ה'תשנ"ה
ה'תשנ"ה (5,755) ובקיצור תשנ"ה – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1994, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1995.
המולד של תשרי חל ביום שלישי, 0 שעות ו-235 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכז. היא מעוברת, ואורכה 384 ימים.
זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 17 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 15 (סימנה טויזא) במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,926 לחורבן הבית, ושנת 2,306 לשטרות.
מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ה 47 שנות עצמאות.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- י' בחשוון - ליל שבת, ניסיון לחילוץ החייל נחשון וקסמן שנחטף ונרצח על ידי ערבים, סרן ניר פורז נהרג במבצע.
- י"ד בחשוון - פיגוע התאבדות באוטובוס סמוך לכיכר דיזנגוף בתל אביב - 22 הרוגים.
- כ"א בחשוון - נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן.
- ז' בטבת - שוחרר Netscape Navigator 1.0, הדפדפן המסחרי הראשון.
- ז' בטבת - יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת מקבלים את פרס נובל לשלום.
- כ"ט בטבת - חוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנס לתוקף
- כ"ט בטבת - אוסטריה, פינלנד ושוודיה מצטרפות לאיחוד האירופי
- כ"א בשבט - 21 הרוגים בפיגוע התאבדות כפול בטרמפיאדה בצומת בית ליד
- כ"א באדר א' - סטיב פוסט הוא האדם הראשון שחוצה את האוקיינוס השקט בכדור פורח
- ח' בניסן - פיצוץ מכונית תופת בסמוך לאוטובוס בשערי כפר דרום, שבעה הרוגים
- כ"א בתמוז - שלושה בני נוער נמחצים למוות באסון פסטיבל ערד
- כ"ו בתמוז - פיגוע התאבדות באוטובוס ברמת גן, שישה הרוגים
- י"ז באב - אהרן ברק מתמנה לנשיא בית המשפט העליון
- כ"ה באב - פיגוע התאבדות באוטובוס בירושלים, ארבעה הרוגים
- ט' באלול - חגיגות 3000 שנה לירושלים, מאז היום בו לפי המסורת קבע אותה דוד המלך כבירתו
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב' בשבט - מגי טביבי, מגישת חדשות ושחקנית ישראלית
- כ"ז באדר ב' - שלום רוקח בן הרב אהרן מרדכי רוקח, נכדו הבכור של האדמו"ר מבעלזא
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ט"ז בחשוון - הרב שלמה קרליבך מוותיקי המוזיקה החסידית-מודרנית
- י"ח בחשוון - רבי ישראל דב אודסר, ממנהיגי חסידות ברסלב
- כ"ד בחשוון - הרב שלמה גורן, מקים הרבנות הצבאית והרב הראשי לישראל
- כ"ה בטבת - אבא בנדויד חוקר הלשון העברית, יועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1959 - 1982
- כ"ט בטבת - יוג'ין ויגנר, פיזיקאי יהודי ממוצא הונגרי, חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ה'תרס"ג)
- כ' באדר א' - הרב שלמה זלמן אוירבך, "זקן הפוסקים" ומחשובי פוסקי ההלכה בדור האחרון (נולד ה'תר"ע)
- ו' באדר א' - מירה לובה, סופרת יהודיה-אוסטרית (נולדה ה'תרע"ג)
- ו' באדר א' - הרב יצחק גליקמן, רב פוסק, אב בית הדין במחנה העקורים ברגן בלזן.
- ז' באדר א' - הרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת ההסדר הראשונה - ישיבת כרם ביבנה (נולד ה'תרפ"ה)
- ז' באדר ב' - רבי חיים צימרמן הלוי, מגדולי הרבנים בארצות הברית בדור שאחרי השואה (נולד ה'תרע"ה)
- ח' באדר ב' - מתי פלד, איש פלמ"ח, אלוף בצה"ל וחבר הכנסת מטעם הרשימה המתקדמת לשלום (נולד ה'תרפ"ג)
- י"ד באדר א' - הרב שמעון שוואב, מנהיג קהל עדת ישורון בניו יורק ומחבר "מעין בית השואבה"
- כ"ג בניסן - דרורה חבקין, זמרת, מלחינה, פזמונאית ומעבדת מוזיקלית ישראלית (נולדה ב-1934)
- ה' באייר - מיכאל בוטביניק, שחמטאי רוסי יהודי, מספר פעמים אלוף העולם בשחמט (נולד ב-ה'תרע"א)
- י"א באייר - דוד אבידן, משורר ישראלי
- י"ט בסיוון - הרב שאול ישראלי, ממנהיגי הציונות הדתית, ראש ישיבת מרכז הרב וחתן פרס ישראל למדעי היהדות (נולד ב-ה'תרס"ט)
- כ"ה בסיוון - יונה סאלק, ממציא החיסון לפוליו (נולד ב-ה'תרע"ה)
- י"ח בתמוז - מרדכי (מוטה) גור, הרמטכ"ל העשירי של צה"ל (נולד ב-ה'תר"ץ)
- כ"ג באלול - הרב מאיר יהודה גץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל (נולד ב-ה'תרפ"ד)
פרסי ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקבלי פרס ישראל לשנת תשנ"ה הם :
- קלר אפשטיין - חקר הארכאולוגיה
- דב ניר - חקר הגאוגרפיה
- עמוס פונקנשטיין - חקר ההיסטוריה היהודית
- יהודה אמיר - חקר הפסיכולוגיה
- רינה שפירא - חקר החינוך
- ישראל דוסטרובסקי - מדעים מדויקים
- מיכאל רבין - חקר מדעי המחשב
- נתן זך - שירה עברית
- אברהם ב. יהושע - ספרות עברית
- לאה ניקל - ציור
- מנשה קדישמן - פיסול
- דוד רזניק - אדריכלות
- יצחק בן-אהרן - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- עדה סרני - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ►► | ה'תשנ"ה | ◄◄ |
| 1994 - 1995 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנת גכז
- שנה מסוג גכז, ובה 384 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "כסדרה": שבה חשוון בן 29 יום ואילו כסלו בן 30 יום
- ה' באייר חל ביום שישי, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ד' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ג' באייר.
- ט' באב חל בשבת, ולכן צום תשעה באב נדחה ליום ראשון י' באב
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|