גשר סן בנזה
 | |||||
| גשר אביניון וארמון האפיפיור | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
גשר קשתי, גשר אבן  | ||||
| על שם |
בנזה הקדוש | ||||
| כתובת |
29, quai de la Ligne | ||||
| מיקום |
אביניון | ||||
| מדינה |
צרפת | ||||
| בעלים |
עיריית אביניון | ||||
| הקמה ובנייה | |||||
| תקופת הבנייה | 1171–1185 (כ־14 שנים) | ||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1185 | ||||
| חומרי בנייה |
אבן | ||||
| אדריכל |
Jean de Tensanges | ||||
| מידות | |||||
| אורך | כ-900 מטר במקור מטר | ||||
| רוחב |
4 מ' | ||||
| קואורדינטות | 43°57′14″N 4°48′18″E / 43.953888888889°N 4.805°E | ||||
  | |||||
  | |||||
גשר סן בנזה (צרפתית Pont Saint-Bénezet) הוא גשר בעיר אביניון בפרובאנס שבדרום צרפת, הקרוי על שמו של בנזה הקדוש והידוע גם כ"גשר אביניון". במקור גישר הגשר על נהר הרון והוליך צפונה מאביניון לעיר השכנה וילנב לז אביניון (Villeneuve-lès-Avignon), אך הוא נהרס במהלך שיטפון שסחף חלקים גדולים ממנו ב-1669. הגשר ממנו שרדו ארבע קשתות בלבד, מוכרז מאז שנת 1995, יחד עם ארמון האפיפיורים ומספר מבנים נוספים באביניון, כאתר מורשת עולמית.
בנזה הקדוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנזה הקדוש (Saint Bénézet) הוא קדוש נוצרי בכנסייה הקתולית, ולפי המסורת, ב-1177, בהיותו נער רועים, נגלה לפניו חזון ובו נצטווה על ידי האל לבנות גשר מעל נהר הרון באביניון. מנת חלקו הייתה לעג והרשויות סירבו לסייע לו, אך משנצטווה על ידי הבישוף המקומי להרים אבן כבדה ולהשליכה אל נהר, עשה כן בעזרת התערבות אלוהית. אבן זו הייתה לאבן הפינה לגשר. לאחר מותו נקבר בנזה הקדוש בקפלה קטנה שהוקמה על הגשר ושרדה עד היום בין הקשת השנייה לשלישית. שרידיו שכנו בקפלה עד 1674 ואז הועברו למקום אחר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום ניצב גשר עץ קדום, ייתכן שכבר בתקופה הרומית[1], וקורותיו שימשו מאוחר יותר להקמת גשר עץ חדש שבנייתו החלה ב-1171 והסתיימה ב-1185[2]. בחודש ינואר 1186 נחקקו חוקים שהסדירו את עלות המעבר על הגשר, אך הוא נהרס כמעט לחלוטין על ידי לואי השמיני לאחר מצור ששם על העיר ב-1226.
הגשר הוקם מחדש מאבן ובסגנון גותי על ידי אחווה שמנתה 24 בני אדם (Oeuvre du pont), ואלה גייסו כספים להקמתו ועשו שימוש במיסי המעבר שגבו תמורת השימוש בו. אורכו של הגשר עמד על כ-900 מטר והיו בו 22 קשתות אבן שאורך כל אחת מהן נע בין 30.8 ל-33.5 מטר[3]. רוחבו של הגשר נע בין שניים לחמישה מטרים והוא גישר על שני יובליו של הנהר שביניהם חוצץ האי ברטלאס (Ile de Barthelasse). לגשר נודעה חשיבות רבה בתקופת אפיפיורות אביניון במאה ה-14, והוא רוצף ב-1377[4]. גשר סן בנזה היה אותה עת הגשר הקבוע היחיד בין ליון בצפון והים התיכון בדרום, וככזה נודעה לו חשיבות אסטרטגית. בשני קצותיו הוקמו עמדות שמירה ובצידו הדרומי שבאביניון הוקם במאה ה-14 מבנה שער גדול. עם זאת, הגשר סבל באופן תדיר משיטפונות בנהר, וחלקים ממנו שבו ונהרסו. הוא שב ונבנה מחדש עד שלאחר שיטפון קשה במיוחד שסחף את כל הגשר כמעט ב-1669, לא שופץ עוד[5]. חלקיו הנותרים של הגשר התדרדרו ונהרסו, וכיום נותרו ממנו רק ארבע הקשתות הדרומיות סמוך לגדה השמאלית של הרון.
"על גשר אביניון, שם כולנו רוקדים..."
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשר נודע בין היתר בזכות שיר העם "על גשר אביניון" (Sur le pont d'Avignon) שמקורו במאה ה-15. השיר מורכב מאינספור בתים, שרק השורה החמישית משתנה בהם, וזהו הבית הראשון:
Sur le pont d'Avignon |
על גשר אביניון |
בבתים הבאים מתחלפים "האדונים הנאים" (Les beaux messieurs) ב"נשים היפות" (Les belles dames), ב"גננים" (Les jardiniers), ב"תופרות" (Les couturiers) ב"כורמים" (Les vignerons) וכן הלאה, כשלמעשה ניתן להחליף את נושא השורה החמישית בכל בעל מקצוע או שם תואר אחר. בעבר ציין השיר כי הריקודים נעשו מתחת לגשר (Sous le pont d'Avignon), ככל הנראה על האי ברטלאס (Ile de Barthelasse) שבמרכזו של הנהר, ולא עליו (Sur le pont d'Avignon), ויש, במיוחד מבוגרים, שעדיין שרים כך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות הגשר
- הגשר באתר העיר אביניון
- מפה ותמונות הגשר
- באתר Structurae
- ביצוע מודרני של השיר "על גשר אביניון"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
