Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

חמלקרת מגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב הימרה

חמילקרת (המאה ה-5 לפנה"ס) היה אחרון מלכי קרתחדשת החזקים משושלת בני מגו, נהרג בקרב הימרה בסיציליה.

חמילקרת היה מלך קרתגו. מעמד המלכים בקרתגו היה מוגבל מאוד, הם נבחרו בידי מועצת הזקנים לתקופת כהונה מוגבלת. אריסטו טוען שהמלכים נבחרו לפי כישרון, גם הרודוטוס מציין: "חמילקרת זה נבחר למלך על הקרתגים בשל גבורתו".[1] כמו כן הרודוטוס מציין ששם אביו היה חנו, ואמו הייתה יוונייה מסירקוסאי. בקרתגו היו יוונים רבי ונישואי תערובת היו מקובלים למדי. ככל הנראה אביו היה בן לשושלת בני מגו משפחת האצולה החזקה ביותר בקרתגו אותה תקופה.

ידוע על שתי מלחמות שנערכו בין קרתגו ליוונים בימי שלטונו של חמילקרת. הראשונה התרחשה כאשר הנסיך הספרטני דוריאיוס ניסה לייסד מושבה באפריקה, הקרתגים גרשו אותו משם והוא נמלט לסיציליה שם הוא מת. מלחמה נוספת התרחשה בסיציליה במהלכה נהרסה העיר הרקלאה מינואה.

בסיציליה היה המצב עדין למדי, החלק המערבי של האי היה בשליטת קרתגו. בעוד החלק המזרחי הגדול יותר היה בשליטת היוונים שהקימו שם ערים שנשלטו בידי טיראנים. ההיאחזות באי הייתה חשובה לשני הצדדים, דיודורוס טוען שהייתה ברית מאורגנת בין פרס לקרתגו.[2] אולם משה עמית מעריך שהסופרים היוונים הגזימו כדי לתת למסע חשיארש הראשון ליוון אופי של מסע כולל של המזרח נגד המערב.[3] הרודוטוס טוען שתרון הטיראן של אקראגס כבש את הימרה והדיח את הטיראן טרילוס, שהיה ידידו של חמילקרת. חתנו של טרילוס אנקסילאוס מרגיון אף נתן את שני ילדיו כבני ערובה לחמילקרת. כיבוש הימרה שימש עילה לחמילקרת לתקוף את היוונים.

חמילקרת הביס בקרב את כוחותיו של תרון ועמד לכבוש את הימרה. אולם תרון הזעיק את חתנו גלון שהיה הטיראן של סירקוסאי וגלה. הקרב שנערך בין הצדדים זכה לשם קרב הימרה, על פי טענת הרודוטוס ודיודורוס, חמילקרת הביא עמו 300,000 חיילים, רובם שכירי חרב. וכן 200 ספינות מלחמה ו-6,000 ספינות משא. מספרים מוגזמים לכל הדעות סביר יותר שהיו 50,000 לוחמים קרתגים וכמה מאות ספינות. הקרב הסתיים בניצחון יווני מוחץ, ישנן שלוש גרסאות למותו של חמילקרת. שתיים מהן מצוטטות אצל הרודוטוס:

על פי גרסת המקומיים בסיציליה כאשר התרחש הקרב נעלם לפתע חמילקרת ואף על פי שגלון שלח שליחים לחפשו לא נמצא יותר.[4] הרודוטוס מביא גרסה נוספת בשמם של הקרתגים לפיה כאשר ראה חמילקרת שצבאותיו מפסידים הוא העלה את עצמו כקרבן לבעל.[5] על פי דיודורוס חמילקרת נהרג במהלך הקרב כאשר פרש סירקוסי התפרץ לתוך מחנהו.

בעקבות התבוסה נחלש מאוד מעמד המלכים בקרתגו עדיין נבחרו מלכים אולם הם הפכו תלויים יותר ויותר במועצת הזקנים עד שלבסוף בוטל מעמד המלוכה והוחלף בשופטים. בני משפחתו של חמילקרת וביניהם בנו גיסקו, הוגלו.[6] אולם חזרו ליוקרתם הפוליטית כעבור כמה עשרות שנים. חניבעל מגו נכדו של חמילקרת נקם את נקמתו בכך שהחריב את הימרה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather and others. Cambridge (MA) Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1967. Digitized copy of books 1-32 in: LacusCurtius. (Battle of Himera: book 11.20 ff.)
  • Dexter Hoyos, The Carthaginians Peoples of the Ancient World, 2010

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרודוטוס, ספר ז, 165.
  2. ^ דיודורוס, ספר י, 20.
  3. ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 313.
  4. ^ הרודוטוס, ספר ז, 166.
  5. ^ הרודוטוס, ספר ז, 167.
  6. ^ Dexter Hoyos, p 131