סניגליה
 סמל סניגליה | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 מארקה |
| נפה | נפת אנקונה |
| ראש העיר |
מאוריציו מנג'יאלרדי (המפלגה הדמוקרטית) |
| בירת הקומונה |
סניגליה  |
| שטח | 115 קמ"ר |
| גובה | 3 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקומונה | 44,019 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 390 נפש לקמ"ר (2009) |
| קואורדינטות | 43°43′N 13°13′E / 43.717°N 13.217°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| comune.senigallia.an.it | |
  | |
סניגליה (באיטלקית: Senigallia; עד לתחילת המאה ה-20 נקראה סיניגגליה [Sinigaglia]) היא קומונה ונמל דיג קטן היושבת על חופי הים האדריאטי וממוקמת בנפת אנקונה שבמחוז מארקה, איטליה, במרחק של 25 ק"מ מהעיר אנקונה. סניגליה היא אחת מאתרי הנופש שעל חוף הים המתוירים ביותר במחוז, ובאים אליה תיירים (בעיקר משפחות) מכל רחבי אירופה. נהר המיסה זורם בתוך העיר וממנה נשפך אל הים האדריאטי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סניגליה נוסדה במאה ה-4 לפנה"ס על ידי שבט גאלי מהסנונים (Senones). מעט לפני שנת 280 לפנה"ס (בקירוב), נכבשה סניגליה על ידי הרומאים והפכה לקולוניה הרומית הראשונה לחופי הים האדריאטי. שמה של העיר (Sini) הוא ככל הנראה שיבוש של הרומאים את השם שניתן לה על ידי הסנונים, ואילו התוספת "Gallica" נועדה על מנת להבדיל בינה לבין העיר סיינה (Siena) שבאטרוריה. סניגליה מוזכרת בהקשר של תבוסת עזרובעל ברקה בקרב מטאורוס שהתרחש באזור בשנת 207 לפנה"ס.
סניגליה הוחרבה על ידי פומפיוס בשנת 82 לפנה"ס ומתקופה זו אינה נזכרת לעיתים קרובות. בהמשך הוחרבה העיר שנית על ידי אלאריק הראשון מלך הוויזיגותים, בוצרה על ידי הביזנטים והוחרבה על ידי הלומברדים במאה ה-8 ושוב על ידי הסרצנים במאה ה-9.
בסניגליה מתקיים אחד מהגדולים שבירידים באיטליה, ומקורו מתוארך לשנת 1200 כאשר קיבל סרגיוס (Sergius) דוכס סינגליה שרידים ודאיים של מריה מגדלנה מדוכס מרסיי, שאת ביתו הוא אירס. ליריד מגיעים סוחרים מצרפת, הולנד, אוסטריה, גרמניה ובעיקר מהלבנט.
העיר ניזוקה באופן קשה כתוצאה ממלחמות הגואלפים והגיבלינים עד כדי כך שנבחרה על ידי דנטה כדוגמה אופיינית לעיר חרבה. במאה ה-15 נכבשה ועברה מיד ליד בין בית מלטסטה ויריביהם. בשנים 1450–1455 הקים סיג'יזמונדו פאנדולפו מאלאטסטה (Sigismondo Pandolfo Malatesta) מרימיני ביצורים חזקים סביב העיר. האפיפיור פיוס השני העניק את העיר לאחיינו, אנטוניו פיקולומיני (Antonio Piccolomini), אך לאחר מותו של האפיפיור בשנת 1464 הסירו אותו אנשי העיר מעליהם. בשנת 1742 ניסה ג'קומו פיקולומיני (Giacomo Piccolomini) לכבוש את העיר, אך נכשל. האפיפיור סיקסטוס הרביעי העביר את השליטה בעיר למשפחת דלה רוברה (Della Rovere) ומהם הועברה השליטה בעיר בשנת 1516 לידי לורנצו דה מדיצ'י. משנת 1624 הפכה סניגליה לחלק ממדינת האפיפיור ובדומה לשאר שטחי המארקה, היא נמסרה בשנת 1860 לממלכת איטליה.
אתרים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף היותה עיר עתיקה העשירה בהיסטוריה, חזותה של סינגליה כיום היא מודרנית ורחובותיה רחבים.
- פיאצה דל דוקה (Piazza del Duca) - כיכר נאה מהמאה ה-15 התחומה בין שני מבנים מפוארים.
- פורטיצ'י ארקולאני (Portici Ercolani) - שדירת עמודים מונומנטלית המלווה את הנהר.
- מצודת רוקה רוברסקה (Rocca Roveresca) - מצודה גותית שנבנתה על ידי האדריכל באצ'ו פונטלי (Baccio Pontelli) עבור משפחת דלה רוברה.
- כנסיית דנטה מריה דלה גרציה (Santa Maria delle Grazie) - נמצאת מחוץ לעיר, היא אחת משתי הכנסיות היחידות שידוע כי נבנו על ידי באצ'ו פונטלי. בנוסף, בכנסייה מוצג הציור "המדונה מסניגליה" (Madonna di Senigallia) שצייר פיירו דלה פרנצ'סקה.
אישים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ובאני מריה מאסטאי פרטי, שבשנת 1846 נבחר לאפיפיור ונודע כפיוס התשיעי, נולד בסניגליה ב-13 במאי 1792.
- גאטנו בדיני (1806 - 1864), קרדינל ודיפלומט של הכנסייה הקתולית.
- מנוח ליידה-טדסקו (1895 - 1982), מלחין, מנצח וכנר יהודי.
- מריו ג'אקומלי (1925–2000), צלם.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סניגליה- "סינגליה", באתר האנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- מדריך מאויר לסינגליה (באנגלית)
- סניגליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סניגליה (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
