גיאנה הצרפתית
| |||
 | |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| מושל | רודולף אלכסנדר | ||
| נפות במחוז שמעבר לים | 2 רבעים, 19 קנטונים, 22 קהילות | ||
| בירת המחוז שמעבר לים | קאיין | ||
| שפה רשמית |
צרפתית, Guianan Creole  | ||
| תאריך ייסוד |
21 במרץ 1946 | ||
| שטח | 83,534 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Bellevue de l'Inini | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז שמעבר לים | 286,618 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 2.4 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 3°59′56″N 53°00′00″W / 3.99886°N 52.99994°W | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
| https://www.ctguyane.fr/ | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת גיאנה הצרפתית רגילה) | |||
  | |||
גִיאָנָה הצרפתית (בצרפתית: Guyane française) היא מחוז מעבר לים של צרפת הממוקמת בחוף הקריבי של דרום אמריקה. גובלת בסורינאם במערב ובברזיל בדרום ובמזרח.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של גיאנה הצרפתית
ההתיישבות הצרפתית הראשונה הייתה ב-1604. בגִיאָנָה הצרפתית היו מושבות עונשין עד 1951, הידועה שבהן שכנה באי השדים ובה הוחזקו כאסירים בין היתר אלפרד דרייפוס ואנרי שרייר ("הפרפר").
לאחר כניעת צרפת לגרמניה במלחמת העולם השנייה שמרה גיאנה הצרפתית על נאמנותה לצרפת של וישי. בחודש מרץ 1943 הוחלף שלטון וישי במושבה בהפיכה לא אלימה, בידי ועדה שתמכה בצרפת החופשית, שנתמכה על ידי קציני הצבא במושבה.
גיאנה הצרפתית הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.
ב-1959 הציע שמעון פרס לז'אק סוסטל, שר המושבות הצרפתי באותה תקופה, את החכרת גיאנה לישראל תמורת שני מיליון דולר[1] על מנת שתשמש לה כמושבה. סוסטל הסכים. פרס הצליח לשכנע בעניין זה את הלל דן והם שיגרו משלחת של שבעה אנשים לתור את הארץ הזו. המשלחת חזרה עם דו"ח מפורט וסרט של הביקור. פנחס ספיר התנגד לכך באמרו כי "זה אסון, קולוניאליזם, אימפריאליזם שימיט שואה באפריקה והתנגדות בדרום אמריקה". גם דוד בן-גוריון השתכנע שאין לישראל מה לחפש בג'ונגלים של גיאנה. ההצעה נדחתה על ידי הממשלה בישראל.[2][3] גולדה מאיר התנגדה והודיעה שהדבר יקום על גופתה המתה, אך פרס טען לטובת הרעיון.[4][5]
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מצרפת, גִיאָנָה הצרפתית שייכת לאיחוד האירופאי כטריטוריה הגדולה ביותר מחוץ לאירופה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיאנה הצרפתית משתמשת באירו
מוצרים רבים הנמכרים בגִיאָנָה הצרפתית הם מתוצרת הקהילה האירופית בלבד, דבר שמייקר את מחירם של מוצרי המזון. בהיעדר מוצרי מזון בסיסיים כגון קמח וסוכר שאינם מתוצרת אירופית, קיים שוק שחור של מוצרים איכותיים מתוצרת ברזיל. עקב מחירם הגבוה של המוצרים, אזרח צרפתי העובד ברשויות הממשל השונות (כולל מורים), מקבל משכורת הגבוהה ב-40% מהמשכורת של בעל תפקיד מקביל בצרפת.
מיקומה של גיאנה הצרפתית, קרוב לקו המשווה, כמעט אידיאלי לשיגור לוויינים למסלול גיאוסינכרוני סביב כדור הארץ, ולכן אטרקטיבי לסוכנויות חלל המשגרות לוויינים. הודות לכך נבנה ליד העיר קורו מרכז החלל הגיאני. בין סוכנויות החלל המשגרות לוויינים מקורו אפשר למנות את סוכנות החלל האירופית ואת התעשייה האווירית לישראל ששיגרה את הלוויין עמוס 1 מגיאנה הצרפתית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיאנה הצרפתית ממוקמת לחוף הים הקריבי של דרום אמריקה. כמו שכנתה סורינאם, גם גיאנה הצרפתית ממוקמת בין קווי הרוחב השני לחמישי ביחס לקו המשווה ולכן מתאפיינת במזג אוויר טרופי חם מאוד.
הגבול בין גיאנה הצרפתית וברזיל (730 ק"מ) הוא הגבול הארוך ביותר בין צרפת ושכנותיה. חלקו עובר ברכס הרי טומוק אומאק.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב התושבים בטריטוריה הם שחורים ומיעוטם לבנים, ילידים אמריקאים ומולטים. האוכלוסייה מרוכזת ברובה בשפלת החוף ואזוריה הדרומיים של הארץ כמעט וריקים מאדם. השפות המדוברות במדינה הן צרפתית וקראולית (שפת המתיישבים באיי הודו המערבית).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אמריקה הלטינית | ||
אתר האינטרנט הרשמי של גיאנה הצרפתית
גיאנה הצרפתית, ברשת החברתית פייסבוק
גיאנה הצרפתית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גיאנה הצרפתית, ברשת החברתית אינסטגרם- גיאנה הצרפתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ניו יורק טיימס וסיימון רומרו, גיאנה הצרפתית הפכה ממושבת עונשין למרכז תעשיית החלל האזרחית, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהושע סימון, האימפריה הישראלית, באתר גלובס, 17 בינואר 2006
- ^ עפרי אילני, הפקולטה למדעי שמעון פרס, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009
- ^ מיכאל בר-זוהר:"כעוף החול, שמעון פרס - ביוגרפיה",עמ' 236–238, 2006
- ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 70 לישראל: עשרה סיפורים שלא הכרתם על מנהיגי המדינה, באתר ynet, 17 באפריל 2018
- ^ עמית נאור, תוכנית אוגנדה 2: כששמעון פרס חלם על מושבה ישראלית באמריקה הדרומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 26.07.2022
| חבלי צרפת | ||
|---|---|---|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית מ-2016 | או-דה-פראנס • אוברן-רון-אלפ • אוקסיטניה • איל-דה-פראנס • אקיטן החדשה • בורגון-פראנש-קונטה • ברטאן • גראנד אסט • נורמנדי • סאנטר-עמק הלואר • פיי דה לה לואר • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה | 
|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית עד סוף 2015 | אוברן • איל-דה-פראנס • אלזס • אקיטן • בורגון • ברטאן • לורן • לימוזן • לנגדוק-רוסיון • מידי-פירנה • נור-פה דה קאלה • נורמנדי עילית • נורמנדי תחתית • סאנטר • פיי דה לה לואר • פואטו-שראנט • פיקרדי • פראנש-קונטה • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה • רון-אלפ • שמפאן-ארדן | |
| חבלים מעבר לים | גוואדלופ • גיאנה הצרפתית • מרטיניק • ראוניון • מיוט | |
| קולקטיבים מעבר לים | פולינזיה הצרפתית • סן-פייר ומיקלון • ואליס ופוטונה • סן ברתלמי • סן מרטן | |
| טריטוריות מעבר לים | הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת (ארץ אדלי • איי אפארסה • סן פול ואמסטרדם • איי קרגלן • איי קרוזה) | |
| מעמד מיוחד | קלדוניה החדשה • קליפרטון | |
| מדינות וטריטוריות אמריקה הדרומית | ||
|---|---|---|
| מדינות | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • בוליביה • ברזיל • גיאנה • ונצואלה • סורינאם • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קולומביה | 
|
| טריטוריות | איי פוקלנד • גיאנה הצרפתית • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים | |
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |
| בקרת זהויות |
|
|---|