דייוויד שטרנברג

דייוויד שטרנברג
Давид Петрович Штеренберг
לידה	14 ביולי 1881 (יוליאני); ז'יטומיר, האימפריה הרוסית
פטירה	1 במאי 1948 (בגיל 66); מוסקבה, ברה"מ
מקום קבורה	בית העלמין וגנקובסקויה
מקום לימודים	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות; Académie Vitti ;
הושפע על ידי	קייס ואן דונגן

דייוויד שטרנברג (ברוסית: Давид Петрович Штеренберг, באנגלית: David Shterenberg ‏: 26 ביולי 1881 – 1 במאי 1948) היה צייר וגרפיקאי יהודי סובייטי יליד אוקראינה.^[1]

פיזיקאי ולדימיר וקסלר היה בנו.

קורות חיים

דוד פטרוביץ' שטרנברג שנולד למשפחה יהודית בז'יטומיר, אוקראינה, למד אמנות באודסה ולאחר מכן בין השנים 1906–1912 התבסס בפריז, שם למד, בין היתר, אצל קיס ואן דונגן, וכן למד באקדמיה ויטי בפריז.^[2] הוא הושפע מיצירותיו של פול סזאן ומהקוביזם.

הוא ערך ביקורים חוזרים ברוסיה אך לא השתקע בה עד לאחר המהפכה של 1917, כאשר הוא נתמך על ידי מכר שלו לונכרסקי, שהיה הקומיסר העממי האחראי על התרבות. הוא השתתף בוועידת המחברים, האמנים והבמאים לשיתוף פעולה עם הממשלה הסובייטית בארמון סמולני בסנט פטרסבורג עם נתן אלטמן ואחרים. בשנים 1917 -1918 היה קומיסר לענייני אמנות. בשנת 1918 הציג תערוכה עם הקבוצה היהודית לקידום האמנויות יחד עם ולדימיר ברנוף-רוסין, נתן אלטמן ואל ליסיצקי, במוסקבה. בשנים 1918 עד 1920 היה ראש המחלקה לאמנויות יפות (IZO) של קומיסריאט הנאורות העממי (NARKOMPROS). ב-1918 פרסם את חיבורו "משימות לאמנות עכשווית" בחדשות מועצת פטרוגרד.

בשנת 1920 היה שטרנברג מנהל המחלקה לאמנויות יפות בוועד העממי לחינוך. בתפקיד זה הוא ארגן את המימון של המכון לתרבות אמנותית במוסקבה.^[3]

הוא הציג בתערוכה של אמנים יהודים במוסקבה ב-1922, שבה הציג גם מארק שאגאל. באותה שנה כתב חיבור לקטלוג של תערוכת האמנות הרוסית הראשונה בגלריה ואן דימן, בברלין. אולם סגנונו העצמאי חדל למצוא חן אצל השלטונות הסובייטים ובהדרגה נסגרה עבודתו מעיני הציבור. לאחר שנות ה-30 הוא נאלץ לעבוד בסגנון 'ריאליסטי' יותר.

במותו ב-1948 הוא כמעט נשכח. הוא נקבר בבית העלמין Vagankovo במוסקבה.

שטרנברג היה מודע עמוקות לשורשיו היהודיים. הוא כתב לאשתו נאדז'דה: 'יש לי דם מזרחי בעורקי, דם של אבותיי שכתבו את 'שיר השירים', - ואין שירה טובה יותר'.

יצירותיו מוצגות בגלריות ציבוריות במוסקבה (גלריית טרטיאקוב ומוזיאון פושקין), סנט פטרבורג (המוזיאון הרוסי) ויקאטרינבורג. הרבה עדיין מוחזק באוספים פרטיים ברוסיה.