Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

ט.א.ט.ו.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ט.א.ט.ו.
Тату
וולקובה (שמאל) וקטינה (ימין) בשנת 2003
וולקובה (שמאל) וקטינה (ימין) בשנת 2003
מקום הקמה מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מוסקבה, רוסיה רוסיהרוסיה
תקופת הפעילות 19992011 (כ־12 שנים)
סוגה דאנס-פופ, רוק, פופ רוק, יורודאנס
שפה מועדפת רוסית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אינטרסקופ רקורדס, יוניברסל מיוזיק גרופ (2001–2006)
ט.א. מיוזיק (2006–2011)
פרופיל ב-IMDb
חברים
לנה קטינה
יוליה וולקובה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ט.א.ט.ו.רוסית: Тату; באנגלית: t.A.T.u.) היו הרכב פופ רוסי בינלאומי של הזמרות ילנה קטינה ויוליה וולקובה אשר פעל בין השנים 1999–2011 ומוגדר כצמד היצוא המוזיקלי הרוסי המצליח ביותר בכל הזמנים.[1]

וולקובה וקטינה היוו חלק מקבוצת מוזיקת הילדים, "Neposedy" לפני שנוהלו על ידי המפיק והבמאי איוואן שאפובאלוב וחתמו בחברת התקליטים הרוסית "Neformat". אלבום הבכורה של הצמד יצא לאור בשנת 2001, 200 Po Vstrechnoy וזכה להצלחה מסחרית במזרח אירופה בעודו מגיע למקומות הראשונים במצעדי האלבומים בצ'כיה, פולין וסלובקיה. שחררו הוביל לחתימתן בחברת אינטרסקופ רקורדס אשר הוציאה את אלבומן השני, 200 km/h in the Wrong Lane שנה לאחר מכן. ביפן נמכר האלבום ביותר מ-300,000 עותקים תוך יומיים בלבד, מה שהפך את הצמד למעשה המוזיקאי המזרח אירופאי המצליח ביותר בכמות מכירות אלבום בשבוע הראשון במדינה, ולצמד הזר הראשון שכובש את המצעד הרשמי. החל משנת 2010, מכר מעל ל-5 מיליון עותקים ברחבי העולם. לקידומו, הוצאו ארבעה סינגלים בהם הלהיטים, "All the Things She Said" ו-"Not Gonna Get Us". בשנת 2003 ייצגו את רוסיה באירוויזיון עם השיר "Ne ver', ne boysia" וסיימו במיקום השלישי.

בשנת 2005, ט.א.ט.ו. הוציאו את אלבומי האולפן, Dangerous and Moving ו-Lyudi Invalidy אשר קודמו עם הסינגלים המובילים "All About Us" ו-"Lyudi Invalidy" בהתאמה. בשנים שלאחר מכן, הצמד התמקד ביצירת חברת הפקה משלהן, "T.A. Music" וקידום הסרט בהשראתן, "You and I" משנת 2008. צמד אלבומי האולפן האחרונים מאת הצמד במשך השנתיים שלאחר יציאתו, Vesyolye Ulybki ו-Waste Management נוצרו בהשראתו. בשנת 2011 הצמד התפרק רשמית בעוד וולקובה וקטינה פתחו בקריירות סולו נפרדות.[2] במשך השנים שלאחר הפירוק התאחדו להופעות באירועים מיוחדים בהם טקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בסוצ'י 2014.

ט.א.ט.ו. הופיעו פעמיים ברשימת 50 הכוכבים העשירים ביותר של פורבס, במקום ה-6 ו-36 בין השנים 2006–2007 בהתאמה,[3] ובשנת 2008 זכו בפרס ה-"MTV Legend" מאת MTV רוסיה. בשנת 2011 וולקובה וקטינה דורגו ברשימת מאה הנשים הסקסיות ביותר של כתב העת לגברים, מקסים, הרוסי במקומות 15 ו-35 בהתאמה ובשנת 2006, הן וולקובה והן קטינה זכו בתואר "אשת השנה" בטקס פרסי אנשי השנה של מגזין "GQ".

1999-2001: תחילת הקריירה, 200 Po Vstrechnoy

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ייצורו של ט.א.ט.ו החל, הצמד היה בקבוצה בשם "Neposedy". הן לנה קטינה והן ג'וליה וולקובה היו חלק מהלהקה, יחד עם החברים סרגיי לזרב וולד טופלוב. קטינה הייתה גם בלהקה בשם "Avenue" בין השנים 1994-1997.[4] נמסר כי נאסר על וולקובה להימצא בקבוצת נפוסידי, וזאת על רקע הטענות שהיא מתנהגת בצורה בלתי-הולמת ומשבשת חברים אחרים בקבוצה, לצד האשמות כי נהגה לעשן, לקלל ולשתות אלכוהול.[4] עם זאת, נפוסידי הכחישה את הטענות והצהירה כי וולקובה "הזדקנה מהקבוצה".

ט.א.ט.ו הוקם בשנת 1999 על ידי איוואן שאפובאלוב ושותפו העסקי אלכסנדר ווטינסקי, שפיתחו תוכניות ליצירת פרויקט מוזיקלי ברוסיה. מתוך מחשבה על רעיון זה, השתתפו שפובלוב ווטינסקי בתחילת 1999 לאודישנים במוסקבה לנשים זמרות. בסוף האודישן, השותפים צימצמו את החיפוש ל-10 בנות, כולל הצמד שהופכים לבסוף הפך לט.א.ט.ו, לנה קטינה ויוליה וולקובה אשר הכירו זה את זה לפני קיום האודישנים.[4] שתי הבנות בלטו בין האחרות, במיוחד בגלל תדמיתן וניסיונן הקולי, אך המפיקים החליטו להתחיל עם קטינה בת ה-14, שביצעה את השיר "It Must Have Been Love" של הלהקה השוודית רוקסט. קטינה החלה להקליט הדגמות, כולל השיר "יוגוסלביה", שיר מחאה על הפצצת נאט"ו על יוגוסלביה - מבצע כוח מאוחד. לאחר קיצוץ ההדגמות, שאפובאלוב התעקש לצרף נערה נוספת לפרויקט. כך, בסוף שנת 1999 נוספה לקבוצה יוליה וולקובה בת ה-14 להשלמת הצמד אשר החלו להקליט שירים משותפים זמן לא רב לאחר סיום ההדגמה של "יוגוסלביה" של קטינה.

איוואן שאפובאלוב, 2009

לדברי קטינה, שאפובאלוב קיבל השראה ליצור את הצמד לאחר צאת הסרט השוודי פאקינג אמאל שהתמקד ברומנטיקה בין שתי תלמידות בית ספר.[5] לאחר השלמת הצמד, המפיקים החליטו על שמו, "Тату" (טאטו) אשר נשמע כמילה האנגלית ל-"קעקוע" וראשי תיבות לביטוי הרוסי, "Та любит ту" (זו אוהבת את זו).[6] להוצאת אלבומם הראשון באנגלית, החליטו המפיקים להשתמש בשם הרשמי "t.A.T.u", תוך שימוש באותיות גדולות ובנקודות עבור הבדלה מהלהקה האוסטרלית הקיימת, "Tatu".

במהלך השנה הבאה הקליטו וולקובה וקטינה שירי בכורה עם המפיקים. ווטינסקי עזב את הפרויקט, ושאפובאלוב החליט להחתים את אלנה קיפר כמפיקה משותפת וככותבת משותפת לאלבום הבכורה. במהלך כתיבתו נעזרו במוזיקאי טרבור הורן כולל בכתיבת הגרסה האנגלית של "!Я сошла с ума" אשר הפך לשיר המצליח ביותר של הצמד, "All the Things She Said". במהלך העבודה עם שאפובאלוב הצמד "נשלטה" על ידו ונמסר כי היה "קפדני" תוך כדי תהליך האלבום.[4] מהלך כתיבתו של הסינגל הסתיים בסתיו 2000 אך לא שוחרר פיזית ופורמלית עד לדצמבר אותה שנה. השיר מתאר את המהומה בנפשה של נערה מכיוון שהיא מאוהבת בבחורה אחרת, אך מפחדת מלהביע את רגשותיה בשל תגובתה השלילית של החברה ומבקשת מחילה מהוריה.

אלבום האולפן הראשון של הצמד, 200 Po Vstrechnoy, יצא לאור ב-21 במאי 2001 והיה להצלחה בינלאומית במזרח אירופה. במצעדי האלבומים בצ'כיה, סלובקיה ופולין כבש את המקום הראשון וברוסיה מכר כחצי מיליון עותקים בתוך חודשיים ובסוף השנה מעל 850,000,[7] אשר תוארו על ידי עורך בעיתון הבריטי דיילי טלגרף כ-"מספר מדהים במדינה שבה ההערכה היא שהפיראטיות מהווה כ-95% מכלל המכירות".[8] החל מאוגוסט 2016 נמכר ביותר ממיליון עותקים בשטחה (בעוד כי באופן לא חוקי יותר מ-4 מיליון) מה שהופך אותו לאלבום הנמכר ביותר בשפה הרוסית.[9] הסינגל השני מתוכו, "Nas Ne Dogonyat" יצא רק בצורת וידאו קליפ ולא כסינגל רשמי של דיסק. אחריו הגיע הסינגל השלישי "30 Minut", אשר היה גם כן זמין רק כקליפ. באותה תקופה יצא האלבום ברחבי יפן, שם זכה להסמכת תואר אלבום "מיליון" על מכירת מעל מיליון עותקים במדינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות היפני. הצמד יצאו לסיבוב הופעות בינלאומי ראשון באותה שנה, "200 Po Vstrechnoy Tour", אשר במהלכו הציגו מערכת יחסים לסבית על הבמה במדינות כולל רוסיה, גרמניה, בולגריה, אסטוניה, אוזבקיסטן, סלובקיה, צ'כיה, אוקראינה וישראל.[10]

2002–2004: 200km/h in the Wrong Lane ומופע האירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוגו הרשמי של שם ההרכב, "t.A.T.u."

הגרסה האנגלית של האלבום שוחררה בדצמבר 2002 בשם 200km/h in the Wrong Lane. הסינגל המוביל מתוכו, "All the Things She Said" שיצא באוקטובר 2002 הגיע למקומות הראשונים במדינות רבות בהן אוסטרליה, אוסטריה, דנמרק, אירופה, הממלכה המאוחדת, איטליה, מקסיקו, גרמניה, ושווייץ ולמקום ה-20 במצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית. אלנה קיפר נכללה ברשימת הקרדיטים של השיר, והסבירה כי הרעיון ליצירתו עלה בדעתה כאשר נרדמה במשרד רופא השיניים שלה וחלמה חלום בו נישקה אישה אחרת אשר לאחר מכן התעוררה ואמרה בקול רם, "Я сошла с ума!" (איבדתי את דעתי). על שאפובאלוב נאמר כי הוסיף את המשפט השני של המקהלה במהלכו, "Мне нужна она" ("אני צריכה אותה"). קליפ השיר הוביל למחלוקות ונאסר לשידור ב-MTV רוסיה וערוץ "BBC" בטענה כי "קידם פדופיליה". במהלכו נראו השתיים מאחורי גדר, לבושות במדי בית ספר קתולי, בוכות, צועקות, מזעזעות את הגדר ומתנשקות בתשוקה. בצידה השני של הגדר עומדים מבוגרים ובוהים בהן בקבס. בסוף הקליפ אוחזות השתיים ידיים ומתרחקות מהגדר, בעוד המבוגרים נותרים מאחוריהן. הקליפ נכלל במשך השנים ברשימותיהן של הערוץ הקנדי "Much", הפורטל "MSN" והמגזין Urban Garden בקטגוריית וידאו הקליפים מעוררי המחלוקת הגדולים בכול הזמנים.[11]

לאחר מכן הצמד הכריז על סיבוב הופעתן השני, "Show Me Love Tour". ביולי 2002, מגזין Blender שיבח את הצמד באומרו "ראינו את עתידו של הרוקנרול... להגיד שמעולם לא ראיתם או שמעתם דבר כזה הוא אנדרסטייטמנט עצום". ט.א.ט.ו. הוכרזו לאחר מכן על ידי מגזין The Face כ-"כוכבים הפופולארים החמים ביותר בעולם". ב-25 בפברואר 2003 לעגו הצמד להתעקשות הרשת "NBC" כי הן "לא יתנשקו ולא יתייחסו למלחמת עיראק על ידי ביצוע" בהופעתן עם "All the Things She Said" בתוכנית האירוח, The Tonight Show with Jay Leno בחולצות לבנות שהעבירו את המסר בשפה הרוסית "!Хуй войне" (שתזדיין המלחמה!) ועל ידי חסימת פניהן בידיהן בעודן מתנשקות במהלך הפסקת הופעתן.[12] משפט החולצות נאסר בהופעת הצמד לאחר מכן ב-26 בפברואר בתוכנית !Jimmy Kimmel Live והוחלף במילה "מצונזר".[13]

הסינגל השני, "Not Gonna Get Us" יצא במאי 2003 בעודו כובש את המצעד הרשמי ברומניה ושירי הדאנס של בילבורד. לאחר מכן הועמד לפרס המוזיקה של MTV אירופה בקטגוריית הביצוע הרוסי הטוב ביותר. באותו החודש נעצר שאפובאלוב לאחר שסידר את צילומי הקליפ של הצמד לשירן "Show Me Love" בכיכר האדומה במוסקבה למרות בקשתו לצילום אשר סורבה על ידי הרשויות. הצילומים שהוקלטו שימשו מאוחר יותר לקליפ השיר אם כי יצא לאור בפולין בלבד. לאחר מכן הוציאו הצמד את הסינגל השלישי, "30 Minutes" אשר יצא כסינגל רשמי בממלכה המאוחדת.[14] הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום, "?How Soon Is Now" שוחרר כגרסת כיסוי לשיר הלהקה הבריטית הסמית'ס.[15]

במאי 2003, ט.א.ט.ו. ייצגו את רוסיה בתחרות הזמר של האירוויזיון 2003 עם השיר "Ne ver', ne boysia" וסיימו במקום השלישי. תוצאות התחרות עוררו מחלוקות ברוסיה. חברת יוניברסל מוזיקה רוסיה, התנגדה במקור להשתתפות הצמד באומרה כי "תחרות האירוויזיון מיועדת לאמנים צעירים. עם אמנים ברמה של ט.א.ט.ו. לא נפיק הרבה מההשתתפותן בה, אנחנו (יוניברסל) היינו מעדיפים בהרבה שהקבוצה תעבוד על האלבום החדש שלהם, ולא תשתתף בתחרויות לכוכבים עולים". בתגובה צוטטו הצמד באומרן, "האירוויזיון הוא עבור אמנים מתחילים, אנחנו כבר אמניות והשתתפנו בתחרות רק כי מדינתנו ביקשה זאת מאיתנו". באותו חודש, הצמד דחו את הופעתן כחלק מסבב ההופעות בגרמניה בשל הזמנה מאוחרת לטקס פרסי הסרטים והטלוויזיה של MTV. בחודש שלאחר מכן ביטלו בנוסף את מופען בלטביה ויפן, מה שהוביל לתביעה מצד חברת קידום מכירות קבוצתית בפסדינה לפיצוי בסך 180 אלף דולר.[16]

ב-26 בספטמבר 2003 הוציאו הצמד אלבום רמיקסים ראשון בשם t.A.T.u. Remixes. בנובמבר 2003 הוצאה מהדורת הדיסק שלו ברוסיה, ובה שני שירים וסרטונים חדשים.[17] שני השירים היו "Prostiye Dvizheniya" ו-"Ne ver', ne boysia" אשר שוחררו כסינגלים רשמיים. אוסף הדוי וי די Screaming for More יצא לאור ב-24 בנובמבר 2003 וכלל סרטוני מוזיקה והקרנות מאחורי הקלעים. הסרט הדוקומנטרי בהשראת הצמד, .Anatomy of t.A.T.u, שודר בטלוויזיה הרוסית ב-12 בדצמבר 2003. הסרט גילה כי בנות הצמד אינן לסביות, ותיאר את ההרכב במהלך השתתפותן בתחרות האירוויזיון באותה שנה. בתחילת 2004, ט.א.ט.ו. סיימו את חוזהם עם איוון שאפובאלוב מאז היווצרות ההרכב. בחודשים שלפני הפיצול, צולמו לתוכנית ריאליטי בערוץ CTC הרוסי שכותרתה "Podnebesnaya". התוכנית עקבה אחרי הצמד כשהקליטו את אלבומם השני עם שאפובאלוב.

2005–2006: Dangerous and Moving ו-Lyudi Invalidy

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו הרבה שמועות סביב הפיצול הצמד משאפובאלוב עד לשידור "Podnebesnaya", שתיארה את הקבוצה עוזבת בגלל חוסר עניין ודאגה של שאפובאלוב. הם גם טענו שאיכות המוזיקה שהופקה נמוכה מדי, וכי שאפובאלוב מעוניין רק ביצירת שערוריות. וולקובה הצהירה כי "הוא מבלה את זמנו בחישוב יצירת שערוריות במקום לתכנן את העבודה האמנותית שלנו. אני בטוחה שהאוהדים שלנו יעדיפו לשמוע שירים חדשים ואלבומים חדשים מאשר שערוריות חדשות". קטינה הצהירה כי "הוא גרם לנו להיות לסביות כשרק שרנו עבור לסביות. רצינו שאנשים יבינו אותן ולא ישפוט אותן. שהן חופשיות כמו כל אחד אחר".[18] באחד הפרקים האחרונים של התוכנית, וולקובה הזכירה את חזרתה לארצות הברית באביב 2004 כדי להקליט שירים חדשים עם מפיקים שונים אך עם זאת, נכנסה להריון זמן קצר לאחר מכן וההקלטות התעכבו.[19]

ט.א.ט.ו, אוקטובר 2005

עם זאת, עד מהרה הצטרפה וולקובה לאולפן ההקלטות לקטינה והמפיק סרחיו גלויאן. הצמד נתמך בחברת התקליטים, "Universal Music International", במציאת שירים והפקה מתאימה להוצאת אלבום חדש. באוגוסט 2005 הוכרזו השירים "All About Us" ו-"Lyudi Invalidy" כסינגלים המובילים מהאלבום האנגלי והרוסי בהתאמה. "All About Us" הפך ללהיט עולמי ביציאתו והיה בין עשרת המובילים ברוב המצעדים באירופה. הצמד הוציאו את אלבומן השני באנגלית ב-5 באוקטובר 2005 בשם Dangerous and Moving.[20] מקבילו הרוסי שוחרר ב-19 באוקטובר בשם, Lyudi Invalidy. הסינגל השני מהאלבום האנגלי, "Friend or Foe" שוחרר ב-2 באוקטובר 2005. ב-25 במרץ 2006, ט.א.ט.ו. זכו בפרס עבור הקבוצה הטובה ביותר במהדורה הראשונה של פרסי "TRL".

ב-17 באפריל 2006, ט.א.ט.ו. חזרו להופעת טלוויזיה בריאליטי רוסי עם התוכנית t.A.T.u. Expedition, ששודרה בערוץ המוזיקה הרוסי "Muz TV". היא תיארה את יציאת אלבומן שני שלהם, והקלטת הקליפ לסינגל השלישי והאחרון, "Gomenasai", שיצא במהלך שידור התוכנית. ב-28 באפריל הופיעו ט.א.ט.ו. בסנט פטרבורג ופתחו בסיבוב ההופעות "Dangerous and Moving Tour". ב-30 באוגוסט 2006 הודיע אתרן הרשמי כי הצמד עזבו את חברת התקליטים, אינטרסקופ רקורדס.

ב-21 בנובמבר 2006 הגיש אזור רפובליקת קומי ברוסיה תביעה נגד ט.א.ט.ו. בשל שם האלבום והשיר "Lyudi Invalidy" המתורגם לרוסית כ-"אנשים נכים". ליאוניד וקייב, נציג זכויות אדם ברפובליקה הקומית, פירש את השיר כמיועד לאנשים עם מוגבלות וציין מילים שנכתבו בחוברת האלבום, בה נאמר: "אנשים נכים לא יודעים מה זה להיות בן אדם. הם זיופים בתוך הצורה האנושית. הם אינם חיים, אלא - מתפקדים". קטינה הודיעה בתגובה לתביעה כי, "כמובן שהתכוונו לנכים מוסריים, לאנשים שאין להם נשמה ורגשות אנושיים". כשנשאלה אם יש להם משהו נגד אנשים עם מוגבלויות, היא ציינה כי היא מוצאת שזה פוגע להתייחס לאנשים במונח זה, והוסיפה, "אנו מצטלמים יחד ומוודאים שיש להם מקומות בראש סדר העדיפויות במהלך הופעותנו".[21] בשנת 2006, הפוליטיקאי הרוסי אלכסיי מיטרופנוב הציע לצמד לקבל את עיטור הידידות, אך הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית הטילה וטו על הצעתו.[22] מיטרופנוב כתב רומן בהשראת הצמד, t.A.T.u. Come Back, שעובד גם לסרט התיעודי בהשראתן, You and I.[23]

2007-2010: Vesyolye Ulybki ו-Waste Management

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולקובה וקטינה מתראיינות בתחנת הרדיו של מוסקבה, רוסיה בשנת 2008

ב-17 במאי 2007, פרסמו ט.א.ט.ו. הודעה שהופנתה לאוהדיהם מהקהילה הגאה באומרן, "כשיצא אלבומנו השני, רבים ממעריצינו מהקהילה הגאה חשבו ששקרנו אותם ובגדנו בהם. זה לא נכון! מעולם לא עשינו זאת ותמיד דגלנו באהבה ללא גבולות". ב-26 במאי טסו למוסקבה כדי לקחת חלק במצעד הגאווה השני במוסקבה למרות חוסר האישור לארגונו.[24][25] ב-12 בספטמבר 2007 הוציאו הצמד את די וי די המופע Truth: Live in St. Petersburg. בסוף 2007 יצא לאור הסינגל המוביל "Белый Плащик", הסינגל המוביל מאלבומם הקרוב בשפה הרוסית. הסינגל השני, "220" עלה לבכורה ברדיו במאי 2008 והקליפ המלווה שלו שוחרר בערוץ היוטיוב הרשמי של הצמד ב-5 ביוני 2008.

לוח ההופעות של הצמד נתקע בפתאומיות ב-5 ביוני 2008, כאשר מנהל ההרכב בוריס רנסקי הודיעה שיוליה וולקובה חולה באופן קשה.[26] מחלתה של וולקובה אילצה את ביטול מופען בסנטה קלרה, קליפורניה, ולא נראתה בפומבי עד לחתונתו של המפיק סרגיי קונוב ב-5 ביולי 2008. הצמד חזר לעבודה בסוף אוגוסט, כאשר נמסר כי יהיו הפנים של קמפייני הסתיו והחורף של מעצב האופנה מארק ג'ייקובס ברוסיה.[27]

ב-9 בספטמבר 2008 הופיעה הודעה לעיתונות באתר הרשמי של הצמד שהכריזה כי האלבום הקרוב ייקרא Vesyolye Ulybki ("חיוכים שמחים") במקום "Upravleniye Otbrosami" ("ניהול פסולת"). שינוי השם שיקף הערות סרקסטיות על מצב עסקי המוזיקה הרוסית שגרמו וולקובה וקטינה בראיון למגזין Time Out במוסקבה.[28] ההודעה לעיתונות גם סיפקה את רשימת השירים של האלבום וגרסה מוקדמת של עטיפת הכריכה שלו, אך עדיין לא ניתן תאריך יציאה מאושר. ב-12 בספטמבר, הסינגל השלישי של האלבום, "You and I" הושמע לראשונה ברדיו "Love". ההודעה לעיתונות נעלמה מהאתר זמן קצר לאחר מכן, רק כדי להופיע מחדש ב-8 באוקטובר עם שינוי שנעשה בציור הכריכה שם במקום בו פעם הופיעו פניו של אסטרונאוט מחייך על העיצוב המקורי, הוצג ריבוע שחור. ב-15 באוקטובר, אתר האינטרנט של הצמד הודיע כי האלבום ייצא לאקרנים ב-21 באוקטובר 2008, החל מאירוע מיוחד בשתי חנויות תקליטים של "Soyuz record" במוסקבה, שם יוכלו המעריצים לפגוש את הבנות ולקבל את חתימותיהן. האלבום יצא למכירה מוקדמת גם בחנות האינטרנט של הצמד ב-18 באוקטובר. עם יציאתו התברר כי מכיל למעשה שתי עטיפות.

ט.א.ט.ו. במהלך "Viva Comet" בשנת 2008

ב-23 באוקטובר, הצמד הופיעו ב-"The 7 Premieres" של ולדימיר פולופאנוב עבור קידומו. ב-21 באוקטובר 2008 שוחרר Vesyolye Ulybki בחנויות המוזיקה המקוונות ברחבי העולם.[29] ב-28 בנובמבר הוענק לצמד פרס "אגדת MTV" בטקס פרסי המוזיקה של MTV רוסיה. במרץ 2009 פורסמה הודעה באתר הצמד וברשת החברתית מייספייס לפיה הצמד כבר לא יהיה פרויקט "במשרה מלאה" וכי קטינה ווולקובה עובדות על קריירת סולו. ב-17 באפריל יצא לאור הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום "Snegopady", יחד עם הקליפ שלו.[30] הצמד הופיעו בתחרות האירוויזיון 2009 באותה שנה ב-10 במאי, ונכללו גם בהופעת מרווח ב-12 בחצי הגמר הראשון, בעודן מבצעות את "Not Gonna Get Us" עם מקהלת הצבא הרוסי.

ב-13 ביולי הוציאו הצמד את הסינגל המוביל "Snowfalls" יחד עם הקליפ שלו מאלבומן הבא בשפה האנגלית, Waste Management.[31] ביציאתו ב-15 בדצמבר 2009 זכה לקבלת פנים חיובית מצד המבקרים אך נחל הצלחה פחות מאלבומיהן הקודמים של הצמד והגיע למקום ה-3 במצעד המקיסקני וה-5 במצעד האלבומים הרוסי. הסינגל השלישי מהאלבום היה "Sparks", שהיה לגרסה האנגלית של "220", שוחרר בברזיל ובחשבון היוטיוב הרשמי של ט.א.ט.ו. ב-13 באפריל 2010.[32]

וולקובה עלתה לכותרות ברוסיה עם ראיון שבו הביעה את דעתה על קריירת הסולו של קטינה באומרה, "יש לה את הזכות לשיר את שירי ט.א.ט.ו. אבל זה כל כך טיפשי, טיפשי לחלוטין. אם את עושה קריירת סולו, זה פירושו שאת עושה את עבודתך. הדברים שלה שהיא יוצרת, לדעתי, הם טיפשים ובקרוב מאוד הקריירה שלה תיעלם".[33] לנה הגיבה לדבריה דרך חשבונה ביוטיוב באומרה, "ראיתי את הראיון של יוליה, כמובן שהתעצבתי. אבל אני רוצה להגיד לכולם שיש לי גישה הפוכה לחלוטין לכל הסיטואציה, כולל הפרויקט של יוליה. אני מאמינה שהיא אדם מוכשר מאוד ואני מאוד מקווה שהיא תצליח בכל הדברים שהיא מתכננת".[34] ביולי הופיעה קטינה בתחנת רדיו שבה נשאלה לגבי עתידו של הצמד והגיבה באומרה כי "החיים השתנו מאוד. יוליה ואני עובדות על הפרויקטים שלנו עכשיו. אני, למשל, נוסעת ללוס אנג'לס ביום שבת הקרוב, שם אמשיך לעבוד על האלבום שלי. ואני מתכוננת הופעה גדולה בסן פרנסיסקו בספטמבר, אז עכשיו אנחנו לא מתכננות לשנות את ט.א.ט.ו. בטח לא בעתיד הקרוב. עכשיו אנחנו באמת רוצות להתרכז רק בפרויקטים משלנו". קטינה ולהקתה ביצעו את מופעה היחיד הראשון בסן פרנסיסקו ב-17 בספטמבר 2010.

2011-הווה: פירוק ומחלוקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מרץ 2011, הנהלת ט.א.ט.ו. פרסמה הודעה לעיתונות באתר הרשמי של הצמד כי בשל סכסוכים בין הבנות, ורצונן להמשיך בקריירות סולו, הצמד הוכרז רשמית כמפורק וההנהלה הודתה לאוהדים על נאמנותם במהלך 12 השנים האחרונות להיסטוריה של הצמד.[35] ט.א.ט.ו. סיימו את הדיסקוגרפיה של ההרכב עם אלבום רמיקס כפול לאלבומן האחרון בשם, Waste Management Remixes.

לאחר הפיצול החליטו חברות ההרכב להתמקד בקריירות סולו משלהן הן מבחינה מוזיקלית והן קולנועית. באוגוסט 2011 חשפה קטינה את סינגל הבכורה שלה "Never Forget", שבסופו של דבר הגיע למקום הראשון במצעד שירי הדאנס קלאב של בילבורד במשך שבוע. וולקובה החלה לעבוד על אלבום אולפן ראשון והוציאה את הסינגלים "All Because of You" ו-"Didn't Wanna Do It", אך לא הצליחו לייצר עניין במצעדי המוזיקה.[36] בשנה שלאחר מכן היא אישרה כי היא תשתתף בסרט הקומדיה 9 1/2 Zombies בו תגלם גיבורה. ב-2 באוקטובר 2012 הודיעה חברת יוניברסל רוסיה כי תוציא מהדורה מחודשת מיוחדת של 200km/h in the Wrong Lane. "מהדורת הזהב של העשור" הציגה את כל יצירות האמנות החדשות, שיר שמעולם לא יצא מהמפגשים ב-2002, "A Simple Motion" ורמיקס חדש של "All the Things She Said" מאת המפיק פרננדו גריביי. ב-24 באוקטובר 2012 פרסמה חברת "Cherrytree Records" את רשימת השירים הרשמית של האלבום בה נכלל פתק שהופנה למעריצי ט.א.ט.ו. בכתב ידן וחתימתן של קטינה ווולקובה אשר יצא ב-12 בנובמבר 2012. ב-11 בדצמבר 2012 התאחדו הצמד בהופעת אורח בתוכנית המציאות "The Voice" הרומנית להופען הראשונה יחד מזה שלוש שנים. במהלכה, ביצעו את "All About Us" ו-"All the Things She Said".

לאחר השחרור המחודש, הצמד התראיינו על ידי בראדלי שטרן ב-"MuuMuse", ונשאלו על איחוד ומערכת יחסים משותפת. וולקובה הצהירה באומרה "אנחנו לא שומרות על קשר", ואילו קטינה הצהירה כי "רק כשאנחנו נפגשות. יש לנו חיים שונים מאוד במדינות שונות עכשיו. אבל אנחנו לא במאבק".[37] באשר לאיחוד מחודש, קטינה הצהירה כי "אני מאמינה שתמיד יש סיכוי לכל דבר בחיים האלה. אולי". וולקובה הצהירה שלמרות שהיא "לא מוכנה לזה" הדבר "לא ימנע מאיתנו להתאחד להופעות משותפות. נראה מה יקרה!".[37] באפריל 2013 הודיעו הצמד כי יבצעו הופעה חיה במועדון "VIP" הרוסי. קטינה הצהירה בנוסף כי "חזרתו של ט.א.ט.ו. אפשרית מאוד, אנחנו מדברות על זה כרגע". לאחר שעברה וולקובה את הניתוח השני שלה ברצועות קולה, היא אישרה רשמית שהיא וקטינה מתכננות להתאחד מחדש". עם זאת, במהרה הודיעה למראיין כי הן לא מתאחדות אחרי הכל. קטינה הצהירה לאחר מכן כי קריירת הסולו שלה הייתה המטרה מספר אחת באותה תקופה ואם ט.אט.ו. יתאחדו מחדש, זה יהיה רק לדברים קטנים כמו פרסומות והופעות. ב-27 בספטמבר 2013 ט.א.ט.ו. ביצוע מופע משותף בבירת אוקראינה, קייב. זמן קצר לאחר מכן לבשו שוב את בגדי תלמידות בית הספר מאלבומן הראשון לפרסומת יפנית של סניקרס בעוד שביצעו את "All the Things She Said" בשידור חי בטוקיו.

בשנת 2014, הצמד הופיעו לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בסוצ'י,[38][39] יחד עם הפסנתרן דניס מצוייב וזמרת האופרה אנה נטרבקו, במהלכו ביצעו את ההמנון האולימפי. דיווחים בתקשורת הגיבו בביקורתיות להופעתן של ט.א.ט.ו. בטקס, בציון תדמיתן של הצמד לאורך השנים ולמצב זכויות הלהט"ב ברוסיה, בעוד שהיו אמורות להשתתף 7 ספורטאיות לסביות וביסקסואליות מוצהרות, לצד המחאות בנוגע לזכויות להט"ב ברוסיה בעקבות משחקי החורף 2014 וחקיקת החוק נגד תעמולה גאה שנה קודם לכן האוסר על הצגת תכנים הומוסקסואלים בקרב ילדים בתקשורת, בציבור ובמדיה אשר יוחס לעלייה באלימות מצד הומופובים וקבוצות נאו-נאציות לקהילת הלהט"ב במדינה. מנהל הטקס, קונסטנטין ארנסט, הצהיר בתגובה כי שירן "Not Gonna Get Us" של הצמד נבחר מכיוון שהוא אחד משירי הפופ הרוסים הבודדים שצופים בינלאומיים עשויים לזהות.

ב-17 בפברואר 2014, קטינה פרסמה הודעת וידאו בערוצה ביוטיוב, לפיה היא כבר לא תעבוד עם וולקובה וכי ט.א.ט.ו. לא תתאחד שוב.[40] עם זאת, ב-20 בפברואר פרסמה וולקובה הודעת וידאו בה נאמר כי "אין מפגש גדול" אלא "פרויקטים משותפים של הצמד. וולקובה מתחה בנוסף ביקורת על משמעותה של קטינה מאחורי סרטונה ואישרה כי הן יצלמו וידאו קליפ לסינגל חדש.[41] ב-5 במרץ 2014 פרסמה וולקובה הודעת וידאו נוספת בערוצה בתגובה לסרטונה של קטינה וציינה שלמרות "סיבות של חרדה קשה מצד קטינה עלייה והתנהגותה, שיתוף פעולה בין השתיים היה אפשרי, בהתייחסות לשחרור הסינגל החדש, כמו גם לקליפ המלווה שלו".[42]

ב-6 באפריל 2014 פורסם הקליפ "Love in Every Moment" לחשבון היוטיוב של "Cornetto Ru", בו צילמו קטינה וולקובה את סצינותיהן בנפרד. לקראת סוף הסרטון, מוצגת וולקובה באינטראקציה עם כפילת גוף של קטינה, כשפניה מוסתרות. השיר הוא חלק מפרויקט "A Sight of Cupid" המכיל מספר סרטים קצרים על אהבה. בסרט הקצר "Together Apart" הוצגו ט.א.ט.ו. כצמד האל קופידון. ב-22 במאי 2014 הציגו הצמד את הסרט בפסטיבל קאן. בשל סכסוכן ובהתאם לרצונה של קטינה לא לקיים אינטראקציה עם וולקובה, קיימו ראיונות נפרדים עם כתבים. וולקובה הודיעה במהלך ראיון לעיתונות האיטלקית כי הסרט יהיה העבודה המשותפת האחרונה בינה לבין קטינה. למרות המתיחות, עצומה שכונתה "#tATuComeback" הופצה ברחבי אתרי מדיה חברתית פופולריים, בהן פייסבוק וטוויטר, בתקווה שהצמד יפתור את העימותים ויחזור עם הקאמבק המיוחל כפי שתכנן במקור. ב-16 במאי 2016, הצמד נפגש שוב בפומבי בחגיגת 25 שנה של להקת המוזיקלית לילדים "Neposedy", ששתיהן היוו חלק ממנה לפני הקמת ט.א.ט.ו. במהלכה, יחד עם הילדים, ביצעה קטינה את שירה "All Around the World" יחד עם וולקובה אשר ביצעו במשותף את "Nas Ne Dogonyat". ב-7 באוגוסט 2016, לרגל יום השנה ה-15 להוצאת "Ya Soshla S Uma", הועלה סרטון רמיקס של השיר לערוץ היוטיוב הרשמי של הצמד.

ב-8 ביוני 2021 פורסם באתר יוטיוב ראיון ותיעוד ממושך על היסטוריית ט.א.ט.ו. בשם "20 שנה מאוחר יותר! הקבוצה הרוסית הראשית בעולם" בערוץ העיתונאית קסניה סובצ'ק. הסרט התיעודי דן בהיווצרות הצמד, במחלוקות העבר ובהתפתחויות האישיות והקריירה של קטינה וולקובה לאחר פירוקו. במהלכו נכללו ראיונות של הצמד והמפיק איוואן שאפובאלוב. הצמד התראיינו בנפרד, לאחר שקטינה דחתה קיום ראיון משותף. ביום למחרת שחרורו, הראיון היה לסרטון הפופולרי ביותר ביוטיוב הרוסי.[43]

תדמית ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ט.א.ט.ו. נודעו ברחבי העולם בספקולציות האם חברות ההרכב הן לסביות בעוד נהגו להתנשק בלהט לפחות פעם בכל הופעה או ראיון, וזאת כדי לחזק את תדמיתן אשר הציגו במשך השנים. למעשה זה נוספו מילות השירים והקליפים של הצמד, שדיברו על היחסים הלסביים ביניהן, וראיונות בהם תיארו את חיי המין שלהן בעמימות. לעיתים קרובות השיבו על שאלות בנוגע לזהותן המינית באמירה כי הן "לא אוהבות להדביק לעצמן תוויות". במהלך סיבובי הופעתן, נהגו ט.א.ט.ו. להעלות לבמה זוגו חברים מהקהל אשר הדגימו על הבמה נשיקה חד מינית.

לדברי קטינה, מפיקן איוואן שאפובאלוב קיבל השראה ליצור את הצמד לאחר צאת הסרט השוודי פאקינג אמאל שהתמקד ברומנטיקה בין שתי תלמידות בית ספר.[5] לאחר השלמת הצמד, המפיקים החליטו על שמו, "Тату" (טאטו) אשר היה לראשי תיבות לביטוי הרוסי, "Та любит ту" (זו אוהבת את זו).[6] קליפ הסינגל המוביל מתוך אלבומן הראשון, "All the Things She Said" שיצא באוקטובר 2002, הוביל למחלוקות ונאסר לשידור ב-MTV רוסיה וערוץ "BBC". במהלכו נראו השתיים מאחורי גדר, לבושות במדי בית ספר קתולי, בוכות, צועקות, מזעזעות את הגדר ומתנשקות בתשוקה. בצידה השני של הגדר עומדים מבוגרים ובוהים בהן בקבס. היו שמועות רבות סביב הפיצול הצמד משאפובאלוב בתחילת 2004 שתיארו את הצמד עוזבת את שיתוף הפעולה עימו עקב חוסר עניין ודאגה מצדו והתמקדות ב-"יצירת שערוריות מאשר בקידום העבודה האמנותית" שלהן. קטינה הצהירה כי שאפובאלוב "גרם לנו להיות לסביות כשרק שרנו עבור לסביות. רצינו שאנשים יבינו אותן ולא ישפוט אותן. שהן חופשיות כמו כל אחד אחר".[18] ב-17 במאי 2007, פרסמו ט.א.ט.ו. הודעה שהופנתה לאוהדיהם מהקהילה הגאה באומרן, "כשיצא אלבומנו השני, רבים ממעריצינו מהקהילה הגאה חשבו ששקרנו אותם ובגדנו בהם. זה לא נכון! מעולם לא עשינו זאת ותמיד דגלנו באהבה ללא גבולות". ב-26 במאי טסו למוסקבה כדי לקחת חלק במצעד הגאווה השני במוסקבה למרות חוסר האישור לארגונו.[24][25]

כרזת הופעה של ט.א.ט.ו. במועדון "Popworld", צ'למספורד, אנגליה, 2005

ט.א.ט.ו. מוגדר כצמד היצוא המוזיקלי הרוסי המצליח ביותר בכל הזמנים.[1] הצמד הופיעו פעמיים ברשימת 50 הכוכבים העשירים ביותר של פורבס, במקום ה-6 ו-36 בין השנים 2006–2007 בהתאמה,[3] ובשנת 2008 זכו בפרס ה-"MTV Legend" מאת MTV רוסיה. בשנת 2011 וולקובה וקטינה דורגו ברשימת מאה הנשים הסקסיות ביותר של כתב העת לגברים, מקסים, הרוסי במקומות 15 ו-35 בהתאמה ובשנת 2006, הן וולקובה והן קטינה זכו בתואר "אשת השנה" בטקס פרסי אנשי השנה של מגזין "GQ". בשנת 2006 הצהירה קטינה באומרה למגזין בילבורד,[44]

"אנשים יזכרו אותנו בגלל שירים נהדרים, בהיותנו חופשיות, לוקחות את החיים כמו שהם ולא מפחדות מכלום. היו תמונות פרובוקטיביות של שתי נערות שמנשקות זו את זו, אבל הדבר השני היה המוזיקה הנהדרת באמת".

לנה קטינה בראיונה למגזין בילבורד, 2006

"All the Things She Said" דורג במקום ה-452 ברשימת "500 השירים הגדולים ביותר מאז שנולדת" של מגזין המוזיקה, Blender, וה-8 ברשימת "100 שירי הפופ הטובים ביותר של העשור" מאת חברת התקשורת אמריקה און ליין.[45] רבקה בארי מכתב העת הניו זילנד הראלד רשמה את השיר במקום החמישי בעשרת הסינגלים הטובים ביותר בשנת 2003.[46] ביל לאמב מהחברה Dotdash כלל את השיר ב-100 שירי הפופ הטובים ביותר משנת 2003 במיקום ה-31, ובין עשרת שירי להקת הבנות העכשווית ב-10.[47]

חברות הצמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לנה קטינה (שם מלא: אלנה סרגיבנה קטינה, Елена Сергеевна Катина), נולדה ב-4 באוקטובר 1984.
  • יוליה וולקובה (שם מלא: יוליה אולגובנה וולקובה, Юлия Олеговна Волкова), נולדה ב-20 בפברואר 1985.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2002: t.A.T.u: The Video Collection
  • 2003: Podnebesnaya
  • 2003: t.A.T.u. Remixes DVD
  • 2004: Screaming for More
  • 2004: .Anatomy of t.A.T.u
  • 2006: t.A.T.u. Expedition
  • 2007: Truth: Live in St. Petersburg

סיבובי הופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2000–2002: Po Vstrechnoy Tour ‏200
  • 2003: km/h in the Wrong Lane Tour ‏200
  • 2003: Show Me Love Tour
  • 2005–2007: Dangerous and Moving Tour

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ט.א.ט.ו. בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Cherrytree to Reissue "200km/h In The Wrong Lane" with Unreleased Song "A Simple Motion" and Special Remixes - Cherrytree Records, web.archive.org, ‏2012-10-08
  2. ^ T.A.T.u. Calls It Quits Following Release of Remix Album, Billboard (באנגלית)
  3. ^ 1 2 t.A.T.u. L.I.F.E.: Digest > News, web.archive.org, ‏2013-11-12
  4. ^ 1 2 3 4 T.A.T.U. - AskMen, web.archive.org, ‏2013-06-17
  5. ^ 1 2 t.A.T.u. Media, web.archive.org, ‏2018-02-11
  6. ^ 1 2 Japan Today - News - t.A.T.u. upstage Koizumi, Kan on live NTV show, web.archive.org, ‏2008-01-21
  7. ^ T.A.T.U, Metacritic (באנגלית)
  8. ^ Tatu bad to be true, The Age, ‏2003-06-14 (באנגלית)
  9. ^ Sheila Whiteley, Jennifer Rycenga, Queering the Popular Pitch, Routledge, 2013-01-11, ISBN 978-1-136-09378-4. (באנגלית)
  10. ^ t.A.T.u. - TOUR.NET, web.archive.org, ‏2016-07-08
  11. ^ t.A.T.u. – All The Things She Said - Controversial music videos - MSN Music, web.archive.org, ‏2013-10-29
  12. ^ Ivan Raykoff, Robert Deam Tobin, A Song for Europe: Popular Music and Politics in the Eurovision Song Contest, Ashgate Publishing, Ltd., 2007, ISBN 978-0-7546-5879-5. (באנגלית)
  13. ^ "Jimmy Kimmel Live!" Episode #1.24 (TV Episode 2003) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-03
  14. ^ t.A.T.u. – 30 Minutes (2003, CD) (באנגלית), נבדק ב-2021-09-03
  15. ^ t.A.T.u. - How Soon Is Now?, Discogs (באנגלית)
  16. ^ TATU - News - Another lawsuit - t.A.T.u. cancellations in Riga, web.archive.org, ‏2013-11-12
  17. ^ t.A.T.u. - Remixes, Discogs (באנגלית)
  18. ^ 1 2 Ananova - Tatu seeking new name and manager, web.archive.org, ‏2006-12-20
  19. ^ Tatu Singer Is Pregnant, Contactmusic.com, ‏2004-05-16
  20. ^ t.A.T.u. - Dangerous And Moving, Discogs (באנגלית)
  21. ^ t.A.T.u. Eng  News, www.tatu.ru
  22. ^ Dmitry Sudakov, TATU girls unfazed by the Duma refusal to award them state decoration, PravdaReport, ‏2006-05-17 (באנגלית)
  23. ^ Roland Joffé’s "You and I" screens in Cannes | Filmfestivals.com, www.filmfestivals.com
  24. ^ 1 2 t.A.T.u. Eng  Feedback, www.tatu.ru
  25. ^ 1 2 Alamy Limited, Stock Photo - Members of Russian pop duo Tatu, Julia Volkova (R) and Elena Katina, attend a gay rights protest in Moscow May 27, 2007. Russian police detained gay protesters calling for the, Alamy (באנגלית)
  26. ^ t.A.T.u. Eng  News, web.archive.org, ‏2011-09-28
  27. ^ t.A.T.u Stars in Marc by Marc Jacobs’s Russian Campaign, The Cut (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ Там же одни проститутки! / It's full of whores! / Time Out Magazine / t.A.T.u. - t.A.T.u. m.e.d.i.a.b.l.o.g., web.archive.org, ‏2009-01-16
  29. ^ Happy Smiles by t.A.T.u. (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-04
  30. ^ Тату форева / t.A.T.u. forever - Insider Said It's True, web.archive.org, ‏2009-03-24
  31. ^ Snowfalls - Single by t.A.T.u. (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-04
  32. ^ t.A.T.u. Sparks (EN) music video, נבדק ב-2021-09-04
  33. ^ Yulia Volkova calls Katina's solo project "silly" ! (Subtitled), נבדק ב-2021-09-04
  34. ^ Video Blog / Returning to LA, נבדק ב-2021-09-04
  35. ^ t.A.T.u.  Main, www.tatu.ru
  36. ^ https://twitter.com/juliavolkova/status/213231733334736897, Twitter
  37. ^ 1 2 10 Years in the Wrong Lane: An Interview with t.A.T.u., MuuMuse, ‏2012-11-05 (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Pop duo t.A.T.u. reportedly performing at Sochi Winter Olympics, the Guardian, ‏2014-02-07 (באנגלית)
  39. ^ Kelly Whiteside, Sochi opening ceremony goes from Tchaikovsky to tATu, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Обращение Лены Катиной к поклонникам (18.02.14), נבדק ב-2021-09-06
  41. ^ Julia Volkova: Everything is ok between me and Lena Katina., נבדק ב-2021-09-06
  42. ^ Appeal to fans of Julia Volkova (English Subs) 05.03.14, נבדק ב-2021-09-06
  43. ^ ТАТУ: 20 лет спустя! Главная российская группа в мире, נבדק ב-2021-09-06
  44. ^ T.A.T.u. Calls It Quits Following Release of Remix Album, Billboard (באנגלית)
  45. ^ Top Pop Songs of the Decade - AOL Radio Blog, web.archive.org, ‏2012-04-11
  46. ^ The best pop singles of 2003, NZ Herald (ב־New Zealand English)
  47. ^ Bill Lamb Bill Lamb is a music, Arts Writer with Two Decades of Experience Covering the World of Entertainment, culture our editorial process Bill Lamb, Top 100 Pop Songs of 2003, LiveAbout (באנגלית)