יוסף מייא
| לידה |
1765 ה'תקכ"ה ורוצלב |
|---|---|
| פטירה |
1810 (בגיל 45 בערך) ד' בכסליו ה'תקע"א ורוצלב |
| תקופת הפעילות |
?–1810  |
| תפקידים נוספים | בעל בית דפוס |
| חיבוריו | חידושי הגהות |
| אב |
יחיאל מיכל מייא |
  | |
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס. ממחברי ה"חידושי הגהות" על ארבעה טורים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בברסלאו לרב יחיאל מיכל, מוכר ספרים בברסלאו ובעל בית הדפוס בדיהרנפורט (נפטר בי"ד בטבת תקנ"ה, 1 בינואר 1795), ולרעכיל מינא, בתו של הרב זנוויל כץ (נפטרה בי' באב תק"פ, 21 ביולי 1820)[1].
נשא את שרל (שרה), בתו של הרב ישעיה פיק ברלין, אב"ד ברסלאו. הרב יוסף מזכיר את חותנו בחיבורו כמה פעמים. אשתו נפטרה בי"ח בשבט תקע"ה (29 בינואר 1815).
לאחר פטירת חותנו בשנת תקנ"ט (1799) ירש אותו בכהונת מרא דאתרא ואב"ד ברסלאו. בכהונתו כרב הראשי של ברסלאו המשיך עד לפטירתו בשנת תקע"א (1811).
בית הדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תקמ"ג החל אביו הרב מיכל לרכז את פעילותו במחלקה המסחרית שלו בברסלאו והשגחת בית הדפוס עברה לידי שלושת בניו - הוא ואחיו. לאחר פטירת האב, בשנת תקנ"ה, המשיכה אלמנתו רעכיל את הפעלת בית הדפוס יחד עם שלושת בניה. בשנת תקס"ו, עזבו אחיו הרב מיכאל שמעון והרב אהרן את הדפוס, והדפוס נותר בבעלותו לבד. שני חתניו של מיכאל שמעון נטלו חלק בהפעלת הדפוס יחד עם חותנם ולאחר פטירתו, תחת בעלותה של אלמנתו שרל. בית הדפוס המשיך לפעול עוד במשך כמה שנים תחת בעלותם של חתניו, עד שנסגר בעקבות מצב כלכלי קשה אליו נקלעו.
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפטר בברסלאו בד' בכסלו תקע"א (1 בדצמבר 1810).[2] למחרת נערך עליו הספד גדול בבית הכנסת של העיר, כשאחיו הבכור, הרב מיכאל שמעון נושא את ההספד, בו הוא מתאר אותו כמתמיד גדול ומציין את פעילותו המרובה בחייו הקצרים. לאחר מכן נקבר בבית הקברות שבעיר.
על מצבתו של הרב יוסף מייא נכתב:
פ"נ מו"ה יוסף בן מ"ה יחיאל מיכל מייא זלה"ה לפ"ק. צדיק כתמר יפרח
יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה לכל גבר
וכל לב המס ימס, ויהי למים, כי גדלה השבר
ספדו והלילו! כי איש אלקים קדוש עלינו עבר
פרח שושן נבלה, שקט זעם מלאך אכזר גבר
מה לך פה יוסף הצדיק? כי חצבת לך פה קבר
יושבי חלד מר יבכיון, כי אבד צדיק פס חבר
יזל כל עין דמע, כי אפס תקו', חדל תוחל' ושבר
ארון אלקים נלקחה אבד חסיד ואיש נבר
איש שר וגדול ליהודים, אשר הרביץ תורה בישראל, ויהי ביתו פתוח לרווח', ה"ה הרב המאה"ג הצדיק המפורסם כמו"ה יוסף מייא זלה"ה בהרב המפורסם מו"ה מיכל מייא זלה"ה הנולד ביום ה' טבת תקכ"ה לפ"ק וטרם עתו עלה המות עליו, כי יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה ביום ש"ק ד' כסליו, ונקבר ביום א' ה' בו תקע"א לפ"ק תנצב"ה.
חיבוריו וכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב יחד עם אחיו הבכור הרב מיכאל שמעון חיבור בשם "חידושי הגהות" (בחלק מהמהדורות נקרא "חידושי מהרל"ח והגהות"[3]) על הספר ארבעה טורים[4]. החיבור הודפס בעילום שם המחברים במהדורת הספר ארבעה טורים שהודפסה בבית הדפוס של אביו ובווינה בין השנים תק"ן-תקנ"ו (1796-1790).[5] החיבור מודפס עד היום בכל מהדורותיו של הספר ארבעה טורים, בצדי העמוד.
הרב מייא כתב גם הערות וציונים לספר שאילתות דרב אחא שהוהדר בדפוסו של אביו בשנת תקמ"ו.
אישיותו ומעמדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדברי המהדירים של השולחן ערוך "מגיני ארץ" ושל התלמוד בבלי שנדפס בבית הדפוס שברשותו נראה כי היה מוערך על ידי בני דורו, כמופיע בהקדמותיהם.[6] בשו"ת רבי עקיבא איגר ישנה תשובה המופנית אליו, שם מציין רבי עקיבא איגר את הידידות ביניהם בפתיחה ובחתימה.[7] כך גם באגרות רבי עקיבא איגר הוא מציינו כך בתוך מכתב.[8] בהסכמה שנתן לו רבי עקיבא איגר לשמירת זכויות היוצר שלו כמדפיס, מוזכר כי רבי עקיבא איגר התאכסן בביתו, שם הוא מתארו: "ידידי ורב חביבי מחו' כבוד הרב הגדול חריף ובקי הצדיק מו"ה יוסף מייא נ"י ... מלאתי רצון גברא רבא כבוד הרב מוהרר"י...".[9] במקום אחר הוא מתאר אותו ואת אחיו "היקרים יראי ה'".[10]
הרב מייא היה אמיד ובעל מעמד כלכלי גבוה בקהילתו. על פי דברי אחיו, הרב מיכאל שמעון, בהספדו עליו, למד עם בחורים והחזיק אותם על חשבונו. בתקופה מסוימת, כאשר רצה רבי עקיבא איגר לעזוב את הרבנות ונקלע לקשיי פרנסה, נחלץ עם אחיו לתת קצבה שבועית לפרנסתו של רבי עקיבא איגר.[11] היכרותו של רבי עקיבא איגר עם בני המשפחה החלה בצעירותו, כאשר שהה בעיר ברסלאו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חותנו, הרב ישעיה פיק ברלין, אב"ד ברסלאו
- אחיו, הרב מיכאל שמעון מייא. חיבר עמו את ה"חידושי הגהות".
- אחיו, אהרן מייא. השתתף בהפעלת בית הדפוס אחר פטירת האב יחד עם שאר אחיו.
- בתו, נישאה לרב דוד בן רבי אריה לייב שקלאוור.
- בתו, נישאה לרב נפתלי צבי הירש בן רבי משה דוד חכמוביץ' (מנכדי הרב צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי").
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף בוקסבוים, "הגאון רבי מיכאל שמעון מייא זצ"ל", מוריה, גיליון נג (כסליו תש"ם), עמ' עח-פה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי יוסף מאי אב"ד ברסלוי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ר"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי העתק מצבתה, ראו יהושע מונדשיין, "עוד לתולדות משפחת מייא", מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קא-קג.
- ^ על פי העתק מצבתו. ראו יהושע מונדשיין, מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קב-קג.
- ^ למעשה, רק בחלק אורח חיים חלק מהחיבור הוא מרבי ליב חנליש.
- ^ הרב אפרים זלמן מרגליות בחיבורו "למעלות היוחסין", עמ' כא, מזכיר רק את הרב יוסף כמחבר ה"חידושי הגהות", מה שנותן מקום להבין כי עיקר החיבור נעשה על ידו. ראו גם ברשימת הציטוטים מחיבורו אצל יהושע מונדשיין, "עוד לתולדות משפחת מייא", מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קג.
- ^ זהותו כבעל חיבור זה מופיעה גם על מצבת אחיו, הרב מיכאל שמעון, בוורוצלב. כך גם העיד חתנו של אחיו מיכאל שמעון, בהספדו שכתב בקונטרס "מספד מר". ראו גם יהושע מונדשיין, "עוד לתולדות משפחת מייא", מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קג, ראיות לכך מהחיבור עצמו.
- ^ התארים בהם הוא מופיע, לדוגמה: "ההערות אשר העיר ה' את רוח הרב המאוה"ג הצדיק וחסיד מהו' יוסף מייא זצלה"ה", "הרב המאה"ג חסידא ופרישא יקר גדולת תפארתו על פני התבל נגלה מוה' יוסף מייא זצלה"ה".
- ^ שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' לח.
- ^ אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד, מכתב עט, עמ' קכו.
- ^ אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד, הסכמות, ג, עמ' רכג.
- ^ אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד, מכתב עה, עמ' קכא.
- ^ אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד, נושא בעול רבנות, מכתב יח, עמ' כט.