דלקת עור אטופית

דלקת עור אטופית
Atopic dermatitis

ילד עם דלקת עור אטופית
תחום	רפואת עור
תסמינים	allergic response, דרמטיטיס
טיפול	abrocitinib desonide טקרולימוס trimeprazine fluocinolone בטאמתאזון methdilazine triprolidine cidoxepin pimecrolimus
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	762045
MeSH	D003876
סיווגים
ICD-11	EA80

דלקת עור אטופית (Atopic dermatitis, מכונה גם אסתמה של העור, אקזמה של העור) היא מחלת עור דלקתית אלרגנית, שתסמיניה העיקריים פריחה קשקשית אופיינית באזורי קפלי העור, ונכון להיום, הסיבה המדויקת להופעתה אינה ברורה וכפי הנראה מדובר בשילוב של חשיפה לאלרגנים ולמזהמים, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון ורקע גנטי. היא נפוצה מאוד בקרב ילדים (כ-20% מהילדים החולים הם עד גיל 5), אך יכולה להתפתח בכל גיל ומאובחנת ב-1% עד 3% מהמבוגרים. המחלה המופיעה בילדים קטנים יכולה לחלוף מעצמה ובמקרים מסוימים היא ממשיכה אל תוך הבגרות כמחלה כרונית שחומרתה נחלשת לעיתים עם השנים.

דלקת עור אטופית עלולה להיות מוחמרת על ידי גורמים אלרגניים, כחלק מהתקף אלרגיה הכולל גם נזלת אלרגית ומאפיינים נוספים, או ללא התקף אלרגיה.

לדלקת עור אטופית יש רקע גנטי. מרכיבים תורשתיים בקיום המחלה כוללים שינויים בגנים המקודדים למרכיבים האחראים על שלמות המעטפת העורית ועל זרועות שונות במערכת החיסון. מוטציות בגן FLG המקודד לחלבון פילגרין הוא גורם הסיכון הגנטי המוכר ביותר למחלה. פילגרין הוא חלבון המופרש בשכבות העליונות של העור ומהווה חלק חשוב במעטפת התאים (Cornified envelope) בשכבה הקרנית. מוטציות בגן זה פוגמות בביטוי התקין של פילגרין. הן שכיחות באוכלוסייה (עד 10 אחוזים באוכלוסייה האירופאית), ומגבירות את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס.

תסמינים

התסמינים כוללים עור יבש, מגורה, גרד ופציעות כתוצאה מגרד נשנה. לרוב האזורים הנגועים הם בקפלי הברך ופנים הזרוע, פנים, ירכיים, בטן וגב. המחלה אינה מדבקת ולרוב אינה מסוכנת, אך היא פוגעת באיכות החיים של החולה. עם הופעת התסמינים, תינוקות הסובלים מן המחלה מתגרדים עד זוב דם ומתקשים לישון. המחלה עלולה לגרום סבל רב לסובלים ממנה ובני משפחותיהם.

טיפול

הטיפול בדלקת עור אטופית מתחלק לטיפול מונע - באנטי-היסטמינים שיכולים להפחית את רמות הגרד, בשמירה על לחות העור בעזרת קרמים טיפוליים, בלבישת בגדים מאווררים, בעיקר מכותנה, ובשהייה באזורים בהם רמות הלחות באוויר גבוהות יחסית (בישראל - מישור החוף); וכן טיפול בעת החמרה - בעיקר בעזרת משחות מבוססות הסטרואיד קורטיזון, אך גם בקרמים מרגיעי גרד כמו אלוורה ותרחיצים שונים. לטיפול בקורטיזונים למיניהם יש תופעות לוואי רבות ועל פי רוב אינו מומלץ לשימוש במשך יותר משבועיים. גם פוטותרפיה היא טיפול יעיל. טיפול נוסף הוא משחת פרוטופיק (טקרולימוס).

היות שדלקת עור אטופית נוטה להחמיר על רקע לחץ נפשי, במקביל לטיפול תרופתי מומלץ לטפל במתחים שונים ולהימנע ממצבי לחץ.

שימוש קבוע בקרם לחות (נגד יובש ועור מגורה) יכול לעזור בהגברת הלחות באזור היובש, מה שיגרום להפחית את כמות הגירודים באזור.

המלצות רפואיות נוספות הן המעטה של מקלחות ואורכן, הימנעות מרחצה במים חמים במיוחד ושימוש מופחת בסבון ורצוי מסוג שאינו מקציף.

שטיפה נוספת של הכביסה יכולה לעזור לנקות שאריות אבקת כביסה.

בשנת 2017 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את התרופה הביולוגית הראשונה למחלה, הנקראת Dupixent. בניסויים קליניים, הראתה התרופה הפחתה משמעותית של תסמיני המחלה הכוללים גירוד, אדמומיות, עור דליל, נפיחות ועור שרוט.

מנגנון המחלה

ישנן שתי תיאוריות להבנת מנגנון המחלה. על פי התיאוריה הראשונה המכונה Inside-Outside, בסיס המחלה היא בהפרעה בתפקוד המערכת החיסונית, הגורמת באופן משני להפרעה בפעילותו התקינה של מחסום האפידרמיס בעור. דבר זה מביא לחדירה מוגברת של אנטיגנים לעור, לגירוי להפרשת ציטוקינים (Cytokines) ולהחמרה של התגובה הדלקתית. על פי התיאוריה השנייה המכונה Outside-Inside, הבסיס הראשוני למחלה הוא דווקא פגם במחסום האפידרמיס, המוביל להפרעה חיסונית משנית. כלומר בבסיס המחלה יש פגם במחסום האפידרמיס וגם הפרעה חיסונית.

דלקת עור אטופית נחשבת למחלה מסוג 2-TH (T Helper cell), דהיינו הציטוקינים המשתתפים בתהליך הדלקתי הם IL-5, IL-4, ו-IL-13. בדלקת עור אטופית כרונית הציטוקינים הדומיננטיים הם דווקא מסוג TH-1 לאחרונה התברר שבדלקת עור אטופית חריפה יש עלייה ברמה של TH-17, כלומר גם סוג זה משתתף בתהליך הדלקתי של דלקת עור אטופית. מחקרים בשנים האחרונות מראים שגם אאוזינופילים (Eosinophiles), בזופילים (Basophils) ותאי פיטום (Mast cells) משתתפים בפתוגנזה של דלקת עור אטופית.

מחסום אפידרמיס משובש וגורמים סביבתיים מעוררים קרטינוציטים לשחרור IL-1β, IL-25, IL-33, MDC, TARC ו-TSLP, המפעילים תאים דנדריטים ותאי לנגרהאנס. תאי דנדריטים מופעלים מגרים תאי Th2 לייצר IL-4, IL-5, IL-13, IL-31 ו-IL-33, מה שמוביל לתפקוד לקוי של המחסום, ירידה בייצור AMP, הפרעה בקידום קרטינוציטים ותסמיני גירוד. AD כרוני מאופיין בגיוס של תת-קבוצות Th1, Th22 ו-Th17, מה שמביא לעיבוי האפידרמיס ולהתפשטות חריגה של קרטינוציטים.

חברות תרופות בכל העולם מנסות לפתח תרופות המבוססות על חסימת שני החלבונים המרכזיים במנגנון המחלה: 13-IL ו-4IL. כדי לזהות את המחולל העיקרי של אטופיק דרמטיטיס יצרו החוקרים עכברים מהונדסים גנטית אשר אינם מבטאים קולטן מרכזי שנקשר לחלבונים IL-13 ו-IL-4. שם הקולטן IL-13Rα1. הם מצאו שעכברים אלה עמידים למחלה: כאשר הם נחשפים לאלרגן שמייצר אטופיק דרמטיטיס, הם נותרים בריאים. מכאן הסיקו החוקרים שקולטן זה חיוני להתפתחות המחלה. בהמשך הם נטרלו לסירוגין את שני החלבונים 13-IL ו-4-IL, והראו כי המסלול הדומיננטי להתפתחות המחלה עובר דרך קישור בין הקולטן לחלבון IL-13 ולא ל-IL-4.

ראו גם

אקזמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דלקת עור אטופית בוויקישיתוף

• הערך "דלקת עור אטופית – Atopic dermatitis", באתר ויקירפואה
• מה היא אסתמה של העור?, וואלה
• ד"ר ערן כהן ברק, הטיפול באסתמה של העור: מדריך מיוחד להורים, אתר שירותי בריאות כללית
• איה הוד, בלי תרופות: איך לטפל באטופיק דרמטיטיס?, באתר ynet, 18 באוקטובר 2012
• ד"ר יעקב משיח, מהי מחלת הילדים אטופיק דרמטיטיס? ואיך מטפלים בה?, באתר nrg‏, 3 באפריל 2016
• דרכי טיפול בדלקת עור אטופית, באתר העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס

הערות שוליים

2. Kim, J., Kim, B. E., & Leung, D. (2019). Pathophysiology of atopic dermatitis: Clinical implications. Allergy and asthma proceedings, 40(2), 84–92. 3.Bitton, A., Avlas, S., Reichman, H., Itan, M., Karo-Atar, D., Azouz, N. P., Rozenberg, P., Diesendruck, Y., Nahary, L., Rothenberg, M. E., Benhar, I., & Munitz, A. (2020). A key role for IL-13 signaling via the type 2 IL-4 receptor in experimental atopic dermatitis. Science immunology, 5(44), eaaw2938.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.