יוהאן השלישי, מלך שוודיה
 | |||||||
| לידה |
20 בדצמבר 1537 טירת סטגבורג, אסטרייטלנד, שוודיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1592 (בגיל 54) סטוקהולם, שוודיה | ||||||
| מדינה |
 שוודיה | ||||||
| מקום קבורה | קתדרלת אופסלה, אופסלה, שוודיה | ||||||
| בת זוג |
קתרין יגלון (1583-1562) גונילה ביילקה (1592-1584) | ||||||
| שושלת ואסה | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
אביר במסדר סן-מישל  | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
יוהאן השלישי (בשוודית: Johan III; 20 בדצמבר 1537 – 17 בנובמבר 1592) היה מלך שוודיה מ-1568 ועד מותו. הוא היה בנם של גוסטב ואסה ושל אשתו השנייה, מרגרט ליונהבורד, אשת אצולה שוודית. הוא היה דוכס פינלנד בין השנים 1556 – 1563, וב-1581 קיבל את התואר "הנסיך הגדול של פינלנד".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוהאן היה בנם השני של גוסטב ואסה (הראשון) ושל מרגרט ליונהבורד. כדוכס פינלנד הוא התעמת עם אחיו, אריק הארבעה- עשר, מלך שוודיה וב-1563 הוא נכלא על ידו. לאחר שחרורו מהכלא, ככל הנראה בשל אי השפיות של אחיו, הצטרף יוהאן למתנגדים לאחיו, הדיח אותו וירש אותו על כס המלכות. בעל בריתו החשוב ביותר היה דודו מצד אמו, סטן ליונהבורד. זמן קצר לאחר מכן הוציא יוהאן להורג את יועצו הנאמן ביותר של אחיו, יורן פרסון, שהוחזק כאחראי העיקרי ליחס הנוקשה שיוהאן זכה לו כאשר נכלא. עד יומו האחרון של אחיו אריק, קיננו בליבו של יוהאן חששות. הפחד שלו מפני האפשרות שהמלך המודח ישוחרר מכלאו, הובילה אותו להורות ב-1571 לשומריו של אחיו, להרוג אותו בכל מצב בו יעלה בפניהם החשד שמישהו עלול לשחרר אותו. באופן זה סיים אריק הארבעה עשר ככל הנראה את חייו ב-1577.
בהמשך יזם יוהאן שיחות שלום עם דנמרק ועם העיר ליבק, כדי להביא את מלחמת שבע השנים הצפונית לקיצה, אך דחה את הסכמי רוסקילדה (1568)(אנ') שבו קיבלו נציגיו דרישות מרחיקות לכת של הדנים. לאחר שנתיים נוספות של לחימה, הסתיימה המלחמה בויתורים מינוריים של השוודים בהסכם שצ'צ'ין שנחתם ב-1570. בשנים הבאות הוא נלחם בהצלחה נגד רוסיה במלחמת ליבוניה שהסתיימה ב-1583 בחתימתו של הסכם פלוסה ושוודיה קיבלה בחזרה את העיר נרבה. באופן כללי הושפעה מדיניות החוץ של יוהאן מקשריו עם פולין, שבשנת 1587 היה בנו זיגימונד למלך פולין.
בתחום מדיניות הפנים הראה יוהאן רגשות אהדה כלפי הכנסייה הקתולית, בהשפעת אשתו קתרינה, שהייתה בתו של זיגמונט הראשון, מלך פולין וכתוצאה מכך נגרמו חיכוחים עם הכמורה והאצולה השוודיות. הוא חידש מספר מנהגים דתיים קתוליים וב-1575 הוא התיר למנזרים הקתוליים שנותרו בשוודיה, לקבל לשורותיהם מועמדים חדשים לנזירות. מעת לעת הוא גם התעמת עם אחיו הצעיר, קרל. יוהאן השלישי היה פטרון נלהב של האומנויות והארכיטקטורה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן השלישי, מלך שוודיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יוהאן השלישי, מלך שוודיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)