חגי אשד
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1928 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 1988 (בגיל 60) ירושלים, ישראל |
| שם לידה |
אברהם שלמה אידלשטיין |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מעסיק |
דבר |
  | |
חגי אשד (אידלשטיין; 7 באוקטובר 1928 – 18 בנובמבר 1988) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת "דבר" מ-1954 ועד מותו.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשד נולד ב-1928 בתל אביב בשם אברהם שלמה אידלשטיין, הצעיר משלושת ילדיהם של אסתר לבית כ"ץ ויהודה אידלשטיין, ונקרא על שם ר' אברהם שלמה האיתמרי, אביו של הרב אליהו הכהן מאיזמיר, מאבותיו של יעקב כ"ץ, סבו מצד אמו. אביו היה מחנך עברי, עיתונאי וסופר, חבר מערכת "הבוקר" במשך 24 שנים.[1]
בגיל 15 התגייס אשד ללח"י. עם קום המדינה אימץ את כינויו המחתרתי, "חגי", לשמו, ואת שם משפחתו עִברת: הוא נטל מן השם "אידלשטיין" שלוש אותיות, והחליפו ב"אשד". בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1954 הצטרף לעיתון "דבר" והיה חבר מערכת העיתון עד מותו. הוא שימש בתפקידים רבים בעיתון: עורך חדשות, כתב ופרשן מדיני, כתב שטח בלונדון, ולבסוף – פרסם מאמרים בנושאים מדיניים והיה בעל טור קבוע שהוקדש לפרשנות וביקורת. הוא שלח ידו במלאכות עיתונאיות רבות: רפורטז'ה ומסה, עריכה וביוגרפיה, מחקר וביקורת.
חקר את "העסק הביש" (פרשת לבון), וחיבר דו"ח שהגיש דוד בן-גוריון לממשלת ישראל ב-1964 (הדו"ח הופיע כעבור 15 שנה בספרו של אשד "מי נתן את ההוראה"- והטיל את עיקר האחריות על שר הביטחון דאז, פנחס לבון).
היה שותף לשמעון פרס בחיבור הספר "כעת-מחר" (ירושלים 1978), שביקש להציע "רעיונות לחידוש פניה של ישראל לאחר כשלושים שנות עצמאות ממלכתית ולקראת שנת 2000". ב-1988 הופיע ספרו "מוסד של איש אחד", ביוגרפיה של ראובן שילוח, ממייסדי קהילת המודיעין הישראלית.
ב-1955 נישא אשד לוורה אלישיב, עיתונאית (בתו המאומצת של המחנך מרדכי אלישיב (פרידמן)), שאותה הכיר בבית ברל. היו אלה נישואים משבריים וטעוני מתח, והם הסתיימו באווירה קשה כעבור 13 שנה.[2]
ב-1969 נישא לעליזה יעקבי, ובני הזוג היו הורים לשתיים: אריאלה (1970) ועופרה (1973).[3]
אשד נפטר בנובמבר 1988, בגיל 60.
בשנת תשנ"ב-1991 ראה אור הקובץ "זה לא רק החום המלוח", ובו מבחר ממאמריו.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון פרס, בהשתתפות חגי אשד, כעת-מחר, ירושלים: כתר ('ספרי מבט'), 1978.
- מי נתן את ההוראה: "העסק הביש", פרשת לבון והתפטרות בן-גוריון, ירושלים: עידנים, תשל"ט 1979. (הופיע במהדורות נוספות)
- מוסד של איש אחד: ראובן שילוח – אבי המודיעין הישראלי; הקדמה מאת חיים הרצוג, ירושלים: עידנים, תשמ"ח 1988. (ראה אור בתרגום לאנגלית)
- Haggai Eshed, Reuven Shiloah, the Man Behind the Mossad: Secret Diplomacy in the Creation of Israel; translated by David and Leah Zinder; forewords by Shimon Peres and Haim Herzog, London: F. Cass, 1997. (אנגלית: מוסד של איש אחד)
לאחר מותו:
- זה לא רק החום המלוח: אסופת מאמרים ויומן אחרון; בעריכת ניבה לניר; הקדמה: חיים גורי; דיוקן המחבר: שלמה גינוסר, תל אביב: דביר, תשנ"ב 1991.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של חגי אשד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי חגי אשד בפרויקט בן-יהודה
- חגי אשד באתר העמותה להנצחת מורשת לח"י
- חגי אשד, דף שער בספרייה הלאומית
- חגי אשד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "יהודה אידלשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5432.
- ^ זה לא רק החום המלוח (תל אביב: דביר, תשנ"ב 1991), עמ' 36.
- ^ זה לא רק החום המלוח (תל אביב: דביר, תשנ"ב 1991), עמ' 42.
