ספולטו
 סמל ספולטו | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אומבריה |
| נפה | פרוג'ה |
| שפה רשמית |
איטלקית  |
| תאריך ייסוד | המאה ה-5 לפנה"ס |
| שטח | 349 קמ"ר |
| גובה | 396 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 36,271 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 109 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות | 42°44′00″N 12°44′00″E / 42.733333333333°N 12.733333333333°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.spoleto.pg.it | |
  | |
ספולטו (באיטלקית: Spoleto, בלטינית: Spoletium) היא עיר איטלקית עתיקה בנפת פרוג'ה, במרכז-מזרח מחוז אומבריה לרגלי הרי האפנינים. היא שוכנת 63 ק"מ דרומית-מזרחית לפרוג'ה, 212 ק"מ דרומית-מזרחית מפירנצה ו-78 ק"מ צפונית מרומא. היא בעלת אוכלוסייה של כ-40,000 תושבים, בקרוב.
תולדות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספולטו או ספולטיום בימי רומא העתיקה שכנה על הזרוע המזרחית של ויה פלמיניה, הדרך הראשית מרומא לצפון איטליה. הדרך אליה עברה בשני מקומות שהיו מיושבים באותה עת: פורוס פלמיני (Forum Flaminii) ליד פוליאנו – היום מתחת לכיכר השוק של העיר – (Foligno) וגשר עתיק (Ponte Sanguinario) שעמד על תילו עד המאה ה-1 לפנה"ס.
לעיר היה מעמד גאוגרפי שליט בפתחו של עמק רחב ידיים, המוקף הרים. העיר הייתה מרכז חשוב של העם האומברי הקדום, אשר בנה חומה מסביב לעיר במאה ה-5 לפנה"ס, ששרידים ממנה עוד נראים בעיר.
על קיומה של הקולוניה הרומית ספולטיום ידוע לנו מכתבי ליביוס. בשנת 217 אחרי קרב טרסימנו הותקפה העיר על ידי חניבעל אך נהדפו על ידי תושביה. בשנים 218 עד 201 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית השנייה היא הייתה לבעלת בריתה של רומא. בכתבי קיקרו הופיע תאורה משנת 95 לפנה"ס: colonia latina in primis firma et illustris. בשנת 80 לפנה"ס במלחמת האזרחים הרומית המושבה הייתה לעיר (municipium). בימי הקיסרות הרומית העיר פרחה אך אין אזכורים אודותיה מלבד אזכור ינותיה.
יהודי ספולטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד היהודים המפורסמים מתושבי העיר היה הרופא דוד די פומיס (dauid de pumis) מ"סיליטו העיר בגליל אומבריה" ממשפחת התפוחים. במבוא לספרו הוא מספר כי משפחת התפוחים המפורסמת, בני שבט יהודה אחרי שהוגלו לאחר חורבן בית שני לרומא, בחרה להתיישב בעיר ספולטו: "הגיעו אליה בשבעים נפש".
ספרו החשוב הוא "צמח דוד"[1], מילון רפואי בשלש שפות: עברית, איטלקית ולטינית. הספר חובר סוף המאה ה-16. הספר חובר בבחרותו, נדפס בשנת שמ"ז (1597) והוא "ביאור מלות קשות בתלמוד ובמדרש כעין ספר ערוך. בחיבור נוסף שלו הוא מברר את "מעלת רופאי ישראל".
באוצר הגדולים אלופי יעקב[2] מובא יחוסו לתשעה דורות, עד הקדוש ר' אליהו. במבוא הוא סיפר עוד על תולדות חייו. בשנת מ"ה (כנראה 1585) היה ב"פירושה" קריה נאמנה (פרוג'ה) ושם למד ולימד דברי חכמים. הוא גורש מהעיר והגיע לעיר פיטיליאנו (Pitigliano) – היום בדרום מחוז טוסקנה[3]. הוא סיפר כי זו "ארץ אוכלת יושביה עבור קלקול האוויר" ושם מתו בני משפחתו. משם ירד לרומא אך לא זכה לחסד, עלה לפירנצה ומשם עבר לוונציה שם מצא את מנוחתו.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ספולטו (באיטלקית)- ספולטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ספולטו (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צמח דוד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ^ כרך ג' עמ' צ"ז
- ^ בעיר הייתה קהילה יהודית מפורסמת והעיר כונתה "ירושלים של מטה"