מצית
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
מַצִּית[1] הוא מכשיר קטן המשמש להדלקת אש.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מציתים פועלים במספר שיטות. במצית מבוסס חומר דלק, סיבוב גלגל אבן צור יוצר חיכוך בברזל שיוצר ניצוץ אש (אנ'). הניצוץ מדליק את חומר הדלק שבמצית, ונוצרת להבה קטנה הניזונה לאט ממאגר חומר הדלק המצוי במצית, ישנם מצתים אשר במקום גלגל מאבן צור ישנו גביש פיזואלקטרי כלומר חומר המגיב ללחץ ביצירת זרם חשמלי. הזרם החשמלי מולך אל קצה המצית, שם נוצר ניצוץ בין שני מוליכים חשופים, והניצוץ מדליק את חומר הדלק שבמצית.
המצית מבוסס הדלק הראשון בעולם היה של חברת IMCO האוסטרית[2] ועליו התבססו דגמי המציתים הראשונים של חברת זיפו, שעד היום היא מותג בתחום המציתים.
במצית ללא דלק קיים גביש פיזואלקטרי, מצית זה יעיל להדלקת להבת גז (למשל בכיריים), אך אינו יעיל לצורך הדלקת חומר בעירה מוצק (למשל סיגריה).
גרסה קודמת של המצית הייתה קופסת ההצתה, אשר הכילה גביש פיריט (ברזל), צור וחומר בעירה מוצק דליק במיוחד. באמצעות הכאה של הפיריט על הצור נוצר ניצוץ, אשר מכוון לחומרי הבעירה הדליקים. ב-1823 פיתח יוהאן דובריינר מצית עם שימוש בזרז פלטינה. המצית שכונה על שמו "מנורת דובריינר" והייתה בשימוש עד 1880 אז הופסק ייצורה. בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20 עוד כימאי גרמני קרל פון ולסבך יצר תרכובות מישמטאל (בגרמנית: תערובת מתכות) ופרוצריום שהחליפו את פיריט ואבן צור ביצירת ניצוץ.
טרם גילוי הפיריט היה המצית עשוי מקל עץ מחודד, אשר היה מחוכך במהירות גבוהה במשטח עץ ובו שקע. בשקע היה ממוקם חומר בעירה מוצק דליק במיוחד.
