מייק מודנו
_(cropped).jpg) | ||||||||||||||
| מודנו עם הסטארס, 2007 | ||||||||||||||
| לידה |
7 ביוני 1970 (בן 54) ליבוניה, מישיגן, ארצות הברית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | |||||||||||||
| השכלה | תיכון פרנקלין (ליבוניה, מישיגן) | |||||||||||||
| משקל | 95 קילו | |||||||||||||
| גובה | 1.91 מטר | |||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||
| ענף ספורט | הוקי קרח | |||||||||||||
| עמדה | חלוץ מרכזי | |||||||||||||
| נבחר בדראפט |
1988, מקום 1 כללי מינסוטה נורת'סטארס | |||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1989–2011 (כ־22 שנים) | |||||||||||||
| מועדון |
דטרויט קומפוור (1985-86) פרינס אלברט ריידרס (1986-89) מינסוטה נורת'סטארס (1989-93) דאלאס סטארס (1993-2004, 2005-10) דטרויט רד וינגס (2010-11) | |||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||
| פרסים והוקרה | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
מייקל תומאס מודנו ג'וניור (באנגלית: .Michael Thomas Modano Jr; נולד ב-7 ביוני 1970) הוא שחקן הוקי קרח אמריקאי לשעבר, ששיחק בעיקר בקבוצת הזיכיון מינסוטה נורת'סטארס/דאלאס סטארס. הוא בילה את העונה האחרונה של קריירת ה-NHL שלו בעיר הולדתו דטרויט רד וינגס.
כמוביל השערים והנקודות בכל הזמנים בקרב שחקנים ילידי אמריקה בתולדות ה-NHL, מודנו נחשב לאחד משחקני הוקי קרח ילידי אמריקה הגדולים בכל הזמנים.[1][2][3] מודנו נבחר ראשון בדראפט על ידי הנורת'סטארס ב-1988, ולאחר שהקבוצה עברה לטקסס הוא עזר לסטארס לזכות בגביע סטנלי ב-1999.
מודנו נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהפיכת ההוקי בטקסס ובדרום ארצות הברית.[4] מודנו הוכנס להיכל התהילה של ההוקי ב-17 בנובמבר 2014.[5][6] בשנת 2017, הוא נבחר לאחד מ-100 שחקני הNHL- הגדולים ביותר.[7] בשנת 2019, הוא נכנס להיכל התהילה של ה-IIHF.[8]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודנו נולד בליבוניה, מישיגן, הילד השלישי והבן היחיד של מייקל האב וקארן מודנו. הוא גדל בעיר היילנד, ובגלל שגרם לבעיות בבית הספר עם התנהגותו השובבה, חבר של אביו הציע להכניס את מודנו לספורט קבוצתי כדי לשלוט בו. מייקל האב היה חובב הוקי, והחליט ללמד את בנו בן השבע החלקה על הקרח. הוא למד זאת היטב, וכעבור שישה חודשים הוכנס לקבוצות הוקי מקומיות. בצעירותו, הוא היה חלק מקבוצת דטרויט רד וינגס בטורניר ההוקי לילדים הבינלאומי של קוויבק ב-1982. כדי לבלות את קריירת ההוקי החובבנית שלו עם מועדון ההוקי טריפל AAA של דטרויט קיסר, עברה משפחת מודנו לווסטלנד, שם גם למד בתיכון פרנקלין (ליבוניה, מישיגן). הוא הגיע לנבחרת בוגרים בגיל ארבע עשרה כשחבריו לקבוצה היו מבוגרים ממנו בשנתיים עד שלוש. בעונת 1984-85, מודנו כבש 50 שערים ו-50 בישולים בדרך לזכייה באליפות ארצות הברית בהוקי הלאומי ב-1985.[9][10] בילדותו החליט מודנו לבחור את החולצה שלו עם המספר 9 בתור כבוד לטד ויליאמס, אליל של אביו שהעריץ את בוסטון רד סוקס, וגם לגורדי האו מדטרויט רד וינגס.[11]
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליגות משנה (1986-88)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1986 הוזמן מודנו בן ה-16 על ידי המאמן ריק וילסון מהנסיך אלברט ריידרס להגיע לססקצ'ואן ולהצטרף לקבוצת ל-WHL. במשחקו הראשון, הוא כבש שלושער ובשנה השנייה שלו, מודנו היה חלק מקבוצת האול סטאר של ה-WHL. ארבעה ימים לאחר יום הולדתו השמונה עשר של מודנו, מינסוטה נורת'סטארס בחרו בו כבחירת הדראפט הכללית הראשונה בדראפט ה-NHL של 1988. מודנו היה האמריקני השני שנבחר ראשון בדראפט, אחרי בריאן לוטון ב-1983. בעיות חוזה הובילו את מודנו לשחק עוד עונה אחת עם הריידרס.[9]
מינסוטה נורת'סטארס\דאלאס סטארס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנורת'סטארס החתימו את מודנו בחג המולד של 1988, והוא הצטרף לקבוצה לעונת 1989-90. הוא הבקיע את שער ה-NHL הראשון שלו נגד גלן הילי מהניו יורק איילנדרס, והייתה לו עונת רוקי טובה שעזרה לו להיות בקבוצת ה-NHL אול רוקי ולהיות מועמד לזכיית גביע קאלדר.[9] הוא הפסיד באופן שנוי במחלוקת לסרגיי מקארוב בן ה-31, שכבר שיחק באליפות הליגה הסובייטית למעלה מ-12 שנים; זה הוביל למחסום גיל 26 עבור מועמדי גביע קאלדר מהשנה שלאחר מכן ועד היום.
למרות ההתחלה הטובה, מודנו ספג לא פעם ביקורת במינסוטה כמי שהצליח בתת-הישג.. על כך תעיד עונה ב' שבה הנורת'סטארס העפילו לגמר גביע סטנלי, אך תפוקת הנקודות של מודנו ירדה, תוך כדי התעמתות עם המאמן בוב גייני על סגנונו ההגנתי הגלוי. ב-1992 חתם מודנו על הארכה של ארבע שנים שהפכה אותו לחבר בקבוצה עם השכר הגבוה ביותר, שקיבל 2 מיליון דולר בשנה. בהמשך התברר באותה עונה שזוהי עונתו הטובה ביותר, כאשר צבר 93 נקודות בעונת 1992-93 וזכה בהזמנתו הראשונה למשחק האול סטאר ב-NHL.[9]
סטארס עוברים לדאלאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני עונת 1993–94, הנורת'סטארס עברו לדאלאס כדי להפוך לדאלאס סטארס. בהתחשב במעבר לטקסס כהזדמנות להתחלה חדשה, עם ציפיות שונות מהאוהדים ומהתקשורת, מודנו החליט לקבל את ההצעות של גייני להפוך לשחקן מושלם יותר ולבצע יותר התקפות. מודנו רשם שיא אישי של 50 שערים ושוב צבר 93 נקודות. עד מהרה הוא הפך לאליל בדאלאס, והפך לשחקן שמכר הכי הרבה חולצות וקיבל הכי הרבה מכתבים. במהלך שתי העונות הבאות, מודנו התחלש ביכולת כבישת השערים שלו והיו לו פציעות רבות – זעזוע מוח, פציעה בברך וקרע בגידים בקרסול - אך שיפר את משחק ההגנה שלו. למרות זאת, הסטארס לא הצליחו להעפיל לפלייאוף גביע סטנלי 1996, וגייני פרש מתפקיד המאמן הראשי, בעוד הוא נשאר בתור מנכ"ל.[9]
קן היצ'קוק התקבל לעבודה ב-8 בינואר 1996, כמאמן של דאלאס, התקין מערכת בעלת תודעה הגנתית תוך שהוא מבקש ממודנו להתרכז בהתקפה שלו ולהשתמש בו באופן שגרתי יותר - במקום 15-18 הדקות שבהן שיחק תחת גייני, מודנו שיחק באופן שגרתי במשך 25 דקות עם היצ'קוק. בסיוע הרכש החדשים ג'ו ניונדיק וסרגיי זובוב, מודנו הוביל את הסטארס לזכייה בליגה המרכזית בעונת 1996-97 ב-NHL. בפלייאוף גביע סטנלי 1998, עם השוער החדש אד בלפור, הגיעו הסטארס לגמר החטיבה המערבית. בכל אופן, הם לא עמדו בפני האלופה הנוכחית באותה עת שהייתה בדרכה לזכות פעם נוספת ברציפות בגביע, הדטרויט רד וינגס ונוצחו בשישה משחקים.[9]
בשנת 1999, מודנו זכה בגביע סטנלי עם הסטארס, כששיחק בכל ששת משחקי הגמר מול באפלו סייברס למרות ששבר את מפרק ידו במשחק השני.[9] מודנו סייע בחמשת השערים האחרונים של הסטארס בסדרה, כולל גם במשחק 5 וגם במשחק 6, ובשער האחרון. הוא הוביל את הסטארס עם 23 נקודות בפלייאוף, כשכל שבעת המשחקים בגמר צבר אסיסטים. הסטארס חזרו לגמר בשנת 2000 מול ניו ג'רזי דווילס. מודנו כבש את שער ההארכה שהעניק לסטארס ניצחון במשחק 5, אך במשחק 6 בדאלאס, הדווילס הובילו בסדרה 4-2.
מודנו רשם ממוצעים של 78 נקודות לעונה בין השנים 1996 ל-2002, והיה גם אחד מהחלוצים המובילים של ה-NHL בפלוס/מינוס בטווח זה. שיא הנקודות בקריירה של מודנו במשחק הוא שש (2-4-6) מול האנהיים דאקס, ויש לו שבעה שלושער בקריירה. הקרב היחיד שלו בקריירה היה נגד רוד ברינד'אמור. הוא גם היה מועמד לגביע פרנק ג'יי סלקה (2001), וגביע ליידי בינג (2003).
2005-2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתור שחקן ותיק של דאלאס, הוא רשם למעלה מ-1,000 נקודות NHL והפך לקפטן הסטארס ב-2003. במהלך עונת 2005, מודנו שקל לחתום בבוסטון ברואינס, אבל הוא החליט להישאר בסטארס לאחר שהבעלים טום היקס התערב. מודנו חתם על הארכת חוזה לחמש שנים עם דאלאס ב-5 באוגוסט 2005. ב-29 בספטמבר 2006, ברנדן מורו החליף אותו כקפטן הסטארס; מודנו שירת בתור קפטן חלופי מאז ועד 2010, תפקיד בו כיהן בעבר בין 1995 ל-2003.
מודנו כבש את השער ה-500 שלו בעונה הסדירה ב-13 במרץ 2007, עם 10:24 בסיום השליש ה-3 בניצחון רגיל נגד אנטרו ניטימקי מפילדלפיה פליירס עם אסיסטים של אנטי מיטינן וג'ון קלם. הוא רק כובש השערים ה-14 שכובש 500 שערים עם קבוצה בודדת והשחקן ה-39 שמגיע ל-500 שערים בסך הכול.
ב-17 במרץ 2007, במשחק חוץ מול נאשוויל פרדטורס, מודנו כבש את שעריו ה-502 וה-503 בקריירה בהפסד 3-2, ובכך עבר את השיא ה-NHL של ג'ו מולן (502) עבור הכי הרבה שערים שהבקיע שחקן אמריקאי.
מודנו מחזיק גם בשיא ה-NHL בכל הזמנים עבור הכי הרבה נקודות שצבר שחקן יליד ארצות הברית. הוא שבר את השיא, שהיה שייך בעבר לפיל האוסלי, ב-7 בנובמבר 2007, כשהבקיע שני שערים בחמש הדקות הראשונות, כאשר שובר השיא היה שער קצר במתפרצת, מול סן חוזה שארקס. באותו לילה, בין שיחות הברכה שלו הייתה אחת מהאייר פורס 1, מנשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, דיבר איתו במשך כמה דקות על השיא.
21 בנובמבר 2007, היה "ליל המחווה של מייק מודנו" באמריקן איירליינס סנטר, שם זכה מודנו לכבוד על ידי הזיכיון על הישגיו בהוקי האמריקאי. מי שדיברו בטקס שלפני המשחק כללו את ברט האל, ג'ו מולן, פיל האוסלי והבעלים של סטארס טום היקס. בסיום ערב רגשי, מודנו המשיך מאוחר יותר להבקיע את שער השוויון במשחק, כמו גם שער בפנדל בניצחון 3-2 של הסטארס מול אנהיים דאקס.
כשהייצור שלו ירד מ-2007 ל-2010, מודנו שיחק אחרי תקופת החוזה שלו, שפג לאחר עונת 2009-10. במשחק האחרון של אותה עונה (ששיחק במקרה במינסוטה, שם החל מודנו את הקריירה המקצוענית שלו), הצדיע מודנו במחווה וידאו ובתשואות סוערות, ומונה לשחקן הסטארס הראשון במשחק, המחליק על הקרח לבוש בחולצת מינסוטה נורת'סטארס.
דטרויט רד וינגס (2010-11)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 ביוני 2010, הסטארס הודיעו כי מודנו לא ייחתם מחדש על חוזה לעונת 2010-11. לאחר ששקל על פרישה או חתימה בדטרויט רד וינגס (במדינתו) או במינסוטה וילד (במדינה שבה החל את קריירת ה-NHL שלו), הוא חתם על חוזה לשנה אחת עם הרד וינגס. מכיוון שחולצה מספר 9 הוצאה לגמלאות על ידי הרד וינגס, מודנו החליף את מספרו ל-90 במקום. המאמן מייק בבקוק הביע רצון שמודנו ירכז את הקו השלישי של דטרויט עם דן קלירי ויז'י האדלר.
ב-5:35 בשליש הראשון של פתיחת הבית של דטרויט 2010-11, במשמרת השנייה שלו בלבד, מודנו קיבל מסירה מקלירי והביס את שוער אנהיים ג'ונאס הילר עבור השער הראשון שלו כשחקן ברד וינגס.[12]
הזמן של מודנו עם הרד וינגס הסתיים בנימה חמוצה כאשר בבקוק עשה לו שריטה בריאה למשחק הפוטנציאלי ה-1,500 שלו בעונה הסדירה ב-NHL. מודנו סיים את הקריירה שלו עם 1,499 משחקים בעונה הרגילה.
קריירה לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 בספטמבר 2011, לאחר 21 עונות ב-NHL, מודנו הודיע רשמית על פרישה מהוקי במסיבת עיתונאים בדאלאס. מודנו היה השחקן הפעיל האחרון ששיחק בשנות ה-80, יחד עם מארק רצ'י, כמו גם השחקן הפעיל האחרון ששיחק במינסוטה נורת'סטארס. הסטארס החתימו את מודנו על חוזה ליום אחד כדי לאפשר למודנו לפרוש כשחקן דאלאס סטארס. בינואר 2013, מודנו הפך למושל חלופי ויועץ בכיר במשרד הסטארס. הוא תיאר את תפקידו כ"הצד העסקי של הארגון", משיכת מעורבות של עסקים מקומיים לקבוצה, כמו גם להביא יותר אוהדים למשחקי הסטארס. בשנת 2019, מודאנו נשכר על ידי מינסוטה ויילד לשמש כיועץ בכיר במשרד הקדמי.
מודנו הוא המייסד והסגן הנוכחי של קרן מייק מודנו בע"מ, אשר מעלה מודעות ומימון לארגונים המציעים חינוך וסיוע לילדים ולמשפחות שנפגעו מהתעללות בילדים, פועלת בהצלת כלבים וגם התאחדה עם פרויקט הלוחם הפצוע. יתרה מכך, מאז תחילת הקריירה שלו ב-NHL, מודנו היה קשור פעמים רבות הן לארגוני צדקה והן לקהילת טקסס בכלל. היה לו גם קו בגדים משלו במהלך שנות ה-90.
מודנו היה אחד ממספר אנשי ספורט שהופיעו בסדרה של ויגנטים עבור כוכב העל מיסטר פרפקט, כאשר פרפקט שיחק כשוער שמציל כל חבטה כולל זו של מודנו. מודנו הופיע בקטע קצר עם חברו לקבוצה בזיל מקריי בסרט "אלופים על הקרח" ("The Mighty Ducks") משנת 1992. מודנו קיבל שובר חברות לגילדת שחקני המסך עבור התפקיד.
מודנו הוא שחקן גולף נלהב, לאחר שהכיר את אשתו השנייה במגרש גולף, ושיחק בכמה תחרויות לאחר הפרישה. בליל המחווה של מייק מודנו, ארגוני דאלאס סטארס ואנהיים דאקס הציגו לו חבילות גולף, אחת מהן הייתה לקורס במועדון הגולף המלכותי והעתיק של סנט אנדרוס בסקוטלנד. שותפו לגולף הוא לעיתים קרובות חברו לשעבר בקבוצת הסטארס ברט האל. בסיבוב השני של אליפות הגולף של אישיויות אמריקאיות מפורסמות ב-2021 בגומה ה-18, מודנו פגע באלבטרוס בפעם הראשונה בתולדות האירוע. התוצאה של הזריקה שלו פנימה העניקה לו שוויון יתרון כאשר ג'ון סמולץ נכנס לסיבוב השלישי והאחרון.
האל ומודנו ניהלו מסעדה בדאלאס, Hully & Mo Restaurant and Tap Room, מ-2008 עד 2012. בשנת 2003, בעיירה ווסטלנד, שבה התגורר מודנו במהלך קריירת ההוקי הקטנה שלו והוריו עדיין מתגוררים שם, שינתה את שמו של משטח החלקה על הקרח שלהם לאצטדיון הקרח של מייק מודנו.[13]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מודנו מחזיק במספר שיאים ותשבחות בתולדות ה-NHL, כמו 561 שערים של שחקן יליד ארצות הברית, 1374 נקודות של שחקן יליד אמריקאי, 146 נקודות פלייאוף בקריירה של שחקן יליד אמריקאי, ו-1,499 משחקים ששוחקו על ידי חלוץ יליד אמריקאי.[14][15][16] הישגים אלו ואחרים מובילים להרבה עמיתים וסופרי ספורט שהתייחסו למודנו כאחד מגדולי שחקני ההוקי קרח ילידי אמריקה בכל הזמנים.[1][2][17][3][18]
במהלך קריירת המשחק שלו, הוא נודע בזכות המהירות שלו, האינסטינקטים ההתקפיים, הניקוד, שליטה בדיסקית ויכולת ההחלקה על הקרח בקרב בני גילו, ונחשב בזכות סגנון המשחק והכישורים הרחב שלו.
ב-21 בינואר 2007, ה-NHL הכריזה על מודנו כשגריר מיוחד לחגיגת האולסטאר של NHL 2007, הודות לתרומותיו הרבות להבאת משחק האולסטאר הלאומי ה-55 של ליגת ההוקי הלאומית בדאלאס וגם על תרומתו להוקי בדאלאס. מודנו, מוביל הסטארס בכל הזמנים במספר קטגוריות סטטיסטיות וחבר בזיכיון במשך כל 17 שנות הקריירה שלו, הופיע באירועי אולסטאר נבחרים והנחית את הדיסקית בהתמודדות טקסית לפני המשחק ב-24 בינואר 2007.
ב-8 במרץ 2014, הדאלאס סטארס הוציאו לגמלאות את חולצה מספר 9 של מודנו. באותה תקופה הוא היה רק השחקן הרביעי בהיסטוריה של קבוצת זיכיון שזכה לכבוד הזה. ב-17 בנובמבר 2014, מודנו הוכנס להיכל התהילה של ההוקי. לרגל יום השנה ה-100 ל-NHL ב-2017, מודנו נבחר לאחד מ-100 שחקני ה-NHL הגדולים ביותר, שנבחרו על ידי פאנל של 58 אנשים, כולל חברי תקשורת, בוגרי NHL ומנהלי NHL. בשנת 2019, מודנו הוכנס להיכל התהילה של ה-IIHF.
בשנת 2022, האתלטיק דירג את מודנו במקום ה-51 ברשימת "NHL99" של 100 השחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה המודרנית של ה-NHL. דאלאס סטארס הכריזו על חשיפת פסלו של מייק מודנו באמריקן איירליינס סנטר ב-16 במרץ 2024. הפסל לכבוד מודנו, שעוצב על ידי עומרי עמרני, ממוקם ב-PNC Plaza מחוץ לזירה, לצד אחד מאגדת דאלאס מאבריקס דירק נוביצקי.[19][20]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כהונתו בריידרס, מודנו החל לצאת עם קרי נלסון, אחותו של חבריו לקבוצה ג'ף וטוד נלסון. באוקטובר 1999 הוא הציע לה נישואין, אך בסופו של דבר הם סיימו את האירוסים בפברואר 2000.
ב-30 בנובמבר 2006, הזמרת וילה פורד הודיעה כי מודנו, החבר שלה משכבר הימים, הציע לה נישואין במהלך סוף השבוע של חג ההודיה, 2006.[21] מודנו ופורד נישאו בטקס קטן באתונה, טקסס, ב-25 באוגוסט 2007, שם השתתפו ברט האל ודריל סידור בתור השושבין של מודנו. פורד התבקשה על ידי ה-NHL לכתוב בבלוג את סדרת הפלייאוף של הסטארס מ-2007; ההודעות שלה התקבלו בברכה ותמיכתה בבעלה הייתה די קולנית. באוגוסט 2012, פורד ומודנו הודיעו שהם מתגרשים.
מודנו נישא לשחקנית הגולף אליסון מישלטי, בתם ואחייניתם של שחקני ה-NHL לשעבר ג'ו מישלטי ופט מישלטי בהתאמה, ב-1 בספטמבר 2013. יש להם תאומים (ג'ק וקייט), שנולדו ב-2014 וכן בת, ריס (נולדה ב-2016), הבן, לוקה (נולד ב-2018), והבת, קווין (ילידת 2020).
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצת האולסטאר המזרחית הראשונה ב-1989, WHL
- קבוצת האול רוקי ב-NHL, 1990
- משחקי האולסטאר ב-NHL בשנים 2003, 2000, 1999, 1998, 1993 (כקפטן קבוצת החטיבה המערבית) ב-2007, 2004 (כשגריר מיוחד) ב-2009.
- זכייה בגביע סטנלי, 1999
- חולצה מספר 9 הוצאה לגמלאות ב-2014
- כניסה להיכל התהילה של ההוקי ב-2014
- כניסה להיכל התהילה של ה-IIHF ב-2019[22][8]
שיאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]NHL
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתייחס לשחקנים אמריקאים בלבד
- שערים (561)
- נקודות (1,374)
- נקודות בפלייאוף בקריירה (146)
- משחקים (1,499)
מינסוטה נורת'סטארס\דאלאס סטארס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משחקים ששוחקו, עונה סדירה ופלייאוף (174, 1459)
- שערים, עונה סדירה ופלייאוף (58, 557)
- אסיסטים, עונה סדירה ופלייאוף (87, 802)
- נקודות, עונה סדירה ופלייאוף (145, 1359)
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה סדירה ופלייאוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה סדירה | פלייאוף | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה | מועדון | ליגה | מש | שע | אס | נק | ד"ע | מש | שע | אס | נק | ד"ע | ||
| 1985/86 | דטרויט קומפוור | MNHL | 69 | 66 | 65 | 131 | 32 | - | - | - | - | - | ||
| 1986/87 | פרינס אלברט ריידרס | WHL | 70 | 32 | 30 | 62 | 96 | 8 | 1 | 4 | 5 | 4 | ||
| 1987/88 | פרינס אלברט ריידרס | WHL | 65 | 47 | 80 | 127 | 80 | 9 | 7 | 11 | 18 | 18 | ||
| 1988/89 | פרינס אלברט ריידרס | WHL | 41 | 39 | 66 | 105 | 74 | - | - | - | - | - | ||
| 1988/89 | מינסוטה נורת'סטארס | NHL | - | - | - | - | - | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| 1989/90 | מינסוטה נורת'סטארס | NHL | 80 | 29 | 46 | 75 | 63 | 7 | 1 | 1 | 2 | 12 | ||
| 1990/91 | מינסוטה נורת'סטארס | NHL | 79 | 28 | 36 | 64 | 65 | 23 | 8 | 12 | 20 | 6 | ||
| 1991/92 | מינסוטה נורת'סטארס | NHL | 76 | 33 | 44 | 77 | 46 | 7 | 3 | 2 | 5 | 4 | ||
| 1992/93 | מינסוטה נורת'סטארס | NHL | 82 | 33 | 60 | 93 | 83 | - | - | - | - | - | ||
| 1993/94 | דאלאס סטארס | NHL | 76 | 50 | 43 | 93 | 54 | 9 | 7 | 3 | 10 | 16 | ||
| 1994/95 | דאלאס סטארס | NHL | 30 | 12 | 17 | 29 | 8 | - | - | - | - | - | ||
| 1995/96 | דאלאס סטארס | NHL | 78 | 36 | 45 | 81 | 63 | - | - | - | - | - | ||
| 1996/97 | דאלאס סטארס | NHL | 80 | 35 | 48 | 83 | 42 | 7 | 4 | 1 | 5 | 0 | ||
| 1997/98 | דאלאס סטארס | NHL | 52 | 21 | 38 | 59 | 32 | 17 | 4 | 10 | 14 | 12 | ||
| 1998/99 | דאלאס סטארס | NHL | 77 | 34 | 47 | 81 | 44 | 23 | 5 | 18 | 23 | 16 | ||
| 1999/2000 | דאלאס סטארס | NHL | 77 | 38 | 43 | 81 | 48 | 23 | 10 | 13 | 23 | 10 | ||
| 2000/01 | דאלאס סטארס | NHL | 81 | 33 | 51 | 84 | 52 | 9 | 3 | 4 | 7 | 0 | ||
| 2001/02 | דאלאס סטארס | NHL | 78 | 34 | 43 | 77 | 38 | - | - | - | - | - | ||
| 2002/03 | דאלאס סטארס | NHL | 79 | 28 | 57 | 85 | 30 | 12 | 5 | 10 | 15 | 4 | ||
| 2003/04 | דאלאס סטארס | NHL | 76 | 14 | 30 | 44 | 46 | 5 | 1 | 2 | 3 | 8 | ||
| 2005/06 | דאלאס סטארס | NHL | 78 | 27 | 50 | 77 | 58 | 5 | 1 | 3 | 4 | 4 | ||
| 2006/07 | דאלאס סטארס | NHL | 59 | 22 | 21 | 43 | 34 | 7 | 1 | 1 | 2 | 4 | ||
| 2007/08 | דאלאס סטארס | NHL | 82 | 21 | 36 | 57 | 48 | 18 | 5 | 7 | 12 | 22 | ||
| 2008/09 | דאלאס סטארס | NHL | 80 | 15 | 31 | 46 | 46 | - | - | - | - | - | ||
| 2009/10 | דאלאס סטארס | NHL | 59 | 14 | 16 | 30 | 22 | - | - | - | - | - | ||
| 2010/11 | דטרויט רד וינגס | NHL | 40 | 4 | 11 | 15 | 8 | 2 | 0 | 1 | 1 | 0 | ||
| סה"כ ב-NHL | 1,499 | 561 | 813 | 1,374 | 926 | 176 | 58 | 88 | 146 | 128 | ||||
נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | נבחרת | טורניר | מש | שע | אס | נק | ד"ע | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1988 | ארצות הברית | WJC | 7 | 4 | 1 | 5 | 8 | |
| 1989 | ארצות הברית | WJC | 7 | 6 | 9 | 15 | 12 | |
| 1990 | ארצות הברית | WC | 8 | 3 | 3 | 6 | 2 | |
| 1991 | ארצות הברית | CC | 8 | 2 | 7 | 9 | 2 | |
| 1993 | ארצות הברית | WC | 6 | 0 | 0 | 0 | 2 | |
| 1996 | ארצות הברית | WCH | 7 | 2 | 4 | 6 | 4 | |
| 1998 | ארצות הברית | OG | 4 | 2 | 0 | 2 | 0 | |
| 2002 | ארצות הברית | OG | 6 | 0 | 6 | 6 | 4 | |
| 2004 | ארצות הברית | WCH | 5 | 1 | 5 | 6 | 0 | |
| 2005 | ארצות הברית | WC | 7 | 3 | 1 | 4 | 4 | |
| 2006 | ארצות הברית | OG | 6 | 2 | 0 | 2 | 6 | |
| סה"כ בכל התחרויות | 57 | 15 | 26 | 41 | 24 | |||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייק מודנו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מייק מודנו, באתר olympedia.org
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Mike Modano leads list of best U.S. players". nhl.com. 2016-07-04. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ 1 2 Brownstein, Liz. "Mike Modano and the Top 20 American NHL Skaters of All Time". Bleacher Report. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ 1 2 Kennedy, Ryan (2011-09-23). "Mike Modano America's most important player of all-time". The Hockey News. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ Mike Modano Says Goodbye, Grantland
- ^ "Hasek, Modano in Hall's Class of 2014". NHL.com. 23 ביוני 2014. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2017. נבדק ב-15 במאי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Legends of Hockey - Induction Showcase - Mike Modano". www.hhof.com. נבדק ב-2024-02-13.
- ^ Allen, Kevin (1 בינואר 2017). "Mike Modano: 100 Greatest NHL Players". NHL.com. נבדק ב-15 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Podnieks, Andrew (6 בפברואר 2019). "Hall of Fame Class of 2019 named". International Ice Hockey Federation. נבדק ב-28 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 Rusty Burson, Glenn Hart (2011). The Lone Star Skate: Improbable (But True) Stories of Texas's Hockey Heroes. BookPros, LLC. pp. 67–96. ISBN 978-1934454381.
- ^ "Detroit Little Caesars AAA Hockey Club powered by GOALLINE.ca". Dlchc.goalline.ca. 6 באוגוסט 2010. נבדק ב-27 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Modano, Stars Ready for Big Night". NHL.com. 7 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2018. נבדק ב-15 במאי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Modano strikes in Wings' debut". Redwings.nhl.com. 8 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2010. נבדק ב-15 במאי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Westland honors Red Wing and native son Mike Modano". The Detroit News. 10 בנובמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2013. נבדק ב-27 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brooks, Matt (2023-06-30). "Mike Modano retires after 21 highlight-filled NHL seasons". Washington Post. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ "Mike Modano". US Hockey Hall of Fame Museum. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ "Modano among six elected to Hockey Hall of Fame". Star Tribune. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ Russo, Michael. "NHL99: Mike Modano set a new standard for U.S.-born players, with grace and floppy-jersey flair". The Athletic. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ Russomanno, Joe. "Mike Modano and the NHL'S All-Time American Born Team". Bleacher Report. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ "Stars to unveil Mike Modano statue on PNC Plaza at American Airlines Center". nhl.com. 2023-11-21. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ "Dallas Stars to honor Hall of Famer Mike Modano with statue at American Airlines Center". Dallas News. 2023-11-21. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ Silverman, Stephen (1 בדצמבר 2006). "Willa Ford Engaged to Hockey Player Beau". People Magazine. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2008. נבדק ב-15 במאי 2024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Modano headlines 2019 IIHF Hall of Fame class". NHL. 6 בפברואר 2019. נבדק ב-15 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה)