מקונג
 | |
| נהר מקונג | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 4,350 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 16,000 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 810,000 קמ"ר |
| מוצא | צ'ינגהאי, סין |
| גובה מוצא הנהר | 5,224 מטרים |
| יובלים |
Tha River, Banghiang River, Tonlé San, Nam Theun, Hueang River, Ngom Qu, Ziqu River, Ngao River, Ruak River, Ing River, Nam Ou, Mun River, Tonlé Sap, קוק, Nam Ngum, Kam river  |
| שפך | ים סין הדרומי |
| מדינות באגן הניקוז |
 הרפובליקה העממית של סין מיאנמר לאוס תאילנד קמבודיה וייטנאם |
 | |
  | |
נהר המקונג הוא אחד הנהרות הגדולים ביבשת אסיה. הנהר, שאורכו 4,350 ק"מ, הוא ה־11 באורכו בעולם.
המקונג זורם במדינות סין, מיאנמר (בורמה), לאוס, תאילנד וקמבודיה, והוא נשפך לים סין הדרומי בדלתה בדרום וייטנאם. מקור הנהר בצ'ינגהאי שבסין (אזור טיבט) בגובה 5,224 מטר, ולאורכו ערים מרכזיות כמו ויינטיאן, בירת לאוס, ופנום פן, בירת קמבודיה.
בנהר מגוון ביולוגי עשיר, וזוהו בו למעלה מ-1,200 מיני דגים שונים. הוא משמש כמקור פרנסה חשוב לדיג. חיים בו מינים ייחודיים רבים, חלקם בסכנת הכחדה.
חלק מהנהר עובר במחוז יונאן שבסין, לצד הנהרות יאנגצה וסלווין, אשר בו הם מהווים יחד מסגרת טבעית וביולוגית מיוחדת כתחום האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן במעמד אתר מורשת עולמית.
בשטח סין לבדה נבנו על הנהר 11 סכרים, ועוד סכרים בתכנון. בהמשך הנהר, בשטח לאוס, נבנו שבעה סכרים. הסכרים הקלו על מצוקת החשמל בארצות שלאורכו, אך גם הציפו שטחי ישוב, צמצמו את הדגה וכן פגעו בחקלאות של האוכלוסייה הקרובה לנהר הנאמדת בכשישים מיליון נפש.
במאה ה-10 לפנה"ס, בשפך נהר זה התחילה תרבות סא היון (Sa Huỳnh).
בחלק הסיני מופעלת תחנת כוח סכר נווג'דו בהספק של 5,850 מגוו"ט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתור מקור המקונג
- גדי שמשון, שייט חווייתי על נהר מקונג - וייטנאם וקמבודיה, באתר GoTravel
- מקונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הנהרות הארוכים בעולם | |
|---|---|
|
ערך זה הוא קצרמר בנושא נהרות ונחלים ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.