יצחק יוסף תאומים
| לידה |
1722 ברסלאו, כתר בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1793 (בגיל 71 בערך) ברסלאו, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
ורוצלב |
| תקופת הפעילות |
? – 22 באוקטובר 1793 |
| אב |
חיים יונה תאומים |
  | |
רבי יצחק יוסף תאומים (ה'תפ"ב, 1722 – ט"ז בחשון תקנ"ד, 22 באוקטובר 1793) היה רבן של הערים סלוצק, קראקא וברסלאו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק יוסף תאומים נולד בברסלאו לרב חיים יונה תאומים, אב בית דין בעיר ומחבר "קונטרס ר' חיים יונה" על סוגיית והלכות "דינא דגרמי", ולאשתו השנייה רייזל בת הרב נפתלי הירש מירל'ס, אחותו של הרב דוד פרנקל מדסאו מחבר הפירוש "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי.
בשנת ה'תפ"ח (1728), בהיותו בן 6, התייתם מאביו, וגדל בבית סבו הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים, רב העיר ברסלאו. סבו נפטר שלוש שנים אחר כך.
בשנות בחרותו המוקדמות למד רבי יצחק יוסף תאומים בישיבתו הגדולה של הרב צבי הירש חריף בהלברשטאדט. בשנת ה'תצ"ט (1739) נשא לאשה את טריינה בתו של הרב שמואל זורביצר (זארוויצער) אב"ד סלוצק, והתמנה תחתיו לרבה של העיר, עוד בטרם מלאת לו עשרים שנה[1]
רבנות קראקא וברסלאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות העשרים לחייו[2] התמנה כרבה של קהילת העיר קראקא, אחת הרבנויות הנחשבות באותה תקופה, וניהל בה ישיבה. אך לאחר שלוש שנות רבנות בקראקא פרצה בעיר מחלוקת בינו ובין משפחת הרב הקודם ר' דוד שמואל שמעלקא, והוא התפטר ועקר לברסלאו מקום רבנותו של אביו המנוח[3].
כיסא הרבנות המקומי לא היה פנוי באותה עת (ה'תק"ה), ישב עליו הרב ברוך וויזל מחבר ספר השו"ת "מקור ברוך", ור' יצחק יוסף עסק בתורה ובהלכה, ושלח ידו במסחר לפרנסתו. בשנת תקי"ד (1754), עם מות הרב הקודם, התמנה ר' יצחק יוסף כרבה של ברסלאו הגדולה, על כיסאם של אביו הרב חיים יונה תאומים, וזקנו הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים, והחזיק בכהונה זו ארבעים שנה רצופות, עד פטירתו בתחילת חורף תקנ"ד (אוקטובר 1793).
ר' יצחק יוסף תאומים נחשב לסוחר גדול, ובעל נכסים. בית המסחר ליצוא אריגים שבבעלותו, בניהול אחד מנכדיו, שגשג וייצא בגדים גם מחוץ לפולין, לרוסיה ולליטא. אומדן הונו הגיע למאה אלף טאלר.
ר' יצחק יוסף עמד בקשרי מכתבים עם גדולי דורו, וחלק מדבריו נשתמר בספריהם[4].
בשנת תקכ"ג (1763) עבר רבי מאיר ברבי, רבה של הלברשטאט, לשמש ברבנות פרשבורג, ומשרתו הוצעה לרב יצחק יוסף תאומים, לאחר שנתרצה התחרט ובמקומו מונה הרב צבי הירש ברלין. כפיצוי לכיסוי ההוצאות שנגרם לקהילה עקב הסכמתו וחרטתו, שלח רבי יצחק יוסף סכום של אלף רייכסטאהלר לקהילת הלברשטאט.
בט"ו בסיון שנת תקל"ג (1773) נפטרה אשתו טריינה, והוא נשא לאחר זמן מה את פייגל'ה בתו של עשיר בשם אברהם מברלין, אך היא נפטרה לאחר שבועות ספורים בח' בתשרי תקל"ד[5].
רבי יצחק יוסף תאומים נפטר בט"ז בחשוון תקנ"ד, בזמנו כבר קיבלו היהודים היתר קבורה בברסלאו, והוא הראשון מבין רבני ברסלאו שנטמן בה[6].
על מצבתו של ר' יצחק יוסף תאומים נכתב:
פה נשברו הלוחות ונגנזו בארון, קריה עליזה הרימי קולך
הורידי כנחל דמעה זעקי בקול שועה עלי שבר אשר בגורלך
נשיא אלקים בתוכנו היית, מבני אדם יפיפית
כולם נקבצו באו עדיך, הוצק חן בשפתותיך
מנחל עדניך נפשם רוית, צדק אהבת ורשע שנאת
גשם נדבות מאורות טליך על כן משחך אלקיך
ה"ה כבוד אדונינו מורינו ורבינו הרב הה"ג המפורסם בתורה ובחסידות
מו"ה יצחק יוסף
בן לאותו צדיק הה"ג הגדול מו"ה חיים יונה תאומים זצ"ל
אב"ד ור"מ דקהילה והמדינה הלך את ה' בארצות החיים
יום ג' ט"ז מרחשון תקנ"ד לפ"ק
תנצב"ה
לאחר מותו, התמנה תחתיו לשמש ברבנות העיר ברסלאו, הרב ישעיה פיק ברלין.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב יצחק יוסף תאומים לא היו בנים, ושתי בנותיו נישאו לתלמידי חכמים ידועים: 1. בתו איידל נישאה לבן דודה הרב יואל וולף פרנקל, בנו של הרב דוד פרנקל מדסאו, בעל "קרבן העדה". 2. בתו גיטל נישאה בזיווגה הראשון לרב שאול ברלין (לוין), מחבר "כָּסָא דהרסנא", רבן של קהילות יהודיות בגרמניה, וככל הנראה משכיל נסתר. בזיווגה השני נישאה לרב בנימין וולף איגר רבה של לייפניק, בנו של הרב עקיבא איגר מפרשבורג, ודודו ורבו של רבי עקיבא איגר מפוזנה. היא נפטרה בברלין בג' בחשוון תקע"ה (17 באוקטובר 1814)[7].
ישיבת ברסלאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק יוסף תאומים יסד ישיבה גדולה בעירו ברסלאו, וניהל אותה בצוותא עם חתנו ר' בנימין וולף איגר. ישיבה זו נחשבה לבעלת רמה לימודית גבוהה, ולמדו בה רבים מחשובי הרבנים לעתיד, כמו רבי עקיבא איגר והרב ישעיה פיק ברלין. רבי עקיבא איגר התחתן בהיותו תלמיד הישיבה, ונערכה בישיבה חגיגה זוטא לכבוד חתונתו מאחר שתלמידי הישיבה לא נסעו לליסא בה התקיימה החתונה. על חגיגה זו סיפר הרב בנימין וולף איגר במכתבו לאחיינו רבי עקיבא איגר, ולאחר שהציג את דברי התורה שאמר לכבוד האירוע, הוא מוסיף: ”...והרציתי דברים כהווייתן לפני המסובים, ובתוכם הקרואים בראש, כבוד מר חמי הגאון מ' יצחק יוסף תאומים ומחו' הגאון מ' ישעי' פיק, והסכימו”[8].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר וונדר - אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. עמ' 737.
- צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א. עמ' 23–25.
- יצחק דוב פלד, קונטרס חלקי אבנים, ירושלים תשמ"ב. (נספח לשו"ת "נשאל דוד" חלק ג'). עמ' רנג.
- יעקב יצחק מיללער, קוים לתולדות רבי יצחק יוסף תאומים זצ"ל אב"ד ברסלוי, בתוך: קובץ חצי גבורים חוברת ו' טבת תשע"ו עמוד לה-מט, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים יונה תאומים, סדר משנה, באתר אוצר החכמה (דפי המבוא פתוחים לכלל הציבור)
- דוד הלחמי, רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד ברסלוי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קע"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי ההיסטוריוגרף וחוקר החסידות יצחק אלפסי, לא היה חמיו רב כל עיקר ושמו לא היה "זארוויצער" אלא כונה "דירזוואצע" - החוכר הגדול. הוא ואחיו גדליה היו מכונים יחדיו "הדירזוואצעס" מסלוצק, כי חכרו את כל אחוזותיו של הנסיך לבית רדזיוויל. גדליה, שמואל וטויבעל'ה אשתו היו בעלי ממון מפורסמים, וככאלה - שנואים על חלקים מן הציבור. לטענת אלפסי, בני המשפחה קנו את רבנויות כל הערים בהן שימש ר' יצחק יוסף תאומים, בכסף, עבור חתנם הלמדן. ראו מכתבו בצפונות (כתב עת), גיליון טו, בני ברק, תשנ"ב. "תגובות" עמ' קי. אלפסי מצטט במקום אחר (אלפסי, תולדות משפחת ה"דירזוואצעס", סיני, גיליון קכ"ח. עמ' ר), בהתייחס לטויבעל'ה, שכאשר נודע לה כי הדוכס עומד להחרים את כל רכושם, מיהרה לשלוח את חתנה מן העיר ”וברח עם התכשיטין... ונעשה אח"כ אב"ד ברעסלא ומזה נתעשר מאד והיה עושר גדול”. הסיפור אודות הבעש"ט וה"דירזוואצעס" מובא גם אצל: יוסף דן, הסיפור החסידי עמ' 110–118. וראו עוד: אוטוביוגרפיה של שלמה מימון, תל אביב, תש"ב. עמ' 54.
- ^ אחרי שנת תק"ב, בה הוא חתום עדיין כרבה של סלוצק, בהסכמה על הספר "מרי צבי", ראו: פלד, חלקי אבנים עמ' רנג.
- ^ לתיאור מפורט יותר של המחלוקת בקראקא, ראו: צפונות (כתב עת), גיליון יד, בני ברק, תשנ"ב. עמ' כה.
- ^ ראו למשל: רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תניינא, אבן העזר, סימן מ"ד. שו"ת זיכרון יוסף סי' ט'.
- ^ מרדכי וייץ, עטרת פז, קאליש תרצ"ח, עמ' 18, כותב כי ידוע לו בוודאות על אשה שלישית שנשא ר' יצחק יוסף תאומים, אך שמה לא נודע לו.
- ^ בניגוד לאביו הרב חיים יונה תאומים, שנטמן בקרוטושין, בהיעדר מקום קבורה יהודי מוסדר בעיר רבנותו ברסלאו. ראו בערכו.
- ^ חלקי אבנים עמ' רנג; אלף מרגליות עמ' 737. ישנה גרסה אחרת לקורות ילדיו ושמותיהם, לפיה היו לר' יצחק יוסף שלוש בנות: 1. שרה (תק"ד-ג' בחשון תקע"א), היא הייתה אשתו של הרב שאול ברלין-לוין. 2. איידל (תק"ט-תקע"ח), אשתו של יואל וולף פרנקל, כאמור. 3. רבקה (תק"ט-?), אשתו של רבי בנימין וולף איגר מלייפניק. ראו: צפונות (כתב עת), גיליון יד, עמ' כו. גרסה אחרת, מופיעה בספרו של מרדכי ווייץ, "עטרת פז", קאליש תרצ"ח. לדבריו היו לרבי יצחק יוסף תאומים 5 בנות, ראו שם עמ' 18, אולם נראה שהוא מערב בין כמה דורות מבנות המשפחה.
- ^ שו"ת רבי עקיבא איגר (מהדורא קמא), סימן כ"ט.