יום אבל לאומי (ישראל)
בישראל, יום אבל לאומי הוא יום אבל המוכרז במדינה באופן חד-פעמי בעקבות אסון לאומי כלשהו. הסמכות להכרזה על יום אבל לאומי נתונה לממשלת ישראל. נוהלי יום האבל אינם קבועים בחוק, אך הם כוללים לעיתים קרובות הורדת דגל ישראל לחצי התורן, סגירת מוסדות פנאי ובידור והמגזר הציבורי ושינוי במתכונות השידורים של הרדיו והטלוויזיה בישראל.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יום האבל הראשון בארץ ישראל המודרנית צוין על ידי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי ב-1942, כחלק מתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה. באמצע נובמבר 1942 התברר בוודאות דבר קיומו של מסע השמדה שיטתי של יהודי פולין בידי הנאצים. בהגיע האישור הוודאי הכריזה הנהגת היישוב על שלושה ימי אבל, מ-30 בנובמבר עד 2 בדצמבר. ברחבי הארץ נערכו הפגנות ועצרות, בוטלו כל הצגות הקולנוע והעיתונים הופיעו כשעמודיהם הראשונים נתונים במסגרות שחורות. ב-17 בדצמבר הכריז הוועד הלאומי על שלושים ימי אבל בין י' בטבת לי' בשבט נוספים בקריאה "להציל את אשר ניתן להציל" וב"תביעה לפתיחת שערים", ובהם התבקש היישוב "למעט בשמחה, להתנזר משעשועים וריקודים, להתייחד עם זכר הקורבנות ולהזעיק את העולם היהודי והלא-יהודי".[2]
יום האבל הלאומי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל היה לאחר מותו בעת כהונתו של נשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי. בן-צבי נפטר ב-23 באפריל 1963, ולמחרת הוכרז על שבעה ימי אבל לאומי במדינה.[3]
בעקבות אסון המסוקים ב-1997, שבעקבותיו הוכרז יום אבל לאומי,[4] מינתה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ועדה ציבורית בראשות פרופסור אסא כשר, שהמליצה בין היתר על הכרזת יום אבל לאומי עם מותם במהלך הכהונה של נשיא מדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל, נשיא בית המשפט העליון או יושב ראש הכנסת, בנסיבות שבהן ננקטו צעדים של ביטויי אבל ציבורי ברשויות מקומיות שבהן חיים לפחות 75% מאזרחי המדינה או בנסיבות אחרות, חריגות.[1] מסקנות הוועדה אומצו על ידי ממשלת ישראל, אך לא עוגנו בחקיקה.
ב-2008 יזמה חברת הכנסת רוחמה אברהם מקדימה הצעת חוק שהתבססה על מסקנות ועדת כשר ב-2001, לפיה עם מותם של אחד מארבעת האישים יסגרו המסעדות ומוסדות התרבות והבידור עד ערב יום המחרת.[5] עם זאת, ההצעה לא הועברה לקריאה שנייה ושלישית.[6]
ב-2 בדצמבר 2010, בעקבות השרפה בכרמל בה נספו 44 בני אדם, הצהיר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שיכריז על יום אבל לאומי,[7] אך לבסוף לא עשה זאת.
ימי אבל לאומיים במדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעקבות מותו של נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי ב-23 באפריל 1963 הוכרז שבוע אבל לאומי בישראל.[3]
- בעקבות רצח נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי ב-22 בנובמבר 1963 הוכרזו בישראל שלושה ימי אבל לאומי.[8]
- בעקבות מותו של ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ב-26 בפברואר 1969 הוכרזו שני ימי אבל לאומי.[9]
- בעקבות מותו של יושב ראש הכנסת ראובן ברקת ב-5 באפריל 1972 הוכרז יום אבל לאומי.[10]
- בעקבות אסון צור הראשון ב-11 בנובמבר 1982 הוכרז "יום התייחדות לאומי" כמה ימים מאוחר יותר.[11]
- בעקבות אסון הבונים ב-11 ביוני 1985 הכריז נשיא המדינה חיים הרצוג על יום אבל לאומי,[12] אך הדבר לא עוגן בהחלטה של הכנסת.[13]
- בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995 הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי, ובהמשך גם על יום זיכרון לאומי לזכרו של רבין.
- בעקבות אסון המסוקים ב-4 בפברואר 1997, בו נהרגו בתאונה אווירית 73 חיילי צה"ל, הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי.[4]
- ב-11 בספטמבר 2001 החליטה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית.[14]
- בעקבות התרסקות טיסה 1812 של סיביריה איירליינס מישראל לנובוסיבירסק שברוסיה ב-4 באוקטובר 2001, בה נספו 78 נוסעים ואנשי צוות, מתוכם 51 ישראלים, הוכרז יום אבל לאומי לאחר חג הסוכות ב-11 באוקטובר.[15]
- בעקבות מות ראש ממשלת ישראל ונשיא מדינת ישראל לשעבר שמעון פרס ב-28 בספטמבר 2016 הוכרז יום אבל לאומי.
- בעקבות אסון הר מירון, בו נהרגו 45 אנשים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, הוכרז על יום אבל לאומי ב-2 במאי 2021.[16]
- בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בה נהרגו 1,163[17] ונחטפו 251[18] ישראלים, החליטה ממשלת ישראל ב-13 באוקטובר 2024 על יום אבל לאומי בכ"ה בתשרי.[א][19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתי לאחרונה הוכרז יום אבל לאומי בישראל - ומה המשמעות?, באתר מאקו, 30 באפריל 2021
- איתמר אייכנר, הדגלים בחצי התורן: איך ייראה יום האבל הלאומי?, באתר ynet, 1 במאי 2021
- עוצרים הכל וזוכרים את כולם: האירועים שבעקבותיהם הוכרז יום אבל לאומי, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2021
- מאור הוימן, מות בן צבי ואשכול, אסון המסוקים ורצח רבין: האירועים שבעקבותיהם הוכרז יום אבל לאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 במאי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אחמד חטיב, הכרזת אבל לאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 במאי 2009
- ^ שלשים ימי אבל לישוב, המשקיף, 17 בדצמבר 1942
- ^ 1 2 צפירה ממושכת ו-2 דקות דומיה יסמנו צאת מסע ההלוייה, הַבֹּקֶר, 24 באפריל 1963
- ^ 1 2 צבי לביא, 23 מהרוגי אסון הובאו אתמול למנוחות. היום - 35 הלוויות נוספות, באתר גלובס, 6 בפברואר 1997
- ^ צבי לביא, חקיקה: במות המנהיג ייסגרו המסעדות אוטומטית, באתר ynet, 4 במרץ 2008
- ^
שלבי החקיקה של הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס"ח-2008, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ אטילה שומפלבי ורונן מדזיני, נתניהו: יום אבל לאומי. מפקד הכיבוי: לא אופטימי, באתר ynet, 2 בדצמבר 2010
- ^ הממשלה הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי על מות נשיא ארה"ב, דבר, 25 בנובמבר 1963; המשך
- ^ יחיאל לימור, לוויית אשכול מחר ב־8.30 בבוקר, מעריב, 27 בפברואר 1969
- ^ ערן אלדר, הדרך ל-77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים, עם עובד, 2018, עמ' 121
- ^ יורם פרי, מה עוד צריך לקרות?, דבר, 19 בנובמבר 1982
- ^ הנשיא: היום אבל לאומי, מעריב, 12 ביוני 1985
- ^ ישעיהו אביעם, אטימות, מעריב, 13 ביוני 1985
- ^ לינוי בר גפן ואפרת וייס, הממשלה הכריזה על יום אבל לאומי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2001
- ^ אבישי בן חיים ולינוי בר גפן, היום: אבל לאומי להרוגי אסון המטוס, באתר ynet, 11 באוקטובר 2001
- ^ הממשלה אישרה: יום אבל לאומי בעקבות האסון במירון יוכרז ביום ראשון, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2021
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, הממשלה אישרה: יום אבל לאומי לציון שנה ל-7 באוקטובר יתקיים בכ"ה בתשרי, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2024