המגילה החיצונית לבראשית
המגילה החיצונית לספר בראשית היא אחת משבע המגילות העיקריות שנמצאו ב"מערה מס' 1" במערות קומראן. המגילה משתייכת למגילות מדבר יהודה והיא אחת מיותר משמונה-מאות כתבים שנמצאו באזור חירבת קומראן שבצפון החוף המערבי של ים המלח. המגילה נמצאה בשנת 1947, על ידי בדואים מהאזור.
המגילה נמצאה במערה עם שלוש מגילות נוספות: מגילת ישעיהו, סרך היחד, פשר חבקוק, והיא נמכרה על ידי הבדואים למר אתנסיוס שמואל, ראש המנזר ע"ש מרקוס הקדוש, שבעיר העתיקה בירושלים. שלוש המגילות האחרות נפתחו במהירות וצולמו, אך המגילה הרביעית, כך היא נקראה אז, הייתה במצב שברירי ולא ניתן היה לפתוח אותה ללא טיפול עדין ביותר.
לאחר גלגולים נוספים דרך חומס בסוריה, וביירות בלבנון, הגיעו המגילות למוזיאון פוג לאמנות (Fogg Art Museum) (אנ') באוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס ארצות הברית, שם התכוננו לפתוח את המגילה שטרם נפתחה. ראש המנזר התנה את פתיחת המגילה ברכישת ארבע המגילות הנוספות. לבסוף הוצעו המגילות למכירה בוול סטריט ג'ורנל (ב-1 ביוני 1954) ונמכרו למדינת ישראל תמורת 250,000$, בעזרתו של איש העסקים האמריקאי סמואל גוטסמן. המגילות כונסו עם שלוש מגילות נוספות (העתק נוסף של מגילת ישעיהו, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ומגילת ההודיות) בהיכל הספר[1]. קלף המגילה עצמו מתוארך לפי תיארוך פחמן 14 לתקופה שבין שנת 73 לפנה"ס לשנת 13 לספירה[2]. חיבור המגילה לראשונה מתוארך לפי לשון הכתוב למאה הראשונה לפנה"ס[3].
שם המגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילה נקראה המגילה בפשטות 'המגילה הרביעית' או 'הלא מזוהה' משום שטרם נפתחה. בארצות הברית הצליח ד"ר טרבר לפתוח חלק מהמגילה וזיהה כי מדובר בלמך אשר פונה לאשתו בת-אנוש. לפי רשימה יוונית של ספרים חיצוניים הוא הסיק כי מדובר בספר החיצוני 'מגילת למך'. הוא הציע את השם 'מגילת למך מעין פשחה'. שם זה שימש את המגילה עד לפתיחתה השלמה. בין השמות שהוצעו למגילה, היה השם 'ספר אבות' שהוצע על ידי פרופ' בנימין מזר[4].
גילויה ומצבה הפיזי של המגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסתבר שהמגילה החיצונית לבראשית לא נשתמרה בתוך כד, כמו חלק אחר מהמגילות, אלא על הרצפה. ייתכן שהייתה עטופה בבד משום שלא נמצאו עליה סימני עפר. בעקבות כך מצב השתמרותה היה רע. הצד שהיה במגע עם הרצפה נרקב, וצידה האחר שהיה חשוף לאוויר היבש השתמר היטב. את פתיחת המגילה ביצע פרופ' ביברקראוט, שהתנסה בפתיחתן של שלוש המגילות הנפרדות (מגילת ישעיהו, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ומגילת ההודיות).
על מצב השתמרותה סיפרו נחמן אביגד ויגאל ידין: "מצב השתמרותם של דפי המגילה שונה בהתאם למקומם בגליל. עם כל סיבוב בפתיחת המגילה נתקבל מן הצד "הטוב" של הגליל קטע של גוויל, ובצד הרקוב של הגליל נתהווה פער. מכאן שהחלק הראשון של המגילה עשוי סדרה של רצועות עור ורווחים ריקים לסירוגין. אף אחד מתשעת הדפים הראשונים לא השתמר בכל מידת רוחבו, שכן חלק מסופם חסר, או חלק מתחילתם חסר. וכן ישנם דפים, שרק תחילת השורות שבהם או רק סופן נשתמר בהם. רק החל מן הדף העשירי ואילך ישנה רציפות בדפים, אף על פי שגם דפים אלה רחוקים משלמות, שכן הריקבון חדר גם אליהם במקומות שונים. רק שלושת הדפים האחרונים, כלומר, הפנימיים ביותר נשתמרו בשלמותם, להוציא מספר ליקויים שהתגלו בהם"[5].
תוכן המגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגילה כתובה בארמית, ומחלקי המגילה שהשתמרו אפשר לקרוא את הסיפורים הבאים:
- סיפורי נח, בהם: הולדת נח, חרדתו של למך בנוגע להולדת בנו, ברית אלוהים עם נח.
- סיפורי אברהם, בהם: מסעות אברהם בכנען, ירידת אברהם למצרים, חלומו של אברהם בכניסה למצרים, יופייה של שרי, אברהם עולה חזרה לכנען, מלחמת אברהם בארבעת המלכים המזרחיים, הבטחת אלוהים לאברהם שיהיה לו יורש[6].
הסגנון הספרותי של המגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגילה מכילה לעיתים תרגומים ישירים, של מילה במילה מספר בראשית, ולעיתים תוספות על הסיפורים והדמויות המופיעות בבראשית. התרגום הישיר מבראשית סייג את החוקרים מלהגיד שהמגילה היא ספרות מדרש. מאידך, התוספות הנרחבות מנעו מהם לשייך את המגילה לספרות תרגום, דוגמת תרגומים נוספים ממערות קומראן של ספר איוב וספר ויקרא. פרופ' פיצמאייר מכניס את המגילה תחת הסגנון הספרותי פסאודואפיגרפיה[7]. סגנון ספרותי זה הוא סגנון שהוצע בעקבות גילויי מגילות קומראן ומאפייניו הם שיכתוב הסיפורים המקראיים אך עם תוספות ושינויים[8].
נישואים על פי המגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במגילה ישנה התייחסות לסוגי הנישואים הנחשבים ראויים. הדבר מודגש בשורה 8 טור ו', במגילה: "אז לבני נשים לקחתי מבנות אחי, ובנותיי לבני אחי נתתי, כדת חוק העולם". כלומר שראוי להינשא עם בני דודים. אחרת אין שמירה על טהרת המשפחה, וזה מביא לקלקול עולם[9].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחמן אביגד ויגאל ידין, "מגילה חיצונית לבראשית: ממגילות מדבר יהודה / תיאור המגילה ותוכנה, פקסימילות, תעתיק ותרגום <דפים <XXII ,XIX ,"II ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשי"ז.
- 2004, Fitzmyer, Joseph A., "The Genesis Apocryphon of Qumran Cave 1 (1Q20): A Commentary, 3rd ed', Roma : Editrice Pontificio Istituto biblico
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לטקסט של מגילות מדבר יהודה, מגילה חיצונית לבראשית מתחיל מסוף עמ' 11 Dead Sea Scrolls Handbook
- מידע על מגילה חיצונית לבראשית בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על המגילה החיצונית לבראשית באתר רמב"י
- המגילה החיצונית לבראשית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fitzmyer, Joseph A., The Genesis Apocryphon of Qumran Cave 1 (1Q20): A Commentary, 3rd ed. p. 13-15
- ^ G. Bonani et al, radiocarbon, vol. 34, No. 3, 1992. "radiocarbon dating of fourteen dead sea scrolls" p. 845
- ^ י. קוטשר, לשון המגילה החיצונית לבראשית, ירושלים, אקדמון, 1967, עמ' 22.
- ^ Fitzmyer, Joseph A., The Genesis Apocryphon of Qumran Cave 1 (1Q20): A Commentary, 3rd ed. p. 15
- ^ נחמן אביגד ויגאל ידין, 'מגילה חיצונית לבראשית ממגילות מדבר יהודה, תיאור המגילה ותוכנה פקסימיליות, תעתיק ותרגום (דפים 2, 19-22), עמ' 12-13.
- ^ Fitzmyer, Joseph A., The Genesis Apocryphon of Qumran Cave 1 (1Q20): A Commentary, 3rd ed. p. 46
- ^ Fitzmyer, Joseph A., The Genesis Apocryphon of Qumran Cave 1 (1Q20): A Commentary, 3rd ed. p. 20
- ^ Daniel K. Falk, "the parabiblical texts: Strategies for Extending the Scriptures among the Dead Sea scrolls", T&T clark international, 2007. Pg. 3
- ^ אסתר אשל, "הנישואים הראויים על פי המגילה החיצונית לבראשית ועל פי מקורות קרובים לה", מגילות - מחקרים במגילות מדבר יהודה, מוסד ביאליק תש"ע, עמ' 33, 37.
בקרת זהויות  |
|
|---|