בלדר
 | |
| תרבות |
מיתולוגיה נורדית  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
Bældæg |
| אב |
אודין |
| אם |
פריג |
| אחים |
הוד'ר, מיילי, וידאר, תור, הרמולד, בראגי, ואלי |
| בן או בת זוג |
נאנה |
| צאצאים |
פורסטי |
  | |
במיתולוגיה הנורדית, בלדר (בנורדית עתיקה: Baldr) הוא אל, אחד מהאסיר ואחד מבניהם של אודין ופריג, אשר סיפור מותו והלווייתו משמעותי. בלדר מופיע באדה הפואטית, שליקטה במאה ה-13 מקורות יותר מוקדמים, באדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, ובצורה אוהמריסטית בגסטה דנורום של ההיסטוריון הדני סקסו גרמטיקוס.
באדה הפרוזאית בלדר מתואר כיפה תואר, בהיר, וחכם מאוד. סיפור מותו של בלדר מפורט יחסית באדה הפרוזאית, שבה מסופר שהאל לוקי ישטה באל הוד'ר העיוור ויגרום לו לירות בבלדר חץ שיהרוג אותו, וכי מותו הוא אסון עצום בשביל האסיר. האדה הפואטית והאדה הפרוזאית כותבות שאודין ורינד יולידו את ואלי בשביל להרוג את הוד'ר. בתיאורים של אירועי רגנרוק, האדה הפואטית מספרת כי בלדר יקום לתחייה לאחר הרגרנרוק, ביחד עם הוד'ר.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדה פרוזאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק "ההטעיה של גילבי" (Gylfaginning) של האדה הפרוזאית ישנו תיאור של בלדר:
"בנו השני של אודין הוא בלדר, ועליו אומרים כולם דברים טובים. הוא הטוב ביותר, וכולם מהללים אותו. פניו בהירות כל כך שקרני אור יוצאות ממנו. יש צמח לבן מאוד שצבעו כצבע מצחו של בלדר, וצמח זה הוא הלבן ביותר בצמחים. מכך אתה יכול לשפוט את יופי שיערו וגופו. הוא הצנוע ביותר, החכם ביותר, והרהוט ביותר מכל האסיר, ואף אחד לא יכול לשנות את פסיקותיו. הוא שוכן במקום בגן עדן בשם בריידאבליק, ולשם דבר מלוכלך לא יכנס."[1]
מעבר לתיאור זה, רוב מה שמסופר על בלדר הוא סיפור מותו והלוויותו, שמתואר כטרגדיה גדולה שתוביל בסופו של דבר לרגנרוק. באדה הפרוזאית מותו של בלדר מתואר כך:
לבלדר פעם החלו להופיע חלומות שהצביעו על כך שחייו בסכנה. כשבלדר סיפר זאת לאֶסיר, הם החליטו על התאספות, þing (אנ'), והחליטו שהם יבקשו שבלדר יהיה בטוח מכל הסכנות האפשריות. בעקבות זאת, פריג קיבלה שבועות בעניין זה, מהאש ומן המים, וכמו כן מהברזל ומכל מיני המתכות, מהאבנים, מהארץ, מהעצים, מהמחלות, מהחיות, מהציפורים, מהרעלים, ומן הנחשים. לאחר שפריג קיבלה הבטחות אלו, האלים שעשעו עצמם עם זה שבלדר כעת היה בלתי פגיע. לא משנה מה הם עשו לו, לא נגרם לו נזק. לוקי גילה זאת ולא היה מרוצה ממה שקרה, אז הוא התחזה לאישה והלך אל פריג בפנסאליר, מקום משכנה.
שם, פריג שאלה את המבקרת מה האסיר עשו בהתאספות. האישה אמרה שהאסיר ירו על בלדר אך לא נגרם לו נזק. פריג הסבירה כי כלי נשק ועץ לא יפגעו בבלדר, משום שהיא קיבלה שבועות מכולם. האישה שאלה את פריג אם כל הדברים נשבעו שלא לפגוע בבלדר, ופריג ענתה לה שיש יוצא דופן אחד, נבט של עץ ממערב לוולהאל. ושמו דבקון. הדבקון נראה לה צעיר מדי בשביל שתבקש שבועה ממנו. לוקי נעלם.
לוקי הגיע להתאספות של האסיר כשבידו הדבקון, ושיטה באל העיוור הוד'ר, שירה בחץ שבראשו הדבקון. החץ עבר הישר דרך בלדר והרג אותו, מה שזעזע את האסיר. מרוב שהיו מזועזעים והלומים, האלים תחילה יכלו רק לבכות מצערם. זו הייתה הצרה הנוראית ביותר שקרתה אי פעם לבני אדם או לאלים. פריג קמה ושאלה בהכרזה "מי כאן מבין האסיר שרוצה לזכות בכל אהבתי מוכן לרכב אל הל ולבקש ממנה לפדות את בלדר בתמורה לכופר".
הרמולד, (Hermóðr), אח של בלדר, הסכים לבקשתה של פריג והגיע להל. בו זמנית, לבלדר ערכו הלוויה מפוארת שאליה הגיעו ישויות רבות, כשהחשובים ביותר מביניהן היו אודין ופריג, הוריו. גופתו של בלדר הועלתה על הספינה רינגהורן, שהייתה הגדולה מכל הספינות. בזמן ההלוויה, נאנה, אשתו של בלדר, מתה מרוב צער. גופתה הועלתה לספינה, למדורה ביחד עם בלדר.
הרמוד מצא את בלדר ונאנה בהל. הרמוד השיג הסכם על החזרה של בלדר ונאנה, ביחד עם הרמוד, בתנאי שכל החפצים והאלים יתאבלו על מות בלדר. הרמוד חזר לאסיר ומספר להם על מה שקרה. למרות הכל, ההסכם בסוף לא התממש בגלל סירובה של ענקית בשם ת'וק (Þökk "תודה") להתאבל על מות בלדר. המקור באדה הפרוזאית מוסיף כי משוער שת'וק הייתה לוקי במסווה.
אדה פואטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא כמו באדה הפרוזאית, באדה הפואטית למותו של בלדר התייחסויות קצרות, והסיפור לא מפורט. בלדר מוזכר בשירים "חזון הנביאה" (Völuspá), ב"התנצחות של לוקי" (Lokasenna), והוא הנושא של השיר "חלומות בלדר" (Baldrs Draumar).
בחזון הנביאה, נביאה אל-מתה מעניקה לאל אודין ידע. בארבעה בתים בשיר, היא מזכירה את בלדר. בראשון היא מספרת לאודין שהיא ראתה את גורלו של בלדר, ומזכירה דבקון:
- רָאֹה רָאִיתִי / נִגְזְרָה גְּזֵרָה
- עַל בְּנוֹ-אוֹדִין / עַל בַּלְדְּר הָאָצִיל;
- רָם עַל קַרְקָעוֹ / עָלָה מִתַּמֵּר
- הַדִּבְקוֹן הַזָּקוּף / שֶׁצָּמַח יָפֶה.[2]
בשני הבתים הבאים, הנביאה אומרת שהוד'ר רצח את בלדר, מזכירה את הולדת אחיו של בלדר (ואלי) לנקום את מותו, ומדברת על יגון פריג, אמו של בלדר. הנביאה גם מפרטת שואלי הרג את הוד'ר כשהיה בן לילה אחד, ושהוא לא שטף את ידיו או סרק את ראשו לפני שהרג אותו:
- אוֹתוֹ הֶעָנָף / הַדַּק לְמַרְאֶה
- הָיָה לְחֵץ-צַעַר: / יָרֹה יָרָה הוֹד;
- אַךְ תֵּכֶף הוּלַד / אָחִיו שֶׁל בַּלְדְּר,
- בִּן-לַיְלָה נִלְחַם / בְּנוֹ שֶׁל אוֹדִין.
- לֹא סָרַק רֹאשׁוֹ, / לֹא נָטַל יָדָיו עַד
- שָׁכַב עַל גַּל-יְקוֹד / שׂוֹנֵא-בַּלְדְּר;
- אַךְ פְרִיג בָּכְתָה / בְּפֶנְסָלִיר
- אֲסוֹן וַלְהַלָה. / – הֲתָבִינוּ שְׁאָר דְּבָרַי?[2]
בבית מאוחר יותר בשיר, הנביאה מנבאת כי לאחר רגנרוק בלדר והוד'ר יקומו לתחייה:
- עַל שָׂדֶה לֹא זָרוּעַ / יַעֲלוּ שִׁבֳּלִים,
- וְכָלָה כָּל-הָרַע, / כִּי בַּלְדְּר יוֹפִיעַ.
- בְּבֵית-הַמְנַצְּחִים שֶׁל הֲרוֹפְּט, / מְעוֹן אֵלֵי-הַקְּרָב,
- יָבוֹאוּ הוֹד וּבַּלְדְּר, / – הֲתָבִינוּ שְׁאָר דְּבָרַי?[2]
בשיר "ההתנצחות של לוקי" האלים מחליפים העלבות עם האל לוקי. אמו של בלדר, פריג, מזכירה את בלדר. היא אומרת ללוקי שאם בלדר היה לצידה באותו רגע, לוקי היה נהרג. לוקי משיב לה שהוא הסיבה שבלדר לא לצידה:
- פריג:
- אִלוּ הָיָה לִי / בְּהֵיכַל אֵגִיר פְּנִימָה
- בֵּן שֶׁרוּחוֹ כְּרוּחוֹ שֶׁל בַּלְדְּר,
- לֹא מָצָאתָ מוֹצָא / מִפְּנֵי בְּנֵי הָאָזִים
- עַד שֶׁטָּעַמְתָּ טַעַם דּוּ-קְרָב.
- לוקי:
- רְצוֹנֵךְ, פְרִיג, / שֶׁאוֹסִיף וַאֲסַפֵּר
- עַל הָאָסוֹן אֲנִי הֵמַטְתִּי?
- הֲלֹא זֹאת אַשְׁמָתִי, / שֶׁאֵינֵךְ רוֹאָה לְעוֹלָם
- אֶת-בַּלְדְּר עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ הֵיכָלָה.[2]
השיר "חלומות בלדר" פותח בכך שהוא מספר על כך שהאלים פעם התאספו ודנו למה לבלדר היו חלומות רעים:
אודין רוכב להל (עולם המתים) על גבי סלייפניר, סוסו. אודין מגיע לנביאה מתה ומעיר אותה ממותה בעזרת קסמים. הנביאה שואלת את אודין מי הוא, והוא עונה לה ששמו וגטאם (Vegtam "נודד"). אודין שואל את הנביאה ארבע שאלות והיא עונה לו בעל כורחה על השלוש הראשונות, ובכל פעם אומרת שהיא לא תדבר יותר. בשאלה הרביעית היא מבינה שוגטאם הוא אודין במסווה ולא עונה לו. אודין משיב שהיא לא נביאה, אלא שהיא האם של שלושה יוטנאר. הנביאה אומרת לו לרכב בחזרה הביתה גאה, כי הוא האדם האחרון שהיא תדבר איתו עד שלוקי ישתחרר משרשראותיו.
בשאלתו הראשונה, אודין שואל את הנביאה בשביל מי הספספלים עטורים בטבעות מבריקות והרצפות מצופות זהב. הנביאה עונה לו שעבור בלדר בהיכל מתבשל תמד:
- מוּעָדוֹת לְבַּלְדְּר / פֹּה מֵי-דְבַשׁ הוּזָדוּ,
- מָגֵן מְכַסֶּה / הַמַּשְׁקֶה הַמְזַהֲרֵר;
- אָבְדָה תִּקְוָתָם / שֶׁל בְּנֵי-הָאָזִים.
- עַל אַפִּי דִּבַּרְתִּי, / רְצוֹנִי וְאֶשְׁתּוֹק.[2]
בשאלתו השנייה, אודין שואל את הנביאה מי יהיה רוצחו של בלדר, והיא משיבה לו שהוד'ר יהיה:
- הוֹד יָדוֹ תָּבִיא / הַחֹטֶר הַנֶּהְדָּר,
- הוּא-הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּךְ / דָּמָיו שֶׁל בַּלְדְּר
- וִיקָרֵב קִצּוֹ / שֶׁל בֶּן-אוֹדִין;
- עַל אַפִּי דִּבַּרְתִּי, / רְצוֹנִי וְאֶשְׁתּוֹק.[2]
בשאלתו השלישית, אודין שואל את הנביאה מי ינקום את מותו של בלדר. הנביאה עונה לו שרינד תלד את ואלי, שיהיה בן לילה אחד כשינקום, ושלא יסרק את ראשו או ישטוף את ידיו לפני כן:
- רִינְד תֵּלֵד אֶת וָלִי / בָּאוּלָם הַמַּעֲרָבִי,
- בִּן-לַיְלָה יִלְחוֹם / בְּנוֹ שֶׁל אוֹדִין;
- לֹא יִסְרוֹק רֹאשׁוֹ, / יָדָיו לֹא יִטּוֹל
- עַד יִשְׁכַּב עַל גַּל הַיְקוֹד / שׂוֹנֵא בַּלְדְּר.
- עַל אַפִּי דִּבַּרְתִּי / רְצוֹנִי וְאֶשְׁתּוֹק.[2]
בשאלתו הרביעית, אודין שואל את הנביאה מי יהיו הנשים אשר יבכו על מות בלדר, ושאלה זו לא נענית.
גסטה דנורום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה ה-12 תיעד ההיסטוריון הדני סקסו גרמטיקוס סיפור "היסטורי" על בלדר (ששמו עובר לטיניזציה בסיפור והופך לבאלדרוס Balderus). לפי גרמטיקוס, באלדרוס והוד'רוס שניהם ביקשו את ידה של נסיכה בשם נאנה, בתו של גובאר, מלך נורווגיה. באלדרוס היה אל למחצה ולכן פלדה מצויה לא יכלה לפצוע את גופו הקדוש. שני היריבים נלחמו בקרב אדיר. אף על פי שאודין, ת'ור, ואלים אחרים נלחמו בשביל באלדרוס, הוא הפסיד ונס, והוד'רוס נישא לנאנה.
למרות זאת, באלדרוס אזר אומץ ושוב נלחם בהוד'רוס. הפעם ביצועיו היו אף יותר גרועים מקודם, והוד'רוס הרג אותו באמצעות חרב, ובאלדרוס נקבר בהלוויה מלכותית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרגום לאנגלית של ההטעיה של גילבי, מן האדה הפרוזאית, באתר ויקיטקסט באנגלית
- בלדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בלדר, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ת'ינג (þing) הוא סוג של אספה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|