סטימצקי
 | |
 | |
| חנות טיפוסית של רשת סטימצקי | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | רשת חנויות ספרים |
| מייסדים | צבי סטימצקי, יחזקאל סטימצקי |
| תקופת הפעילות |
1925–הווה (כ־99 שנים)  |
| מיקום המטה | אזור תעשייה לב הארץ, כפר קאסם |
| בעלות | ג. יפית |
| מוצרים עיקריים |
ספר, הקלטת שמע |
| מנכ"ל | אייל גרינברג |
|
www | |
  | |
סטימצקי היא הרשת הגדולה בישראל של חנויות ספרים. צבי סטימצקי פתח את החנות הראשונה בשנת 1920 ברחוב הרצל 6 בתל אביב. החנות מכרה ספרים ומגזינים מחו"ל ובני המשפחה שרה סטימצקי והבת אולה (אלישבע) שירתו את לקוחות החנות שהיו עולים מאירופה ואנשי הצבא הבריטי. בשנת 1925 פתח אחיו למחצה של צבי, יחזקאל סטימצקי, את חנותו שגדלה לרשת והייתה בבעלות משפחתו עד שנת 2006. מאז 2014 נמצאת הרשת בבעלות קבוצת רוכשים בראשה עמדה ג. יפית.
בשנת 2005 הפעילה הרשת 150 חנויות, בבעלות הרשת ובבעלות זכיינים, ומכירותיה הוערכו ב-400 מיליון ש"ח (מתוך היקף שוק של 1.7 מיליארד ש"ח).[1] בנוסף לספרים וכתבי עת, נמכרים בחנויות הרשת תקליטורי מוזיקה, קלטות וידאו ותקליטורי DVD, והחל מאמצע העשור השני של המאה ה-21 מוקדש חלק נכבד משטח חנויותיה למכירת צעצועים ומשחקים. בנוסף לחנויות מפעילה הרשת אתר אינטרנט למכירת ספרים. סטימצקי גם מפיצה עיתונים וכתבי עת זרים לחנויות שאינן חלק ממנה. משרדי החברה נמצאים באזור תעשייה לב הארץ בכפר קאסם בו גם הוקם המרכז הלוגיסטי של החברה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1920 עלה לארץ ישראל צבי סטימצקי והקים בה חנות לספרים בתל אביב.[2]
תקופת יחזקאל סטימצקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1925 עלה לארץ ישראל אחיו למחצה, יחזקאל סטימצקי שהקים בית מסחר לספרים בשנת 1925 ברחוב יפו בירושלים. באותה שנה נפתחה חנות נוספת בחיפה. בשנת 1927 נפתחה חנות בביירות.[3] ביולי 1929 נפתח סניף בתל אביב ברחוב הרצל, בסמוך לחנות של אחיו הגדול.[4] בנוסף למכירת ספרים ועיתונים, התקיימו בחנויות סטימצקי ספריות השאלה. הספרייה בתל אביב התגאתה בהיותה הספרייה הגדולה ביותר בתל אביב עם ספרים במגוון שפות.[5] בשנת 1933 הוקם בידי סטימצקי, בסמוך לחנות בירושלים, גלריה,[6] בה הציגו אמנים רבים, בהם חנה אורלוף ושמשון הולצמן.[7] בשנת 1935 עזב תנחום סטימצקי, שעבד אצל יחזקאל סטימצקי, את עבודתו והקים חנות ספרים בחיפה, בסמוך לחנות של אחיו.[8]
במהלך מלחמת העולם השנייה נפתחו חנויות בבגדאד, בקהיר, באלכסנדריה ובדמשק. בעקבות הכרזת המדינה הולאמו החנויות שבארצות ערב, והרשת נותרה עם שלוש החנויות שבישראל. בחנות הגדולה בתל אביב, שעברה לרחוב אלנבי בתל אביב בשנת 1948,[9] עבדו למעלה מ-40 עובדים.[10]
ב-1963, עם שחרורו מצה"ל, הצטרף ערי סטימצקי, בנו של יחזקאל סטימצקי, לעסקי הרשת.
תקופת ערי סטימצקי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
כעבור כעשר שנים מונה למנכ"ל והחל בפיתוחה המואץ של הרשת. עד תחילת 2007 שימשה אחותו אליאורה שוורץ כקניינית של כל מה שאינו ספרים או כתבי עת.
התפתחותה של רשת "סטימצקי" שינתה את פני ענף מכירת הספרים בישראל, משוק הטרוגני של חנויות עצמאיות רבות, לשוק ריכוזי שעיקרו רשתות שיווק חזקות. מול רשת "סטימצקי" קמו רשתות מתחרות כמו "ליריק", "כתר", ברונפמן" "מודן" ועוד, אך מרביתן התפרקו תוך שנים מעטות, או מוזגו לתוך סטימצקי. בשנת 1995 רכשה סטימצקי מההסתדרות את רשת "ספרי", שכללה 7 חנויות.
במשך שנים רבות, עד לפתיחתן של חנויות הספרים באינטרנט, הייתה רשת סטימצקי, ובפרט חנויותיה הגדולות, מקור עיקרי לרכישת ספרים באנגלית בישראל.
בשנת 2002 קמה רשת "צומת ספרים", שהפכה למתחרה עיקרית ל"סטימצקי". התחרות בין הרשתות חזקה, ומביאה להנחות בשתי הרשתות ולמבצעים עם לקוחות אסטרטגיים, כמו בנקים וחברות סלולר. הנפגעות העיקריות ממבצעי ההנחות הן חנויות הספרים העצמאיות, שמספרן הלך וקטן עם השנים.[1]
במהלך שנותיה עסקה סטימצקי במידה מצומצמת גם בהוצאה לאור[11] של ספרים. בתחילת 2005 עשתה צעד מהותי בתחום זה, עם הקמתה של הוצאת כתר ספרים, שבה החזיקה סטימצקי ב-48% ו"כתר הוצאה לאור" ב-52%. במאי 2008 צומצם חלקה של סטימצקי ל-19% בלבד, (יתרת חלקה של סטימצקי נמכרה ל"כתר הוצאה לאור").[12]
תקופת מרקסטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2006 מכר ערי סטימצקי את הרשת לקרן מרקסטון.[13] ערי סטימצקי המשיך בתפקידו כיו"ר פעיל של הרשת, אך בספטמבר 2007 פורסם כי ערי סטימצקי עומד לפרוש מתפקיד יו"ר של הרשת, ושאת מקומו ימלא אמיר קס, מנכ"ל משותף של קרן מרקסטון.[14] באוגוסט 2006 מונתה איריס בראל למנכ"ל הרשת, במקומו של יהושע מצליח, שהיה מנכ"ל הרשת במשך 30 שנה.[15] בראל בקשה להגדיל את העיסוק של הרשת במכירת משחקים וציוד משרדי.[16]
בנובמבר 2007 סטימצקי רכשה את רשת חנויות המוזיקה "צליל" מחברת התקליטים הליקון, שמנתה אז 18 סניפים ברחבי הארץ[17]. לאחר הרכישה שולבו פעילויות שתי הרשתות - נפתחו פינות מוזיקה בסניפי סטימצקי תחת השם "צליל", ונפתחו סניפים המשלבים בין חנות סטימצקי לבין חנות צליל[18][19]. ביולי 2008 רשת צליל עברה מיתוג מחדש על ידי משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי על מנת לעזור לשלב את הרשת עם סטימצקי, עם לוגו חדש הדומה ללוגו של רשת האם[20]. רשת צליל נחלשה לאורך השנים, נסגרו סניפיה ונותרו רק הפינות למכירת דיסקים בסניפי סטימצקי[21].
בשנת 2011 הוקמה "חממה ספרותית", הוצאת ספרים בתשלום.[22]
בשנים 2011–2012 צברה סטימצקי הפסדים כבדים, ובשנת 2014 הזרימה קרן מרקסטון כספים לרשת.[23] סטימצקי פעלה בתקופה זו למען חקיקת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל. במאי 2014 הטילה רשות ההגבלים העסקיים קנס של 1.5 מיליון ש"ח על סטימצקי, וקנס של 50 אלף ש"ח על מנכ"לית החברה, איריס בראל.[24]
תקופת ג. יפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2014 נחתם הסכם למכירת סטימצקי לקבוצת משקיעים בראשות הפרסומאית ג. יפית.[25] לפני השלמת מכירת הרשת לקבוצת המשקיעים בראשות ג. יפית, עשו עובדי סטימצקי ניסיון להתאגדות והקמת ועד, שלא צלח. בסוף יוני הודיעה מנכ"לית החברה, איריס בראל, על עזיבתה,[26] ובמקומה מונה אייל גרינברג למנכ"ל החברה.
בספטמבר 2015 הודיעה הרשת על פתיחת רשת 'סטימצקידס' - שתעסוק במכירת צעצועים ומשחקים לגילאים שנה ומעלה. החנות הראשונה נפתחה בנס ציונה. בהמשך הוכנסה מכירת צעצועים ומשחקים לכל סניפי סטימצקי.
בינואר 2018 הודיעה רשת הספרים סטימצקי על רכישת מחצית מהשליטה ב"גטבוקס", פלטפורמה דיגיטלית לספרות עברית ומתורגמת.
בתחילת 2018 עבר מטה החברה והמרכז הלוגיסטי שלה מפתח תקווה, לאזור התעשייה לב הארץ בכפר קאסם.
בתחילת 2020 הורחבה קשת המוצרים הנמכרים באתר האינטרנט של החברה, ונמכרים בו שלל מוצרי צריכה, ובהם נעליים, בשמים ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה.[27]
הוצאת ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2011 מפעילה הרשת הוצאת ספרים בשם סטימצקי הוצאה לאור שמתמחה בהוצאה לאור במימון המחבר.[28] חלק מהמחברים בהוצאה זו הביעו אכזבה וביקורת על התנהלות ההוצאה, אך לדברי סטימצקי תנאי החוזה עם המחברים ממולאים בדקדקנות.[29]
סטימצקי הוצאת ספרים, חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובי בן-שמחון, היסטוריה של רשת חנויות הספרים סטימצקי ותפקידה במרחב התרבותי בישראל, עבודת גמר (מ"א) - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סטימצקי
סטימצקי, ברשת החברתית פייסבוק- יניב מגל, איריס בראל: כשמוכרים ספרים כמו עגבניות, זה פוגע בכולם, באתר גלובס, 22 במאי 2012
- אסנת כותן, בולעת ספרים, באתר nrg, 17 ביוני 2005
- שירי לב-ארי וסיון קלינגבייל, רשת סטימצקי: מובילות בשוק, מאבקים וכוחנות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2005
- גלי ברגר, מהפכה בשוק הספרים: סטימצקי תשלם לפי מכירות, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2007
- ארנה קזין, "כל עוד את עומדת ביעדי המכירות", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007
- שוקי שטאובר, ריאיון עם איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי(הקישור אינו פעיל)
- עכבר העיר אונליין, צומת ספרים, ריאיון עם יונה גליל, סמנכ"ל הסחר של סטימצקי, באתר הארץ, 10 ביוני 2009
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הסיפור שלא נגמר, באתר הארץ, 23 ביוני 2009
- חיות כיס, פרק 294: שוק הספרים מת. הפעם באמת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שירי לב-ארי וסיון קלינגבייל, רשת סטימצקי: מובילות בשוק, מאבקים וכוחנות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2005
- ^ הודעה, דבר, 12 ביולי 1929
- ^ ספריה מודרנית, דואר היום, 3 ביוני 1929
- ^ כל עורכי הדין בא"י, דואר היום, 28 ביוני 1929
- ^ ספרית סטימצקי, דואר היום, 19 באוגוסט 1931
- ^ פתיחת התערוכה של ציונה תגר, דואר היום, 10 במאי 1933
- ^ ירושלים, דואר היום, 20 בדצמבר 1935
- ^ נפתח בחיפה, דואר היום, 6 באוגוסט 1935
- ^ בית מסחר הספרים החדש, המשקיף, 29 באוקטובר 1948
- ^ לפני סכסוך עבודה בבימ"ס סטימאצקי, דבר, 1 במרץ 1955
- ^ רשימת ספרים, מפות, וכתבי עת בהוצאת סטימצקי, באתר הספרייה הלאומית
- ^ גלי ברגר, מנכ"לית סטימצקי מספרת מדוע הרשת נפרדה מכתר, באתר כלכליסט, 13 במאי 2008
- ^ סיון קלינגבייל, קרן מרקסטון רוכשת את רשת הספרים סטימצקי; היקף העסקה - 50–60 מיליון דולר, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2005
- ^ מרב יודילוביץ', ערי סטימצקי פורש, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
- ^ גלי ברגר, מרקסטון מינתה את איריס בראל כמנכ"לית רשת סטימצקי, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2006
גלי ברגר, איריס בראל: "יש מבצעים שהם זילות של ספרים", באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2006 - ^
עדי דברת-מזריץ, מנכ"לית סטימצקי: "המכירות ברשתות הספרים בחודש מארס - קטסטרופה", באתר TheMarker, 31 במרץ 2014
- ^ אורנה יפת, סטימצקי רוכשת את רשת חנויות המוסיקה צליל, באתר ynet, 14 בנובמבר 2007
- ^ גלי ברגר, סטימצקי תכניס את צליל ל־7 חנויות, באתר כלכליסט, 27 במאי 2008
- ^ אילנית חיות, סטימצקי מרחיבה את פעילותה בתחום המוסיקה: רוכשת את חברת icool, באתר גלובס, 8 ביולי 2008
- ^ משה בנימין, ספרים ומוסיקה רבותיי: סטימצקי יוצאים במהלך מיתוג מחדש לרשת המוסיקה "צליל", באתר ביזפורטל, 8 ביולי 2008
- ^ גולן חזני ונורית קדוש, רשת הספרים בצומת דרכים: הפועלים נתן לסטימצקי עוד שלושה חודשים, באתר כלכליסט, 10 באפריל 2014
- ^ עידן יוסף, כותבות למגירה: סטימצקי ואורנג' השיקו חממה ספרותית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 במאי 2011
- ^ אילנית חיות, סטימצקי: מרקסטון הזרימה 10 מ' ש' - נשלם לספקים, באתר גלובס, 9 באפריל 2014
- ^ תומר גנון, הסדר בין סטימצקי לרשות ההגבלים: תשלם 1.5 מיליון שקל והתיק נגדה יסגר, באתר כלכליסט, 8 במאי 2014
- ^ נורית קדוש, סטימצקי: הושלמה העברת הבעלות לג. יפית, באתר ynet, 22 ביוני 2014
- ^ גלובס, איריס בראל התפטרה מתפקידה כמנכ"לית סטימצקי, באתר מאקו, 29 ביוני 2014
- ^ מירב קריסטל, כמו אמזון: סטימצקי רוצה להשאיר את הספרים מאחור, באתר ynet, 22 בינואר 2020
- ^ על הוצאה לאור סטימצקי מתוך האתר ההוצאה
- ^ כרמית ספיר ויץ, לא סופרים אותנו: האם סטימצקי מכרה לסופריה תקוות שווא?, באתר nrg, 24 ביוני 2013