יעד 2 לפיתוח בר קיימא
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בנוי כנייר עמדה והצהרת כוונות, ולא כערך אנציקלופדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בנוי כנייר עמדה והצהרת כוונות, ולא כערך אנציקלופדי. | |
מטרת פיתוח בר קיימא מספר 2 של האו"ם: סיום הרעב, הגעה לביטחון תזונתי, שיפור איכות התזונה וקידום חקלאות בת קיימא (באנגלית: Goal 2: End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture) נבחרה להיות חלק מיעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם בשנת 2015 (Sustainable Development Goals - SDG's). תוכנית זו ידועה בשם אתגר אפס הרעב (Zero Hunger Challenge), והוכרזה לראשונה בוועידת האו”ם לפיתוח בר־קיימא "ריו+20" בשנת 2012. מטרתו של יעד זה היא לסיים הן את תופעת הרעב והן את תת-התזונה בתפוצה הבינלאומית, וזאת תוך מתן דגש על אוכלוסיות מחולשות ועניות. מטרה זו מצריכה יישום טכנולוגיות חקלאיות ברות-קיימא תוך שיתוף פעולה והשקעה בינלאומית על מנת למנף את התפוקה החקלאית.
תתי היעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תתי-יעדים שהוצבו על מנת למגר את התופעה עד שנת 2030:
- יש למגר את הרעב ולוודא גישה לכלל האנשים, בפרט העניים ואנשים במצבים פגיעים, כולל תינוקות, למזון בטוח, מזין ומספק לכל אורך השנה.
- סוף לכל סוגי תת-התזונה, כולל השגת יעדים מוסכמים בינלאומית על ציד ופסולת אצל ילדים מתחת לגיל 5, ולטפל בצרכים התזונתיים של מתבגרים, נשים הרות ומניקות ומבוגרים עד שנת 2025.
- הכפלת התפוקה החקלאית והכנסות של יצרני מזון בקנה מידה קטן, במיוחד נשים, עמים ילידים, חקלאים משפחתיים, רועים ודייגים, כולל באמצעות גישה מאובטחת ושווה לקרקע, משאבים פרודוקטיביים אחרים, ידע, שירותים פיננסיים, שווקים והזדמנויות לתוספת ערך ולתעסוקה שאינה חקלאית.
- הבטחת מערכות ייצור מזון בנות קיימא ויישום פרקטיקות חקלאיות גמישות להגברת התפוקה והייצור, המסייעים לשמור על מערכות אקולוגיות. חיזוק היכולת להסתגל לשינויי האקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורת, הצפה ואסונות אחרים, אשר בהדרגה ישפרו את איכות הקרקע.
- הגדלת ההשקעה, לרבות באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי משופר, בתשתיות כפריות, מחקר חקלאי שירותי הרחבה, פיתוח טכנולוגיה ובנק גנים של בעלי חיים על מנת לשפר את יכולת הייצור החקלאי במדינות מתפתחות.
- תיקון ומניעת הגבלות סחר ועיוותים בשווקים החקלאיים בעולם.
- אימוץ אמצעים להבטחת תפקודם התקין של שוקי מוצרי המזון ונגזרותיהם, וכן לאפשר גישה מהירה למידע השוק, לרבות על עתודות מזון, על מנת לסייע בהגבלת התנודתיות במחירי המזון
חשיבות היעד
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעד זה הכרחי ליישום מאחר שחוסר ביטחון תזונתי הוא חסם לפיתוח בר קיימא ויוצר מלכודת ממנה אנשים אינם יכולים להיחלץ. מלכודת זו מובילה לאזרחים שאינם תורמים, בעלי נטייה למחלות, שלא יוכלו לשפר את איכות ורווחת חייהם. ישנם קרוב ל-800 מיליון אנשים הסובלים מרעב וחוסר ביטחון תזונתי, רובם במדינות מתפתחות. מעבר להבנה כי לכל בן אדם מגיעים תנאים בסיסיים לחיים נורמליים שכוללים מזון בעל ערך תזונתי, לעולם ללא רעב ישנה השפעה בינלאומית בתחומים נוספים כגון כלכלה והתפתחות חברתית. ללא השגת יעד זה, אין דרך להשיג את שאר היעדים שהציב האו"ם - חינוך, בריאות, שוויון מגדרי ועוד. זאת לא רק משום שיעדי האו"ם בתוכנית שזורים זה בזה, אלא מיגור הרעב הוא הבסיס עליו נבנים יעדים נוספים.
דרך היישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך יישום הפתרון כוללת הגדלת התפוקה וההכנסה של יצרנים מקומיים תוך מתן גישה שווה למשאבים כמו קרקע פורייה, השכלה, שירותים פיננסיים ושוויון הזדמנויות, במקביל לדיכוי של ייצוא חקלאי והטלת הגבלות על הסחר הבינלאומי. כמו כן, ייצור מזון ויישום שיטות חקלאיות תוך שימוש בטכנולוגיות ברות קיימא על מנת שיהיו עמידות לשינויי אקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורות ואסונות נוספים. עבודה בשיטה זו תביא לשימור של מערכות אקולוגיות ושיפור איכות הקרקע. היעד של "אפס רעב" עד שנת 2030 הוא יעד בר השגה אך מורכב מאוד, ולכן דורש שיתוף פעולה רחב הכולל ממשלות, אזרחים, ארגוני זכויות אדם ואת המגזר הפרטי/עסקי.
שיתוף הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנו שוני בין מדינות מבחינת מצבם הכלכלי, החברתי והפוליטי, ולכן הפתרון שונה בין מדינה למדינה. ישנם מספר ארגונים בינלאומיים שמשתפים פעולה ביניהם כמו WFP, FAO, IFAD ,UNICEF. לדוגמה ארגון WFP מגבש תוכנית אסטרטגית עבור כל מדינה (CPS’s – Country Strategic Plans) שמעוצבת באופן ייחודי להשגת היעד. בנוסף לכך, ישנם ארגונים התנדבותיים נוספים שתורמים למהלך הפעולה להשגת היעד שהציב האו"ם.
תקציבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ע"פ דו"ח שהוגש על ידי ה FAO, IFAD, WFP יש לתת תוספת של 267 מיליארד דולר בשנה (סכום ששווה ל-30% מהתמ"ג העולמי), כלומר תוספת של 160 דולר בשנה לכל בן אדם שחי בעוני קיצוני, עד שנת 2030. אם לא נפעל לפי תקציב זה, ונמשיך ע"פ נוהל "עסקים כרגיל" עדיין יהיו יותר מ-650 מיליון אנשים אשר סובלים מרעב. ההשקעות של הכסף והמשאבים צריך להיות ממוקד בפיתוח כפרי וחקלאות באזורים עירוניים – דבר שיוביל לטובת העניים. החלוקה של התקציב צריכה להתחלק כאשר 116 מיליארד דולר מיועד לאמצעי הגנה חברתיים עבור אנשים המצויים בעוני קיצוני (מתחת ל-1.25$ ליום), בעוד 151 מיליארד דולר צריך להיות מושקע בפיתוח אוכלוסין ופיתוח כפרי. הדגש החשוב הוא HEALTHY NOT WEALTHY – איכות מזון.
ארגונים הפועלים למען השגת המטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון גלובלי ללא מטרות רווח בשם "The Hunger Project" פועל למען השגת יעד סיום הרעב. ארגון זה, הוקם בשנת 1977, כאשר מטרתו היא סיום בר קיימא לרעב העולמי. הפרויקט פועל כשילוב בין 22 מדינות ברחבי העולם. המדינות חברות הארגון, לא רק תומכות בעצמן אלא בעזרת הארגון פועלות למיגור הרעב ולתמיכה בקהילות מאפריקה, דרום אסיה ודרום אמריקה.
נכון לתחילת 2016, הארגון זכה בציון 92 מתוך 100 על ידי "Charity Navigator", אתר המציג דירוג ארגוני צדקה לפי השירות שהם נותנים. בתחום שקיפות ופעילות זכה הארגון בציון 100 ובתחום הנגישות לכספים בציון 88.65. ציון זה נקבע כ4/4 כוכבים כאשר לאורך השנים נדיר לראות ציונים נמוכים יותר שקיבל הארגון.
פעילות הארגון אינה מתמקדת רק בתמיכה באזורים לא מפותחים אלא בלימוד ידע חשוב עבור עתיד המקומיים, כך שיוכלו להמשיך ולקיים את חייהם בצורה בת קיימא ללא עזרה חיצונית או עם עזרה חיצונית מועטה גם בעתיד, ויוכלו לצאת ממעגלי הרעב והעוני.
כדי להתגבר על הקשיים השונים במקומות השונים בהם פועל הארגון, כלל התוכניות פועלות על בסיס של שלושה קווים מנחים: התמקדות בפרויקטים של העצמת נשים מקומיות, אשר בחברות המתפתחות נושאות במרבית האחריות כלפי כלכול ודאגה למשפחה. בין השאר מאפשרים לנשים אלו גישה לבדיקות של מחלות כמו איידס, גישה למיקרו מימון של עסקים קטנים, גישה לאוכל מזין ועוד. התמקדות בחיזוק כלל הקהילה על ידי לימוד שיטות ופעולות שיאפשרו התנהלות עצמאית וחשיבה לעתיד של הקהילה. הנעת ניסיון לשיתוף פעולה עם ממשלות מקומיות למען אפקטיביות מרבית של השינוי שניסו לגרום לו בקהילה.
שלושת הקווים המנחים שהזכרנו לעיל מתמקדים לא רק ביעד מיגור הרעב אלא גם ביעדים נוספים מ-17 היעדים אותם קבע האו"ם והם: מיגור עוני (יעד 1), מיגור רעב (יעד 2), הבטחת חיים בריאים ורווחה (יעד 3), חינוך (יעד 4), שוויון מגדרי (יעד 5), הפחתת אי שוויון (יעד 10) ואף חיזוק האמצעים למימוש פיתוח בר קיימא בשותפות עולמית (יעד 17). פרויקט זה לבדו משלב כלל יעדים אלו למען המטרה הגדולה של היעד השני - מיגור הרעב העולמי.
הארגון מתגאה בניסיונו להביא אנשים פרטיים ממצב של "אני לא יכול" למצב של "אני יכול" ולאחר מכן למצב קהילתי של "אנחנו יכולים ביחד". בכך מתחזקים קשרי הקהילות וננקטים צעדים קהילתיים להגשמת המטרות וצמצום הרעב והעוני.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יעד 2 לפיתוח בר קיימא (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של יעד 2 לפיתוח בר קיימא (בפורטוגזית)
- [1], אתר האו"ם http://www.un.org/sustainabledevelopment/hunger
- The Hunger Project: Empowering People to End Their Own Hunger, The Hunger Project (באנגלית) אתר The Hunger Project http://www.thp.org/
- [2] אתר World Food Program https://web.archive.org/web/20191101071629/https://www.wfp.org/