המישור המזרח אירופאי
המישור המזרח אירופאי (נקרא גם המישור הרוסי,[1] או מישור הסארמטי) הוא מישור פנימי המשתרע ממזרח למישור צפון אירופה,[2] וכולל מספר רמות. המישור כולל את הרמה הוולהינית-פודולית, בשוליו המערביים, את הרמה הרוסית המרכזית, ואת גבעות וולגה בחלקו המזרחי. המישור משתרע על פני כ-4,000,000 קמ"ר, גובהו הממוצע של המישור הוא 170 מטר מעל פני הים והנקודה הגבוהה ביותר במישור, שנמצאת בגבעות ולדאי, היא בגובה 347 מטר מעל פני הים.
גבולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערב: הים הבלטי, אודר, נייסה, חבל הסודטים, הרי הקרפטים
- דרום: הרי הבלקן, הים השחור, הרי קרים, קווקז, הים הכספי וים אזוב
- מזרח: הרי אורל ושקע טוראן
- צפון: הים הלבן, ים ברנץ, ים קארה, הרי סקנדינביה
נהרות גדולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המישור המזרח אירופאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ European Plain - Geography, Climate, History | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ John F. Hoffecker (2002). Desolate Landscapes: Ice-Age Settlement in Eastern Europe. Rutgers University Press. pp. 15–21. ISBN 0813529921. נבדק ב-17 במאי 2014.
{{cite book}}: (עזרה)
בקרת זהויות  |
|
|---|