דברים זוטא
דברים זוטא או דברים זוטי הוא מדרש על ספר דברים. החיבור אבד, וכיום מצויים ממנו רק מובאות בחיבורים אחרים, בעיקר בילקוט שמעוני.
הכינוי "זוטא" משמעותו בארמית "קטן", אך ככל הנראה כינוי זה לא ניתן לו מפאת גודלו, אלא כדי להבדילו מ"דברים רבה" (רבה=הגדול) שהיה נפוץ בזמנו.
מקום וזמן עריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יום-טוב ליפמן צונץ איחר את עריכת החיבור לאחר עריכת דברים רבה, שנערך לשיטתו באזור שנת 900, וזאת על סמך מבנים לשוניים מאוחרים, וכן הקבלות לספרות המדרשית המאוחרת. שאול ליברמן טען כי הריאליה הנשקפת ממנו מתאימה לסביבת האימפריה הרומית, אך לא נקב בזמן ומקום. עמוס גאולה טען כי הוא התחבר באזור האימפריה הביזנטית (ביזנטיון או איטליה) במאה התשיעית או העשירית. טיעון זה מתבסס על מנהגים והלכות ארצישראליים הנרמזים בו, לשונו המקראית (ראה להלן), על כך שנראה שנכתב בסביבה נוצרית ועוד.
לשון וסגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש נכתב בעברית, עם נטייה לעברית מקראית. יש בו מעט מילים ביוונית או לטינית יחסית למדרשים אחרים, ובמקרים מסוימים מסתבר כי עורך המדרש תרגם מושגים לועזיים לעברית[1]. כמו כן, יש בו מעט ארמית גלילית.
המדרש סודר ככל הנראה על פי סדרי הקריאה בתורה הארצישראליים.
תפוצה ומובאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש היה נפוץ באשכנז בסביבות המאה ה-13, וכל המובאות הישירות ממנו הן מאזור זה ומהתקופה הזו. המקור העיקרי שמצטט ממנו הוא ילקוט שמעוני.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס גאולה, מדרשי אגדה אבודים הידועים מאשכנז בלבד : אבכיר, אספה ודברים זוטא, ירושלים ה'תשס"ז, 2006.
- ענת רייזל, "דברים זוטא", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 430; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדרש דברים זוטא, אתר "מחלקי המים".
