מונופול ממשלתי
מונופול ממשלתי הוא צורה של מונופול בה גוף ממשלתי הוא היחיד שמספק סוג מסוים של מוצר או שירות. זהו מונופול שנוצר על ידי הממשלה ומתאפשר בזכות איסור בחוק על תחרות.
מונופול ממשלתי שונה ממונופול טבעי הנוצר על ידי היותו היעיל או זול ביותר בשוק, מונופול ממשלתי לעומת זאת נוצר בזכות חסות ממשלתית או קיים בזכות חסם כניסה לשוק, במיוחד בכלכלות פרוטקציוניסטיות או מרקנטליסטיות.
מונופול ממשלתי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל נקבעו בחוקים מונופלים בתחומים שונים. לעיתים המונופול מופעל על ידי חברה ממשלתית.
- חברת החשמל לישראל היא החברה היחידה שיכולה לספק שירותי אנרגיה במדינת ישראל מכוח חוק החשמל.[דרושה הבהרה] ניתנים אישורים לגורמים פרטיים למכור חשמל בנוסף אבל המונופול של חברת החשמל עומד בעינה.[1]
- מפעל הפיס, מאוגד כחברה לתועלת הציבור השייכת למדינת ישראל ומנוהלת על ידי הממשלה, ויש לה מונופול על ההימורים (ביחד עם טוטו – מונופול על הימורי ספורט). זהו למעשה דואופול.
- חברת מקורות היא החברה היחידה שמורשת להפיק ולהפיץ מים לבתים בישראל, החברה היא מונופול במשק המים והשפכים בישראל.
- משרד החינוך הוא היחיד שיכול להרכיב תוכניות לימוד לבתי ספר. בתי ספר פרטיים הם דבר נדיר במדינת ישראל, כאשר קיומן פרטי באופן חלקי.
- בעבר הממשלה הייתה הגורם היחיד שהפעיל נמלים בישראל אך כיום קיימים גם נמלים ומסופים פרטיים בישראל.
- דואר ישראל היא חברה ממשלתית האחראית על הפצת דואר בישראל ונמצאת תחת תהליך הפרטה.[2]
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למונופולים ממשלתיים עשויים להיות יתרונות מסוימים לחברה:
- מונופולים ממשלתיים נוטים יותר לציית לחוקים ואסדרה (ציות למס, חוק סביבתי, תקנות בטיחות).
- המחירים של מוצר או שירות עשויים להיות יציבים יותר, או במחיר מוגדר.
- אין בזבוז כספים על פרסום ותחרות בחברות אחרות.
- עלייה ברווחים של המדינה.
- מקל על תכנון השוק על ידי הממשלה.
חסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למונופולים ממשלתיים יש סיכונים מסורתיים של מונופולים רגילים וחברות ממשלתיות:
- ניצול לרעה של כוחם והעלאת מחירים.
- חוסר ביעילות בשל מחסור בתחרות.
- יתר על כן, ישנה סכנה להתנהלות של החברה לפי מניעים פוליטיים במקום ממניעים כלכליים.
הרפורמה במשק החשמל בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הרפורמה במשק החשמל
בהתאם להודעת השר אלי כהן החל מה-5 ביולי 2024 צרכנים יוכלו לבחור מאיזה ספק לרכוש חשמל ולחסוך לפי הערכות בין 5-20% במחיר החשמל.[1]
הרפורמה מחלישה את המונופול של חברת החשמל בתחום מכירת החשמל לשוק הפרטי.[3]
קישוריים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מהפכת החשמל – רפורמת החשמל יוצאת לדרך: שוק החשמל נפתח לתחרות!, באתר gov.il
- ^ משרד התקשורת מודיע כי המכרז להפרטת דואר ישראל הגיע לסיומו
- ^ אותו החשמל בפחות כסף, לא תיקחו?, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2024