יעקב פרמן
יעקב פֶרֶמֶן (פארמאן) (ט' באב תרמ"א, 4 באוגוסט 1881 – כ"ו באלול תש"ך, 19 בספטמבר 1960) היה פעיל ציוני, משורר והוגה דעות, חוקר מקרא, ביבליוגרף ואספן ספרים ויצירות אמנות, מומחה וחלוץ בחקר אמנות יהודית והנחלתה לציבור הרחב בארץ ישראל.
חייו ומפעליו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב ואסתר פרמן נולדו לאברהם יצחק הלוי פרמן ודבורה נטע, משפחת רבנים בעיר הפלך ז'יטומיר שבווהלין, דרום-מערב רוסיה (אוקראינה). בילדותו עברה משפחתו לאודסה. הוא למד בישיבת ווהלין ובשנת 1897 הוסמך לרבנות. לאחר מכן רכש השכלה כללית והיה לפעיל ציוני ואיש ציבור. בין השאר, היה מראשוני מפלגת "פועלי ציון" ומזכיר אגודת "ציון לפינסקר". בראשית המאה ה-20 ארגן כרוז של אנשי רוח: ח"נ ביאליק, יעקב פיכמן, שלמה צמח והפובליציסט נפתלי הרץ אימבר, למען הקמת "ליגה ארצישראלית להפרחת האמנות";
בראשית תקופת העלייה השלישית היה ממארגני העלייה באונייה הידועה "רוסלאן" מנמל אודסה, והוא עצמו עלה על סיפונה והגיע לנמל יפו ב-19 בדצמבר 1919. לקראת עלייתו לארץ אסף פרמן כ-200 יצירות אמנות, רובן מרוסיה, וכן ספרים רבים; ולאחר בואו ארגן תערוכה גדולה של היצירות שהביא עמו בגימנסיה הרצליה בתל אביב. ביתו הפך למרכז תרבות בשל אוספיו המרהיבים. אוצר הספרים הגדול נתרם לאחר שנים ליסוד הספרייה באוניברסיטת תל אביב.
לאחר בואו לארץ, הוא יזם את הקמתו של סטודיו וקואופרטיב "התומר", האמנים יצחק פרנקל, הפסל ליב הלפרין, מרים חד גדיא, יהודית ויוסף קונסטנטינובסקי (לימים קונסטנט) היו חברים בבקואופרטיב[1][2]. התומר נוסד לשם החייאת האמנות העברית בארץ ישראל. בשנים 1921–1922 הקים וניהל את הגלריה הראשונה בתל אביב בשם: "התערוכה האמנותית התמידית בארץ-ישראל". בגלריה הוצגו והועמדו למכירה גם עבודות של אמנים מבית הספר בצלאל. פרמן עזר בין השאר לאמן הנודע אבל פן להציג את עבודותיו בנושא התנ"ך.
בשנות העשרים ייסד יחד עם יצחק חיותמן את שכונת נווה שאנן בתל אביב.[3]
בשנת 1905 נישא לשרה שטרייכר, היה אב לארבעה: נחמן פרמן, מהנדס אזרחי ומודד; נתן פרמן, מהנדס אגרונום, מודד ושמאי מקרקעין; חוה צ'רנוב, מפקחת בתי ספר במשרד החינוך, סופרת חוברות לימוד כתיב; ועתידה מכליס.
ב-1945 נפטרה אשתו, בגיל 65. נקברה בבית הקברות בהר הזיתים.[4]
יעקב פרמן נפטר ב-1960, לאחר מחלה קשה, בשנת השמונים לחייו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]
מכתביו (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים מפרי עטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חקר ופרשנות תקופת המקרא
- ספר דוד בן ישי: לקראת יובל 3000 שנה מראשית יצירתו ומלכותו: שיטה חדשה לחקר השירה המזמורית בסגנוני תהלים, תל אביב: הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תשט"ז.
- ספר דוד בן ישי ודורו באגדות חז"ל: חומר לידע אגדות קדמוניות על חיי דוד ודורו, יצירתו ומלכותו, תל אביב: הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תשי"ז 1956.[6]
- ספר נחום, תל אביב: הוצאת ספרים למדעי המזרח העתיק, תשט"ז.
- תחש: הערה בלשנית, ירושלים: [חמו"ל], תש"א.
- תמצית שיטתי בחקר גזעי לשונות שם ועבר, תל אביב: [חמו"ל], תש"ז.
- לבני קרח מזמור: תהלים מט: השקפה קדומה בצורה פיוטית על-גורל העשירים בחייהם ובמותם, תל אביב: (דפוס ספר), תרצ"ז.
- מאה שנים אשורולוגיה בעולם: 1957-1857 וניצני אשורולוגיה בישראל, תל אביב: הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תשי"ז.
- ספר משלי אשור ובבל: טקסט עם תרגום עברי, מבוא, הערות ומלונים, תל אביב: [חמו"ל], תש"ז.
- שירה
- במורד: שירים, ב., תל אביב: הוצאת משוואות, תרפ"ז.[7]
- חומותיך, ירושלים: שירים, תל אביב: [חמו"ל], תרצ"ה.
- מלקוש: שירים, א., תל אביב: דפוס שהם, תרפ"ו.
- ספר שירים, תל אביב: (דפוס אחדות), תרצ"ה.
ספרים שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר היובל של מפלגת רדיקל-פועלי-ציון: דיא יידישע ראדיקאל-סאציאליסטישע ארבייטער פארטיי פועלי-ציון, יוצא לאור על ידי ועד היובל לשנת העשרים וחמש מימי הוועידה הראשונה של המפלגה שנתקיימה 27-31 באוקטובר שנת 1917 באודסה, תל אביב: דפוס דיג, תש"ב.
- התערוכה האמנותית הראשונה בארץ ישראל / בהשתתפות ב"כ ה’ליגה הארצי-ישראלית להפרחת האמנות’ וקבוצת האמנים ’התמר’, מסדרי התערוכה יעקב פרמן ויוסף קונסטנטינובסקי. אביב, שנת תר"פ, יפ: דפוס א’ איתן וס’ שושני, [תר"ף].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דברי הערכה: לכבוד יעקב פארמן בן ה-75 להארת פעלו; מנחת יובל מאת הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תל אביב: (דפוס הפועל המזרחי), תשט"ז–תשי"ז.
- מרדכי עומר, מאוסף פרמן למוזיאון תל אביב 1920–1932 (קטלוג), מוזיאון תל אביב, 2002.
- בתיה דונר, 'מאוסף פרמן למוזיאון תל אביב', מכירה פומבית: הירחון הישראלי לאספנות ולאמנות 32 (2002), 8–15.
- גילה בלס, אוסף יעקב פרמן וראשית הציור המודרני בארץ-ישראל (1920–1922), קתדרה 7 (תשל"ח), 177–202.
- "פריזאים" באודסה - אמנים מודרניסטים מאוסף פרמן המוזיאון לאמנות רוסית ע"ש מריה ומיכאל צטלין רמן-גן 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של יעקב פרמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יעקב (יוסף) פארמן (פרמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5457
- משה פרנקל, יובל של אוהב־ספר, דבר, 15 במרץ 1957
- יעקב פארמן: מעולי "רוסלאן", דבר, 19 בספטמבר 1960 (נקרולוג)
- יעקב פארמן – למנוחות, דבר, 20 בספטמבר 1960
- ד"ר יקותיאל ארנשטם, לזכר נעדרים: יעקב פארמן, דבר, 12 בדצמבר 1960
- זיוה שטרנהל, על אוסף פרמן, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2007
- דנה גילרמן, על גילגולו של פרט מאוסף פרמן, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2005
יעקב פרמן (1881-1960), דף שער בספרייה הלאומית- יעקב פרמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ artnet Galleries: A House in Safed by Yitzhak Frenkel-Frenel from Jordan-Delhaise Gallery, web.archive.org, 2013-12-03
- ^ אורן שץ, יצחק פרנקל-פרנל (1900 – 1981), באתר עסקי אמנות, 2017-06-02
- ^ על פרמן והקמת שכונת נווה שאנן באתר ארכיון עיריית תל אביב.
- ^ שרה פרמן, דבר, 19 בינואר 1945.
- ^ יעקב פרמן באתר GRAVEZ
- ^ על הספר: פתחי ספרים, דבר, 15 במרץ 1957.
- ^ על הספר: בעולם הספרות: במורד, דואר היום, 8 באפריל 1927.
בקרת זהויות  |
|
|---|