התיקון השני לחוקת ארצות הברית

מגילת הזכויות האמריקאית, הכוללת את התיקון השני לחוקה

התיקון השני לחוקת ארצות הברית (באנגלית: Second Amendment) הוא תיקון לחוקת ארצות הברית, המגן על הזכות של תושבי ארצות הברית לשאת נשק.

התיקון נכלל במגילת הזכויות, התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית שנוסחו בעצה אחת עם מנסחי החוקה המקורית ואושרו ב-15 בדצמבר 1791.

הפרשנות שהתקבלה בפסיקות בית המשפט העליון של ארצות הברית לתיקון השני היא כי הוא מגן על זכותו של כל אזרח לשאת נשק. פרשנות חלופית ומצמצמת לתיקון טוענת שהוא מכוון לזכותן של מדינות ארצות הברית לדאוג לנשק זמין לתושביהן לצורך המיליציות שלהן.

תוכן התיקון

מקור

מאחר שמיליציה ערוכה היטב נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, אין להגביל זכותם של בני-אדם להחזיק נשק ולשאתו.

המקור באנגלית

A well regulated militia, being necessary to the security of a free State, the right of the people to keep and bear arms, shall not be infringed.

הערות (ראו הרחבה בסעיף מחלוקות בפירוש התיקון להלן):

• את הביטוי "A well regulated militia", אשר תורגם לעיל "מיליציה ערוכה היטב", ניתן לתרגם גם "מיליציה מפוקחת היטב", והמשמעויות השונות למונח "אסדרה" מאפשרות לפרש את הביטוי הן כ"מיליציה סדירה" (המתקיימת כדבר שבשגרה) והן כ"מיליציה מפוקחת היטב".
• מִלת הסיבה "מאחר ש" אינה מופיעה במקור האנגלי ומעלימה מחלוקת בפירוש התיקון. תרגום התיקון בלעדיה הוא "מיליציה מאוסדרת היטב, בהיותה נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, זכות האנשים להחזיק ולשאת נשק, לא תהא מופרת".
• המלה people באנגלית היא דו-משמעית, ובהקשר הזה אפשר לפרש את הביטוי the right of the people הן כ"זכותם של האנשים" והן כ"זכותו של העם".

הסיבות לתיקון

בתקופת הקמתה של ארצות הברית, החשש מהפיכה צבאית הביא להתנגדות לקיומו של צבא מקצועי, ובמקום זאת להתבססות על מיליציה אזרחית בה שותפים כלל האזרחים אשר יתגייסו עם נשקם במידת הצורך. מגילת הזכויות של וירג'יניה, למשל, קבעה ש: "מיליציה מפוקחת היטב, או מורכבת מתושבי המדינה, מאומנת בנשק, היא ההגנה הראויה, הטבעית והבטוחה למדינה חופשית; יש להימנע מקיום צבא סדיר בעת שלום, עקב היותו סכנה לחירות; ובכל מקרה על הכוח הצבאי להיות כפוף בנוקשות לשלטון האזרחי ומנוהל על ידו".

מנגד עלו דרישות לקיומו של צבא סדיר כדי להגן על המדינה. אולם גם התומכים בצבא סדיר הכירו בסכנתו והציעו מנגנונים למנוע הפיכה צבאית. למשל, בעת הדיונים בעד ונגד כינון חוקה, טענו תומכי החוקה, שכללה זכות של השלטון המרכזי להקים צבא, שגם אם ינסה צבא ארצות הברית להשתלט בכח על תושבי מדינות ארצות הברית, יוכלו תושבי המדינות לגבור בקלות על צבא שסדר הגודל שלו לא יוכל לעלות על 4% מהכח הלוחם של תושבי מדינות ארצות הברית.

חוקת ארצות הברית קובעת שהממשלה הפדרלית תורשה להחזיק צבא וכי המדינות תוכלנה לקיים מיליציות אזרחיות בלבד. חובת הדאגה לחימוש המיליציות הוטלה על ממשלת ארצות הברית ולא על המדינות, ובכך עלה חשש שממשלת ארצות הברית לא תקיים את חובתה לחמש את המיליציות ותשאיר את המדינות ללא יכולת התגוננות כנגד הצבא הסדיר של ארצות הברית.

במטרה למנוע אפשרות כזאת הוכלל במגילת הזכויות שחוקקה בצמוד לחוקה עצמה, התיקון השני שקבע שלא תוגבל זכותם של האזרחים לשאת נשק.

מחלוקות בפירוש התיקון

ריבוי מקרי רצח בארצות הברית וקלות הרכישה של כלי נשק, הביאו למחלוקת ציבורית קשה על פירוש התיקון: אלה המפרשים את התיקון בהרחבה (="המרחיבים"), מתנגדים לפגיעה בזכותם החוקתית לשאת נשק, ומנמקים אותה בזכות להגנה עצמית ולהגנה מעריצות השלטון. מנגד, אלה המפרשים את התיקון בצמצום (="המצמצמים"), דורשים להקטין את כמות כלי הנשק המצויים בידי האזרחים ולהחמיר את הקריטריונים לרוכשי נשק חדשים, תוך שימוש בסמכויות מדינות ארצות הברית. המחלוקת המשפטית מתמקדת בנושאים הבאים:

• תחולת האסדרה - האם היא חלה רק על המיליציה או גם על האזרחים?

התיקון המקורי מחולק לארבעה חלקים (המופרדים ביניהם בפסיקים): "מיליציה מאוסדרת היטב, הִנה נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, זכות האנשים להחזיק ולשאת בנשק, לא תהא מופרת".

על פי המצמצמים: התיקון מנוסח באופן המבחין בין המיליציה לאנשים (ההפרדה היא באמצעות הפסיק האמצעי, בין שני החלקים הראשונים לשני החלקים האחרונים), ובעוד שהמדינה רשאית לאסדר את המיליציה, אין היא רשאית לאסדר נשיאת נשק על ידי הציבור ("האנשים").

על פי המרחיבים: ההפרדה בין שני חצאי התיקון (הפסיק האמצעי) היא לצורך נוחות הקריאה בלבד, האנשים הם המיליציה, ולכן האסדרה שהמדינה רשאית להחיל תקפה גם לגביהם.

• "the right of the people" - זכות פרטנית או זכות קבוצתית?

על פי המרחיבים, פירוש הביטוי הוא "זכות האנשים", ולכן מדובר בזכותו הפרטנית של כל אדם ואדם לשאת נשק. להצדקת פירוש זה של התיקון יש המציינים את מיקומו הגבוה במגילת הזכויות - שני רק לחירויות הפרט שהוצגו בתיקון הראשון ותומך בהן.

על פי המצמצמים, פירוש הביטוי הוא "זכותו של העם", דהינו זכות קבוצתית בלבד, ומכאן שאין הכרח להעניק לכל האזרחים את הזכות לשאת נשק, וניתן לקבוע קריטריונים שונים לשם רכישתו ונשיאתו. דרך הסתכלות אחרת - רק האזרחים המשתייכים רשמית למיליציה של המדינה רשאים לשאת נשק, ואילו יתר האזרחים אינם. על פי פירוש זה ניתן לאסור על נשיאת כל נשק שאינו נשק-מיליציה, למשל אקדחים (להבדיל מרובים) או כלי נשק המאוחסנים בבתים פרטיים (להבדיל ממתקני אחסון של המיליציה).

הפסיקה בבית המשפט העליון, לאורך השנים קיבלה את הגישה המרחיבה, לפיה הזכות היא של כל אזרח בפני עצמו.

• "A well regulated militia" - מיליציה סדירה או מיליציה תחת פיקוח מגביל?

על פי הפרשנות המרחיבה, פירוש המונח "regulated" הוא "להפוך לרגיל, להסדיר, לקיים בשגרה", כלומר - על המדינות לאפשר את כל הנחוץ לקיומה של מיליציה (נשיאת נשק על ידי אזרחים, שטחי אימונים וכדומה), וזאת כתחליף חיוני והכרחי לצבא סדיר ברמת המדינה.

על פי הפרשנות המצמצמת, פירוש המונח "regulated" הוא "מפוקח", והמדינות רשאיות להטיל הגבלות על קיומה של מיליציה בכל אופן שתמצאנה לנכון, לרבות איסור על נשיאת נשק.

• זכות פדרלית חוקתית או לשיקול המדינות?

על פי המרחיבים, כשם שמדינות ארצות הברית אינן רשאיות לפגוע בזכויות האחרות הקבועות במגילת הזכויות, כך גם אינן רשאיות לפגוע בזכות לשאת נשק.

על פי המצמצמים, האיסור למנוע נשיאת נשק מופנה לממשל הפדרלי, ובעוד שעליו נאסר להגביל את זכות העם לשאת נשק, הרי שהמדינות עצמן רשאיות להטיל פיקוח ומגבלות על נשיאת נשק, עד כדי איסור מוחלט.

הפרשנות המשפטית כיום משלבת בין שתי הגישות, ומבחינה בין הגבלה (במקור - infringement, הפרה) לפיקוח. כל התקדימים הרלוונטיים היום קובעים שאסדרה סבירה של כלי נשק הִנה מותרת, אך איסור מוחלט על נשיאת כלי נשק אינו חוקתי, ונפסל על ידי בית המשפט העליון בפסק דין מחוז קולומביה נגד הלר ב-2008, ברוב של 5–4.

ראו גם

• איגוד הרובאים הלאומי
• יהודים למען שימור הבעלות על כלי ירייה
• רישיון נשק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא התיקון השני לחוקת ארצות הברית בוויקישיתוף

• מאמר הדן במונחים פשוטים בכוונת התיקון השני
• התיקון השני לחוקת ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)