מנהטן
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידטאון מנהטן פונה דרומה לכיוון מנהטן תחתית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא רובע | מארק לוין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר אם |
 ניו יורק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1624 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| על שם |
Manhattan  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח | 87.5 קמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 85 מטרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אוכלוסייה | | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ‑ ברובע | 1,694,251 (1 באפריל 2020) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ‑ צפיפות | 28,873.0 נפש לקמ"ר (2020) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 40°43′42″N 73°59′39″W / 40.728333333333°N 73.994166666667°W | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC -5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.mbpo.org | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מנהטן (באנגלית: Manhattan) הוא אחד מחמשת רובעי העיר ניו יורק, וכן אחד ממחוזות מדינת ניו יורק – מחוז ניו יורק (County of New York). הרובע מורכב בעיקר מן האי מנהטן ולצידו כמה איים קטנים, בהם האי רוזוולט, האי רנדל, האי וורד, האי ליברטי (אי החירות), האי אליס, האי או תאנט, האי מיל רוק, והאי גברנרז, וכן על שטח קטן בשם "גבעת מארבל" הסמוך לרובע הברונקס. הרובע גובל במזרח באיסט ריבר, במערב בנהר ההדסון ובצפון בנהר הארלם.
רובע מנהטן הוא הצפוף ברובעי העיר ניו יורק ומחוז ניו יורק הוא מהמחוזות הצפופים בארצות הברית, ובו כ-1.6 מיליון תושבים בשטח קרקעי של 59 קמ"ר. כמו כן, הוא מהעשירים במחוזות ארצות הברית, עם הכנסה שנתית ממוצעת של למעלה מ-100,000 דולר לאדם.
הרובע הוא המרכזי ברובעי העיר ניו יורק, ונודע כאחד ממרכזי העסקים, התרבות והבידור הגדולים בעולם. נמצאת בו הבורסה לניירות ערך של ניו יורק, שהיא הבורסה לניירות ערך הגדולה בעולם, וכן רבים ממרכזי חברות התקשורת האלקטרונית והכתובה, מרכזי תיאטרון, מוזיקה, אופרה ואמנות מהחשובים בעולם. המרכז העולמי של ארגון האומות המאוחדות שוכן בו אף הוא. בעבר שכן ברובע גם מרכז הסחר העולמי המקורי, שנהרס בפיגועי 11 בספטמבר 2001.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם "מנהטן" אינו ברור. השם מנאהטה מופיע לראשונה ביומנו של רוברט ג'ואט, קצין בספינתו של הנרי הדסון אשר חקר את האזור בשנת 1609[1]. במפה משנת 1610 מופיע השם בשני מקומות – הן בגדתו הימנית של נהר מאוריציוס (לימים נהר ההדסון), כלומר במקום שבו נמצא כיום האי, והן על גדת ניו ג'רזי של הנהר.
מקור המילה בשפת הילידים המקומיים משבט הלנאפי ופירושה "האי מרובה הגבעות", מאנה-האטה; או בשפת המונסי - משמעות השם: "המקום בו העצים עבור חצים וקשתות").[דרושה הבהרה]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של העיר ניו יורק
התקופה הקולוניאלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]_Castello_Plan_1660.jpg)
קודם לראשית ההתיישבות האירופית, היה האזור מיושב על ידי שבט הילידים "לנאפי". בשנת 1524 הגיע אל האזור החוקר האירופאי הראשון – ג'ובאני דה וראצאנו. עם זאת, היה זה הנרי הדסון שמיפה את האזור לראשונה עבור חברת הודו המזרחית ההולנדית ב-11 בספטמבר 1609. הדסון המשיך בנהר שעתיד לקבל את שמו ולהפוך לנהר הדסון עד אזור אולבני, בירתה העתידית של מדינת ניו יורק.
ההתיישבות הראשונה באי החלה בשנת 1624, עת האזור נקרא "הולנד החדשה", עם הקמת תחנת מסחר הולנדית לסחר בפרוות באי גברנרז, כש-30 משפחות שהגיעו מהולנד התיישבו באי. בשנת 1625 החלה הקמת מצודת "ניו אמסטרדם" (בהולנדית: Nieuw Amsterdam) בדרום האי, לצורכי הגנת התושבים, מצודה שסיום בנייתה מסמל את הקמת העיר ניו יורק. בשנת 1626, רכש סוחר הולנדי בשם פטר מינואי את האי מתושביו האינדיאניים באמצעות החלפת סחורות בשווי של 60 גילדרים (שבהמשך שוערכו ל-24 דולרים[2]), סכום שכיום מוערך בסביבות 1,000 דולר[3].
בשנת 1647 מונה פיטר סטויוסאנט כמושל האחרון של המושבה מטעם הולנד. בשנת 1652 קיבלה המושבה ממשל עצמי, וב-2 בפברואר 1653 התאגדה כעיר[4]. בשנת 1664 כבשו הבריטים את האזור מההולנדים במהלך מלחמת הולנד-אנגליה השנייה ושינו את שם המושבה ל"ניו יורק" על שם ג'יימס השני שהיה באותה עת דוכס יורק ואולבני[5]. במסגרת החלפת המושבות, דנה מועצת העיר עם הבריטים בזכויות התושבים והגיעה להסכמה לפיה יקבע חופש דת בעיר עבור התושבים ההולנדים[6]. בשנת 1673, במהלך מלחמת הולנד–אנגליה השלישית, כבשה הולנד את האזור שוב ושינתה את שמו ל"ניו אורנג'", אך האזור הוחזר לבריטים זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1674.
המהפכה האמריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1765 התכנס במנהטן "קונגרס הבולים", התכנסות של נציגי המושבות במחאה על "חוק הבולים", וממנו יצאה הצהרת הזכויות שעיקרה נודע במשפט: "אין מיסוי ללא ייצוג". מדובר היה בשיתוף הפעולה הפוליטי הראשון של המושבות שהוביל להקמת הקונגרס הקונטיננטלי כתשע שנים לאחר מכן. תגובה נוספת לחוק הבולים שהתרחשה במנהטן הייתה הפיכת הרובע למרכז פעילותו של ארגון "בני החירות", מיליציה פטריוטית שפעלה נגד השלטון הבריטי.
במהלך המהפכה האמריקנית, הייתה מנהטן לב המערכה על ניו יורק וניו ג'רזי, והיו בה מספר קרבות בתחילת המהפכה. לאחר קרב מצודת וושינגטון ב-16 בנובמבר 1776, נאלצו כוחות הצבא הקונטיננטלי לסגת מהאזור, ובעקבות כך הפכו הבריטים את מנהטן למרכזם הצבאי והפוליטי לשארית המלחמה[7]. ב-21 בספטמבר אותה שנה, פרצה השרפה הגדולה של ניו יורק, שסיבת פריצתה אינה ידועה ושפגעה קשות במנהטן. השליטה הבריטית על מנהטן נמשכה עד 25 בנובמבר 1783 כשעזבו את ארצות הברית, והנשיא הראשון של ארצות הברית ומפקד הצבא הקונטיננטלי, ג'ורג' וושינגטון, נכנס למנהטן. יום זה מצוין כ"יום הפינוי"[8].
מ-11 בינואר 1785 עד סתיו 1788 הייתה העיר ניו יורק אחת מחמש בירות ארצות הברית לפי סעיפי הקונפדרציה, כשהקונגרס הקונטיננטלי התכנס בעיר בפונדק פראונסס. לאחר קבלת חוקת ארצות הברית הייתה העיר בירת המדינה מ-4 במרץ 1789 עד 12 באוגוסט 1790. הקונגרס החדש התכנס בבניין העירייה שבעיר[9]. בית המשפט העליון של ארצות הברית שכן במנהטן עד העברתו לוושינגטון הבירה, כשאימוץ מגילת הזכויות התרחש בעיר.
המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניו יורק החלה להתפתח כמרכז כלכלי, בעיקר בעקבות הקמת תעלת אירי בשנת 1825, שחיברה בין הימות הגדולות לאוקיינוס האטלנטי ובכך הפכה את נמל ניו יורק לנמל חשוב הן עבור ארצות הברית והן עבור קנדה. בשנת 1835 עקפה העיר את פילדלפיה והפכה לעיר הגדולה ביותר בארצות הברית. סנטרל פארק, שנבנה בלב האי מנהטן בשנת 1858, היה הפארק הציבורי המתוכנן הראשון שנבנה בארצות הברית. על מנת להקים את הפארק רכשה העירייה שטחים נרחבים בין השדרה החמישית והשדרה השמינית ובין רחובות 59 ו-110.
במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, התעורר מתח חברתי בעיר ומרמור כלפי מדיניותו של הנשיא, אברהם לינקולן, בשל העובדה שעשירי האזור יכלו להתחמק מחובת הגיוס למלחמה על ידי תשלום קנס של כ-300 דולר, לעומת העובדים הפשוטים שלא יכלו. המתח החברתי הוביל למהומות הגיוס של ניו יורק שנמשכו כשלושה ימים החל מ-13 ביולי 1863. במהלך המהומות נהרגו כ-119 איש ונפצעו עוד כמה מאות, עובדה שהופכת אותן לתקרית חוסר הסדר האזרחי הקשה בתולדות ארצות הברית.
מאחר שהעיר הפכה לנמל ההגירה הראשי של ארצות הברית, ומיליוני מהגרים מאירופה עברו דרכה, הוקם על האי ליברטי ששימש עד אז לצרכים צבאיים, פסל החירות ב-28 באוקטובר 1886, שהתקבל כמתנה מאזרחי צרפת לתושבי ארצות הברית.
בשנת 1874 הפך חלקו המערבי של מחוז הברונקס לחלק מהמחוז של מנהטן, מחוז ניו יורק, וב-1895 יתרת הברונקס סופחה למחוז. בעקבות האיחוד הוקמה "ניו יורק רבתי" בשנת 1898, ומנהטן והברונקס הפכו לשני רבעים של העיר המאוחדת. ב-1 בינואר 1914 הופרד מחוז הברונקס ממחוז מנהטן והפך מחדש למחוז נפרד, מחוז ניו יורק.
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הרכבת התחתית של ניו יורק, שהחלה לפעול בשנת 1904, אפשרה איחוד של החלקים השונים של ניו יורק ויצרה את הביקוש הרב למקרקעין בדרום מנהטן שהביא לעלייה חדה במחיר הקרקע ובכך לצורך בהקמת גורדי השחקים הרבים של העיר. ב-25 במרץ 1911 פרצה שרפה במפעל בגריניץ' וילג' שבה נספו 146 עובדי המפעל. האסון הביא לשינוי בתקנות התכנון והבנייה בעיר ניו יורק, ולשיפור במחלקת כיבוי האש בעיר. בשנת 1925, בעקבות גל הגירה של אפרו-אמריקנים ממדינות דרום ארצות הברית, הפכה ניו יורק לעיר המאוכלסת בעולם, כשהיא עוקפת את לונדון. העלייה החדה בצפיפות גם היא הייתה זרז לעלייה במחירי הקרקעות ובצורך בהקמת גורדי שחקים.
בשנת 1934 נבחר פיורלו לה גוארדיה לראשות עיריית ניו יורק, כשכהונתו כראש עיר ועוד קודם לכן בתור נציג בבית הנבחרים התאפיינה בחקיקת חוקי העסקה חדשים שהביאו לעלייה בעושר מעמד הפועלים, והקלו על התאוששות העיר לאחר השפל הכלכלי הגדול. באותה התקופה, על רקע המשבר הכלכלי הגדול, הסתיימה במנהטן בניית גורדי שחקים רבים, חלקם יצירות מופת בסגנון אר דקו – כגון בניין קרייזלר, בניין אמפייר סטייט ובניין ג'י אי.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הביאו חיילים שחזרו לארצות הברית דרך העיר ניו יורק, לפריחת העיר בכלל ולפריחת מנהטן בפרט. גורם נוסף שהביא לפריחת מנהטן לאחר המלחמה היה מיקום מטה ארגון האומות המאוחדות במזרח מנהטן בשנת 1951.
במהלך שנות ה-60 התרחשו במנהטן מהומות על רקע גזעי, אך אלה היו רגועים יחסית למהומות דומות שהתרחשו שמקומות אחרים ברחבי ארצות הברית. בשנת 1965, עם אימוץ חוקי ההגירה החדשים של ארצות הברית שלא התייחסו יותר למדינות המוצא של המהגרים אלא למצבם הפרטי, נוצר שינוי באוכלוסיית מנהטן שהתבטא בעליית אחוז התושבים ממוצא מזרח אסייאתי ולירידה באחוז התושבים הלבנים. שנות ה-70 נחשבות לנקודת השפל בהיסטוריה של העיר ניו יורק ובכלל זה גם מנהטן. נפילת הבורסה לניירות ערך יחד עם הירידה בתיעוש העיר הובילו לעלייה באבטלה ובשיעור הפשע בעיר. בעקבות כך, החלה עזיבה המונית של תושבי מנהטן, בעיקר ממעמד הביניים, לפרוורים הסמוכים לניו יורק. העיר הייתה על סף משבר כלכלי שנבלם אך ורק בזכות הלוואת כספים מהממשל הפדרלי על ידי ראש העיר, אברהם בים.
בשנות ה-80, חזרה הבורסה לניירות ערך בוול סטריט לשגשג, והפכה למובילה עולמית. עם זאת, החלה הידרדרות חוזרת בכלכלת האזור כאשר אחוז המובטלים עלה בסוף העשור ושיעור הפשיעה נשאר כמות שהוא. בשנת 1993 נעשה ניסיון לפיגוע במגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי במנהטן על ידי ארגון הטרור האיסלאמי אל-קאעידה בעזרת מכוניות תופת, ניסיון שנכשל והסתיים ברציחתם של 6 אנשים ובפציעת יותר מ-1,000. באותה שנה נבחר רודולף ג'וליאני לראשות העיר ניו יורק. כהונתו התאפיינה במלחמת חורמה בפשיעה מתוך אמונה בתאוריית החלונות השבורים לפיה הזנחה ופשע יגררו הזנחה ופשע. בנוסף לכך, החל ג'וליאני בטיפוח מנהטן ופיתוחה, יחד עם כל ניו יורק, כאזור תיירות. סיבות אלו, יחד עם התשתיות המפותחות וצבירת התאוצה של הבורסה לניירות ערך, החזירו את ניו יורק ליעד הגירה ותיירות נחשק, כשמנהטן הופכת למרכזה הכלכלי של העיר. סדרות טלוויזיה וסרטים רבים המתרחשים על רקע העיר בכלל ומנהטן בפרט (כגון חברים, סיינפלד, וסקס והעיר הגדולה) הפכו את מנהטן למותג בינלאומי.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגשוג מנהטן המשיך גם אל תוך המאה ה-21, אך נעצר בפתאומיות בשל האירוע המכונן של ארצות הברית בתחילת המאה – פיגועי 11 בספטמבר. כחלק מסדרה של פיגועי טרור ברחבי ארצות הברית, טרוריסטים מהארגון האיסלאמי אל-קאעידה חטפו שני מטוסי נוסעים וריסקו אותם במגדלי התאומים שקרסו בזה אחר זה תוך זמן קצר. במהלך הפיגוע הזה בלבד נרצחו 2,996 אזרחים ונפצעו עוד אלפים. מלבד ההשלכות הרות האסון על ארצות הברית כולה בעקבות הפיגועים שהתבטאו בסגירת שמי המדינה ונפילת הבורסות לניירות ערך במדינה מיד לאחר פתיחתן המחודשת ב-17 בספטמבר (הנפילה החדה בהיסטוריה עד למשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008), היו השלכות קשות על ניו יורק ועל מנהטן בפרט: ענף התיירות נפגע קשות, הנזק של קריסת המגדלים והפגיעה בבניינים קרובים מוערכת בסביבות ה-30 מיליארד דולר (יותר משליש מתקציב מדינת ישראל במונחים של אותה שנה), וכ-430,000 אנשים איבדו את עבודתם בעיר ניו יורק (בעיקר במנהטן). בנוסף לכך, בשל קריסת המגדלים התפזרו למעלה מ-2,500 חומרים רעילים במנהטן ובמשך כחמישה חודשים נשארו ענני אבק בסביבת מרכז הסחר העולמי. בעקבות הפיגועים נערכו שינויים רבים בתקנות הבטיחות של הבנייה במנהטן.
בדצמבר 2002 ארגן איגוד מנהטן התחתית ("Lower Manhattan Development Corporation – LMDC") תחרות רעיונות לשימוש חדש של שטח מרכז הסחר העולמי ההרוס. בסופו של דבר אומצה התוכנית של האדריכל דניאל ליבסקינד בשנת 2005, תוכנית שעל פיה נבנו 5 בניינים חדשים ולצידם מוזיאון ואנדרטה לזכר נרצחי הפיגועים הכוללת פארק ושתי בריכות עמוקות במקומות בהם עמדו מגדלי התאומים. בין הבניינים נבנה מגדל החירות, מגדל בגובה של כ-1,776 רגל (כשנת קבלת העצמאות של ארצות הברית) שהם כ-541.3 מטרים ובראשו אנטנה ממנה תצא אלומת אור, גם היא לזכר הנרצחים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובע מנהטן של העיר ניו יורק כולל את האי מנהטן ומספר איים נוספים: האי רוזוולט (נקרא בעבר: "אי וולפייר" וגם "אי בלקוולס"), האי או תאנט (נקרא בעבר "אי בלמונט"), האי מיל רוק, האי גברנרז, וחלק קטן מאזור היבשה הנקרא גבעת מארבל שנמצא בסמוך לרובע הברונקס. גבעת מארבל הייתה במקור חלק מהאי מנהטן אולם תעלת נהר הארלם שנחפרה בסוף בשנת 1895 בין מנהטן לברונקס על מנת לשפר את יכולת ההפלגה בנהר ההארלם הפרידה את הגבעה מהאי מנהטן. חלק מהנהר שהפריד בין הגבעה לברונקס התייבש בתחילת העשור השני של המאה ה-20 והגבעה התחברה לברונקס.
אורכו של האי מנהטן נחלק לדאונטאון, מידטאון, ואפטאון, ורוחבו נחלק למזרח ומערב על ידי השדרה החמישית. האי נתחם במערב על ידי נהר ההדסון, במזרח על ידי איסט ריבר, ובצפון על ידי נהר הארלם. אורכו של האי מנהטן הוא 21.5 ק"מ ובשיא רוחבו הוא מגיע ל-3.7 ק"מ. שטחו של המחוז כולו הוא 87.5 קמ"ר, מתוכם 59.5 קמ"ר הם שטחי יבשה ו-28 קמ"ר הם שטחי מים (כ-32.01 מהשטח הכולל של המחוז).
במהלך השנים, בשל יוקר הקרקעות בדרום האי, בוצעו מספר הרחבות לשטח האי באמצעות ייבוש נהר ההדסון. הייבוש הראשון נעשה בשלהי המאה ה-19 עת יובש הנהר בסמוך לרחוב גריניץ' ועד המקום בו עובר כיום רחוב ווסט. ייבוש נוסף בוצע בעת שהוקם מרכז הסחר העולמי – במהלך חפירת יסודות המבנה הוצאו 917,000 מטרים מעוקבים של אדמה אשר נעשה בהם שימוש לייבש את האזור בו הוקמה באטרי פארק סיטי.
המחוזות הגובלים באי הם מחוז ברגן (של מדינת ניו ג'רזי) מצפון-מערב, מחוז הדסון (ניו ג'רזי) בדרום-מערב, מחוז ברונקס בצפון-מזרח, מחוז קווינס במזרח, מחוז קינגס (ברוקלין) בדרום-מזרח, ומחוז ריצ'מונד (סטטן איילנד) בדרום-מערב.
חלוקת האזורים במנהטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית משנת 1811 הציעה הקמת 12 שדרות אשר תעבורנה מצפון לדרום במקביל לחופי נהר ההדסון. התוכנית קבעה שרוחב כל שדרה יהיה 30 מטרים, כאשר השדרה הראשונה תהיה בצד המזרחי של האי, והשדרה השתים עשרה בצד המערבי. מספר שדרות נוספות נבנו מזרחית לשדרה הראשונה בשל צורתו של האי – שדרות אלה נקראות A, B C ו-D (אזור המכונה כיום אלפבית סיטי בשל שמות השדרות).
על פי התוכנית, מוספרו רחובות מנהטן הרצים בציר מזרח-מערב, כאשר המספור מתחיל צפונית לרחוב האוסטון. רוחב הרחובות 18 מטרים, כאשר בין רחוב לרחוב בלוקים שרוחבם כ-60 מטרים.
לפי שיטה זו, גדלו של כל גוש בניינים הוא 80 מטרים על 60 מטרים, ובכל מייל רבוע יש 20 גושי בניינים.
15 מהרחובות החוצים הוגדרו כרחובות רחבים (שרוחבם 30 מטרים) בהם: רחוב 34, רחוב 42, רחוב 57 ורחוב 125.
היוצא דופן בגריד הרחובות החוצה את העיר הוא רחוב ברודוויי החוצה את העיר באלכסון מקצה הדרום-מזרחי של האי לקצהו הצפון-מערבי. הכיכרות העיקריות של העיר הן במפגש רחוב ברודוויי עם רחובות אחרים – כיכר יוניון במפגש של ברודוויי ורחובות 13, 14 והשדרה החמישית; כיכר הרולד במפגש ברודוויי, השדרה השישית ורחוב 34; כיכר טיימס במפגש ברודוויי, השדרה השביעית ורחוב 42; כיכר קולומבוס במפגש ברודוויי עם השדרה השמינית ורחוב 59.
איסט סייד, ווסט סייד – הצד המזרחי והצד המערבי של העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השדרה החמישית מחלקת את האי מנהטן לשני חלקים. רחובות האי מחולקים לפי חלוקה זו – כאשר הרחובות ממזרח לשדרה החמישית נקראים עם המילה "מזרח" לאחר מספר הרחוב, לדוגמה – "רחוב 27 מזרח", והרחובות ממערב לשדרה החמישית נקראים בהתאם עם המילה "מערב" בשמם.
אפטאון, דאונטאון, מידטאון – צפון העיר, דרום העיר ומרכז העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהטן מחולקת גם לחלק הצפוני מנהטן עילית המכונה "אפטאון", צפון העיר, אליו שייכים כל הרחובות הצפוניים לרחוב 59. החלק הדרומי של מנהטן מכונה מנהטן תחתית ("דאונטאון") דרום העיר, אליו משתייכים כל הרחובות הדרומיים לרחוב 14. רחובות הדאון טאון הם צרים יותר והם בעלי שמות "רגילים" ולא ממוספרים. החלק האמצעי של מנהטן נקרא "מידטאון מנהטן", מרכז העיר. מרכז העסקים של מנהטן נמצא בחלקו בדרום העיר ("דאונטאון") ובחלקו במרכז העיר ("מידטאון"). בכך שונה מנהטן משאר ערי ארצות הברית בהן מרכז העסקים ממוקם לרוב במרכז העיר (אזור המכונה בדרך כלל "דאון טאון" מבלי קשר למיקומו הגאוגרפי או הטופוגרפי).
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שמנהטן ממוקם באותו קו רוחב של ערים כגון נאפולי ומדריד שבאירופה, שאקלימן חם יותר, בעיר אקלים ממוזג ולח בקיץ, וקר ומושלג בחורף, בשל רוחות קרות הנושבות ממרכז יבשת אמריקה הצפונית וממישורי הקרח של קנדה. קרבת העיר לים גורמת לחודשי הקיץ להיות חמים ובעלי לחות גבוהה, אולם בחודשי החורף יורדים בעיר בין 63.5 ל-88.9 ס"מ שלג מדי שנה.
טמפרטורות הקיץ גבוהות, ומגיעות לכ-32 מעלות צלזיוס בממוצע במשך כחודש בממוצע. טמפרטורת השיא הגבוהה שנמדדה בעיר הייתה 41 מעלות צלזיוס (ב-9 ביולי 1936), והנמוכה הייתה 26 מעלות צלזיוס מתחת לאפס (ב-9 בפברואר 1934).
בחודשי הקיץ האי מהווה אי חום אורבני בו המבנים הרבים אוגרים חום במהלך היום. שחרור החום בלילה מעלה את הטמפרטורה ברחובות העיר בעד 7 מעלות פרנהייט מעל טמפרטורת הסביבה[10].
| חודש | ינו' | פבר' | מרץ | אפר' | מאי | יוני | יולי | אוג' | ספט' | אוק' | נוב' | דצמ' | שנתי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טמפרטורות שיא ממוצעות, °F (°C) |
38 (3) |
40 (4) |
50 (10) |
61 (15) |
72 (22) |
80 (27) |
85 (30) |
84 (29) |
76 (24) |
65 (18) |
54 (12) |
42 (6) |
62 (17) |
| טמפרטורות שפל ממוצעות, °F (°C) |
25 (-4) |
27 (-3) |
35 (2) |
44 (7) |
54 (12) |
63 (17) |
68 (20) |
67 (19) |
60 (16) |
50 (10) |
41 (5) |
31 (-1) |
47 (8) |
| כמות משקעים, אינצ'ים (מ"מ) |
3.4 (86) |
3.3 (84) |
3.9 (99) |
4.0 (102) |
4.4 (112) |
3.7 (95) |
4.4 (112) |
4.1 (104) |
3.9 (99) |
3.6 (91) |
4.5 (127) |
3.9 (99) |
46.7 (1,124) |
אוכלוסיית מנהטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל הנתונים נכונים לשנת 2022 אלא אם נאמר אחרת[12]:
האוכלוסייה במנהטן מונה כ-1.6 מיליון בני אדם. והוא המחוז הצפוף ביותר בארצות הברית.
כ-35% מהאוכלוסייה במנהטן הם בין הגילאים 20–40. 17% מתחת לגיל 20, ו-24% מעל גיל 60.
מבחינה אתנית 45% מהאוכלוסייה היא לבנה, 12% שחורים, ו-12% אסיתאים. היספנים מהווים 26% מהאוכלוסייה.
כ-50% מהאוכלוסיית מנהטן הם רווקים, 37% הם נשואים, ו-9% גרושים. האוכלוסייה במנהטן משכילה עם שיעור של 64% אקדמאים מהאוכלוסייה.
62% דוברי אנגלית כשפת אם, ו-21% ספרדית. כ-28% מאוכלוסיית מנהטן נולדה מחוץ לארצות הברית[13].
ההכנסה החציונית למשק בית היא כ-95.8 אלף דולר לשנה (שווה לכ-28 אלף ש"ח בחודש). אלו מורכבים מ-32% ממשקי בית המרווחים מתחת ל-50 אלף דולר בשנה, ו-27% ממשקי הבית המרוויחים מעל ל-200 אלף דולר בשנה.
מחוז ניו יורק (מנהטן) מפוצל מאוד מבחינה דתית: נכון לשנת 2023 52% מהאוכלוסייה הם נוצרים (שליש מהנוצרים הם היספאנים). 34% חסרי השתייכות דתית, 9% יהודים[א], 3% מוסלמים, 2% בודהיסטים ו-1% הינדוהיסטים.
נתוני אוכלוסייה היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנת מפקד | אוכלוסייה[14] | שינוי |
|---|---|---|
| 1790 | 33,111 | -- |
| 1800 | 60,489 | 82.7% |
| 1810 | 96,373 | 59.3% |
| 1820 | 123,706 | 28.4% |
| 1830 | 202,589 | 63.8% |
| 1840 | 312,710 | 54.4% |
| 1850 | 515,547 | 64.9% |
| 1860 | 813,669 | 57.8% |
| 1870 | 942,292 | 15.8% |
| 1880 | 1,206,299 | 28% |
| 1890 | 1,515,301 | 25.6% |
| 1900 | 2,050,600 | 35.3% |
| 1910 | 2,762,522 | 34.7% |
| 1920 | 2,284,103 | -17.3% |
| 1930 | 1,867,312 | -18.2% |
| 1940 | 1,889,924 | 1.2% |
| 1950 | 1,960,101 | 3.7% |
| 1960 | 1,698,281 | -13.4% |
| 1970 | 1,539,233 | -9.4% |
| 1980 | 1,428,285 | -7.2% |
| 1990 | 1,487,536 | 4.1% |
| 2000 | 1,537,195 | 3.3% |
| 2010 | 1,585,873 | 3.2% |
| 2020 | 1,694,251 | 6.8% |
פני וקו הרקיע של מנהטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קו הרקיע הייחודי של מנהטן ידוע במספר הרב של גורדי השחקים שבו. עם 100 בניינים בעלי גובה של מעל ל-200 מטרים. עוד מתחילת המאה ה-19 הרובע של מנהטן התאפיין בבנייה לגובה, מה שגרם להפצת סיפור ניסור האי מנהטן על ידי נגר לפיו יש צורך לנסר ולסובב את האי מנהטן כך שמרכז הכובד יעבור למרכז יבשתי ועל-מנת למנוע את שקיעתו. קו רקיע זה החל להתרומם מעל פני האי בשלהי המאה ה-19, ובין השנים 1890–1973 המבנה הגבוה ביותר בעולם היה על האי כשכל פעם מבנה אחר מבין תשעה מבנים שהחזיקו שיא זה היה ממוקם על האי, למעט הפסקה קצרה של 4 שנים עם בניית בניין עיריית מילווקי במילווקי שבוויסקונסין עד בניית בניין פארק רו.
המבנה הראשון שנשא בתואר זה והיה ממוקם על האי היה בניין ניו יורק העולמי בפארק רו שגובהו הגיע ל-94 מטרים. המבנה החזיק בתואר משנת 1890 ועד שנת 1895. ב-1955 נהרס המבנה על מנת להקים מעבר גישה חדש לגשר ברוקלין. בשנת 1899 הוקם בניין פארק רו המתנשא לגובה של 119 מטרים והחזיק בתואר הבניין הגבוה ביותר עד שנבנה בניין סינגר ב-1908 שהתנשא לגובה של 187 מטרים. בניין סינגר נהרס בשנת 1968. בעת הריסתו היה המבנה, למבנה הגבוה ביותר שנהרס אי פעם[15]. בשנת 1909 נבנה מגדל חברת הביטוח מטרופוליטן לייף שהתנשא לגובה 213 מטרים והפך לגובה בעולם, כשבניין וולוורת' שנבנה בסגנון גותי ושהתנשא לגובה 241 מטרים לקח את התואר בשנת 1913.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 שלושה מבנים בעיר נשאו בתואר "המבנה הגבוה בעולם" בתוך שנה אחת – המבנה בוול סטריט 40 שהושלם במאי 1930 עבור בנק מנהטן נשא בתואר זמן קצר, לאחריו בניין קרייזלר נשא בתואר (הבניין הוא הרביעי בגובהו בין בנייני העיר בין 1973–2001 ומאז נפילת מגדלי מרכז הסחר העולמי הוא השני בגובהו בעיר), ובמאי 1931 הפך בניין האמפייר סטייט לגבוה בעיר ובעולם עם גובה של כ-381 מטרים, כשהוא נושא בתואר עד הקמת מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי ב-1972. מגדלי התאומים התנשאו לגובה של 415 מטרים ו-417 מטרים. המגדלים הפכו לסמל של מנהטן והעיר ניו יורק, כשכתוצאה מכך גם לעוצמתה הכלכלית של ארצות הברית. בשנת 1973 עזב התואר את מנהטן עם בניית מגדל סירס בשיקגו. לאחר הרס מגדלי התאומים במהלך פיגועי 11 בספטמבר, נושא האמפייר סטייט כיום בתואר המבנה הגבוה בעיר. תואר הבניין הגבוה בארצות הברית ומהגבוהים בעולם חזר למנהטן בסוף שנת 2014, עם סיום בניית מגדל החירות המתנשא לגובה של 1,776 רגל, שהם כ-541 מטרים.
מנהטן הוא מהאזורים המובילים בארצות הברית בשילוב של איכות הסביבה בפני המחוז. הביטוי הבולט והקדום ביותר לכך הוא בשילוב הצמחייה באזור, בין אם בפארקים הנרחבים או בשתילה של עצים בודדים ברחובות, כשהדוגמה הבולטת היא הסנטרל פארק. הסנטרל פארק היה לפארק המתוכנן הראשון בארצות הברית, כשבשטח של כ-3.4 קמ"ר הוא כולל בתוכו אזורים ירוקים מגוונים בסוגם ובמראם בשילוב של אזורים לפנאי ובילוי התושבים. בפארק צמחייה נרחבת עם למעלה מ-226,000 עצים מסוגים שונים, מה שגורם להפיכת הפארק למוקד משיכה לציפורים נודדות. בסך הכל כ-18% מכלל הרובע, שהם כ-10.9 קילומטרים רבועים, משמשים לפארקים.
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה ברובע בנייה שמשלבת מודעות לאיכות הסביבה, בנייה שהחלה עם חנוכת מגדל הרסט, מגדל בגובה של 182 מטרים שליד כיכר קולומבוס, שלשם בנייתו השתמשו רבות בחומרים ממוחזרים ונעשה בו שימוש במיחזור מים ובייצור אנרגיה מחום. גם מגדל החירות נבנה כך ב-20% מהאנרגיה שתיעשה בה שימוש בבניין תהיה מתחדשת. דוגמה נוספת להיטמעות איכות הסביבה בבנייה היא בגנים הממוקמים על גגות מרכז רוקפלר.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי מנהטן מהווה את המרכז הכלכלי של העיר ניו יורק ואחד המרכזים הכלכליים החשובים בעולם. במנהטן נמצאים המשרדים הראשיים של 7 מתוך 8 משרדי הפרסום הגדולים בעולם (משרדים שמרוכזים בשדרת מדיסון), והמשרדים של 5 קרנות הסחר בניירות ערך הגדולות בארצות הברית. הבורסה לניירות ערך של ניו יורק היא הבורסה לניירות ערך הגדולה בעולם והיא ממוקמת במנהטן רחוב וול סטריט (כשיותר מ-50% מהעובדים במנהטן בתחום הפיננסי מועסקים דרך הבורסה הזאת)[16] בנוסף לכך, מנהטן הוא מקום מושבן של שאר הבורסות לניירות ערך הגדולות בארצות הברית, ובהן הנאסד"ק והבורסה האמריקנית לניירות ערך. בסך הכל אזור מידטאון לבדו הוא האזור הכלכלי הגדול ביותר בארצות הברית, ואזור דאון טאון הוא האזור הכלכלי השלישי בגודלו בארצות הברית.
במנהטן נמצאים נכסי הנדל"ן היקרים ביותר בארצות הברית, ועלות המגורים בו היא מהגבוהות בארצות הברית. כך יוצא המצב שרק 20.3% מתושבי מנהטן מתגוררים בדירה שברשותם, האחוז הנמוך ביותר בארצות הברית אחרי הברונקס. מנהטן הוא אחד המקומות בהם חיים מעל למיליון איש בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר בארצות הברית. בשנת 2004 תשלום מס ההכנסה הממוצע בלבד עמד על כ-25,874 דולר. שכונת "אפר איסט סייד" נחשבת למרכז העושר, שכן בה חיים מעל ל-100,000 איש שהכנסתם היא למעלה מ-90,000 דולר. ההכנסה החציונית לבית עומדת על כ-47,030 דולר, וההכנסה החציונית למשפחה עומדת על כ-50,229 דולר. עם זאת, ההכנסה הממוצעת לאדם במחוז עומדת על כ-42,922 דולר, כש-17.6% מהמשפחות בו נמצאות מתחת לקו העוני[17].
מנהטן הוא המנוע הכלכלי של העיר ניו יורק, כש-2.3 מיליון העובדים שבו מהווים כשני שלישים מסך העובדים בה. תופעת היוממות במנהטן היא הנרחבת ביותר בארצות הברית, עם כ-1.46 מיליון עובדים שחיים מחוץ לרובע ומגיעים אליו בשביל לעבוד בו, מספר שהוא גדול יותר מפי 3 ממספר היוממים בוושינגטון הבירה (העיר השנייה בגודל תופעת היוממות שלה בארצות הברית) שעומד על כ-480,000[18]. מנהטן בנוי בעיקר על כלכלת מקצועות חופשיים, בעיקר עבודה פיננסית ובנקאית. בשנים האחרונות צמחה במנהטן גם תעשיית סטארטאפים, המכונה "Silicon Alley", כפרפרזה למרכז הטכנולוגי המכונה "Silicon Valley" בקליפורניה.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במנהטן שוכנים מוסדות תרבות ובידור מהמובילים בעולם. אזור תיאטראות ברודוויי שסמוך לכיכר טיימס, כולל את התיאטראות הנחשבים לטובים ביותר בארצות הברית בפרט ומהטובים בעולם בכלל. סמוך להם נמצא אזור "אוף ברודוויי" ("מחוץ לברודוויי") שכולל תיאטראות קטנים יותר בגדלים של 100 עד 500 מקומות ישיבה ובהם מחזות מתחילים את דרכם. מעט צפונית להם נמצא מרכז לינקולן המשמש משכן לכ-12 להקות אומנות, המטרופוליטן אופרה, שהיא להקת האופרה הגדולה בצפון אמריקה ומהגדולות בעולם שמעלה כ-240 הופעות בשנה.
הרובע הוא גם ביתם של מגוון רחב של מוזיאונים מהגדולים והחשובים בעולם, בהם מוזיאונים לאמנות דוגמת מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית ואוסף פריק, ומוזיאונים בתחומים נוספים דוגמת המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע שהוא הגדול בעולם בתחומו, מוזיאון העיר ניו יורק, מוזיאון דל בריו, מוזיאון גורדי השחקים, וכן המוזיאון היהודי של ניו יורק ומוזיאון הקלויסטרס הייחודי.
משנת 2006 מתקיים פסטיבל הסרטים במנהטן.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוש קבוצות הספורט העיקריות הפועלות במנהטן הן קבוצת כדורסל הגברים ניו יורק ניקס שמשחקת בליגת ה-NBA, קבוצת כדורסל הנשים ניו יורק ליברטי, וקבוצת ההוקי קרח ניו יורק ריינג'רס. מגרש הבית של שלוש הקבוצות הוא המדיסון סקוור גארדן, אולם הספורט המקצועי היחיד במחוז. במנהטן לא פועלות קבוצות בייסבול או פוטבול מהליגות הלאומיות של ארצות הברית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהטן הוא ייחודי בין מחוזות ארצות הברית בשימוש הרב בתחבורה הציבורית שבו. לפי סקר משנת 2001 בעוד שברחבי ארצות הברית 88% מהתושבים נוהגים למקום עבודתם ברכב פרטי. במפקד משנת 2022 נמצא ש-44% מהתושבים מגיעים בתחבורה ציבורית לעבודה, 18% הולכים ברגל, ורק 6% נוהגים לעבודה[12].
הרכבת התחתית של ניו יורק, היא בין המערכות הגדולות והעמוסות בעולם, היא אמצעי התחבורה העיקרי בעיר. חרף שמה, כ-40% ממערכת הרכבת התחתית של ניו יורק היא עילית, אך רובע מנהטן ייחודי באחוז הגבוה ביותר שלו מבין הרבעים עם הקווים התחתיים ולא העיליים, כשכמעט כל קווי המערכת עוברים ברובע. מערכת רכבות תחתיות נוספת היא מערכת PATH ("דרך", ראשי תיבות של Port Authority Trans-Hudson) שמחברת בין מנהטן ל-6 תחנות בצפון ניו ג'רזי, מערכת שפועלת 24 שעות ביממה. בנוסף לכך, שתי תחנות הרכבת העילית הראשיות ברובע (תחנות פן וגרנד סנטרל) הן מתחנות הרכבת העמוסות בארצות הברית[19].
האי מנהטן מתחבר עם האי רוזוולט בעזרת רכבל האי רוזוולט שמעביר יוממים מהאי למנהטן תוך פחות מ-5 דקות. רובע מנהטן מתחבר עם הרובע סטטן איילנד בעזרת מעבורת סטטן איילנד, מעבורת שפעילה כל שעות היממה וכל ימות השנה, ומדי שנה עוברים בה כ-19 מיליון איש[20]. מלבד מערכת PATH, מנהטן מתחברת עם ניו ג'רזי גם בעזרת מנהרת לינקולן, מנהרה באורך של 2.4 קילומטרים שעוברת מתחת לנהר ההדסון ומשמשת למעבר של כ-120,000 כלי רכב ביום, ונחשבת למנהרת כלי הרכב העמוסה ביותר בעולם[21]. רובע מנהטן מתחבר גם עם הרובע קווינס בעזרת מנהרה באורך של כ-2 קילומטרים המשמשת מדי יום כ-80,000 כלי רכב.
מערכת האוטובוסים של ניו יורק מתרכזת במנהטן ובעלת קווים לכל רחבי מטרופולין העיר ניו יורק לשימוש היוממים הרבים לעיר בכלל ולמנהטן בפרט. בשנת 2004 נסעו במערכת האוטובוסים כ-740 מיליון אנשים, המספר הגדול בארצות הברית וכפול ממספר הנוסעים במערכת האוטובוסים שבלוס אנג'לס. מערכת המוניות בעיר כוללת למעלה מ-13,000 מוניות והיא מרוכזת ברובה במנהטן, ובדרך כלל ניתן למצוא בה מונית ברוב שעות היממה וכמעט בכל מקום ברובע.
השכלה וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במנהטן נמצאים מוסדות יוקרתיים ומובילים רבים להשכלה גבוהה, אוניברסיטת קולומביה בצפון מנהטן, ואוניברסיטת ניו יורק בדרומו נמנים עם האוניברסיטאות היוקרתיות והנחשבות ביותר בעולם.
מוסדות בולטים נוספים הם ג'וליארד, המוסד הטכנולוגי של ניו יורק, בית הספר מנהטן למוזיקה, אוניברסיטת ישיבה, אוניברסיטת פייס, ואוניברסיטת סנט ג'ון. במנהטן נמצאת האוניברסיטה העירונית של ניו יורק שהיא מערכת מכללות עירוניות ציבוריות של ניו יורק וכוללת בין היתר את מכללת ברוך, מכללת האנטר, מכללת ג'ון ג'יי למשפטים ומכללת העיר ניו יורק. באוניברסיטה העירונית לומדים כ-226,000 תלמידים, ובכך היא מערכת האוניברסיטאות העירוניות הגדולה בארצות הברית. כשליש מבוגרי המכללות שחיים בניו יורק הם בוגרי האוניברסיטה העירונית, וכמחצית ממסיימי לימודי המכללות בעיר כל שנה מסיימים את לימודיהם באוניברסיטה העירונית.
בשנת 2003 היו כ-52.3% מתושבי מנהטן בני 25 ומעלה בעלי תואר ראשון, השיעור החמישי בגודלו מבין מחוזות ארצות הברית. בשנת 2005 היו כ-60% מתושבי מנהטן בוגרי מכללות וכ-25% היו בעלי תארים מתקדמים, נתונים שהופכים את מנהטן לאחד הריכוזים הצפופים של בעלי השכלה גבוהה בארצות הברית.
במנהטן נמצאות כ-35 ספריות, ובהן הספרייה הציבורית של ניו יורק, שהיא מערכת הספריות הגדולה במדינת ניו יורק ומהגדולות בעולם. מלבד כך, הספרייה הציבורית נחשבת למובילה בתכניה, כשבין היתר ניתן למצוא בה את תנ"ך גוטנברג, ואת ספרו של אייזק ניוטון עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע.
נוף עירוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
360° – מראה פנורמי של מנהטן מבניין אמפייר סטייט (2005)
דאונטאון מנהטן מבניין ג'י אי (2005)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיטר מילר, טבעה האמיתי של ניו יורק, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 136, ספטמבר 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מנהטן (באנגלית)- מפת מנהטן
- הסיפור של מנהטן – טקסט מלא של ספר משנת 1901 במסגרת
- תמונות של מנהטן
- מנהטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתונים אחרים מצביעים על 20% יהודים. הפער נובע מכך ששיעור גדול של יהודים, מגדירים את עצמם כחסרי השתייכות דתית, אף על פי שמזוהים אתנית כיהודים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יומנו של רוברט ג'ואט.
- ^ מכתב המציין את רכישת האי מנהטן בשווי של 60 גילדרים.
- ^ אתר לחישוב והשוואת סכומי כסף מתקופות שונות
- ^ ההיסטוריה של מועצת העיר ניו יורק
- ^ מקור שמות המחוזות של ניו יורק.
- ^ סעיף 8 להסכם בין מועצת העיר ההולנדית לבין הרשויות הבריטיות של העיר
- ^ ההיסטוריה של מצודת וושינגטון
- ^ "שחזור אירועי יום הפינוי"
- ^ תשע בירות ארצות הברית אתר הסנאט של ארצות הברית.
- ^ עליית הטמפרטורה בשל הבנייה ברחובות מנהטן.
- ^ נתונים היסטריים - מדידות מסנטרל פארק
- ^ 1 2 Census profile: Manhattan borough, New York County, NY, Census Reporter (באנגלית)
- ^ Manhattan Population 2024, worldpopulationreview.com
- ^ אוכלוסיית מחוזות ניו יורק לאורך ההיסטוריה
- ^ כריסטופר גריי, בניין סינגר - פעם המבנה הכי גבוה, אולם מאז 1967 רוח רפאים
- ^ Business in NYC – Financial Services .
- ^ Income Soars on Wall St., Widening Gap
- ^ Commuting shifts in top 10 metro areas
- ^ The MTA Network, Metropolitan Transportation Authority
- ^ Facts About the Ferry, New York City Department of Transportation
- ^ Lincoln Tunnel Historic Overview, NYCRoads.com
| רובעי ניו יורק | |
|---|---|
| |
| פורטל ניו יורק |
| איי ניו יורק | ||
|---|---|---|
|
