מאמץ האש
מאמץ האש הוא יסוד התקפי במלחמה המודרנית. מאמץ האש משלים ומסייע למאמץ התמרון בשדה הקרב על מנת להגיע להכרעה תוך ניצול עוצמה קרבית[1]. תפקיד מאמץ האש הוא לשתק ולהשמיד את כוחות האויב כהכנה לתמרון יבשתי, או כחלק ממנו. ישנה דוקטרינה הטוענת כי ניתן להגיע להכרעה בשדה הקרב המודרני באמצעות אש מדויקת מרחוק, ללא תמרון.
באסטרטגיית צה"ל המושג מאמץ ("מאמץ אש" או "מאמץ תמרון") הוא מושג שעיקרו איגוד כוחות רב־זרועי ולעיתים אף בין־ארגוני תחת הגיון אחד שיש לו מפקד, משאבים נתונים ומשימה אחת.
מרכז אש משולב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז אש משולב (באנגלית: Joint Fire Support) הוא חלק ממפקדת המערכה. תפקידיו לתכנן ולנצל באופן מיטבי את סיוע האש במסגרת הקרב המשולב. מאמץ האש מושתת על סדרת פעולות הכוללת: פיתוח בנק מטרות (באמצעות מודיעין צבאי), תכנון תקיפת המטרות ("תוכנית אש"), תקיפת המטרות על ידי הגורמים המוקצים למשימה, ריכוך ארטילרי על היעדים, דיווח תוצאות התקיפה והערכה של נזקי התקיפה.
גורמי סיוע, היחידות הלוחמות המייצרות אש, מורכבות בראש ובראשונה, ובאופן היסטורי מחיל תותחנים (ארטילריה) וכן מכוחות חיל אוויר, נ"מ וחיל ים. הם כוללים גם לוחמה אלקטרונית, לוחמת סייבר ושימוש בנשק מונחה, שהוא הגורם העיקרי לייצור אש יעילה בלוחמה המודרנית.
בראש מרכז האש ניצב בדרך כלל קצין בכיר במערך הארטילריה. המרכז אחראי על הקצאת גורמי הסיוע לגזרות ולכוחות המתמרנים וביצוע בקרה על תכנון התקיפה, על הפעלת גורמי הסיוע תוך תיאום בינם ובין עצמם ובינם ובין כוחות ידידותיים בגזרה, ועל עמידה ביעדי תוכנית התקיפה. בקרי אש מכוחות הסיוע[2] השונים מייצגים השתלבות רב ממדית במרכז האש. תפקידם לתכנן ולנהל את השליטה והבקרה והביצוע הסופי של גורמי הסיוע לתמיכה ישירה בכוחות המתמרנים. הם משתתפים בתכנון מאמץ האש כדי לכלול סיוע ארטילרי, סיוע אווירי קרוב, אמנעה אווירית תקיפות אוויריות, לוחמה אלקטרונית (EW), וסיוע בירי ימי.
בקרת אוויר קדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בקרה אווירית קדמית
לתאום הסיוע האוויר הקרוב, מוצמדים לכוחות המתמרנים בקרי אוויר קדמיים (FAC - Forward Air Controller)[3] או בקרי אוויר טקטיים ( TACP). במידת רבה תפקידים אלה חופפים אם כי הם עשויים להיות שונים מצבא לצבא[4]. בצבאות מסוימים סמכויות בקר אוויר קדמי FAC נרחבות יותר[5][6]. תפקידם לייעץ למפקדים בשטח על השימוש הטוב ביותר בכוחות האוויר, לתאם את התקיפה האווירית והכוונתה ביעילות תוך מניעת אש ידידותית[7]
בצה"ל פועלים צוותי "סופ"ה" (סיוע ותקיפה), צוותי לוחמים ייעודיים המשותפים לזרוע היבשה ולחיל האוויר. הם כוללים חמישה לוחמים: קצין סיוע אווירי (קס”א), קצין שיתוף ארטילרי (קש”א) ושלושה לוחמים בעלי הכשרת מש"ק תקיפה. תפקידם לאתר ולמפות מטרות, ולתאם ולכוון אש ארטילרית, ירי טילים וכלי טיס תוקפים. ההכוונה מתבצעת באופן ישיר, באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות מערכות שליטה ובקרה משותפות ליבשה ולאוויר[8]. הצוות אחראי על תכנון והפעלת האש בקרב ועל הקשר בין הכוחות המתמרנים לכוחות סיוע האש. הצוות עתיד להשתלב בכל גדוד מתמרן בצה”ל, ויהיה מוכשר להפעלת כלל יכולות האש במרחב האוגדתי מהיבשה והאוויר[9].
שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות הקרקע מרוכז במסגרת היחידה לשיתוף פעולה. בשדה הקרב המשולב טייסים מהיחידה משמשים בתפקיד קצין סיוע אווירי (קס"א) לכוחות היבשה מרמת הגיס ועד רמת החטיבה[10].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של מאמץ האש במלחמת העולם הראשונה. עוד בשנת 1913 נכתב בתקנון-השדה הצרפתי: "הארטילריה אינה מכינה את ההתקפה, היא רק מסייעת לה. אין שלב נפרד של הכנה ארטילרית להתקפה; חיל-הרגלים וחיל-התותחנים פועלים בו-זמנית". חיל הרגלים נחשב בצבאות העולם ככוח הקרבי העיקרי והוא נמדד בעוצמת כידוניו. להתקפה לא הוקצתה כלל ארטילריה מלווה.
בשנת 1916 כבר כתב המרשל פרדיננד פוש: "מידת ההכנה הארטילרית קובעת את יכולת-ההתקפה של חיל-הרגלים. ואילו כאשר נבלם חיל-הרגלים בהתקדמותו, מוטל על הארטילריה לפתוח בהכנה-ארטילרית מחודשת". מכאן ואילך שוכללו עוד ועוד השיטות לייצר סיוע אש יעיל[11]. הנחתת "ריכוך ארטילרי" או אווירי לפני הסתערות יבשתית הפכה לפרקטיקה מקובלת.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 כתב הוגה הדעות הצבאי האיטלקי ג'וליו דוּאה שניתן אף להכריע מלחמה באמצעות אש בלבד. רעיון ההפצצה האסטרטגית שיושמה במלחמת העולם השנייה ובמלחמת וייטנאם ניסתה ליישם עליונות, פגיעה במרקם החיים וביכולת הצבאית וזריעת אימה בקרב האויב עד כדי כניעה, תוך מזעור הצורך לשליחת חיילים לתמרון ומניעת סיכונם.
מאמץ האש בדוקטרינת RMA
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, עם התפתחותו של החימוש המונחה המדויק גיבש צוות חשיבה של צבא ארצות הברית מהפך מחשבתי שנקרא Revolution in Military Affairs, או RMA. בבסיס הדוקטרינה ניצבה הגדרה של המלחמה כ"מבצע לוגיסטי להשמדת מטרות", כלומר הכרעה חדה בקרב ללא תמרון יבשתי. לפי דוקטרינה זו על המדינה התוקפת לייצר מבעוד מועד "בנק" של מטרות איכות של האויב: מתקני תשתית אסטרטגיים, בסיסים ומרכזים לוגיסטיים, מעברים הכרחיים ומפקדות ולהשמיד מטרות איכות אלה באופן מדויק ותוך מזעור הפגיעה בחיי אדם, כדי לטעת בלב מנהיגיו את התחושה שהם הפסידו במערכה ושמוטב להם להיכנע[12].
הדוקטרינה נוסתה לראשונה במלחמת המפרץ (1991) וכן במלחמת המפרץ השנייה ובמלחמת לבנון השנייה. אולם, על אף בנקי המטרות האיכותיים, החימוש המדויק וההפעלה המתוחכמת, התקשו ארצות הברית וישראל להכריע מלחמות אלה אך ורק באמצעות אש מרחוק ונדרש גם תמרון קרקעי כדי להשיג בהן ניצחון.
לעומת זאת, מבצע כוח מאוחד שקיימו חברות נאט"ו במלחמת קוסובו (1999) ומבצעי דין וחשבון (1993) וענבי זעם (1996) שקיימה מדינת ישראל מול ארגון הטרור החזבאללה שבלבנון מהווים דוגמאות למערכות שהוכרעו כמעט אך ורק תוך שימוש באש מדויקת מרחוק בלבד.
דוגמה להיפוך מחשבתי זה (בו התמרון היבשתי משלים כביכול את מאמץ האש, בניגוד לתפיסה המקובלת בה האש מסייעת לתמרון ומשלימה אותו) ניתן למצוא בדברי נשיא מדינת ישראל שמעון פרס במהלך מבצע עופרת יצוקה, בהם הצדיק את הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, וקבע כי זו "נועדה להשלים את מאמץ האש באמצעות תמרון ולהעמיק את הפגיעה בחמאס ובתשתיות הטרור"[13].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה - תא"ל במיל אסף אגמון(הקישור אינו פעיל)
- עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן, עיונים בביטחון המזה"ת מס' 85
- כנס האש הבינלאומי השני 2012 (בישראל): האתר הרשמי של הכנס, סיקור הכנס בפורום צבא וביטחון ב"פרש"
- דב תמרי, הרהורים על הטקטיקה, מערכות 273-4 (1980) עמ' 2–4
- משה עברי סוקניק, האם לקחי קוסובו מבשרים ירידה בלוחמת התמרון המסורתית ביבשה?, מערכות 368 (1999) עמ' 26–27
- לוטננט-ג'נרל פיטר אינג', התפתחויות בקרב היבשה, מערכות 340 (1995) עמ' 30–35
מרכז אש בצה"ל, בערוץ צה"ל, 3 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מבוסס על ההגדרה במילון למונחי צה"ל, אג"ם/תוה"ד 2003
- ^ בישראל קצין סיוע אוויר מכונה קס"א וקצין קישור ארטילרי קש"א
- ^ מחליף את המונח "בקר התקפה בטרמינל משולב" Joint Terminal Attack Controller - JTAC
- ^ המונחים בצה"ל הם קצין סיוע אוויר (קס"א) וקצין קישור ארטילרי (קש"א)
- ^ "NATO STANAG 3797 MINIMUM QUALIFICATIONS FOR FORWARD AIR CONTROLLERS & LASER OPERATORS IN SUPPORT OF FORWARD AIR CONTROLLERS". NATO. אורכב מ-המקור ב-29 באוגוסט 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ בכוחות הצבא הקנדיים, ל-TTACP ולבקרי אוויר קדמיים (forward air controller - FAC) סמכויות שונות. ה-TACP יכולים לתאם ולאשר אתה תקיפה אווירית, אך רק FAC יכול לבצע הכוונה סופית של מטוסי התקיפה למטרות. ה-TACP אחראי על ניהול המרחב האווירי ובטיחות נתיבי הטיסה, ותיאום התקיפות האוויריות בשילוב עם מאמץ האש גם מעבר לקו הכוחות הקדמי.
- ^ בשנים האחרונות גם מניעת פגיעה ב"בלתי מעורבים" וחפים מפשע
- ^ שי לוי, צוות סופ"ה הראשון בצה"ל הפך למבצעי: "בשורה דרמטית", באתר מאקו, 2 במרץ 2021
- ^ תומר מאיר, צוות יבשה אוויר, 27/4/2015
- ^ היחידה לשיתוף פעולה, באתר חיל האוויר
- ^ ל. מרחב, האש במבצעי התקפה, מערכות 156, דצמבר 1963
- ^ גור ליש, אלה לא המטרות, מערכות 439, אוקטובר 2011
- ^ שמעון כהן, הנשיא פרס נגד מרכז פרס, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2009