סופרגרופ
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
סופרגרופ (מאנגלית: supergroup) או להקת-על (בעבר היה מקובל בעברית המונח להקת צמרת) הוא מונח שהוטבע בשלהי שנות ה-60 לתיאור הרכבים מוזיקליים שהורכבו ממוזיקאים מוערכים שכבר זכו לתהילה בזכות עצמם במסגרת להקות אחרות או כאמנים עצמאיים. המונח שאב את שמו משם האלבום Super Session מ-1968 של יוצרי הרוק האמריקאים אל קופר (ממייסדי להקת דם, יזע ודמעות), מייק בלומפילד וסטפן סטילס. דוגמה מוקדמת נוספת היא להקת קרוסבי, סטילס ונאש, שהפכה מאוחר יותר לקרוסבי, סטילס, נאש ויאנג.
לאחר הצלחתה של להקת קרים של אריק קלפטון, שרק שניים מחבריה זכו לתהילה לפני הקמתה של הלהקה, החל המונח לשמש גם לתיאור להקות שהצליחו מסחרית בצורה יוצאת דופן, ללא קשר לתהילת העבר של חברי הלהקות. כיום משמש המונח גם לצורכי קידום מכירות.
הניסיון מלמד שלהקות-על אינן מחזיקות מעמד יותר מתקופה של יצירת אלבום או שניים. לפעמים הדבר נובע בשל חילוקי דעות שנוצרים בין חבריהן על רקע מאבקי אגו. להקות אחרות נוצרות כפרויקט-צד שמראש לא נועד לשרוד לאורך זמן (כמו להקת טמפל אוף דה דוג או מד סיזן). בדרך כלל, בלהקות אלו, לרוב חברי הלהקה יש כבר להקה אחרת פעילה וותיקה יותר, שפועלת במקביל.
המושג גם משמש לתיאור להקות שזכו להצלחה גם לאחר הקמתן, כגון: הביטלס, פינק פלויד, קווין, ג'נסיס ויס.