לודוויג קווידה

לודוויג קווידה
	דיוקנו של קווידה על גבי בול גרמני
לידה	23 במרץ 1858; ברמן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	4 במרץ 1941 (בגיל 82); ז'נבה, שווייץ
מדינה	הרייך הגרמני
מקום קבורה	ז'נבה
מקום מגורים	גרמניה
ידוע בשל	חתן פרס נובל לשלום
השכלה	אוניברסיטת גטינגן
מעסיק	אוניברסיטת גטינגן
תפקיד	Member of the Bavarian Chamber of Deputies
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית הגרמנית, מפלגת העם הפרוגרסיבית, German People's Party, Radical Democratic Party
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום (1927)

לודוויג קְוִוידֵה (בגרמנית: Ludwig Quidde; ‏23 במרץ 1858 – 4 במרץ 1941) היה פציפיסט גרמני, שזכור בעיקר עקב ביקורתו החריפה כלפי וילהלם השני, קיסר גרמניה.

קורות חייו

קווידה נולד למשפחת סוחרים בורגנית בברמן. הוא התעניין בהיסטוריה ונטל חלק בפעילויות האגודה הגרמנית לשלום. כבר כשהיה צעיר התנגד למדיניותו של אוטו פון ביסמרק, קנצלר ממלכת פרוסיה והקיסרות הגרמנית. ב-1881 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת גטינגן. ב-1894 פרסם עלון בן 17 עמודים בשם "קליגולה: מחקר על אי שפיות קיסרית" (Caligula. Eine Studie über römischen Caesarenwahnsinn) המכיל 79 הערות שוליים על אודות הקיסרות הרומית של המאה ה-1 לספירה; עם זאת, קווידה משך הקבלה משתמעת בין הקיסר הרומי המושחת קליגולה לווילהלם השני, המאשימה, דה פקטו, את השליטים בשיגעון גדלות. המחבר התעקש על פרסום החוברת תחת שמו האמיתי, התעקשות ששמה קץ לקריירה האקדמית שלו כהיסטוריון, כאשר בכמה תקופות ביקורות קצרות הסבירו את ההקבלות בהן עשה שימוש. לאחר שהשמיע הערה נבזית כנגד הקיסר וילהלם הראשון, הורשע פלילית ב"העלבת הוד מלכותו" ונידון לשלושה חודשי מאסר, אותם ריצה בכלא שטאדלהיים (Stadelheim) במינכן.

בתום מלחמת העולם הראשונה, קווידה, בדומה לגרמנים רבים אחרים, התנגד נחרצות לחוזה ורסאי מסיבות מיליטריסטיות גרמניות; קווידה בעיקר גינה את ההגבלות על הצבא הגרמני ואת האסון הכלכלי הממשמש ובא שייגרם באמצעות תשלום פיצויים גבוהים שנגזרו על האומה הגרמנית. הוא, ופציפיסטים נוספים, קיוו כי נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ינצח וכי בתנאים חמורים אלה יזרע את זרעיה של מלחמה חדשה:

Ein gedemütigtes, zerrissenes und zu kümmerlichem wirtschaftlichen Dasein verdammtes deutsches Volk wäre ebenso eine stete Gefahr für den Weltfrieden, wie ein in seinen unveräußerlichen Rechten und Daseinsbedingungen geschütztes eine starke Stütze desselben sein würde. Mögen jene, die heute die Macht haben, über den nächsten Tag hinaus an die Zukunft der Menschheit denken. Eine ungeheure Verantwortungliegt auf ihnen. Etwas ganz Neues kann heute zum Segen aller Völker geschaffen werden. Kurzsichtiger Missbrauch der heutigen Macht kann alles verderben.

אומה גרמנית מושפלת וקרועה שנידונה לסבל כלכלי תהיה סכנה מתמדת לשלום העולם, כמו שרק עם גרמני שזכויותיו וקיומו מובטחים יהיה אחד מעמודי התווך החזקים של שלום עולמי כזה. כדאי לשליטי היום לחשוב מעבר ליום זה ולשקול את עתיד האנושות. אחריות עצומה מוטלת עליהם. היום, ניתן ליצור משהו חדש לגמרי לתועלת העמים. התעללות של הכוח של היום יכולה להרוס הכל.

לודוויג קווידה, הודעה מטעם האגודה הגרמנית לשלום, 15 בנובמבר 1918

כאשר היטלר עלה לשלטון ב-1933, קווידה ברח לשווייץ והתיישב בז'נבה עד ערוב ימיו. הוא היה אופטימי לאורך חייו. בגיל 76 פרסם את המאמר "שלום הציבור ושלום העולם" (1934) בשעה שבה המיליטריזם היה במגמת עלייה בתקופה הנאצית; קווידה האמין כי טכנולוגיה מודרנית עשויה לשמש גורם מרתיע מפני מלחמה:

[…] die Entwicklung der Technik, die den modernen Krieg immer mehr zu einem selbstmörderischen Wahnsinn gemacht hat, dem Kriege ein Ende setzen wird. Das hat im Grunde genommen schon Kant vorausgesehen, der die Schaffung eines "ewigen Friedens" nicht etwa von einer Hebung der Moral erwartete, sondern vom Kriege, der so unerträglich werden würde, dass die Menschheit sich genötigt sehen würde, den Frieden zu sichern.

ההתפתחות הטכנולוגית של היום שהפכה מלחמה מודרנית לסיוט אובדני תשים קץ למלחמה. זה כבר נצפה על ידי קאנט שצפה "שלום נצחי" שיתרחש לא בשל השלמות המוסרית של האדם, אלא עקב הלוחמה המודרנית, שתהיה כה בלתי נסבלת, עד שהמין האנושי יראה עצמו מחויב להבטיח שלום נצחי.

לודוויג קווידה נפטר בגלות השווייצרית מדלקת ריאות ב-1941, והוא בן 82.

לקריאה נוספת

Quidde, Ludwig, Caligula: Eine Studie über römischen Cäsarenwahnsinn. Leipzig, Wilhelm Friedrich, 1894.
Quidde, Ludwig, Der erste Schritt zur Weltabrüstung. Berlin, Hensel, 1927.
Quidde, Ludwig, «European Militarism before the War», in World Tomorrow, 9 (October, 1926) 161-162.
Quidde, Ludwig, «The Future of Germany», in Living Age, 321 (April 5, 1924) 635-638.
Quidde, Ludwig, «Recollections of a Stutterer», in Living Age, 328 (February 13, 1926) 360-363.
Quidde, Ludwig, Die Schuldfrage. Berlin, Schwetschke, 1922.
Quidde, Ludwig, «Shall There Be a Germany Irredenta?», in Living Age, 302 (September 6, 1919) 583-585.
Quidde, Ludwig, «Sollen wir annektieren?» Denkschrift des Bundes Neues Vaterland. (Anonym) Berlin, 1915.
Taube, Utz-Friedebert, Ludwig Quidde: Ein Beitrag zur Geschichte des demokratischen Gedankens in Deutschland. Kallmünz über Regensburg, Lassleben, 1963. Contains complete bibliographies: of Quidde's articles and pamphlets, pp. 188-201; of all articles for and against Quidde's Caligula, pp. 201-203; of secondary materials, pp. 203-216.
Wehberg, Hans, ed., Ludwig Quidde: Ein deutscher Demokrat und Vorkämpfer der Völkersverständigung. Offenbach am Main, Bollwerk, 1948.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לודוויג קווידה בוויקישיתוף

לודוויג קווידה, באתר פרס נובל (באנגלית)
הרצאה מפי לודוויג קווידה, 12 בדצמבר 1927
לודוויג קווידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לודוויג קווידה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הסבר בדף השיחה.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הסבר בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.