חיים בוגר (בוגרשוב)
 | |||||
| חיים בוגר (בוגרשוב), 1951 | |||||
| לידה |
25 בספטמבר 1876 ז' בתשרי ה'תרל"ז צ'רניגובקה, טאבריה, האימפריה הרוסית (כיום במחוז זפוריז'יה, שבאוקראינה) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1963 (בגיל 86) ט"ז בסיוון ה'תשכ"ג תל אביב-יפו, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1906 | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול, תל אביב | ||||
| השכלה | אוניברסיטת ברן | ||||
| מפלגה |
הציונים הכלליים  | ||||
| |||||
  | |||||
חיים בּוֹגֵר (בּוֹגְרָשוֹב, בּוֹגְרָצ'וֹב[1], 25 בספטמבר 1876 – 8 ביוני 1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית "הרצליה", פעיל ציוני וחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים בוגרשוב נולד לדב נחום בוגרשוב, רב הקהילה, ולמוסיה בלה בת חיים קובלנוב בעיירה צ'רניגובקה שבגוברניית טאבריה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום נמצאת העיירה בתחומי מחוז זפוריז'יה של אוקראינה). למד לימודים תורניים ומסורתיים אצל אביו ודודו, הרב אהרן בוגרשוב. הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בברדיאנסק והוסמך כמורה. בשנת 1897 הקים יחד עם כמה צעירים בית ספר יהודי ראשון שם ושימש כמנהלו. בשנים 1899–1901 שימש כמורה בגימנסיה עברית לבנות ביקטרינוסלב. בשנת 1901 החל בלימודים אקדמיים באוניברסיטת ברן שבשווייץ.
עוד בצעירותו היה לציוני נלהב ובשנת 1903 השתתף כנציג קרים בקונגרס הציוני השישי. עם המאבק על תוכנית אוגנדה היה לתועמלן כנגד התוכנית, במסגרת "ציוני ציון", שראו רק בארץ ישראל את ביתו הלאומי של העם היהודי. בעודו דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטה נשלח בשנת 1904 לארץ ישראל עם ידידו בן-ציון מוסינזון על ידי מנחם אוסישקין על מנת לפעול נגד תוכנית אוגנדה. רשמי מסעם הוצגו בפני הקונגרס וסייעו לדחיית התוכנית.
בשנת 1906 סיים דוקטורט בפילוסופיה ועלה לארץ ישראל, בעקבות עלייתם של ידידו מוסינזון וד"ר יהודה לייב מטמון-כהן. מטמון-כהן הקים בביתו בשנת 1905 את הגימנסיה העברית "הרצליה" – הגימנסיה העברית הראשונה. עם עלייתו הפך בוגר את הגימנסיה למוסד ציבורי, כשהקים עם מטמון-כהן ומנחם שינקין חברה ציבורית בשם "אגודת הגימנסיה בעברית בארץ ישראל". במשך שנים רבות לימד בוגר את מקצוע הגאוגרפיה בגימנסיה, ושילב בו תכנים יהודיים ולאומיים. הוא חיבר מאמרים רבים בנושאי גאוגרפיה, וכן ספר בנושא הגאולוגיה.
בספטמבר 1910 נבחר למנהל הגימנסיה בגוברו על ד"ר מטמון-כהן[2][3]. ב-1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה בין מגורשי תל אביב והגיע, עם משפחתו עד אלכסנדריה שם ייסד בית ספר לילדי פליטים שגורשו מהארץ. אחרי שהות באלכסנדריה המשיכה המשפחה לספרד שם שהו עד סיום המלחמה. משנת 1919 היה בוגר לסגן מנהל הגימנסיה, והמשיך בתפקיד זה עד לפרישתו של מוסינזון מהניהול, אז מונה שוב למנהל עד לשנת 1951. הוא העמיד דורות של תלמידים, שאותם חינך לערכים ציוניים.
כפעיל ציוני השתתף בוגר בקונגרסים הציוניים ה-6 עד ה-20. בוגר היה חבר תנועת הציונים הכלליים, ובמשך שנים רבות שימש כחבר הוועד הפועל של ברית הציונים הכלליים, וכציר לאספת הנבחרים.
לאחר פרעות תרפ"א (1921), הקים בוגר את שכונת "נורדיה" בתל אביב, כפתרון למחוסרי הדיור היהודים שנמלטו מיפו, וכן היה פעיל בהקמת המושבה "תל צור", כיום חלק מהיישוב אבן יהודה. בין השנים 1921–1930 היה בוגר חבר מועצת עיריית תל אביב.
בשנת 1945 נמנה עם מקימי המועצה הכללית לתעופה העברית בארץ ישראל, גוף שנועד לרכז את כל הגורמים העוסקים בתעופה ביישוב בארגון גג אחד[4]. לכאורה היה זה גוף אזרחי לכל דבר, אך למעשה הוקם על ידי אנשי "ההגנה" ופעולתו הותאמה לצרכיה. בוגר התקרב לנושאי התעופה על ידי תלמידו דב הוז, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל, שנהרג בתאונת דרכים מספר שנים קודם לכן. בוגר התבטא כי "השלטון באוויר אינו ניתן רק לבעלי כוח ואגרוף, ולא לעמים בני מיליונים בלבד. האוויר ניתן לשלטון המוח וההשכלה, ודרושה לכך גם ההעזה, ובשתי התכונות הללו נתברך עם ישראל"[5].
בבחירות לאספה המכוננת הוצב כמועמד אחרון ברשימת הציונים הכלליים. בבחירות לכנסת השנייה התמודד בוגר במקום השביעי ברשימה, נבחר לכנסת השנייה, וכזקן חברי הכנסת התכבד בתפקיד יושב ראש הכנסת הזמני בפתיחת הישיבה הראשונה בכנסת. הוא שימש כחבר בועדת החינוך והתרבות. ב 26 בינואר 1954 בכה מהתרגשות בכנסת בעת השבעת משה שרת, תלמידו מגימנסיה הרצליה, לכהונת ראש ממשלת ישראל. בבחירות לכנסת השלישית והרביעית הוצב בוגר שוב בסוף רשימת הציונים הכלליים, ובבחירות לכנסת החמישית היה במקום ה-119 ברשימת המפלגה הליברלית הישראלית.
עיריית תל אביב כיבדה אותו בקריאת רחוב מרכזי בתל אביב על שמו עוד בימי חייו – רחוב בוגרשוב, החוצה את שכונת נורדיה שאותה הקים. בוגרשוב התנגד למהלך זה, ולכן עיברת את שמו ל"בוגר".
בוגר נפטר בשנת 1963 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגר היה נשוי פעמיים - לשרה בת מנדל (דוד) מאירוב (נפטרה בתל אביב ב-1909) ולמינה בת הרב מתתיהו מדניצקי (שלה נישא ב-1911)[6]. לבוגרשוב היו 4 ילדים. עם שרה היו לו שתי בנות, מוסיה אשת ד"ר ברוך מני, רופא חצר המלוכה במצרים, והציירת רחל בוגרשוב שהייתה נשואה לצייר אריה אלואיל. עם מינה נולדו לו שני בנים, אליהו שהיה כימאי באוניברסיטה העברית בירושלים ורופא הילדים פרופ' נחום בוגר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'בוגרשוב, חיים', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 70. (הספר בקטלוג ULI)
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך של הסתדרות העובדים, 1974, עמודים 46–48 (על מינה בוגרשוב)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים בוגר, באתר הכנסת - חיים בוגר, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר חיים בוגרשוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1016
- ד. דיוקנאי, ראשים בישראל: ד"ר חיים בוגר, מעריב, 14 באוקטובר 1955
- בוגר – שלא הכזיב, מעריב, 4 בספטמבר 1956
- ד"ר חיים בוגר, דבר, 9 ביוני 1963, המשך (עם פטירתו)
- ד"ר ח. בוגר – למנוחות, דבר, 10 ביוני 1963
- אורי קיסרי, מורי ורבי, מעריב, 12 ביולי 1963
חיים בוגרשוב (1876-1963), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו חתימת שמו: תעודת ממכר המגרש בתל אביב
- ^ ידיעות מיפו, הצבי, 8 בספטמבר 1910
- ^ מודעה, החרות, 28 באוקטובר 1910
- ^ דייויד סלע, נוסטלגיה: 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 26 ביוני 2020
- ^ ש. סביסלוצקי, "ד"ר חיים בוגרשוב, יו"ר המועצה הכללית לתעופה העברית", הגלגל, 21 במרץ 1945.
- ^ הרב מדניצקי היה רבה של קהילת ביטן שליד העיר סלונים
| בקרת זהויות |
|
|---|
- רשימת חברי הכנסת
- אנשי העלייה השנייה
- אנשי חינוך שוחרי השפה העברית ביישוב
- אנשי חינוך ישראלים
- בוגרי אוניברסיטת ברן
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- חברי אספות הנבחרים
- חברי הכנסת מטעם הציונים הכלליים
- חברי מועצת העיר תל אביב-יפו
- תל אביב-יפו: חברי הכנסת
- מנהלי גימנסיה הרצליה
- חברי הכנסת השנייה
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- זקני חברי הכנסת
- מגורשי תל אביב
- חברי הכנסת: אנשי חינוך
- ישראלים שנולדו ב-1876
- ישראלים שנפטרו ב-1963