טורבינת קיטור
טורבינת קיטור היא סוג של מנוע חום, שבו הופכת אנרגיית לחץ של קיטור לאנרגיה מכנית. טורבינת קיטור יכולה לשמש במנועי בעירה חיצונית שבהם שריפת דלק משמשת להפיכת מים לקיטור, או בתחנות כוח שבהן הקיטור מיוצר בדרך אחרת, למשל תחנה שמשתמשת באנרגיה תרמו-סולארית לשם הפיכת מים לקיטור או בתחנה של אנרגיה גאותרמית שבה מקור הקיטור נמצא במאגר תת-קרקעי של מים חמים בלחץ גבוה.
הטורבינה בנויה ממספר גלגלי כפות או להבים, המחוברים לציר משותף (רוטור), ומונעים בתנועה סיבובית על ידי זרם קיטור בלחץ גבוה. שריפת הדלק (דלק כבד או פחם) מתבצעת בכבשן של דוד קיטור נפרד. אנרגיית החום, המשתחררת בשריפה, מנוצלת לחימום מים ולהפיכתם לקיטור בלחץ ובטמפרטורה גבוהים. במצב זה הקיטור רווי במים וכדי למנוע נזק לטורבינה הוא מועבר דרך משחן (אנ'). הקיטור השחון (יבש) מוזרם אל הטורבינה, עובר בין להבי הטורבינה הגורמים לסיבוב ציר הטורבינה.
לאחר ביצוע העבודה המכנית יוצא הקיטור מן הטורבינה עם לחץ וטמפרטורה נמוכים יותר. הוא מעובה במעבה וחוזר למצב צבירה נוזלי. המים מוחזרים לדוד הקיטור לשימוש נוסף.
הטורבינה מפיקה מומנט נמוך ומהירות זוויתית גבוהה (סל"ד גבוה). הצרכן (גנרטור חשמלי, מדחף אונייה ועוד) מתחבר אל ציר הטורבינה דרך תמסורת גלגלי שיניים להפחתת מספר הסיבובים והגדלת המומנט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורבינות קיטור, דף שער בספרייה הלאומית
