצליחו לחיות ברמה מאוד גבוהה. אדלר מספר שלמשפחת טומשבסקי היה ב-1910 בית בן 12 חדרים הברוקלין ובונגלו על חוף הים וכן שטח אדמה גדול בהנטר שבניו יורק שבו בנה תיאטרון שנקרא "Tomashefsky's Paradize Garden". לכל אחד משלושת בניו היה סוס ערבי.[7]
בשנת 1935, בשלב מאוחר בקריירה שלו, השתתף טומשבסקי בסרט ביידיש "בר מצווה" של הנרי לין,[8][9] שבו הא שיחק תפקיד מלודרמטי. בנו טד שינה את שמו לטד תומאס ונעשה מנהל במה. אחד מבניו של טד הוא המנצח המפורסם מייקל טילסון תומאס. טומשבסקי ורעייתו בסי קבורים בחלקת תיאטרון יידיש בבית הקברות מאונט הברון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Susan Chira, "100 Years of Yiddish Theater Celebrated", New York Times, October 15, 1982, C28.
- Jacob Adler, A Life on the Stage: A Memoir, translated and with commentary by Lulla Rosenfeld, Knopf, New York, 1999, ISBN 0-679-41351-0.
- Sol Liptzin, A History of Yiddish Literature, Jonathan David Publishers, Middle Village, NY, 1972, ISBN 0-8246-0124-6.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוריס טומשבסקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- טהאָמאַשעפסקי'ס טהעאַטער שריפטען, ניו יורק, 1908.
- בוריס טומשבסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Project Recalls Yiddish Theater Legends מייקל טילסון תומאס מספר על סבו וסבתו
בוריס טומשבסקי (1866-1939), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טהאָמאַשעפסקי'ס טהעאַטער שריפטען, עמ' 6.
- ^ אדלר, 1999, עמ' 312–314.
- ^ מיין לעבענס- געשיכטע : די ליידען און פריידען פון א אידישער סטאר אקטריסע, ניו יארק: דיא ווארהייט פאבלישינג קאמפאני, 1916, עמ' 31-30
- ^ אדלר, 1999, עמ' 318.
- ^ אדלר, 1999, עמ' 329–330.
- ^ אדלר, 1999, עמ' 59 ואילך.
- ^ אדלר, 1999, עמ' 359 ואילך.
- ^ Bridge of Light (Yiddish Film Between Two Worlds), page 191n, J. Hoberman, Museum of Modern Art, Published by Shocken Books, 1991, YIVO translations.
- ^
"בוריס טומשבסקי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)