נוויל מוט

נוויל פרנסיס מוט
Nevill Francis Mott
	מוט, 1952
	מוט, 1952
לידה	30 בספטמבר 1905; לידס, הממלכה המאוחדת
פטירה	8 באוגוסט 1996 (בגיל 90); מילטון קינס, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	מכללת קליפטון; בית הספר גיגלסויק; קולג' סנט ג'ון; אוניברסיטת קיימברידג' ;
מנחה לדוקטורט	רלף פאולר
מוסדות	אוניברסיטת בריסטול
תלמידי דוקטורט	קלאוס פוקס, Volker Heine, Jan H. van der Merwe, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
פרסים והוקרה	עמית כבוד (1995); פרס נובל לפיזיקה (1977); מדליית פאראדיי (1973); Knight Bachelor; מדליית קופלי (1972); המדליה המלכותית (1953); מדליית יוז (1941) ;

סר נוויל פרנסיס מוט (באנגלית: Nevill Francis Mott; ‏30 בספטמבר 1905, לידס, אנגליה^[1] - 8 באוגוסט 1996, בקינגהאמשייר, אנגליה^[2]) היה פיזיקאי אנגלי, אשר זכה בשנת 1977 בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם פיליפ אנדרסון וג'ון ואן ולק, על מחקרו בנושא התכונות החשמליות והמגנטיות של מוליכים למחצה אמורפיים^[3].

ביוגרפיה

מוט נולד ב-30 בספטמבר 1905 בלידס, אנגליה לליליאן מרי ריינולדס ולצ'ארלס פרנסיס מוט. את התואר הראשון (1927) והתואר השני (1930) עשה בקולג' סנט ג'ון שבאוניברסיטת קיימברידג'^[3], ולמד מתמטיקה ופיזיקה תאורטית^[1].

בשנת 1933 קיבל מינוי לתפקיד פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת בריסטול^[1]^[2]^[3]^[4].

בשנת 1941 זכה מוט במדליית יוז^[4].

בשנת 1948 קיבל מינוי לתפקיד מנהל מעבדת הפיזיקה על שם הנרי אוברטון ווילס (אנ')^[4].

בשנת 1953 זכה במדליה המלכותית^[4].

בשנת 1954, מונה לפרופסור לפיזיקה יישומית במעבדת קוונדיש, תפקיד בו החזיק עד 1971^[1]^[2]^[3]^[4]. בו בזמן, בין השנים 1959–1966 כיהן כמאסטר של קולג' גונוויל וקאיוס (אנ'), קיימברידג'^[4].

עבודתו המוקדמת בקיימברידג' עסקה בניתוח תאורטי של התנגשות גזים, באופן ממוקד בהתנגשות עם ספין מסתובב של אלקטרון כנגד אטום מימן, והובילה למחקרי המשך בנושא אפקטים דומים באלקטרוני הולכה, ובתכונות המגנטיות של מתכות^[4].

בשנת 1972 זכה במדליית קופלי^[4]. באותה השנה קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הריוט-ואט (אנ')^[5].

בשנת 1977 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם פיליפ אנדרסון וג'ון ואן ולק, על מחקרו בנושא התכונות החשמליות והמגנטיות של מוליכים למחצה אמורפיים^[1]^[2]^[3]^[4].

בשנת 1983, הוענק למוט תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן^[6].

לאחר שפרש לגמלאות, המשיך לסייע ביישום המחקר שלו על מנת לפתח יישומים ליצור אנרגיה סולארית זולה^[2].

מוט נפטר ב-8 באוגוסט 1996 בבית חולים במילטון קינס שבבקינגהאמשייר, אנגליה^[2].

פרסומיו^[7]

"An Outline of Wave Mechanisms" ‏(1930)
"The Theory of the Properties of Metals and Alloys" ‏(1936)
"Electronic Processes in Ionic Crystals" ‏(1940)
"Wave Mechanics and Its Applications" ‏(1948)
"The Theory of Atomic Collisions" ‏(1971)
Electronic Processes in Non-Crystalline Materials ‏(1971)
"Elementary Quantum Mechanics" ‏(1972)
"Metal-Insulator Transitions" ‏(1974)
"Conduction in Non-Crystalline Materials" ‏(1986)
"Can Scientists Believe?" ‏(1991)
"High Yemperature Superconductors and Other Superfluids" ‏(1994)
"A Life in Science" ‏(1995, אוטוביוגרפיה)
"Sir Nevill Mott: 65 Years in Physics" ‏(1995)

קישורים חיצוניים

נוויל מוט, באתר פרס נובל (באנגלית)
נוויל מוט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
נוויל מוט, A Life in Science, לונדון: טיילור ופרנסיס, 1995, ISBN 0-203-21103-0
נוויל מוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ נוויל מוט, באתר פרס נובל (באנגלית).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ וולפגנג סקסון, ‏Sir Nevill Francis Mott, 90, a Pioneer Physicist ‏, New York Times, ‏10 באוגוסט 1996.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Sir Nevill Francis Mott, באתר nobel-winners (באנגלית).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ Nevill Francis Mott The Nobel Prize in Physics 1977 (באנגלית)(הקישור אינו פעיל).
^ Heriot-Watt University Honorary Graduates (עמ' 3), באתר אוניברסיטת הריוט-ואט (באנגלית).
^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן
^ Nevill F. Mott, באתר NNDB (באנגלית).

[נובל-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ נוויל מוט, באתר פרס נובל (באנגלית).

[ניט-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ וולפגנג סקסון, ‏Sir Nevill Francis Mott, 90, a Pioneer Physicist ‏, New York Times, ‏10 באוגוסט 1996.

[זוכי-נ-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Sir Nevill Francis Mott, באתר nobel-winners (באנגלית).

[נבוה-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ Nevill Francis Mott The Nobel Prize in Physics 1977 (באנגלית)(הקישור אינו פעיל).

[האריוט-ואט-5] Heriot-Watt University Honorary Graduates (עמ' 3), באתר אוניברסיטת הריוט-ואט (באנגלית).

[6] מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן

[NNDB-7] Nevill F. Mott, באתר NNDB (באנגלית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)

ביוגרפיה

פרסומיו[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

פרסומיו^[7]