Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

דוד לייבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב דוד לייבל
הרב דוד לייבל בשיעור
הרב דוד לייבל בשיעור
הרב דוד לייבל בשיעור
לידה 1954 (בן 70 בערך)
ה'תשי"ד
צרפתצרפת שטרסבורג, צרפת
מדינה ישראלישראל בני ברק, ישראל
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דוד לייבל (נולד בשנת ה'תשי"ד, 1954) הוא ראש ישיבת 'המתיבתא - תורה ודעת', רשת הכוללים אחוות תורה ומייסד מכללת JBH.

נולד בשטרסבורג בצרפת לרב משה יואל, ראש ישיבת 'חכמי צרפת' בעיר אקס-לה-בן וראש קהילה בשטרסבורג. למד בישיבת גייטסהד באנגליה. בגיל צעיר עלה לישראל, למד בישיבת פוניבז' והיה לתלמידו של הרב שך[1] ולמד איתו בחברותא מדי יום[2]. לאחר נישואיו (בשנת 1975) שימש כעורך בספר המפתח לרמב"ם בהוצאת שבתי פרנקל ובאנציקלופדיה תלמודית. בשנת 1977 מונה למגיד שיעור בישיבת תורה ושלום בבני ברק, לאחר כשלוש שנים עבר לשמש כראש כולל במוסדות "אהל משה" בבני ברק ובמשך השנים מונה לנשיא המוסדות. בשנת 1987 מונה לראש כולל בחסידות קרלין.

בשנת 1994 הקים את חברת 'לייבל אליאלי יהלומים בע"מ' למסחר ביהלומים, בבורסת היהלומים ברמת גן[3].

פעילותו הציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת הכוללים 'רבי עקיבא איגר'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 הקים הרב לייבל כולל אברכים על שם רבי עקיבא אייגר. בהמשך הקים מסגרות של 'כולל אברכים' נוספים בראשות תלמידיו כשהוא דואג למימונם ולתשלום המלגות. ברשת הכוללים 'רבי עקיבא איגר' לומדים מאות אברכים ולה סניפים בירושלים, בני ברק, אלעד, חדרה ומודיעין עילית, וכן בשטרסבורג שבצרפת.

ישיבת רבנו חיים הלוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הקים הרב לייבל את 'ישיבת רבנו חיים הלוי' שבה לומדים בעיקר בחורים מבוגרים ובחורי ישיבות מחוץ לישראל, בעיקר מצרפת.

רשת אחוות תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אחוות תורה

בשנת 2011 לאחר התייעצות עם הרב אהרן לייב שטיינמן[2] עודד את תלמידיו לפתוח מסגרות לימוד ערב לחרדים עובדים שבהן לומדים גמרא בעיון. למיזם קרא בתחילה רשת כוללים "ר' שלמה אייגר" (על שם הרב שלמה איגר, בנו של הרב עקיבא איגר, שעסק בתורה וגם שלח ידו במסחר). לרשת כ-90 סניפים בישראל, שבהם לומדים מדי יום כ-3,200 איש, אשר אינם מקבלים מלגה[4]. הארגון מארגן אירועים חברתיים לתלמידי הרשת ויוזם כנסים למשתתפים ולנשותיהם[5].

בכנס אחוות תורה שהתקיים ב-2018 בבנייני האומה בירושלים השתתפו נשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אזרחי, הרב משה יהודה שלזינגר ועוד עשרות רבני קהילות, ראשי ישיבות ואדמו"רים[6][7]. מנהיג הציבור החרדי הרב חיים קניבסקי שלח מכתב ברכה לבאי הכנס[8].

בשנת 2013 הקים הרב לייבל מיזם עסקי שבו עובדים רק 6 שעות ביום, ובנוסף מקדישים כמה שעות ללימוד תורה. מכללת JBH פועלת כעמותה ומטרתה להכשיר עובדים בהייטק, על מנת שיעבדו לאחר מכן בבית תוכנה שישלב לימוד תורה במסגרת העבודה[9][10][11].

המכללה נוסדה תחת השם "אברטק", אך נתקלה בתחילת דרכה בהתנגדות מתוך הממסד החרדי הליטאי בטענה שאין לשלב לימוד תורה עם לימודי חול ובשל השם 'אברטק' המורה על השילוב של "אברך" עם הייטק[12]. ביוני 2013 פורסם בעיתונים החרדים יתד נאמן והמבשר מכתבו של הרב ניסים קרליץ, עליו חתומים הרב שטינמן, הרב חיים קניבסקי והרב גרשון אדלשטיין, ובו נמתחה ביקורת על כוללים המשלבים לימודים אחרים: ”עצם הדבר לשלב לימודי חול במסגרת של לימוד תורה, הוא דבר חמור גם אם יקראו לזה בשם אחר”. מנגד המיזם קיבל תמיכה מהרב מנחם מנדל שפרן. בעקבות זאת הופרדו לימודי הקודש ושם המכללה הוחלף ל-JBH, ראשי תבות של Jewish Brain in HighTech (מוח יהודי בהייטק). לאחר השינויים הרב לייבל קיבל הכרה בעיתון יתד נאמן[13] ורבנים חרדים בולטים כתבו בשבחו[14].

בית התוכנה RAVTECH

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מן החזון של מכללת JBH לשילוב חרדים בתעשיית הייטק נוסד בשנת 2014 בית התוכנה RAVTECH על מנת לספק השמה לבוגרי מכללת JBH. סדר היום בבית התוכנה כולל לימודי תורה[15]. בית התוכנה עוסק בפיתוח אתרי אינטרנט, אפליקציות לטלפונים חכמים, וכן בדיקות תוכנה[16].

בשנת 2018 הכנסותיה של החברה עמדו על כ־8 מיליון שקל, והיא גייסה כ-4 מיליון דולר[17].

ישיבת 'המתיבתא - תורה ודעת'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2023 נפתחה ישיבת "המתיבתא - תורה ודעת" מיסודו של הרב לייבל ובראשותו.

כפועל יוצא מהשקפת עולמו של הרב, דוגלת הישיבה בשילוב מיטבי של לימוד הגמרא המקובל בישיבות, לצד לימודים אקדמיים. ערך נוסף בישיבה הוא לימוד תנ"ך, הלכה, חסידות ועולם החשיבה היהודי.

הישיבה ממוקמת בירושלים, בתנאי פנימייה מלאים.

שיעורי תורה ומחשבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב לייבל מוסר שיעורים שבועיים בבית המדרש המרכזי בבני ברק, בבתי מדרשות נוספים בישראל ובאופן מקוון. שיעוריו עוסקים במקרא, אמונה, מועדי ישראל וסוגיות בתלמוד. שיעוריו וכתביו מועלים לאתר 'תבונות נט', לאתר קול הלשון, ולערוץ היוטיוב 'שיעורי הרב לייבל'.

החטיבה החרדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטיבה החרדית

על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל והדיונים סביב גיוס בני הישיבות וחקיקת חוק הגיוס, פועל הרב לייבל להקמת החטיבה החרדית שהיא החטיבה הראשונה בצה"ל שמיועדת להתאמה מלאה לאורח החיים של הציבור החרדי.[18][19]

לרב לייבל משנה העוסקת בלימוד פשטות המקרא ודקדוק בכל מילה ואות בטקסט, עיון בהקשר הדברים ובמקבילות בתנ"ך, לאור דברי חז"ל.

ספרו 'שיעורי הרב' כולל מאמרים לפי סדר פרשות השבוע על פי משנתו[20], כמו כן יוצא לאור מדי שבוע כתב עת בשם 'תבונות' (לשעבר 'פשטא')[21] ובו מאמרים של הרב לייבל בתחום זה.

בלימוד התלמוד בבלי הוא מתמקד בשתי נקודות עיקריות:[22] דקדוק לשון התלמוד ככלי להבנת הדברים, וההקפדה שלא לומר סברות בסוגיה אם אינן מתקבלות על דעתו של אומרן[23]. הוא הוציא לאור ספר בשם 'עומקא דשמעתתא'[24] ובו מערכות מסודרות על סוגיות הש"ס המציגים אבני דרך למשנתו בלימוד.

השקפה וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב לייבל סבור שיש להכיר בחשיבות הלימוד בכולל, ובמקביל שמי שאינו מסוגל לכך ועליו לפרנס את ביתו צריך להקפיד על שמירת צביון החיים החרדי ועל לימוד תורה בעיון. הוא מתנגד למצב בחלק מבתי האברכים החרדים, שבהם האישה היא המפרנסת העיקרית ואינה יכולה לגדל את ילדיה כראוי[25]. הרב לייבל הולך לאור דבריו של רבו מימי לימודיו בישיבת פוניבז', הרב שך, שקרא לכל מי שאינו לומד ללכת להתגייס לצה"ל ואף מוטלת על בחור שכזה החובה להתגייס כיוון שאחרת יש לו דין 'רודף' כלפי כלל עולם הישיבות.[26]

בנאום שנשא בחודש סיוון ה'תשפ"ג, טען שגם חרדים היוצאים לשוק העבודה נוהגים "לכתחילה", ותמך בהקמת מוסדות חרדיים הכוללים לימודי ליבה לצד מוסדות שבהם לומדים תורה בלבד[27]. היומונים הליטאיים גינו את הנאום[28]. כשזמן קצר לאחר מכן פורסם על הקמת הישיבה בראשותו שתכלול לימודים אקדמיים, יצאו נגדה חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה[29][30].

במכתב שהוציא בדצמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל טען, כי על אף שתורה מגנא ומצלא, לימוד התורה אינו מגן על אחרים אלא רק על הלומד, וכן אינו מגן מפני מוות, כמו כן כתב כי לימוד התורה אינו פוטר מנשיאה בעול המלחמה. בעקבות דברים אלו התבטא עליו הרב דוב לנדו "כולם צריכים להיות כפופים לדעת תורה, ודעת תורה צריכה להישמע רק מאלו שיכולים לומר דעת תורה"[31].

בשנת 2024 פורסם בעמוד השער של היומון החרדי "יתד נאמן" מכתבו של הרב דוב לנדו שבו הוא התבטא בחריפות נגד מוסדותיו ופועלו של הרב לייבל להקמת חטיבות חרדיות בצה"ל. במכתב מודגש כי "הננו במחאה נמרצת ואזהרה כי כל השקפותיו הם רוח רעה וזרה בכרם בית ישראל, וכלל יוזמותיו ומעשיו כוונתם להזיק והם סכנה לעתיד עולם התורה".[32] בתגובה פרסם הרב לייבל מכתב, שבו מפורטות תרומותיו למניעת דרדור ברוחניות ופתיחת מוסדות לאברכים העמלים לפרנסתם. לטענתו, בעקבות שליחת צווי הגיוס שהחלה לאחר פסיקת בג"ץ בנושא, יהיו בחורים שלא השתלבו בישיבות ולא יקבלו על עצמם את הסנקציות ולא ילכו לכלא, ומשכך, יש לדאוג עבורם למוסד לימודי שבו יוכלו ללמוד מקצוע בנוסף ללימודי הקודש, במקום שילכו למסגרות לא מפוקחות, וכמו כן יש צורך בהקמה של חטיבה חרדית שתדאג לכלל הצרכים המותאמים לחברה.[33]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעורים ומאמרים מאת הרב לייבל
מאמרים עליו
ראיונות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרב דוד ליבל, באתר AvraTech - Wise Tech Academy
  2. ^ 1 2 כתבה בעיתון 'משפחה' באנגלית 15 באוגוסט 2018
  3. ^ Leybel Elieli Diamond Ltd, gemgeneve.com
  4. ^ סיכום זמן חורף: 3,200 לומדים ב-90 כוללים | אחוות תורה
  5. ^ events | אחוות תורה
  6. ^ כיכר השבת, ‏העובד צריך את האברך והאברך צריך את העובד • נאום השבטים החרדי, באתר כיכר השבת, 2 ביוני 2018
  7. ^ אתר למנויים בלבד אהרן רבינוביץ, בבוקר יוצאים למשרד, בערב לומדים: עבודת החרדים זוכה להכרה מלמעלה, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
  8. ^ צפו: המהפכה הרוחנית של "אחוות תורה" באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2018
  9. ^ אתר למנויים בלבד ענבל אורפז, גמרא בבוקר, תוכנה בערב: כך נראה כרטיס הכניסה של החרדים לעשירונים הגבוהים, באתר TheMarker‏, 17 בדצמבר 2013
  10. ^ ravtech, תנו לנו לעבוד בדרך שלנו – חדשות 2:, באתר AvraTech - Wise Tech Academy
  11. ^ חזון ויעדים, באתר AvraTech - Wise Tech Academy
  12. ^ "טוב" התנועה החרדית חברתית הדף הרשמי
  13. ^ דברי הר' שרגא שטיינמן עיתון יתד נאמן, ד בכסלו תשפ
  14. ^ מכתב הרבנים
  15. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, רבי עקיבא פינת רוטשילד: כך מצטרפים החרדים לאחד המקצועות הנחשקים במשק, באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2016
  16. ^ רבטק - דף הבית
  17. ^ מאיר אורבך, גיוס ראשון לחברת ההייטק החרדית רבטק מבכירי התעשייה, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2019
  18. ^ מרב סבר, חוק הגיוס: קרב הרבנים על הקמת החטיבה החרדית החדשה עולה מדרגה, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2024
  19. ^ איציק ברנדויין, "יוזמות מסוכנות": מנהיגי הציבור הליטאי נגד הרב לייבל שמקדם הקמת חטיבה חרדית, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2024
  20. ^ ספר שלם, באתר שיעורי הרב דוד לייבל, ‏2018-02-11(הקישור אינו פעיל)
  21. ^ כל גליוני תבונות באתר, באתר 'תבונות נט'
  22. ^ ספר עומקא דשמעתתא, הקדמה, דרך הלימוד, באתר מכון עומקא דשמעתתא
  23. ^ הרב דוד לייבל - כנס פתיחת הזמן ברשת הכוללים 'רבי עקיבא אייגר דרוש וחידוש' אלול תשע"ז באתר יוטיוב
  24. ^ עומקא דשמעתתא, הרב דוד לייבל, תערובות, שכנים, פרק חזקת הבתים, ריבית, באתר מכון עומקא דשמעתתא
  25. ^ למצוא את המסלול האישי - ראש השנה תשע"ט, סרטון בערוץ "הרב דוד לייבל", באתר יוטיוב (אורך: 38:20)
  26. ^ הרב מבני ברק שיגייס אלפי חרדים: המנגנון של הרב דוד לייבל, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 24:45), 4 ביולי 2024
  27. ^ חנני ברייטקופף, ‏נאום מעורר הדים של הגר"ד לייבל: "לצאת לעבוד זה לכתחילה", באתר כיכר השבת, 11 ביוני 2023
  28. ^ י. שכטר, "מייסד אחוות תורה במסר הרסני וחסר תקדים", עיתון הפלס, תשפ"ג 2023, עמ' 2[דרושה הבהרה]; יתד נאמן, כ"ז בסיוון תשפ"ג (בתמיכת הרב דוב לנדו).
  29. ^ מרן הגר"ד לנדו וחברי המועצת במכתב חריף נגד פרצת הממ"ח - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר המחדש, ‏11 ביולי 2023
  30. ^ אברמי פרלשטיין, ראש הישיבה תקף את הרב לייבל: "קם אחד במטרה לקעקע את מסורת הישיבות", באתר בחדרי חרדים, 14 ביולי 2023
  31. ^ יאיר קראוס, רב חרדי בכיר מעורר סערה במגזר: "לימוד תורה לא פוטר מנשיאה בעול", באתר ynet, 22 בדצמבר 2023
  32. ^ עמוד השער של יתד נאמן, 30 ביולי 2024
  33. ^ חנני ברייטקופף, ‏הגר"ד לנדו מזהיר מפני יוזמותיו של הרב לייבל: "השקפותיו רוח רעה; מעשיו - כוונתם להזיק", באתר כיכר השבת, 30 ביולי 2024