ישיבת עתניאל
 | |
| ישיבת עתניאל בשעת שקיעה | |
| ישיבת הסדר | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | ה'תשמ"ז–הווה |
| בעלי תפקידים | |
| ראש ישיבת ההסדר |
הרב רא"ם הכהן הרב אלחנן שרלו |
| תלמידים | |
| כ-300 | |
| שונות | |
| ספרים | ספרי הרב רא"ם הכהן, הרב בנימין קלמנזון, הרב יעקב נגן ועוד |
| מיקום | |
| מיקום | עתניאל |
| קואורדינטות | 31°26′18.24″N 35°1′36.52″E / 31.4384000°N 35.0268111°E |
|
www | |
|
(למפת הר חברון רגילה)   ישיבת עתניאל | |
  | |
בית ועד לתורה הר חברון הוא שמה הרשמי של ישיבת ההסדר ביישוב עתניאל. הישיבה מאופיינת בקו חינוכי נאו־חסידי־ארצישראלי מתחדש.
בראשות הישיבה עומדים הרב רא"ם הכהן והרב אלחנן שרלו (החליף בראשות הישיבה את הרב בני קלמנזון בתחילת שנת הלימודים ה'תשפ"ג[1]).
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1987 הוקם כולל להכשרת רבנים על ידי הרב בנימין קלמנזון והרב עמי עולמי - תלמידיו של הרב שג"ר בישיבה הגבוהה מקור חיים. בתחילת שנות ה־90 התפתח הכולל לישיבה גבוהה וישיבת הסדר.
בשנים הראשונות היתה הישיבה כר פורה לתפיסות רוחניות רדיקליות בקו המושפע מגישתו של הרב שג"ר, והייתה אחד הגורמים הבולטים במגמה "הנאו־חסידית" בציבור הדתי. נעשה בה שימוש בשיטות לימוד חדשניות בגמרא, תנ"ך, מחשבת ישראל, חסידות וקבלה. הישיבה מעודדת את תלמידיה לעסוק בתחומי תרבות, כתיבה (חלקם קשורים היום לחבורת השירה הדתית "משיב הרוח") ומוזיקה[2]. עקב כך, בהיווסדה ספגה הישיבה ביקורת מגורמים שמרנים יותר בעולם הישיבות (בעיקר מחוגי ישיבות הקו). בין היתר ספגה הישיבה ביקורת על כך שנלמדת בה גמרא בשיטת הרבדים באופן חלקי, בפתיחות יתר כלפי העולם האקדמי, הן בלימודי תנ"ך והן בלימודי גמרא, וכלפי מגמות רוחניות ניו אייג'יות. עם השנים התמתנו המגמות הרדיקליות בישיבה והביקורת פחתה.
ב־1993 הוזמן הרב רא"ם הכהן לכהן כראש ישיבה עם הרב קלמנזון. ב־1994 נרצח הרב עולמי והישיבה ספגה מכה קשה עד כדי סכנת סגירה. עם השנים הישיבה התאוששה והפכה לאחת מישיבות ההסדר הגדולות.
בשנת תש"ס (2000) עברה הישיבה למבנה הקבע שלה, הכולל בית מדרש גדול, כיתות וחדר אוכל, ומשקיף אל נוף הר חברון. את המבנה תכנן האדריכל ישעיהו אילן. כ־15 שנים לאחר מכן נחנך מבנה הקבע למגורי התלמידים.
בשנת 2018 עזב את הישיבה הרב שמואל אריאל (שלמד ולימד בה במשך שלושים שנה), לאחר שטען שבשיעוריו של שלום צדיק ובמאמר שפרסם בעלון פנימי נאמרים דברי כפירה. לאחר מספר שנים הציג בפירוט את טענותיו.[3]
בתחילת שנת הלימודים ה'תשפ"ג, החליף הרב אלחנן שרלו את הרב בני קלמנזון בראשות הישיבה.[1]
הישיבה מתאפיינת בגישה פתוחה לתרבות הכללית, לשיטות לימוד חדשות המשתלבות עם הלימוד המסורתי ולדעות שונות בתוכה. קיימת בה "ספריית מחקר" שבה ספרי פילוסופיה והגות יהודית וכללית.
בין השאר לימדו ומלמדים בה: הרב ד"ר יעקב נגן, הרב מנחם פרומן, הרב שמואל אריאל (שפרש ממנה, כדלעיל), פרופסור שלום צדיק, הרב חיים כפרי, הרב יהושע אנגלמן, הרב שג"ר, הרב אמנון בזק, הרב יואל בן נון, הרב פדיה נגר, הרב אמנון דוקוב, פרופסור אלחנן מאיר, פרופסור אוריאל סימון, הרב מאיר ליכטנשטיין, הרב נריה מנצור, הרב עמיחי סמט, חבר הכנסת יהודה גליק, המשורר יונדב קפלון והמוזיקאי גבריאל חסון.
מדי שנה, מאות אנשים נוהגים להגיע לעתניאל לתפילות יום הכיפורים בישיבה[4].
חללי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים נרצחו על ידי מחבלים מספר תלמידים, בוגרים ורבנים מהישיבה[5] והם מונצחים בה בלוח זיכרון במבואת הישיבה. בכל שנה, בכ"ד בכסלו – יום הירצחו של הרב עמירם עולמי, מראשי ומייסדי הישיבה, הישיבה מקיימת אזכרה לחלליה בהשתתפות משפחות החללים. חלק מחללי הישיבה היו אזרחים כשנרצחו וחלק מהם, כמו נועם בהגון, נהרגו במהלך שירותם הצבאי. מנהל הישיבה מיכאל מרק נרצח ביולי 2016 בפיגוע ירי בדרום הר חברון[6].
במהלך מלחמת חרבות ברזל נפלו שמונה מתלמידי הישיבה, ביניהם אלחנן קלמנזון, בנו של ראש הישיבה הרב בני קלמנזון, שיחד עם אחיו מנחם קלמנזון ואחיינו איתיאל זוהר הרכיבו את צוות אלחנן, ויחד זכו בפרס ישראל על פועלם להצלת תושבי קיבוץ בארי.
הפיגוע בישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפיגוע בישיבת עתניאל
בעיצומה של סעודת ליל שבת, ב־27 בדצמבר 2002, חדרו שני מחבלים מהג'יהאד האיסלמי לחדר האוכל של הישיבה, רצחו ארבעה תלמידים ופצעו שבעה תלמידים נוספים[7]. סמ"ר נעם אפטר הצליח, לפני שנרצח, לנעול עצמו עם המחבלים בתוך המטבח ובכך מנע טבח גדול יותר[8]. בעקבות הפיגוע נערך פולמוס מתוקשר על דרך השמירה בישיבה[9]. לזכרם של ארבעת הנרצחים בפיגוע הפיק הערוץ הראשון סרט תיעודי בשם "על ארבעה בנים", בבימויו של אשר בן־שושן.
הישיבה התיכונית "אור עתניאל"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2004 הקימו אברכים מישיבת ההסדר את הישיבה התיכונית "אור עתניאל". ראש הישיבה הוא הרב חברון שילה, בנו של הרב דניאל שילה. בישיבה לומדים כ־100 תלמידים. היא מאופיינת באמון בתלמידים, המחונכים לקבלת אחריות וחשיבה עצמית, ולקיום מצוות מתוך הזדהות ולא מתוך כפייה. בשנת 2010 הפכה הישיבה התיכונית לעמותה עצמאית[10].
הישיבה מעודדת את תלמידיה לפעילות גם מחוץ לישיבה, כגון בהדרכה בסניפי תנועת הנוער, בהתנדבות למגן דוד אדום ולכיבוי־אש, ובפעילות התנדבותית .
הוצאה לאור - גילוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים הוציאה הישיבה כמה ספרים. בשנת תשס"ז (2007) הוקמה הוצאת הספרים "גילוי". ההוצאה, המאגדת תחתיה את הפצת תורות הישיבה, מתמקדת בספרים המנסים לחבר בין הטקסטים העתיקים (מקרא, משנה ותפילות) לבין נפש הקורא המודרני.
בשנת 2013 חתמה הישיבה הסכם עם הוצאת קורן להפצת ספרי הישיבה, מאז ההסכם מודפסים חלק מספרי הישיבה עם הסמלילים של שתי ההוצאות.
בשנת 2020 זכה ראש הישיבה, הרב רא"ם הכהן בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בקטגוריית ספרות תורנית מקורית, על סדרת הספרים בהוצאת הישיבה העוסקת בפרשנות התלמוד ובחידושים למדניים.
בין השאר הוציאה הישיבה שנתון בשם גֻּלֹּת, הכולל מאמרים הלכתיים והגותיים ויצירות ספרותיות.
ספריו של הרב רא"ם הכהן: "העלם וגילוי", "דרך שער העליון", ואת סדרת "שיעורי הרב רא"ם" על מסכתות בש"ס; ספריו של הרב ד"ר יעקב נגן: "נשמת המשנה", "מים בריאה והתגלות"; "אדם מן האדמה" – מסע רוחני־הלכתי בעקבות מצוות השמיטה, נכתב על ידי תלמידי הישיבה בהנחיית הרב פדיה נגר; "על מה אבדה הארץ" ו"סיפורים נפלאים מרבי נחמן מברסלב" מאת הרב בני קלמנזון; "שבת וינפש" על פרשת השבוע מאת פרופסור אלחנן מאיר.
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שמואל אריאל – ראש כולל הלכה בישיבת ירוחם
- הרב דניאל ברק ווינט – ראש מכון גמרא סדורה
- יהודה גליק – חבר הכנסת העשרים מטעם הליכוד
- נעם יעקובסון – שחקן, קומיקאי וזמר
- יוני שטבון – חבר הכנסת התשע עשרה מטעם הבית היהודי
- הרב ארל'ה הראל – לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה
- ד"ר יהודה יפרח – עיתונאי ועורך הדסק המשפטי של עיתון מקור ראשון
- עמיחי חסון – משורר, עיתונאי ויוצר קולנוע
- ארנון סגל – עיתונאי
- שוקי בן־נעים – תסריטאי ויוצר טלוויזיה
- יניב מזומן – מנכ"ל יד בן צבי. לשעבר ראש המכינה הקדם צבאית 'מיתרים לכיש' ויו"ר מועצת המכינות הקדם־צבאיות בישראל.
- הרב חיים רטיג – ראש ישיבת בינות
- הרב יאיר פרנק – רב היישוב עמונה־עמיחי
- ערן שילה – שופט
- אלחנן אבן חן – שחקן
- עופר חדד – כתב חברת החדשות של ערוץ 12 ומגיש חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.
- ד"ר יאיר ליפשיץ – חוקר תיאטרון ויהדות, אוניברסיטת תל אביב
- לירון עמרם – זמר ויוצר
- ד"ר יגיל הנקין – היסטוריון צבאי
- פרופ' שלום צדיק – פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- צוות אלחנן שלושת חברי הצוות הם בוגרי הישיבה, ובני משפחתו של הרב בני, ראש הישיבה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת עתניאל
סרטונים בערוץ של ישיבת עתניאל, באתר יוטיוב- מאמרי כתב העת גֻלֹת באתר ספריית אסיף
- מאמרי כתב העת אביע באתר ספריית אסיף
ניר ברעם, מחנה השלום הדתי, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015- אריאל הורוביץ, יש דין בעולם (ריאיון עם ראשי הישיבה), מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 בספטמבר 2016
בית ועד לתורה (עתניאל), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
ישיבת עתניאל, ברשת החברתית פייסבוק
הישיבה התיכונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יהונתן גוטליב, בישיבת עתניאל החליפו ראשי ישיבה, באתר ערוץ 7, ב' באלול ה'תשפ"ב
- ^ דיסק שריכז את היצירה המוזיקלית בישיבה יצא בשם "אנסמבל עתניאל".
- ^ הר"מ הוותיק חושף: פרשתי מהישיבה בגלל "השקפות בעייתיות", באתר סרוגים (בעברית)
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרב רא"ם הכניס לביתו ספר תורה שכתב, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2010
- ^ דף יזכור לחללי הישיבה באתר ישיבת עתניאל
- ^ האב נרצח לעיני משפחתו, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2016
- ^ פליקס פריש ואפרת וייס, 4 הרוגים בהתקפה על הישיבה בהתנחלות עתניאל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2002
- ^ אפרת וייס, נעל את עצמו עם המחבלים - ומנע טבח, באתר ynet, 29 בדצמבר 2002
- ^ אורי בינדר ויהודה לחיאני, הם לא אשמים, באתר nrg, 2 בינואר 2003
- ^ אור עתניאל (ע"ר), באתר גיידסטאר
