מוחרם

החודש העברי המקביל

חודש	בשנים
אלול	ה'תשע"ט-ה'תשפ"א
אב	ה'תשפ"ב-ה'תשפ"ג
תמוז	ה'תשפ"ד-ה'תשפ"ו
סיוון	ה'תשפ"ז-ה'תשפ"ט
אייר	ה'תש"ץ-ה'תשצ"ב
ניסן	ה'תשצ"ג-ה'תשצ"ד
אדר	ה'תשצ"ה-ה'תשצ"ח
שבט	ה'תשצ"ט-ה'תת"א
טבת	ה'תת"ב-ה'תת"ג
כסלו	ה'תת"ד-ה'תת"ו
חשוון	ה'תת"ז-ה'תת"ט
תשרי	ה'תת"י-ה'תתי"ב

מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.

מקור השם

בתקופה שקדמה לאסלאם (ה"ג'אהיליה") היה חודש מוחרם אחד מארבעת החודשים שהיו אסורים בלחימה בתרבות הערבית. זהו, ככל הנראה, המקור לשמו - "מוחרם" בערבית פירושו "אסור", והכוונה: "אסור בלחימה" (השוו למילה "חרם" בעברית מקראית, שפירושה "איסור" או "דברים שאסור לקחת אותם").

חגים וימים מיוחדים

באסלאם אין חג המקביל לראש השנה, אולם במדינות מוסלמיות אחדות נהוג היום הראשון של חודש מוחרם כיום מנוחה. גם בישראל נהוג יום זה כיום חופשה בבתי ספר שבהם רוב התלמידים מוסלמים, ובמשרדי רשויות מקומיות שרוב תושביהן מוסלמים.

העשרה בחודש מוחרם הוא יום עשוראא (عاشوراء). יום זה נקבע על ידי מוחמד כצום מזריחה עד שקיעה. לפי מסורות אחדות קבע מוחמד צום של שלושה ימים בין 9 ל-11 במוחרם. יש הרואים בצום הזה השפעה יהודית משום שהתאריך שלו דומה לתאריך של צום יום הכיפורים בלוח השנה העברי. עוד בימיו של מוחמד בוטלה החובה לצום ביום זה (או בשלושת הימים) והוחלפה במצווה לצום במהלך חודש רמדאן, אולם גם כיום נחשב צום עשוראא כצום מומלץ וכביטוי לאדיקות דתית. מוסלמים שנאלצו לבטל חלק מצום רמדאן נוהגים לפצות על כך באמצעות צום עשוראא למשך יום אחד עד שלושה ימים.

אצל השיעים חודש מוחרם הוא חודש של אבל, ששיאו ביום עשוראא. יום עשוראא היה יום מותו של האימאם חוסיין, בנו של הח'ליף הרביעי עלי בן אבי טאלב. בזרם האיסמאעיליה, שהתפלג מהשיעה, נהוג שישה-עשר במוחרם כ"יום האימאמים".

מוחרם כציון מעבר מדירה לדירה

השפעת חודש מוחרם על המעבר מדירה לדירה.

בתקופה העותמאנית התגבש מנהג באימפריה, על פיו שכר הדירה שולם שנה מראש בחודש מוחרם, בהיותו הראשון מבין חודשי השנה. ייתכן כי הדבר נבע מתקנות השלטון העות'מאני שעל פיהן דייר ששכר דירה מהווקף המוסלמי במשך יותר משנה נחשב לדייר מוגן שלא ניתן לפנותו ללא הסכמתו. התאריך שנקבע לצורך התקנות היה תחילת השנה המוסלמית. לפיכך דרש הווקף מדייריו להחליף ביניהם את הדירות בתחילת חודש מוחרם או למצוא דיור חלופי.

תיאורים בני התקופה מלמדים על תכונה רבה סביב מעברי הדירות במוחרם, שלווו לא פעם במצוקה ובכי, כאשר הדיירים לא הצליחו לחסוך די כסף כדי להישאר בדירה והיה עליהם לעזוב עם מיטלטליהם.

בעקבות התקבעות המנהג הפכה המילה "מוחרם" לשמה של פעולת המעבר בין הדירות עצמה. כך, למשל, תיאר הסופר דוד שחם בזיכרונותיו מילדותו בתל אביב:

בארבע השנים הראשונות שלנו בארץ, בין גיל שנה לגיל חמש שלי, עברנו ארבע פעמים מדירה לדירה. למעבר הדירה קראו מוחרם... שהוא שם של חודש ערבי... בחודש זה נהגו מטעם כלשהו בתל אביב של שנות העשרים והשלושים ואולי גם במקומות אחרים בארץ, לעבור מדירה לדירה וכך נכנסה מילה חדשה לשפה העברית, מוחרם. עושים מוחרם. עוברים דירה. בארבע השנים הראשונות של מגורי משפחתי בארץ עשינו ארבע פעמים מוחרם, אחת לשנה."

— דוד שחם, "מוחרם או האחוריים של ההיסטוריה", "עיתון גג" של אגודת הסופרים, גיליון 8

הוכחה אחת מני רבות לשרירותו של המנהג העות'מאני עמוק בתוך תקופת המנדט ניתן למצוא למשל בהסברים שסיפק אריה ליפשיץ, בעל מלון עדן בירושלים, על כך שנעזר בשירותיהם של סבלים ערבים להעברת המלון שלו למעונו החדש ולא בסבלים יהודים: היה עליו לעזוב באופן מידי את הבית הקודם בשל המוחרם, אחרת היה עליו לשלם על שכירות של שנה שלמה, אך מאותה סיבה בדיוק הוא לא מצא סבלים יהודים, כי כולם עסקו בהעברת דירות.

מנהג המעבר מדירה לדירה בחודש מוחרם רווח כנראה בארץ ישראל עד קום המדינה ואז פסק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוחרם בוויקישיתוף

• הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי), באתר כל זכות
• ראש השנה לדירות: כששוכרי הדירות היו צריכים לשלם שנה שלמה מראש, באתר הספרנים, ‏3 באוקטובר 2022