טריניטיט
טריניטיט (אנגלית: Trinitite) הוא השם שניתן למשקע זכוכיתי שנוצר על פני קרקע המדבר לאחר הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה, ניסוי טריניטי שהתקיים ב-16 ביולי 1945 בניו מקסיקו. הזכוכית מורכבת בעיקר מסיליקה ופצלת השדה, שהותכו בפיצוץ האטומי. צבעה בדרך כלל ירוק בהיר. הזכוכית רדיואקטיבית אך במידה נמוכה ולכן טיפול בה בטוח למדי לתקופות זמן קצרות.[1]
בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, נאספו דוגמאות רבות ונמכרו לאספני מינרלים. גם כיום ניתן למצוא עקבות של החומר באתר טריניטי, למרות שרובו נאסף ונקבר על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית ב-1952. כעת חל איסור על לקיחת החומר מהאתר. למרות זאת, חומר שנלקח לפני הטלת האיסור נותר ברובו בידי אספנים.
ב-2005 העלו רוברט הרמס, חוקר המעבדה הלאומית לוס אלמוס, והחוקר העצמאי ויליאם שטריקפאדן, השערה לגבי מקור החומר. לפי השערה זו, המינרל לא נוצר מחול שנחשף לכדור האש, אלא על ידי חול שנשאב למעלה לתוך כדור האש עצמו, והומטר אל האדמה בצורה נוזלית.[2]
השם "טריניטיט" משמש לעיתים לכל השאריות הזכוכיתיות באתרי ניסויים גרעיניים, ולאו דווקא רק לשאריות באתר טריניטי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומר רדיואקטיבי הנקרא Chernobylite (אנ') שנוצר בעקבות האסון בצ'רנוביל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טריניטיט, באתר איגוד אוניברסיטאות אוק-רידג'
- ^ Robert Hermes and William Strickfaden, 2005, New Theory on the Formation of Trinitite, Nuclear Weapons Journal http://www.wsmr.army.mil/pao/TrinitySite/NewTrinititeTheory.htm
- ^ P.P. Parekh, T.M. Semkow, M.A. Torres, D.K. Haines, J.M. Cooper, P.M. Rosenberg and M.E. Kitto, Journal of Environmental Radioactivity, 2006, 85, 103-120