ז'ירונה

ז'ירונה
**Girona**
סמל ז'ירונה סמל ז'ירונה	דגל ז'ירונה דגל ז'ירונה
	פנורמה של ז'ירונה
	פנורמה של ז'ירונה
מדינה	ספרד
מדינה לא מוכרת	הרפובליקה הקטלאנית
ראש העיר	Lluc Salellas i Vilar
בירת העיר	Girona City
שפה רשמית	קטלאנית
תאריך ייסוד	79 לפנה"ס
שטח	39.14 קמ"ר
גובה	76 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	104,320 (2023)
‑ צפיפות	2,216.60 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	41°59′04″N 02°49′16″E / 41.98444°N 2.82111°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.ajuntament.gi/web/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ספרד רגילה) מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה ז'ירונה

ערך זה עוסק בעיר בספרד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ז'ירונה (פירושונים).

ז'ירונה (בקטלאנית: Girona; בספרדית: Gerona, נכתב בעברית גם גירונה) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, בירת מחוז ז'ירונה אשר בחבל קטלוניה. היא מרוחקת 99 קילומטרים מברצלונה ו-706 קילומטרים מהבירה מדריד. העיר שוכנת באגן ההתמזגות של הנהרות טר, אונייר, גואל וגאליגנטס, ואוכלוסייתה מונה 97,586 נפש (2015).

היסטוריה

היישוב במקום קדם לכיבוש ספרד על ידי הרפובליקה הרומית. על פי חלק מהמסמכים ההיסטוריים, לפני הרומאים ישבו באזור האיברים ולפי תלמי - האוסטאנים (Ausetani).

הרומאים הגיעו לאזור ב-218 לפנה"ס והקימו במקום מצודה, שנקראה גרונדה (Gerunda), כנראה לפי שם העיר בפי תושביה הקודמים. דרך העיר עברה הוויה אוגוסטה. במהלך המאה ה-3 התנצרו תושבי העיר. לאחר הרומאים שלטו בעיר הוויזיגותים ועל כך מעידים ממצאים ארכאולוגיים רבים. בתחילת המאה ה-8 נכבשה העיר על ידי המוסלמים, ולאחר כשבעים שנה על ידי קרל הגדול. בתקופה שלאחר מכן העיר התפתחה לאחד ממרכזי התרבות של קטלוניה.

במהלך המאה ה-14 הפכה העיר לבירת דוכסות ז'ירונה, אשר בראשית המאה ה-15 הפכה לנסיכות. בהמשך, הפכה העיר לזירת קרבות בין הספרדים לבין שליטי בית בורבון בצרפת. ב-12 בדצמבר 1809 נכבשה העיר בידי צבא הקיסרות הראשונה בפיקודו של נפוליאון בונפרטה לאחר שבעה חודשי מצור. ב-1813 שוחררה העיר על ידי הצבא הספרדי.

אקלים

בז'ירונה שורר אקלים ממוזג עם השפעה ממתנת של רוחות הנושבות מכיוון הפירנאים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 14.3^oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-6.9^oc בינואר ועד 22.9^oc ביולי ואוגוסט. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 724 מילימטרים והחודש הגשום בשנה הוא אוקטובר בו יורדים 83 מילימטרים של גשם.

תחבורה

העיר ממוקמת על תוואי הכביש המהיר AP-7 החוצה את מזרחה של ספרד מצפון לדרום, במקביל למיתאר הים התיכון. התחבורה הציבורית מתבססת על רכבות ומז'ירונה יוצאים קווים מהירים לברצלונה ולפורטבו, ומתוכננת תחנה חדשה עבור רכבות ה-AVE, האמורה להפתח במהלך העשור השני של המאה ה-21. כ-10 קילומטרים דרומית לז'ירונה שוכן נמל התעופה ז'ירונה-קוסטה בראווה, בו עברו במהלך 2010 כ-4.8 מיליון נוסעים ובוצעו בו כ-43,000 המראות ונחיתות. נמל התעופה מיועד לתעבורת נוסעים פנים ספרדית וכן ליעדים שונים באירופה.

תיירות

העיר העתיקה של ז'ירונה היא יעד תיירותי ובתחומיה נמצאת הקתדרלה של ז'ירונה אשר בנייתה החלה במאה ה-11 בסגנון האדריכלות רומנסקית, הורחבה במהלך המאה ה-13, תוך שילוב אדריכלות גותית והושלמה במהלך המאה ה-18. הקתדרלה משופעת בחלונות ביפורים. יעד נוסף הן חומות העיר, שמילאו תפקיד מפתח בהגנתה של העיר לאורך מאות שנים. בעיר מספר רב של כנסיות מתקופות שונות.

בעיר נמצאת מסעדת אל סייר דה קאן רוקה, הנחשבת לאחת הטובות בעולם.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית בז'ירונה נוסדה בשלהי המאה ה-9 ובשיאה הייתה השנייה בגודלה בקטלוניה. תיעוד ראשון בכתובים לגביה קיים בתעודות העוסקות בגביית מיסים מ-1002‏.^[1] ב-1160 קיבלו בני הקהילה היתר להתיישב ולסחור מחוץ לחומות העיר.^[2] באזור העיר העתיקה קיימים שרידי מקווה טהרה ובית עלמין.

היהודים התגוררו ברובע היהודי הקרוי קאל “El Call”(נגזר מן המלה הלטינית Callis שפירושה סמטה או רחוב, או מהמילה העברית "קהל"^[3]), כפי שנקראו גם יתר הקהילות היהודיות בתחומי כתר אראגון. במאות ה-12 וה-13, בתקופת "תור הזהב" היא אף הפכה לאחד ממרכזי התרבות היהודית החשובים בספרד, והתפתחה בה מסורת קבלית ורוחנית רבת השפעה. בין החכמים הבולטים בעיר נמנה הרמב"ן, שגם כיהן כרב הראשי של העיר ושל קטלוניה כולה,^[4] וכן, הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה ורבנו יונה, שאף כונו על שם עירם "גירונדי". גם הר"ן, שפעל בברצלונה הסמוכה, נולד בעיר, נתכנה על שם עיר מוצאו "גירונדי". במהלך המאה ה-13 מנתה הקהילה 1,000 נפשות ובניה השתלבו במנגנון הפקידות הציבורית שבעיר^[2] וקיימו קשרי מסחר ענפים עם ערי האזור ובכללן בסלו וברצלונה. בהם בלטו האחים יוסף ומשה רבאליה, ששימשו כנציבים ויועצי כספים למלכים חיימה הראשון ופדרו השלישי. בשלהי המאה ה-13 החלו רדיפות יהודים ובהמשך, ב-1331 נערכו פרעות ברובע היהודי. עם זאת ב-1306 קלטה הקהילה יהודים שגורשו מצרפת.

ב-1391 התעצמו הרדיפות על רקע דתי, כאשר המון מוסת של איכרים פרע בבני הקהילה^[1] ומתועדים עשרות רבות מבני הקהילה אשר סירבו להמיר את דתם ונרצחו וכן החרמת רכוש ומבני ציבור. ב-1415 הושבו לבני הקהילה בית הכנסת והמקווה.^[2] במהלך המאה ה-15 הגיע לשיאו תהליך דעיכת הקהילה אשר לווה ברדיפות בלתי פוסקות, צמצום שטחו של הרובע היהודי, מגבלות כלכליות הולכות וגוברות והמרות דת. עם פרסומו של צו הגירוש ליהודי ספרד, התגוררה בעיר קהילה מצומצמת וב-2 באוגוסט 1492 עזבו בני הקהילה את העיר לבלי שוב.^[1]

ברובע הגותי שבעיר העתיקה שוכן "המוזיאון להיסטוריה יהודית" (Museu d'història dels Jueus) המנציח את זכרה של הקהילה היהודית בעיר ובקטלוניה כולה. חלק מצאצאי מגורשי ז'ירונה נושאים את שם המשפחה גירון ועלו לישראל בעיקר מהבלקן.