ואיאדוליד
| |||
 | |||
| מבט אווירי על ואיאדוליד | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 קסטיליה ולאון | ||
| מחוז | ואיאדוליד | ||
| ראש העיר | Jesús Julio Carnero | ||
| בירת העיר |
Valladolid city  | ||
| תאריך ייסוד |
1072 | ||
| שטח | 197.50 קמ"ר | ||
| גובה | 691 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 297,459 (2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 416,244 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 1612.5 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 41°39′07″N 4°43′43″W / 41.651980555556°N 4.7285611111111°W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.ava.es | |||
  | |||
ואיאדוליד (בספרדית: Valladolid) היא עיר תעשייתית במרכז ספרד המשמשת כבירת מחוז ואיאדוליד וכבירת הקהילה האוטונומית קסטיליה ולאון. לפי מפקד האוכלוסין משנת 2008 התגוררו בה 318,461 תושבים, ולפי הערכות, מתגוררים בסביבותיה עוד כ-80,000 תושבים.
מאז כיבושה מהמוּרים במאה העשירית ובמשך יותר מ-500 שנה שימשה ואיאדוליד כבירתו של בית המלוכה הקסטיליאני. מעמדה המרכזי נשלל ממנה כאשר פליפה השני מלך ספרד העביר את בירתו למדריד. היא חזרה לשמש בירה לזמן קצר בין השנים 1600 ל-1606.
קבוצת הכדורגל של ואיאדוליד היא ריאל ואיאדוליד המשחקת בליגה הספרדית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידים של הקלטי-איברים (התמזגות של קלטים ואיברים (חצי האי האיברי)) וגם של מחנה רומי נחפרו סמוך לעיר. הגרעין שממנו התפתחה העיר ממוקם באזור שבו נמצאת כיום כיכר מיגל הקדוש.
במהלך שלטונם של המוּרים בספרד המלכים הנוצרים של העיר הזיזו את התושבים צפונה לאזורים מוגנים יותר. במאה ה-10 האזור נכבש מידי המורים, וואיאדוליד הייתה כפר קטן, עד שאלפונסו השישי, מלך לאון וקסטיליה, העניק אותה בשנת 1072 לרוזן פדרו אנסורס ואשתו הרוזנת כשהמשימה המוטלת על הזוג הייתה לאכלס ולהרחיב את גרעין היישוב החקלאי הזעיר שהיה קיים עד אז. במאות ה-12 ו-ה-13 ואיאדוליד גדלה במהירות הודות לזכויות היתר שניתנו בידי אלפונסו השמיני ואלפונסו העשירי, שניהם מלכי קסטיליה, ולאכלוס האזור מחדש לאחר הרקונקיסטה.
במאה ה-15 הייתה העיר מקום מושבו של בית המלוכה הקסטיליאני, והייתה לבירת ממלכת ספרד עד 1561, השנה בה העיר נהרסה בשריפה, ופליפה השני, מלך ספרד, יליד העיר, העביר את בירתו למדריד, והעיר ראתה תקופה של שפל. ב-1506 נפטר בעיר כריסטופר קולומבוס, והבית שבו נפטר כיום משמש כמוזיאון. המלך פליפה השלישי החזיר את בירתו לעיר ב-1601, אך ב-1606 העיר ניזוקה משיטפון והבירה הוחזרה למדריד, שם נותרה עד היום.
למרות הנזק שנגרם לעיר העתיקה ב-שנות ה־60 בעקבות הבום הכלכלי, העיר עדיין מתגאה בביטוייה האדריכליים. מונומנטים בעיר כוללים את הקתדרלה הבלתי גמורה של ואיאדוליד, את הכיכר המרכזית שתוכננה לפי הכיכר המרכזית במדריד, את מוזיאון הפיסול ואת כנסיית סנט פול ואת הבית היחידי ששרד של מיגל דה סרוואנטס.
מבני עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבני דת חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- הקתדרלה הבלתי גמורה, שנבנתה בהזמנת פליפה השני, מלך ספרד ועוצבה בידי האדריכל ג'ואן חררה במאה ה-16. הקתדרלה נותרה עד היום בלתי גמורה בגלל סיבות פיננסיות והאולם שלה לא נפתח לקהל עד שנת 1668. בשנת 1730 הושלמה בניית החזית.
- כנסיית סן מיגל, כנסייה עתיקה של הישועים (כיום, כנסייה קהילתית) שנבנתה בסוף המאה ה-16.
- החזית של הכנסייה הדומיניקנית סן פאבלו, המאופיינת בפסלים גותיים ודקורציה שנבנו סביב שנת 1500.
- כנסיית אל סלוודור שחזיתה נבנתה בשנת 1550 ומגדל הלבנים שבה מתוארך למאה ה-17.
- בכנסיית סנטה מריה לה אנטיגואה יש מגדל פירמידלי יוצא דופן מהמאה ה-12 ומקדש גותי מהמאה ה-14, בהשראת הקתדרלה של בורגוס.
- המנזר של סנטה אנה, מבנה נאו-קלאסי המארח יצירות של פרנסיסקו דה גויה.
- כנסיית יוחנן הקדוש מלטרן, בעלת חזית בארוקית משנת 1737.
מבנים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבה של העיר העתיקה היא כיכר העיר מהמאה ה-16. בצלע אחת של הכיכר נמצא בית העירייה, הבנוי בסגנון אקלקטי המתוארך לתחילת המאה ה-20, ומעוטר במגדל שעון קטן. סמוך לארמון נמצא ארמון לוס פימנטל, מושבה של המועצה המחוזית. הארמון המלכותי (היכן שפליפה הרביעי, מלך ספרד ואן מאוסטריה, אימו של לואי ה-14 נולדו) הוא ארמון מהמאה ה-16 של המרקיזים של ולוורדה ושל הבנקאי פאביו נלי - בניין עם חותמת קלאסיציזם שנבנה בשנת 1576. המוזיאון של ואיאדוליד מאכלס רהיטים, פסלים, ציורים וחפצי קרמיקה מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. המוזיאון הלאומי לפיסול בוואיאדוליד שוכן באוניברסיטת גרגוריו הקדוש. זהו ביתם של גילופים צבעוניים שנעשו על ידי אמנים כמו אלונסו בראגוואט וגרגוריו פרננדז. האוניברסיטה, שחזיתה הבארוקית מעוטרת בסמלים אקדמיים שונים, ואוניברסיטת סנטה קרוז מהוות חלק מן הדוגמאות הראשונות לרנסאנס הספרדי.
בעיר נמצאים גם בתים שחיו בהם אנשים חשובים, והם כוללים את:
- ביתו של מיגל דה סרוואנטס, הכותב של דון קישוט, שבו גר בשנים 1603–1606. בבית הזה השלים סרוואנטס את יצירת המופת שלו.
- הבית שבו נפטר כריסטופר קולומבוס משמש כיום כמוזיאון.
- הבית שבו נולד המשורר הספרדי חוסה סורייה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ההתפתחות הדמוגרפית של ואיאדוליד בין השנים 1991 ו-2004
| |||
| 1991 | 1996 | 2001 | 2004
|
| 330,700 | 319,805 | 316,580 | 321,713 |
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים אחיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקנות ואיאדוליד - תקנות יהודי ספרד שחוברו בעיר זו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ואיאדוליד- ואיאדוליד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ואיאדוליד (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מדריד  ברצלונה | |||||||||
| 1 | מדריד | מדריד | 3,277,451 | 11 | אליקנטה | ולנסיה | 338,768 |  ולנסיה  סביליה | |
| 2 | ברצלונה | קטלוניה | 1,627,559 | 12 | קורדובה | אנדלוסיה | 322,327 | ||
| 3 | ולנסיה | ולנסיה | 788,842 | 13 | ואיאדוליד | קסטיליה ולאון | 297,370 | ||
| 4 | סביליה | אנדלוסיה | 684,340 | 14 | ויגו | גליסיה | 294,650 | ||
| 5 | סרגוסה | אראגון | 681,430 | 15 | חיחון | אסטוריאס | 269,311 | ||
| 6 | מאלגה | אנדלוסיה | 578,063 | 16 | ל'אוספיטלט דה ליוברגט | קטלוניה | 265,003 | ||
| 7 | מורסיה | מורסיה | 459,778 | 17 | ויטוריה | חבל הבסקים | 252,953 | ||
| 8 | פלמה דה מיורקה | האיים הבלאריים | 424,837 | 18 | לה קורוניה | גליסיה | 245,541 | ||
| 9 | לאס פאלמאס | האיים הקנריים | 380,667 | 19 | אלש | ולנסיה | 235,566 | ||
| 10 | בילבאו | חבל הבסקים | 345,749 | 20 | גרנדה | אנדלוסיה | 233,680 | ||