יריב לוין
 | |||||||||
| יריב לוין, 2020 | |||||||||
| לידה |
22 ביוני 1969 (בן 55) ז' בתמוז ה'תשכ"ט  ירושלים, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | יריב גדעון לוין | ||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||||
| מפלגה | הליכוד | ||||||||
| סיעה |
הליכוד הליכוד - ישראל ביתנו | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. בעבר שימש כשר התיירות, שר לביטחון פנים, יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת הכנסת. עורך דין במקצועו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוין נולד בשכונת קטמון בירושלים ב-1969. אימו גאיל (לבית קפלן) הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, חברה בתנועת החרות, בתם של מיכאל וקייטי קפלן, שהיו חברי האצ"ל, ודודה אליהו לנקין היה ממפקדי הארגון. אביו, אריה לוין, היה פרופסור באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לבלשנות. סנדקו היה השר מנחם בגין[1][2].
לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל שירת ביחידה 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן היה מפקד מגמה באולפן לתרגום ערבית. לוין הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.
ב-1995 חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.[דרוש מקור]
ראשית פעילותו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש דובר ולאחר מכן סגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש ראש מטה יום הבחירות של חיים ביבס בבחירות לעיריית מודיעין ב-2003. היה נציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי הליכוד, ומהפעילים הבולטים במאבק הפנימי שהתחולל בליכוד סביב תוכנית ההתנתקות, וייצג את חברי הכנסת שהתנגדו להתנתקות בהליכים משפטיים שונים.
בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול ממשלת אולמרט. במסגרת פעילות זו עתר לוין לבג"ץ נגד ראש הממשלה, בדרישה למנות שר רווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אויש התפקיד, בטענת חוסר סבירות[3]. כמו כן, היה חבר בפורום משפטי למען ארץ ישראל[4].
פעילותו בלשכת עורכי הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף, עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003–2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין.[דרוש מקור] לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין. כמו כן, בסוף כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, סיכל לוין מסורת ארוכת שנים שבמסגרתה הלשכה מוציאה לאור ספר מיוחד לכבוד הנשיא היוצא[5]. הייתה זאת הפעם הראשונה בה בוטל מנהג זה. בנוסף, בטרם נבחר לראשונה לכנסת היה לוין חבר בעמותת הפורום המשפטי למען ישראל.
בתקופה זו, קיים לוין קשרים עם הקבלן דוד אפל. המשטרה האזינה, בעקבות צו משפטי, לקווי טלפון בביתו של אפל, ובבקשות המשטרה נטען כי לוין הבטיח לקדם את מועמדיו של אפל בוועדה לבחירת דיינים. לוין עצמו כלל לא נחקר בעניין[6].
ראשית הקריירה הפוליטית (2009–2015)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת השמונה עשרה נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין החל לכהן כחבר הכנסת עם השבעתה של הכנסת, ב-24 בפברואר 2009.
ב-3 באוגוסט אותה שנה נבחר לעמוד בראש ועדת הכנסת, ובתפקיד זה הוביל גיבוש של תקנון חדש לכנסת[7]. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה.
במאי 2009 לוין ומשה גפני יזמו הצעת חוק לביטול נציב הדורות הבאים. בעת הגשת הצעת החוק תפקיד הנציב לא היה מאויש מספר שנים, לאחר סיום תפיקדו של שלמה שהם ב-2006[8]. לוין טען כי החוק להקמת הנציבות הוא "תקלה קשה מאד", שכן הנציבות מתפקדת כ"מוצב קדמי של הרשות השופטת" וכ"קומיסר" שיכתיב לחברי הכנסת כיצד לדאוג לדורות הבאים, כאשר הם יכולים לעשות זאת גם בלעדיו בהיותם נציגי ציבור[9]. ארגון הגג הסביבתי חיים וסביבה וכן התאחדות הסטודנטים נאבקו נגד הצעת החוק. הליך החקיקה הושלם בדצמבר 2010, ומרבית סמכויות נציב הדורות הבאים הועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת.
ביולי 2011, מונה לוין על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.
לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בנובמבר 2010[10].
במהלך שנותיו בכנסת הגיש לוין 129 הצעות חוק[11]. 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה[12].
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת התשע עשרה הגיע לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה-17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת.
ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו.
ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין כיהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק.
בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.
במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת[13], כחלק מהסכם רוטציה בינו לבין ח"כ זאב אלקין. במקביל, מונה ליושב ראש הוועדה לתקציב הביטחון[14]. בנובמבר 2014 החליף אותו ח"כ אלקין כיושב ראש הקואליציה. בדצמבר אותה שנה התחלפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ולוין היה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון[15].
גם בכנסת התשע עשרה חוקק לוין חוקים רבים. 38 חוקים שהיה בין יוזמיהם אושרו[16]. בין החוקים הבולטים שיזם נמנים חוק יסוד: משאל עם שהעלה יחד עם חברות הכנסת איילת שקד ואורית סטרוק, המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים[17], וחוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים), שיזם ביחד עם ח"כ איילת שקד ותכליתו למנוע שחרור רוצחים במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור ומחוות מדיניות.
בכנסת התשע עשרה יזם ביחד עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק עוררה פולמוס רב בתוך הקואליציה. חוסר ההסכמה עליה מנע את העלאתה להצבעה במליאת הכנסת והיה אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים נבחר לוין במקום ה-9, דורג במקום ה-10 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין שימש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, וכן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת.
שר בממשלת ישראל (2015–2020)
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ב-14 במאי 2015 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וארבע לשר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן כנציג ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים איילת שקד. מלבד זאת, מונה באופן זמני לתפקיד השר לביטחון פנים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד ב-25 במאי[18].
כשר התיירות גיבש השר לוין תוכנית לפיתוח התיירות בישראל. במסגרת התוכנית בוצע שינוי בתפיסה השיווקית תוך מיצובה של ישראל כיעד תיירות המיועד לא רק לתיירות דתית, אלא גם כיעד לנופש תוך שילוב האפשרות לבקר באתרים הדתיים וההיסטוריים כערך מוסף וייחודי. בתקופה זו, בוצעו פרויקטים של תשתיות תיירותיות מרכזיות, ובראשם שדרוג החופים באזור המלונות הדרומי בים המלח[19]. במהלך כהונתו חל גידול של למעלה מ-40% במספר התיירים המגיעים לישראל, מ-2.8 מיליון תיירים בשנת 2015 לשיא של כל הזמנים בתיירות לישראל עם כ-4.55 מיליון תיירים בשנת 2019. סך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2019 עמד על סך של כ־23 מיליארד ₪[20][21].
במסגרת תפקידו כשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, היה השר לוין אחד ממובילי חקיקתו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה גם "חוק הלאום". על חוק זה אמר לוין: "חוק הלאום הוא חוק רטרו, הוא איננו קובע דברים מחדשים. הוא מעגן את עקרונות היסוד של מדינת ישראל, שהיו כה מובנים מאליהם בראשית ימי המדינה עד כי לא נדרש להעלות אותם על ספר החוקים"[22].
ב-23 בדצמבר 2018 במקביל לפיזור הכנסת העשרים מונה לממלא מקום שר הקליטה (במקומה של שרת הקליטה הפורשת מסיעת ישראל ביתנו, סופה לנדבר)[23]. לאחר פרישת יואב גלנט ממפלגת כולנו ופיטוריו ממשרת שר הבינוי והשיכון, החליף גלנט את לוין כשר הקליטה מטעם הליכוד, כדי שיישאר חבר קבינט[24]. כהונתו של לוין כממלא מקום שר הקליטה הסתכמה בפחות מחודש והוא סיים את תפקידו ב-9 בינואר 2019.
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים ואחת, נבחר לוין במקום ה-6. לפיכך, הוא דורג במקום ה-7 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת.
לאחר בחירות אלו כשל בנימין נתניהו בהרכבת הממשלה, והכנסת העשרים ואחת חוקקה חוק לפיזורה חודש בלבד לאחר כינונה. בכך פרץ משבר פוליטי ארוך בישראל, ובו מערכות בחירות תכופות, ואף הכנסת העשרים ושתיים התפזרה במהרה מבלי שהוקמה ממשלה חדשה. לאור התפזרות כנסות אלה מבלי שקמה ממשלה חדשה, לקראת הבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש לא התקיימו בחירות מקדימות בליכוד וסדר המועמדים ברשימה לכנסת מטעם המפלגה לא השתנה בהשוואה לבחירות לכנסת העשרים ואחת. עם זאת, חלו שינויים קלים במיקומו של לוין ברשימת הליכוד לכנסת בכל אחת ממערכות הבחירות: בבחירות לכנסת העשרים ושתיים נבחר לוין לכנסת מהמקום ה-8, בשל מיזוג מפלגת כולנו לתוך רשימת הליכוד ושריונו של יו"ר מפלגה זו, משה כחלון, במקום ה-5 ברשימה, ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שב לוין ונבחר לכנסת מהמקום ה-7 בשל פרישת כחלון מהחיים הפוליטיים.
לאורך כל התקופה בה לא קמה ממשלה חדשה, הוסיפה הממשלה השלושים וארבע לכהן כממשלת מעבר, ולוין המשיך לכהן כשר התיירות וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת.
כהונה ראשונה כיושב ראש הכנסת (2020–2021)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, ולאחר שפעם נוספת לא הושגה הכרעה בבחירות, מועמדו הטבעי של הליכוד לתפקיד יושב ראש הכנסת היה היו"ר המכהן, יולי אדלשטיין. מאחורי הקלעים התנהל משא ומתן להקמת ממשלת אחדות לאומית של הליכוד עם מפלגת כחול לבן. רוב חברי הכנסת דרש לקיים בהקדם הצבעה על בחירתו של יו"ר. אדלשטיין סירב לקיים הצבעה טרם הקמת ממשלה חדשה, על-מנת למצות את המגעים להקמת ממשלת אחדות. לאחר פסיקת בג"ץ כי עליו לקיים בהקדם הצבעה שכזו, התפטר אדלשטיין מתפקידו מבלי לקיים את ההצבעה. בהצבעה, שהתקיימה בסופו של דבר, נבחר לתפקיד בני גנץ, יו"ר כחול לבן, עד להקמת ממשלה חדשה. במסגרת המגעים להרכבת הממשלה, שהפכו גלויים, כחול לבן דחתה על הסף את האפשרות שאדלשטיין ימונה שוב לתפקיד בשל סירובו לקיים את פסיקת בג"ץ. לאור זאת נבחר לוין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר שנבחר בהצבעת הסיעה, התפטר מהממשלה, על-מנת לעמוד בעקרון הפרדת הרשויות. ב-17 במאי 2020, יום הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, ולאחר שגנץ התפטר מהתפקיד, נבחר לוין, ברוב של 73 חברי הכנסת העשרים ושלוש, לתפקיד יושב ראש הכנסת.
מאחר שלא עבר חוק התקציב במועד הנקוב בחוק, אף הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקדמו במהרה, והתקיימו כשנה לאחר הבחירות הקודמות. אף לקראת בחירות אלה לא התקיימו בחירות מקדימות לרשימת הליכוד, אך בשל כהונתו של גלעד ארדן כשגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית ופרישתו מהמפלגה של גדעון סער, נבחר לוין לכנסת העשרים וארבע מהמקום החמישי ברשימה. לוין כיהן כיו"ר הכנסת עד 13 ביוני 2021, עת נבחר מיקי לוי לתפקיד.
חבר כנסת באופוזיציה (2021–2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 ביוני 2021, עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש, חזר לוין להיות ח"כ מן המניין בשורות האופוזיציה יחד עם כל חבריו לסיעת הליכוד, ונבחר להיות יו"ר הסיעה ומרכז האופוזיציה.
מעט יותר משנה לאחר מכן, בבחירות המקדימות בליכוד שנערכו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, נבחר לוין למקום הראשון מבין המתמודדים ברשימה הארצית, מה שמיקם אותו במקום השני ברשימת הליכוד לבחירות.
כהונה שנייה כיושב ראש הכנסת (2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש המליצו 64 חברי כנסת על בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה. כחלק מההסכמים בין נתניהו לשותפיו הקואליציוניים הוחלט לקדם חקיקה עוד לפני השבעת הממשלה. עקב התנגדותה של האופוזיציה המסתמנת לשינויי חקיקה אלה, ורצונו של גוש נתניהו לשלוט בסדרי החקיקה, ביקשו רוב חברי הכנסת מיושב ראש הכנסת המכהן, מיקי לוי, לקיים הצבעה לבחירת יו"ר כנסת חדש עוד לפני הקמתה של ממשלה חדשה. מכיוון שבשלב זה עדיין לא הוחלט בקואליציה המסתמנת את מי למנות לתפקיד, סוכם עם יריב לוין שהוא ימונה לתפקיד, אך יתפטר ממנו לפני השבעת הממשלה, על מנת שיהיה ניתן לבחור חבר כנסת אחר לתפקיד.
בהתאם לכך, ב-13 בדצמבר 2022 בחרה הכנסת העשרים וחמש בלוין כיו"ר הכנסת. שבועיים לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, התפטר לוין מתפקידו, על-מנת שיוכל להתמנות לשר המשפטים יומיים לאחר מכן עם השבעת הממשלה החדשה.
שר המשפטים (2022–היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם השבעת הממשלה ב-29 בדצמבר 2022 מונה לוין לשר המשפטים. ב-4 בינואר 2023 הכריז על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט בישראל שמרכיביה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת סמכות בתי המשפט לפסול חוקים, אישור פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, צמצום עילת הסבירות והגדרת חוות הדעת של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה כחוות דעת שאינה מחייבת[25], ובכך מיקד את עיקר עשייתו[26]. תוכניתו עוררה מחאה נרחבת אך הקואליציה עסקה בקידומה. במשך שנת 2023 התקיימו בסמוך למעונו הפרטי, כמעט מדי שבוע, הפגנות של מאות מפגינים כנגד הרפורמה המשפטית[27][28][29].
במאי 2023 טען לוין כי ממשלת ארצות הברית עובדת בשיתוף פעולה עם המוחים נגד הרפורמה שהוא מנסה להעביר. כמו כן הוא האשים כי המתנגדים לו "מחזיקים את בית המשפט, את כל ראשי המערכת הכלכלית, ויש להם שליטה מוחלטת בעיתונות, כולל ידיעות אחרונות וישראל היום"[30]. דבריו עוררו ביקורת מצד בני גנץ, אביגדור ליברמן ואחרים, שטענו כי דבריו פוגעים ביחסי ארצות הברית–ישראל. ארגוני המחאה טענו כי לוין מפיץ תאוריות קונספירציה[31]. ממשל ביידן הכחיש את ההאשמות[32].
ביולי 2023 אישרה הכנסת חוק ראשון במסגרת הרפורמה המשפטית, והוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה[33]. לפני ההצבעה התנגד לוין להצעות פשרה לדחיית ההצבעה או לריכוך הצעת החוק למרות פנייה אליו מצד שר הביטחון יואב גלנט[34].
מתחילת כהונתו נמנע לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים. בחודשים שלאחר מכן ירד מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-15 ל-13, וגם בערכאות נמוכות יותר לא אוישו תקנים של שופטים. עם פרישתה של נשיאת העליון אסתר חיות, לא מונה לראשונה מקום המדינה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, והשופט עוזי פוגלמן היה לממלא מקום לנשיא[35]. בתחילת נובמבר 2023 סיכמו לוין ופוגלמן להחזיר למערכת 14 שופטים שפרשו, על תקן שופטים עמיתים[36][37], דבר שעורר ביקורת במערכת המשפט[38][39]. ב-16 בנובמבר נאלץ לוין לכנס את הוועדה לראשונה[40]. מהלכיו אלו, שנעשו במסגרת ממשלת החירום שהוקמה תוך כדי הלחימה במלחמת חרבות ברזל[41], עוררו ביקורת ציבורית ונטען כי לוין ממשיך לקדם את הרפורמה המשפטית בניגוד להצהרת ראש הממשלה כי הממשלה תחדל מעיסוקים שאינם קשורים למלחמה[42][43]. לאחר שלוין נמנע במשך חודשים רבים מכינוס הוועדה לשם בחירת נשיא בית המשפט העליון, פסק בג"ץ שעליו לכנס את הוועדה ולאפשר בחירה של נשיא בית המשפט העליון[44]. לקראת כינוס הוועדה הציע לוין את כל שופטי בית המשפט העליון (למעט השופט פוגלמן העומד לפרוש) כמועמדים למשרת הנשיא[45]. בספטמבר 2024 הורידה חברת דירוג האשראי מוד'יס את הציון של ממשלת ישראל מ־G1 ל-G2 בין היתר, לפי אנשי החברה, על רקע עיכוב מינויי שופטים מצד לוין[46].
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024 תמך וקידם את מועמדותו של נציג הליכוד, העבריין המורשע רפי חיים-קדושים למועצת העיר הרצליה[47][48].
ב-9 במאי 2024 סיים את תפקידו נציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אורי שהם, לראשונה מבלי שמונה לו מחליף, וזאת בשל אי הסכמות בין מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט פוגלמן שדרש למנות לתפקיד שופט בית משפט עליון בדימוס, ללוין שרצה למנות לתפקיד את השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן. על רקע זאת שלח הנציב היוצא שהם מכתב חריף לשופטים בו האשים את לוין בפגיעה בשלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט[49].
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנושא המדיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך במימוש זכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.
בשנת 2013 אמר לוין, על רקע המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, שאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו יקדם הסדר מדיני הכולל פינוי יישובים, הוא יתפטר מהכנסת[50].
חוק ומשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוין הוא מבקר חריף של מערכת המשפט בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון, "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו"[51][52][53]. בנוגע לביקורת הרחבה כלפי השינויים שתכנן במערכת המשפט, ציין לוין באפריל 2023 כי הטענה שמצב בו קואליציה מסוימת, שגם ככה יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת, תשתלט על בית המשפט העליון ותביא למצב ששלושת הרשויות הופכות לרשות אחת, יש בו חשש נכון ושמצב זה אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית[54]. במאי 2023 המחיש את הצורך ברפורמה בטענה ש"ערבים קונים דירות ביישובים יהודיים בגליל, וזה גורם לעזיבה של יהודים את הערים האלו, כי הם לא מוכנים לגור עם ערבים, צריך לדאוג לכך שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שיבינו את זה"[55].
כמו כן הוא מבקר את בית המשפט העליון על התערבותו בפעולות הרשויות האחרות, ובמיוחד ביטול חקיקה ראשית של הכנסת[56]. לוין גם מתנגד למה שהוא מכנה "האקטיביזם הייעוצי" ולתפיסה לפיה יש למנות "שומרי סף" שימנעו מנבחרי הציבור לעשות שימוש לרעה בסמכותם, מכיוון שלטענתו היא מושתתת על ההנחה כי נבחרי הציבור הם חשודים באופן מובנה[56].
בריאיון ל"ידיעות אחרונות" הביע תמיכה בקיום שימוע ציבורי למועמדים להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון[57].
ביולי 2022 התראיין לוין לוואלה והתייחס לתיק 1000, שבו הואשם בנימין נתניהו בקבלת טובות הנאה. לתפיסתו של לוין, מדובר לכל היותר בעבירת אתיקה: "אם יש למישהו טענה שאסור לקבל כמה סיגרים לכל היותר היה אפשר לפנות לוועדת האתיקה, בשביל זה יש הליכים אתיים. הניסיון להלביש לזה לבוש פלילי - פסול מהיסוד"[58].
בנובמבר 2023 אמר לוין בראיון כי "הקונספציה של מערכת המשפט הביאה למצב שאי אפשר היה לירות במי שמתקרב לגדר"[59]. דוברות בתי המשפט פרסמה הודעה שכינתה את דבריו של לוין "מופרכים", וטענה כי בג"ץ לא התערב בהוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה[60][61].
חיים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוין נשוי ליפעת, בתו של חבר-הכנסת לשעבר יעקב שמאי מהליכוד, ואב לשלושה ילדים. מתגורר במודיעין מכבים רעות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יריב לוין, באתר הכנסת 
יריב לוין, ברשת החברתית פייסבוק
יריב לוין, ביישום טלגרם
יריב לוין, ברשת החברתית אינסטגרם
יריב לוין, סרטונים בערוץ היוטיוב- יריב לוין, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – יריב לוין, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
יריב לוין (1969-), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חגית רוטנברג, ליכודניק בטעם של פעם - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2009
- יהודה יפרח, הולך נגד הרוח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 במרץ 2011
- אריק בנדר, בתום דיון סוער: חוק לשון הרע אושר במליאת הכנסת, באתר nrg, 21 בנובמבר 2011
- שלום ירושלמי, "אני כלב השמירה של הדמוקרטיה", באתר nrg, 25 בנובמבר 2011
- שלמה צזנה, יו"ר הקואליציה: "הסכם מדיני אינו כניעה", באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014
דוד בן בסט מראיין את יריב לוין, "הנבחרים", באתר YouTube, 7 במרץ 2014- שחר סמוחה, "חושבים ששרה נתניהו מתעסקת כל היום בשאלה איזה נרות ישימו בבית? רעיית ראש הממשלה לא מתערבת בכל דבר, תפסיקו עם הרכילות העלובה", באתר גלובס, 29 במרץ 2014
צבי זרחיה, נתניהו נגד לפיד וליברמן: יו"ר הקואליציה עושה סדר בקרבות התקציב, באתר TheMarker, 17 בספטמבר 2014- שלמה צזנה, יעל לרנר, המחירים גבוהים כי אין תחרות, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
- מזל מועלם, השר לוין: לבג"ץ קל יותר להורות על הריסת בית כנסת מאשר מסגד, באתר אל-מוניטור, 6 בנובמבר 2015
- יאיר אסולין, פקיד פוליטי או איש חזון — מי אתה באמת, יריב לוין?, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
- מיכל רז-חיימוביץ', "הטענות נגד הקזינו באילת - פופוליסטיות", באתר גלובס, 29 באפריל 2016
- רונית ורדי, כך כבש יריב לוין את מקומו בצמרת הפוליטית - פרופיל, במגזין ליברל, 6 ביוני 2016
- רנן נצר, מיכל רז-חיימוביץ', שר התיירות: "מחירי המלונות והנופש בישראל יקרים מדי", באתר גלובס, 9 בספטמבר 2017
- שירית אביטן כהן, מקור ראשון, "אנשים בימין משחקים לידיים של השמאל", באתר nrg, 22 בדצמבר 2017
- אבי בר-אלי, רינה רוזנברג קנדל, "נוריד את מחירי הבירות כדי להביא תיירים, קזינו באילת הוא קריטי", באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2018
- דוד בן בסט מראיין את יריב לוין, "הנבחרים", באתר YouTube, 11 בינואר 2019
- גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker, 3 באפריל 2019
- יובל קרני, מורן אזולאי ועמיחי אתאלי, "אני מקווה שאחרי שהשופטים יקראו את הראיון הזה הם יבינו: מה שהיה לא יהיה", באתר "ידיעות אחרונות", 21 במאי 2020
- שירית אביטן כהן, "חלון ההזדמנויות לריבונות נסגר אבל אם נתמיד, נצליח", בעיתון מקור ראשון, 3 בספטמבר 2020
- יהודה שלזינגר, "אם נתניהו לא יעמוד בראש הליכוד, אנחנו נתפרק לחלוטין", באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2021
- הדרך של לוין: מהכניסה לפוליטיקה - עד המהפכה במערכת המשפט, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:23), 6 בינואר 2023
- שר המשפטים עונה לציבור: יריב לוין משיב לשאלות על הרפורמה המשפטית, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 00:00), 28 בפברואר 2023
- מה יש לך מר לוין? המהפכה המשפטית היא סיפור חייו של שר המשפטים, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:27), 24 במרץ 2023
- עומר שרביט, כשר התיירות, יריב לוין העביר מאות מיליונים לפרויקטים בשטחים, באתר זמן ישראל, 20 באוגוסט 2023
- שר המשפטים לוין על המעצרים: "זה דבר שצריך לזעזע כל אחד", באתר ערוץ כנסת, 7 בפברואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה צזנה ויעל לרנר, "המחירים גבוהים כי אין תחרות", באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
- ^ שבע עם אילה חסון, שבע עם אילה חסון, באתר יוטיוב, 3.9.23
- ^ בגצ 7375/06 עו"ד יריב לוין נ' ראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט - עתירה למתן צו על תנאי, 11 באוקטובר 2006;
- ^ אלירן אהרון, רוצה שופטים שמרניים ולא אקטיביסטיים, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2016, בדקה ה-05:20
- ^ הילו גלזר, פסימיסט קיצוני, סגפן, "נחש במשקפיים": מיהו בעצם יריב לוין?, באתר הארץ, 4 במאי 2023
- ^ גידי וייץ, חשיפת "הארץ": הקשר הפסול של ח"כ יריב לוין, נציג הכנסת בוועדה לבחירת היועץ המשפטי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2009
- ^ יריב לוין, באתר הכנסת
- ^ אהרון אריאל לביא, עלייתה ונפילתה של נציבות הדורות הבאים, השילוח, 16 בפברואר 2021
- ^ צבי זרחיה, מדוע בוטלה נציבות הדורות הבאים ומה זה אומר על עתידה של המדינה?, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2010
- ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ יריב לוין במאגר החקיקה הלאומי, 11 במרץ 2017
- ^ חוקים שאושרו בקריאה שלישית שיזם ח"כ לוין באתר של יריב לוין
- ^ מינויו של ח"כ יריב לוין ליו"ר ועדת הכנסת אושר פה אחד, באתר ynet, 2 ביוני 2014
- ^ צבי זרחיה, בראשונה יתקיים היום דיון פתוח בוועדה לתקציב הביטחון, באתר TheMarker, 6 ביולי 2014
- ^ עמרי נחמיאס, ראשות חוץ וביטחון לליכוד - שלח סירב להיות סגן שר, באתר וואלה, 12 במאי 2014
- ^ בואו להכיר את יריב, באתר האינטרנט של ח"כ יריב לוין
- ^ משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014
- ^ אריק בנדר, גלעד ארדן מונה לתפקיד השר לביטחון פנים, השר לעניינים אסטרטגיים וההסברה, באתר מעריב אונליין, 25 במאי 2015
- ^ ים המלח מתעורר: בקרוב שני מלונות חדשים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2017
- ^ שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל ב-2019!, אתר משרד התיירות, 31 בדצמבר 2019
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', 4.1 מיליון תיירים הכניסו לישראל 22 מיליארד שקל ב-2018, באתר גלובס, 6 בינואר 2019
- ^ לוין: מטרת חוק הלאום - להחזיר את הרוב היהודי לגליל, באתר כיפה, 2018-07-16
- ^ דוד טברסקי, קולטים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בדצמבר 2018
- ^ טל שניידר, הממשלה בסבב אישורים טלפוני: יואב גלנט מונה לשר הקליטה, באתר גלובס, 1 בינואר 2019
- ^ שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57), 4 בינואר 2023.
- ^ השר יריב לוין: "אני השר לענייני הרפורמה, השאר לא מעניין", באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2023.
- ^ לירן תמרי, מאיר תורג'מן, שרון כידון, לפני הדיון בבג"ץ: מאות מפגינים ליד בית השר לוין, שחולץ מיציאה צדדית | תיעוד, באתר ynet, 11 בספטמבר 2023
- ^ ארז הראל, ביני אשכנזי, טל שלו, מאות הפגינו מול ביתו של יריב לוין במודיעין: "הצליח לחטוף את המדינה", באתר וואלה, 27 ביוני 2023
- ^ רן שמעוני, כ-200 מחו מול ביתו של לוין במודיעין; שישה נעצרו בחשד להפרת סדר, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2023
- ^ הארץ, שר המשפטים לוין: הממשל האמריקאי עובד בשיתוף פעולה עם מתנגדי ההפיכה, באתר הארץ, 1 במאי 2023.
- ^ יקי אדמקר, גנץ על הקלטות לוין: להגיד שהאמריקנים מעורבים במחאה - חסר כל יסוד ומסוכן, באתר וואלה, 1 במאי 2023.
- ^ קרן בצלאל, ממשל ביידן נגד שר המשפטים לוין: "האשמותיו - שקריות לחלוטין", באתר מאקו, 2 במאי 2023
- ^ טל שלו, אחרי דיון סוער וברקע הפגנות מחוץ לכנסת: החוק לביטול עילת הסבירות אושר סופית, באתר וואלה, 24 ביולי 2023
- ^ צבי זרחיה, ההפיכה המשטרית יוצאת לדרך: החוק לביטול עילת הסבירות אושר סופית בכנסת, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2023
- ^ נאום ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן בטקס פרישתו מכס השיפוט ביום 01.10.2024
- ^ עמיר קורץ, במקום לכנס את הוועדה: לוין ימנה 14 שופטים עמיתים, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2023
- ^ ביני אשכנזי, לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים וממנה שופטים עמיתים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ משה גורלי, הכנסת נזעקת לסייע לנפגעים, אך לוין נצמד להפיכה, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2023
- ^ הפרקטיקה של מינוי שופטים עמיתים נבחרה כחלופה לאי כינוס הוועדה. בביקורת על מהלך זה נאמר ש"זהו פלסטר וניסיון לכבות שריפה עם כפיות מים"
- ^ טובה צימוקי, "באיחור של 10 חודשים": הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לראשונה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ גיא פלג, למרות המלחמה: לוין ממשיך לקדם את הרפורמה המשפטית, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
- ^ חן מענית, לוין מנסה למנות לעליון מועמדים שהיו שותפים לגיבוש ההפיכה המשטרית, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2023
- ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, בג"ץ מחייב את לוין לאפשר הצבעה על נשיא לעליון, הוא תוקף: "מנוגד לחוק", באתר ynet, 8 בספטמבר 2024;
בג"ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־8 בספטמבר 2024 - ^ טובה צימוקי, ההצעה המפתיעה של לוין: כל שופטי העליון מועמדים לנשיאות, באתר ynet, 23 בספטמבר 2024
- ^ גד ליאור, מה בדיוק אמרו במודי'ס על ישראל ומה משמעות הורדת הדירוג | שאלות ותשובות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ בכירים בליכוד בסוכת העבריין: ״צריך להחזיר לו ובגדול ביום הבחירות", באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2023
- ^ שמעון איפרגן, יריב לוין החזיר לכותרות את משפחת הפשע קדושים מהרצליה, באתר מאקו, 21 במרץ 2023
- ^ אבישי גרינצייג, אורי שהם | ללא מחליף: נציב תלונות הציבור אורי שהם מסיים את כהונתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במאי 2024
- ^ Mazal Mualem, ח"כ לוין: אם נתניהו יביא הסכם עם הפלסטינים הוא לא יוכל להמשיך להיות ראש הממשלה, באתר אל-מוניטור, ספטמבר 23, 2013
- ^ יהונתן ליס, יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין: בג"ץ מסכן את יכולת קיומנו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011.
- ^ יובל יועז, ח"כ לוין: "קבוצה רדיקלית שמאלנית ששולטת בבית המשפט העליון", באתר גלובס, 1 בינואר 2012.
- ^ השר לוין בגלצ: "בעליון שולטת אסכולת שמאל רדיקלי", באתר גלי צה"ל, 28 ביולי 2015.
- ^ מיכאל האוזר טוב, לוין הודה: החוק המקורי שקידמנו לשינוי בחירת השופטים פוגע בדמוקרטיה, באתר הארץ, 3 באפריל 2023
- ^ יריב לוין: "ערבים קונים דירות בגליל וגורמים ליהודים לעזוב", באתר "סרוגים", 28 במאי 2023
- ^ 1 2 יריב לוין, השליטה במדינה עברה מידי העם לקומץ שופטים, באתר מידה, 19 באוגוסט 2018
- ^ גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker, 3 באפריל 2019
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, יריב לוין: "בשביל כמה סיגרים היה אפשר לפנות לוועדת האתיקה", באתר וואלה, 25 ביולי 2022
- ^ לוין: "צריך שינוי גישה במערכת המשפט, בין היתר בקשר לצה"ל", באתר עכשיו 14
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, לוין ויאיר נתניהו רמזו, בג"ץ הבהיר באופן חריג: "לא שינינו הוראות פתיחה באש בגבול עזה", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ צוות המשרוקית של גלובס, בגלל מערכת המשפט אי־אפשר היה לירות במי שהתקרב לגדר בעזה?, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- רשימת חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל
- שרי המשפטים בממשלות ישראל
- יושבי ראש הכנסת
- שרי המשטרה וביטחון הפנים בממשלות ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- עורכי דין ישראלים
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו
- בוגרי תיכון בויאר
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- יושבי ראש הקואליציה
- יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון
- יושבי ראש ועדת הכנסת
- חיילי יחידה 8200
- ירושלים: חברי הכנסת
- מודיעין-מכבים-רעות: חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע
- השרים המקשרים בין הממשלה לכנסת
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושבע
- חברי הכנסת: משפטנים
- סגני ראש ממשלת ישראל
- נציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים
- הרפורמה המשפטית בישראל
- ישראלים שנולדו ב-1969