העופל
העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר. במקרא, עופל מוזכר בהקשר לשתי ערים: שומרון[1] וירושלים[2]. מקור המילה מן השורש ע.פ.ל שקיים במספר שפות שמיות[3] ופירושו התרומם או התנשא. ייתכן וגובהו של העופל מסביר את ההקשר מהכתובים המורה כי העופל היה אזור מבוצר ומוגן ששימש כמצודה פנימית בעבור המלך ומנהלי הממלכה. גם במצבת מישע[4] מוזכרת 'חומת העפל' בין מפעלי הבנייה של מישע מלך מואב.
העופל בשומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הכתובים, נראה כי אלישע הנביא ונערו התגוררו בעופל שבעיר. בחפירות ארכאולוגיות בתחילת המאה ה-20 בתל שומרון נמצאו שרידי מצודה בראש הגבעה שיש שזיהו עם העופל.
העופל בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלים, העופל מתייחס לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של הר הבית. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק הגיא המרכזי, מדרום על ידי גיא בן הינום, ועל ידי נחל קדרון במזרח.
גבעת עיר דוד, המהווה את הגרעין הקדום של ירושלים, שוכנת בדרום העופל. הדעה המקובלת במחקר היא שהעיר התרחבה לכלול את העופל בימי שלמה המלך, שבנה את בית המקדש על הר הבית[5]. בימי שיבת ציון, נתינים התיישבו באזור העופל[6], כדי להיות קרובים לבית המקדש, בו הם שירתו.
קרן העופל הוא הכינוי לפינה הדרום מזרחית של חומת הר הבית באזור זה מתנשאת החומה ההרודיאנית לשיא גובהה, 20 מטר, ובה בעת חודרת כ-20 מטר לעומק האדמה. החומה נושקת ומתחברת לחומה החשמונאית הקדומה ממנה. על פי מסורת נוצרית, זהו מקום הסקילה של יעקב הצדיק. קרן העופל מוזכרת בתוספתא[7] בנוגע לשאלה מתי צריך להפסיק להתפלל עבור ירידת גשמים: "צאו וראו, אם עומד אדם בקרן אפל[8] ומשקשק את רגלו בנחל קדרון, אנו מתפללים שלא ירדו גשמים"[9].
בעופל נערכו חפירות ארכאולוגיות נרחבות: בנימין מזר ומאיר בן דב חשפו את מדרגות חולדה המובילות לשער הכפול וסדרה של מבנים מהתקופה האומיית, יובל ברוך ורוני רייך חשפו את המדרגות העולות לשער המשולש מדרום וממזרח, ואילת מזר חשפה מערכת של ביצורים מימי הבית הראשון, שלדעתה נבנו על ידי שלמה המלך. ארכאולוגים רבים אינם מקבלים את הטענה האחרונה ומסתייגים מהצעת התארוך המוקדם לשרידים.
כיום, הוקם בעופל גן ארכאולוגי ומרכז מבקרים ע"ש דוידסון, המציג שרידים ושחזורים של ירושלים בתקופות שונות בעיקר מסוף ימי בית שני.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך 'עפל, העפל' באנציקלופדיה מקראית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות של העופל
- היסטוריה של חפירות העופל, archpark.org
- דובי זכאי, העיר שנותרה חידה, באתר ynet, 29 במאי 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מלכים ב ה, כד
- ^ דברי הימים כז ג, לג יד
- ^ בין השאר בעברית, ערבית וחבשית
- ^ מצבת מישע, שורות 21-22.
- ^ אמנם, בספר The Temples that Jerusalem Forgot, הארכאולוג ארניסט מרטין טוען שהעופל הוא מקום המקדש עצמו אך דעתו לא התקבלה בקרב החוקרים.
- ^ נחמיה ג כו, יא כא
- ^ תעניות ב
- ^ בתוס' כפשוטה (להלן) מובאים עדי נוסח בהם מוחלפת המילה "אפל" זו ב"עופל" ומעלה ר"ש ליברמן את ההשערה כי זה העופל שבמקרא.
- ^ ר"ש ליברמן, תוספתא כפשוטה, כרך ה, ירושלים: בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשס"ב, עמ' 1097-1096 - מובאים עדי נוסח בהם מוחלפת המילה "אפל" ב"עופל" ומעלה את ההשערה כי זה העופל שבמקרא.
