ג'ייסון רוברדס

ג'ייסון רוברדס
Jason Robards
	ג'ייסון רוברדס, 1975
לידה	26 ביולי 1922; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	26 בדצמבר 2000 (בגיל 78); ברידג'פורט, ארצות הברית
מקום קבורה	Oak Lawn Cemetery
שם לידה	Jason Nelson Robards
סוגה מועדפת	מערבון
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1946
מקום לימודים	האקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה (1948); בית הספר התיכון הוליווד; סטודיו אייץ' בי ;
בן או בת זוג	לורן באקול (1961–1969)
צאצאים	סם רוברדס, Jason Robards III
פרסים והוקרה	פרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזה (1959); פרס עולם התיאטרון (1957); פרס פסטיבל קאן לשחקן הטוב ביותר (1962); פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (1977); פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (1976); פרס האמי לשחקן ראשי במיני סדרה או סרט (1988); המדליה הלאומית לאומנויות; פרס מרכז קנדי; פרס ליגת הדרמה ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ייסון נלסון רוברדס, הבן (באנגלית: Jason Nelson Robards, Jr; ‏26 ביולי 1922 – 26 בדצמבר 2000) היה שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקאי. זכה בשני פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, בפרס אמי ובפרס הטוני.

ביוגרפיה ושירות צבאי

רוברדס נולד בשיקגו, בנם של הופ מקסין ושחקן התיאטרון והראינוע ג'ייסון רוברדס האב. כשהיה פעוט משפחתו עברה להתגורר בניו יורק ולאחר מכן עברה ללוס אנג'לס כאשר היה בן שש. הוריו התגרשו כאשר היה תלמיד בית ספר. בנערותו הצטיין באתלטיקה בה עסק כשלמד ב"תיכון הוליווד". אף על פי שקיבל מספר הצעות למלגה במוסדות הלימוד הגבוהים בארצות הברית, בחר רוברדס להתגייס לחיל הים האמריקני.

בצי הצטרף רוברדס לסיירת כבדה "USS Northampton", במהלך המתקפה על פרל הארבור היה רוברדס על אוניית המלחמה במרחק 100 מייל מהוואי. רוברדס צפה בהרס העצום שנגרם לצי בעת מתקפת הפתע היפנית רק יומיים לאחר מכן כשספינתו עגנה בנמל. לאחר מכן ספינתו של רוברדס השתתפה בקרב גוודלקנל וב"קרב על איי סנטה קרוז".

בליל "הקרב על טאסאפרונגה" בנובמבר 1942 נפגעה ספינתו של רוברדס מפגיעה ישירה של טילי טורפדו יפניים, רוברדס מצא עצמו בתוך שניות בתוך המים, הוא ניצל על ידי משחתת אמריקאית. שנתיים לאחר מכן שהוא עדיין נלחם בחזית האוקיינוס השקט עבר רוברדס עימות צבאי נוסף הפעם עם ספינת "USS Nashville" שהייתה בדרך לפלישה על איי מינדורו שבצפון הפיליפינים, מתקפת קמיקזה פתאומית פגעה בגוף האונייה וגרמה לאבדות של למעלה מ-200 מלחים.

רוברדס חשב לראשונה לעסוק בתחום המשחק בעת שירותו הצבאי על אוניית המלחמה, הוא הנחה מופעי בידור על אוניית פרל הארבור ולאחר שקיבל קרדיט מחבריו התאהב במקצוע והחליט לפתח אותו, לאחר שחזר מהמלחמה אביו המליץ לו ללכת ללמוד באקדמיה האמריקאית ללימודי דרמה שבניו יורק.

תיאטרון

לאחר המלחמה עבר רוברדס לניו יורק ועבד בתחנת רדיו מקומית ומשם עבר לבימות התיאטרון. זכה להכרה ראשונה בזכות תפקידו במחזה "איש הקרח" מאת יוג'ין או'ניל, הופעה שהעניקה לו את פרס אובי.

עבר בשנת 1958 להופיע על בימת ברודוויי, רשם הישג חסר תקדים כשהיה מועמד שמונה פעמים לפרס הטוני, יותר מכל שחקן תיאטרון אחר בהיסטוריה. ההצלחה הראשונה הייתה במחזה "מסע ארוך אל תוך הלילה", לאחר מכן במחזות: "צעצועים בעליית הגג" של ארתור מילר, "הוגי", "נערות המדינה", "ליל ירח לממזר" ו"נגיעה של משורר". הופעתו במחזה "מפוכח" ב-1959 הייתה זו שהעניקה לו את פרס הטוני היחיד שלו בקריירה.

קריירה קולנועית

רוברדס הופיע בשנת 1959 בסרט "המסע" ובשנה שלאחר מכן בסרט הטלוויזיה של סידני לומט "איש הקרח". רוברדס עבד עם לומט גם בעיבוד נוסף למחזהו יוג'ין אוניל, "מסע ארוך אל תוך הלילה" וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר של "פסטיבל קאן".

בשנות ה-60 הופיע בסרטים: "איזדורה" המבוסס על חייה של הרקדנית איזדורה דאנקן, "ענוג הוא הלילה", עיבוד קולנועי לספר של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, "אלף ליצנים" קומדיה בה השתתף והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומי/מוזיקלי ו"גירושין בסטייל אמריקאי". גילם את ראש המאפיה אל קפונה בסרט פשע המבוסס על אירועי "טבח יום ולנטיין" ואת הפושע שייאן בסרט המערבון של סרג'יו ליאונה "היו זמנים במערב".

רוברדס גילם את דמותו של אל"ם וולטר שורט שפיקח על כוחות הצבא הימיים של צבא ארצות הברית בדרמת המלחמה "טורה! טורה! טורה!" העוקבת אחר המהלכים הפוליטיים, הדיפלומטיים והצבאיים שהובילו למתקפת הפתע של חיל האוויר היפני על בסיס הצי של ארצות הברית פרל הארבור. הופיע במערבון של סם פקינפה "פט גארט ובילי הנער".

זכה להערכה בשנת 1976 עבור משחקו בדרמה הפוליטית "כל אנשי הנשיא" המספרת את הרקע ל"פרשת ווטרגייט". בסרט גילם רוברדס את דמותו של עורך עיתון ה"וושינגטון פוסט" בן בראדלי שחושב שהפרשה הפוליטית שחשפו זוג העיתונאים קארל ברנסטין (דאסטין הופמן) ובוב וודוורד (רוברט רדפורד) לא שווה כותרת ראשית^[1]. על הופעתו זכה רוברדס בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב. ב-1977 הפך לשחקן הקולנוע הראשון והיחיד עד היום שזכה שנתיים רצופות בשני פרסי אוסקר בקטגוריית שחקן המשנה. את פרס האוסקר השני קיבל על הופעתו בדרמה הביוגרפית של פרד זינמן "ג'וליה" בה הופיע בתור דשיל האמט, סופר אמריקאי, אחד הבולטים שבמחברי ספרי הבלשים שמוצג בסרט גם בתור מאהבה של המחזאית ליליאן הלמן (ג'יין פונדה). זכה בפרס אמי בשנת 1988 על תפקידו בסרט הטלוויזיה "כנגד החוק".

לאחר מכן הופיע רוברדס במערבון "בא פרש פראי וחופשי", בדרמה הקומית של ג'ונתן דמי "מלווין והווארד" בה הופיע בתור הווארד יוז והיה מועמד בשלישית לפרס האוסקר וברביעית לפרס גלובוס הזהב, בקומדיה הריאלסטית של רון הווארד "הורים במשרה מלאה" ובדרמה "פילדלפיה" בו גילם את צ'ארלס ווילר ראש חברת פרקליטים שמחליט לפטר את אנדרו באקט (טום הנקס) כי נדבק במחלת האיידס. הופעתו האחרונה של רוברטס הייתה בסרטו של פול תומאס אנדרסון "מגנוליה", מהחשובים ביותר שנעשו במהלך שנות ה-90. בסרט גילם רוברדס את ארל פארטרידג', מפיק טלוויזיה עשיר שגוסס ממחלת סרטן הריאה^[2].

קיבל בשנת 1999 את פרס מרכז קנדי על תרומתו רבת השנים לתרבות האמריקאית.

חיים אישיים

לרוברדס שישה ילדים מארבעת נישואיו, שניים מהם משמשים גם הם כשחקני קולנוע: ג'ייסון רוברדס השלישי מאשתו הראשונה אלינור פיטמן וסם רוברדס מאשתו השלישית שחקנית הקולנוע לורן באקול לה היה נשוי במשך שבע שנים. ב-1972 היה רוברדס מעורב בתאונת דרכים קשה באזור הררי פיתולי בקליפורניה, כתוצאה מהפגיעה הקטלנית נאלץ לעבור מספר רב של ניתוחים מקיפים וטיפולים קוסמטיים. הסיבה לתאונה הייתה ככל הנראה אלכוהוליזם שליווה אותו במרבית חייו.

רוברדס נפטר ב-26 בדצמבר 2000 בברידג'פורט, קונטיקט ממחלת סרטן הריאה, גופתו נשרפה על פי בקשתו האחרונה.

פילמוגרפיה נבחרת

טלוויזיה

רציחות הילדים באטלנטה (1985)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ייסון רוברדס בוויקישיתוף

ג'ייסון רוברדס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ייסון רוברדס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'ייסון רוברדס, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ייסון רוברדס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ייסון רוברדס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ייסון רוברדס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ייסון רוברדס, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ייסון רוברדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ייסון רוברדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ משה אורן, סיפור משוגע מן החיים... - "כל אנשי הנשיא" (1976) במאי: אלן ריי פאקולה. תסריט: ויליאם גולדמן (מבוסס על ספרם של וודוורד וברנשטיין), על המשמר, 8 באוקטובר 1976
^ ניסים דיין, ‏המגנוליות כבר לא מפלדה, באתר גלובס, 30 במרץ 2000
נילי ברקן, ‏חווייה של אולי פעמיים בעשור, באתר גלובס, 17 באפריל 2000

[1] משה אורן, סיפור משוגע מן החיים... - "כל אנשי הנשיא" (1976) במאי: אלן ריי פאקולה. תסריט: ויליאם גולדמן (מבוסס על ספרם של וודוורד וברנשטיין), על המשמר, 8 באוקטובר 1976

[2] ניסים דיין, ‏המגנוליות כבר לא מפלדה, באתר גלובס, 30 במרץ 2000
נילי ברקן, ‏חווייה של אולי פעמיים בעשור, באתר גלובס, 17 באפריל 2000

[1]

[2]

פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1936‏-1940	וולטר ברנן (1936) • ג'וזף שילדקראוט (1937) • וולטר ברנן (1938) • תומאס מיטשל (1939) • וולטר ברנן (1940)
1941‏-1960	דונלד קריספ (1941) • ואן הפלין (1942) • צ'ארלס קובורן (1943) • בארי פיצג'רלד (1944) • ג'יימס דאן (1945) • הרולד ראסל (1946) • אדמונד גוון (1947) • וולטר יוסטון (1948) • דין ג'אגר (1949) • ג'ורג' סנדרס (1950) • קארל מולדן (1951) • אנתוני קווין (1952) • פרנק סינטרה (1953) • אדמונד או'בראיין (1954) • ג'ק למון (1955) • אנתוני קווין (1956) • רד באטנס (1957) • ברל אייבס (1958) • יו גריפית' (1959) • פיטר יוסטינוב (1960)
1961‏-1980	ג'ורג' צ'קיריס (1961) • אד בגלי (1962) • מלווין דאגלס (1963) • פיטר יוסטינוב (1964) • מרטין בלסם (1965) • וולטר מתאו (1966) • ג'ורג' קנדי (1967) • ג'ק אלברטסון (1968) • גיג יאנג (1969) • ג'ון מילס (1970) • בן ג'ונסון (1971) • ג'ואל גריי (1972) • ג'ון האוסמן (1973) • רוברט דה נירו (1974) • ג'ורג' ברנס (1975) • ג'ייסון רוברדס (1976) • ג'ייסון רוברדס (1977) • כריסטופר ווקן (1978) • מלווין דאגלס (1979) • טימותי האטון (1980)
1981‏-2000	ג'ון גילגוד (1981) • לואיס גוסט ג'וניור (1982) • ג'ק ניקולסון (1983) • היינג נגור (1984) • דון אמיצ'י (1985) • מייקל קיין (1986) • שון קונרי (1987) • קווין קליין (1988) • דנזל וושינגטון (1989) • ג'ו פשי (1990) • ג'ק פאלאנס (1991) • ג'ין הקמן (1992) • טומי לי ג'ונס (1993) • מרטין לנדאו (1994) • קווין ספייסי (1995) • קובה גודינג ג'וניור (1996) • רובין ויליאמס (1997) • ג'יימס קובורן (1998) • מייקל קיין (1999) • בניסיו דל טורו (2000)
2001‏-2020	ג'ים ברודבנט (2001) • כריס קופר (2002) • טים רובינס (2003) • מורגן פרימן (2004) • ג'ורג' קלוני (2005) • אלן ארקין (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) • כריסטיאן בייל (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • כריסטוף ואלץ (2012) • ג'ארד לטו (2013) • ג'יי קיי סימונס (2014) • מארק ריילנס (2015) • מהרשלה עלי (2016) • סם רוקוול (2017) • מהרשלה עלי (2018) • בראד פיט (2019) • דניאל קלויה (2020)
2021 ואילך	טרוי קוטסור (2021) • קי הוי קואן (2022) • רוברט דאוני ג'וניור (2023)

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט
1953–1975	תומאס מיטשל (1953) ‏•‏‏ רוברט קאמינגס (1955) ‏•‏‏ לויד נולאן (1956) ‏•‏‏ ג'ק פאלאנס (1957) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1958) ‏•‏‏ פרד אסטר (1959) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1960) ‏•‏‏ מוריס אוואנס (1961) ‏•‏‏ פיטר פאלק (1962) ‏•‏‏ טרוור הווארד (1963) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1964) ‏•‏‏ אלפרד לנט (1965) ‏•‏‏ קליף רוברטסון (1966) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1967) ‏•‏‏ מלווין דאגלס (1968) ‏•‏‏ פול סקופילד (1969) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1970) ‏•‏‏ ג'ורג' סי. סקוט (1971) ‏•‏‏ קית' מיטשל (1972) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1973) ‏•‏‏ אנתוני מרפי (1973) ‏•‏‏ האל הולברוק (1974) ‏•‏‏ ויליאם הולדן (1974) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1975) ‏•‏‏ פיטר פאלק (1975)
1976–2000	אנתוני הופקינס (1976) ‏•‏‏ האל הולברוק (1976) ‏•‏‏ אד פלאנדרס (1977) ‏•‏‏ כריסטופר פלאמר (1977) ‏•‏‏ פרד אסטר (1978) ‏•‏‏ מייקל מוריארטי (1978) ‏•‏‏ פיטר שטראוס (1979) ‏•‏‏ פאוורס בות' (1980) ‏•‏‏ אנתוני הופקינס (1981) ‏•‏‏ מיקי רוני (1982) ‏•‏‏ טומי לי ג'ונס (1983) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1984) ‏•‏‏ ריצ'רד קרנה (1985) ‏•‏‏ דסטין הופמן (1986) ‏•‏‏ ג'יימס וודס (1987) ‏•‏‏ ג'ייסון רוברדס (1988) ‏•‏‏ ג'יימס וודס (1989) ‏•‏‏ יום קרונין (1990) ‏•‏‏ ג'ון גילגוד (1991) ‏•‏‏ בו ברידג'ס (1992) ‏•‏‏ רוברט מורס (1993) ‏•‏‏ יום קרונין (1994) ‏•‏‏ ראול ג'וליה (1995) ‏•‏‏ אלן ריקמן (1996) ‏•‏‏ ארמנד אסנטה (1997) ‏•‏‏ גארי סיניז (1998) ‏•‏‏ סטנלי טוצ'י (1999) ‏•‏‏ ג'ק למון (2000)
2001–הווה	קנת בראנה (2001) ‏•‏‏ אלברט פיני (2002) ‏•‏‏ ויליאם ה. מייסי (2003) ‏•‏‏ אל פצ'ינו (2004) ‏•‏‏ ג'פרי ראש (2005) ‏•‏‏ אנדרה בראואר (2006) ‏•‏‏ רוברט דובאל (2007) ‏•‏‏ פול ג'יאמטי (2008) ‏•‏‏ ברנדן גליסון (2009) ‏•‏‏ אל פצ'ינו (2010) ‏•‏‏ ברי פפר (2011) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (2012) ‏•‏‏ מייקל דאגלס (2013) ‏•‏‏ בנדיקט קמברבאץ' (2014) ‏•‏‏ ריצ'רד ג'נקינס (2015) ‏•‏‏ קורטני ב. ואנס (2016) ‏•‏‏ ריז אחמד (2017) ‏•‏‏ דארן כריס (2018) ‏•‏‏ ג'ארל ג'רום (2019) ‏•‏‏ מארק ראפלו (2020) ‏•‏‏ יואן מקגרגור (2021) ‏•‏‏ מייקל קיטון (2022) ‏•‏‏ סטיבן יאון (2023) ‏•‏‏ ריצ'רד גאד (2024)