מוסקבה (מחוז)
| |||
בניין הממשל בקרסנוגורסק | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
מושל | אנדריי וורוביוב | ||
רשות מחוקקת | הדומה המחוזית של מוסקבה | ||
בירת האובלסט | קרסנוגורסק (חלק מרשויות השלטון) | ||
העיר הגדולה | בלאשיחה | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 14 בינואר 1929 | ||
על שם | מוסקבה | ||
שטח | 44,329 קמ"ר (דירוג: מקום 55) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ צפיפות | 195,16 נפש לקמ"ר (2024) | ||
קואורדינטות | 55°37′41″N 37°44′17″E / 55.628°N 37.738°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
www.mosreg.ru | |||
מחוז מוסקבה (ברוסית: Московская область; תעתיק: מוסקובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי. המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז מוסקבה היא העיר מוסקבה (שלא כלולה במחוז). חלק מרשויות השלטון של המחוז נמצאים בעיר קרסנוגורסק.
מבחינת גודל האוכלוסייה, מחוז מוסקבה הוא הסובייקט השני בגודלו ברוסיה אחרי מוסקבה. המחוז הוקם ב-14 בינואר 1929.
נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 8,651,260 תושבים.
ומבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-39 נפות משנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח אזור מוסקבה המודרני היה מיושב לפני יותר מ-20 אלף שנה. התיישבות עמים סלאבים באזור החלה במהלך המאה ה-9. במחצית המאה ה-12 השטחים היו כלולים בנסיכות ולדימיר-סוזדל ובשנת 1147 הוקמה עיר מוסקבה. בבתקופת הכיבוש המונגולי החל ממחצית המאה ה-13 השטח נבזז מספר פעמים ויישובים נהרסו אך נבנו נחדש
בהדרגה נסיכות מוסקבה שהוקמה התפתחה למרכז המאבק נגד הכיבוש. מנזר לאוורת השילוש-סרגייב היה מרכז לאומי ותרבותי חשוב. החל מהמאה ה-16 מוסקבה הפכה להיות בירת המדינה הרוסית.
בשנת 1708 הוקמה גוברניית מוסקבה שכללה רוב השטחים של המחוז הנוכחי ועיר מוסקבה. אמנם עם מעבר הבירה לסנקט פטרבורג חשיבותה של אזור פחתה.
בשנת 1812 בשטח המחוז נערך קרב בורודינו.
במאה ה-18 החלה התעשייה הקלה, בעיקר תעשיית הטקסטיל,לה היה תפקיד מכריע בכלכלה. במאה ה-18 התפתחה במוסקבה ובערי מחוז מוסקבה תעשיית המפעלים. דרכי המים מילאו תפקיד משמעותי בפיתוח המסחר – למשל, האוקה הייתה עורק סחר חשוב לנמלים של סרפוצ'וב ווקולמנה. העברת הבירה מפטרוגרד למוסקבה ב-1918 תרמה להתאוששות הכלכלית של המחוז.
בשנת 1929 הוקם מחוז מוסקבה ובשנת 1931 עיר מוסקבה הוצא ליחידה מנהלית נפרדת.
בשנת 1941 כוחות ורמאכט הגיעו לפרברי מוסקבה ובאזור התחולל קרב מוסקבה שבסיומו החל שחרור השטח מכוחות הכיבוש.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 בשטח המחוז הוקמו מספר מתקנים חשובים של תעשיית החלל הסובייטית.
מספר פעמים שטחים קרובים לעיר מוסקבה הוצאו משטח המחוז וסופחו למוסקבה. בשנת 2012 כתוצאה מהחלטה דומה שטח המחוז הוקטן באופן משמעותי.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – הדומה המחוזית של מוסקבה, ממשלת מחוז מוסקבה, מושל מחוז מוסקבה
- ממשלת מחוז מוסקבה אחראית לניהול ענייני המחוז. מושב הממשלה הוא בבית הממשלה שבעיר קרסנוגורסק.
- הדומה של מחוז מוסקבה הוא בית המחוקקים המחוזי שהוקם ב-12 בדצמבר 1993 ובו 50 חברים. הדומה מתחלפת כל 5 שנים בבחירות שנערכות באופן יחסי בתחומי המחוז. בית הדומה החל משנת 2007 שוכן בעיר קרסנוגורסק.
- מושל מחוז מוסקבה הוא המשרה ברמה ביותר והוא נבחר לתקופת כהונה של 5 שנים. בספטמבר 2013 נבחר אנדריי וורוביוב. הוא מכהן כיום בכהונה השלישית.
מבחינה מנהלית המחוז כולל 52 ערים בעלי חשיבות מחוזית, 3 יישובים בעלי חשיבות מחוזית ו-5 ערים סגורות: עיר הכוכבים, ולסיחה, ווסחוד ומולודיוז'ני (שייכים לחיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה) וקרסנוזנאמנסק (שייך לחיל החלל הרוסי).
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 8,651,260 תושבים. בניגוד למגמה לקיטון אוכלוסייב רוב אזורי רוסיה, אוכלוסיית המחוז גודלת בהתמדה במהלך המאה ה-21.בערים מתגוררים כ-77.5% מכלל אוכלוסיית המחוז.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית רוסים מהווים כ-80.6% מאוכלוסיית המחוז, במקום ה-2 האוקראינים (54 אלף נפשות) ובמקום ה-3 הטטרים (45 אלף נפשות). מספר תושבים טג'יקים ואוזבקים גדל באופן חריג לעומת נתונים משנים קודמים. בנוסף לכך קיים מספר רב של מהגרי עבודה בלתי חוקיים מתגוררים במחוז מוסקבה, בעיקר ממדינות שכנות של מרכז אסיה. כ-415 אלף אנשים לא ציינו את הלאום בשאלון המפקד.
במספר ערי המחוז אוכלוסייה עברה את רמה של 100 אלף תושבים:
- בלאשיחה - 530 אלף
- פודולסק - 312 אלף
- מיטישצ'י - 275 אלף
- חימקי - 257 אלף
- ליוברצי - 236 אלף
- קורוליוב - 226 אלף
- קרסנוגורסק - 193 אלף
- אודינצובו - 187 אלף
- דומודדובו - 157 אלף
- אלקטרוסטאל - 147 אלף
- שצ'ולקובו - 135 אלף
- סרפוחוב - 134 אלף
- קולומנה - 132 אלף
- דולגופרודני - 119 אלף
- ראמנסקויה - 114 אלף
- ראוטוב - 112 אלף
- פושקינו - 111 אלף
- ז'וקובסקי - 110 אלף
- וידוויה - 106 אלף
- אורחובו-זוייבו - 275 אלף
- נוגינסק - 102 אלף
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפיין כלכלי חשוב של האזור הוא קרבתו למוסקבה: מצד אחד, קרבתה של הבירה תורמת לפיתוח התעשייה והמדע באזור שזה גורם משמעותי שהופך את האזור לאזור אטרקטיבי להגירה. מצד שני, מוסקבה לוקחת את משאבי העבודה של האזור, מיסים משולמים לתקציב מוסקבה חלק ניכר מאוכלוסיית האזור שעובדת במוסקבה. כלכלה המחוז מתבססת על ענפי תעשייה שונים. חלק משמעותי של האוכלוסייה עובד במוסקבה. בשטח המחוז קיימים מרכזי מדע ידועים: ז'וקובסקי (חקר תעופה), קורוליוב (מרכז החלל הרוסי), דובנה (מרכז תעשיית הגרעין) וכו'.
בערי המחוז ממוקמים מפעלים בעלי חשיבות ארצית בתחומים רבים. רובם בתעשייה ביטחונית, בתעתיית החלל ובניית מכונות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחוז מוסקבה יש רשת תחבורה נרחבת מאוד, הכוללת כבישים ומסילות ברזל, נתיבי מים לאורך נהרות גדולים, אגמים ומאגרים. מבנה קווי היבשה הוא סדרה של כבישים מהירים הקורנים ממוסקבה לכל הכיוונים ומחוברים בטבעות. שלוש טבעות של כבישים מהירים (כביש הטבעת של מוסקבה, כביש הטבעת הגדול (אנ'), כביש הטבעת המרכזי) והטבעת הגדולה של רכבת מוסקבה (אנ') עוברים בשטח המחוז.
בשטח המחוז יש את צומת הרכבת המוסקבאי, שהוא הגדול ביותר ברוסיה ובברית המועצות לשעבר (11 כיוונים רדיאליים מתפצלים ממוסקבה, יותר מ-1.5 מיליון נוסעים מועברים מדי יום.
במחוז מוסקבה ממוקמים שני שדות התעופה הגדולים ביותר ברוסיה: נמל התעופה הבין-לאומי שרמטייבו, ונמל התעופה הבין-לאומי דומודדובו.
בשטח המחוז עוברת תעלת מוסקבה והוקמו מספר נמלי נהר.
החל משנת 2009 בשטח המחוז פועלים תחנות של הרכבת התחתית של מוסקבה.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת מספר אתרי המורשת התרבותית (מעל 6,400), אזור מוסקבה תופס את אחד המקומות הראשונים בפדרציה הרוסית. במחוז מוסקבה יש מתחמי אחוזה מפורסמים, ערים עתיקות עם מונומנטים ארכיטקטוניים (וריה, וולוקולמסק, קולומנה, סרגייב פוסאד וכו'). מבני דת – מקדשים (מעל 1,100) ומנזרים. האנסמבל האדריכלי של השילוש-סרגיוס לאברה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו[1].
למעלה ממאתיים אנדרטאות לתפארת צבאית (בשנת 2004 – 222 אנדרטאות לתפארת צבאית, מתוכם 36 בעלות משמעות פדרלית) מזכירות את המלחמות של 1812 ו-1941–1945, שהאירועים החשובים שלהן התרחשו בשטח של מחוז מוסקבה.
בנוסף לכך, במחוז ממוקמים יותר מ-360 אחוזות שחלקם הפכו להיות מוזיאונים. בין המשמעותיים ביותר ניתן למנות את:
- אחוזת ארכנגלסקויה, שהיא גם שמורת מוזיאון גדולה עם אוסף עשיר של אמנות מערב אירופה ורוסית מהמאות ה-17–19.
- מוזיאון מרכז הספרות והאמנות – שמורת "אברמצבו".
- ״מליכובה״ – אחוזה שהשתייכה לסופר למחזאי אנטון צ׳כוב בסוף המאה ה-19.
- המוזיאון ההיסטורי והספרותי של אלכסנדר פושקין.
- בית-מוזיאון של המלחין פיטר צ'ייקובסקי.
האחוזה של אנטון צ׳כוב ״מיליכוב״ | המוזיאון ההיסטורי והספרותי של אלכסנדר פושקין | אחוזת ארכנגלסק | בית המוזיאון של המלחין פיטר צ׳ייקובסקי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוסקבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ UNESCO World Heritage Centre, Центр всемирного наследия -, UNESCO World Heritage Centre (ברוסית)