סקסטוס אמפיריקוס
 | |
| לידה |
המאה ה־2?  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־3? אלכסנדריה, האימפריה הרומית |
| זרם |
פירוניזם |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
רופא, רופא סופר, פילוסוף, סופר |
| מדינה |
רומא העתיקה |
  | |
סקסטוס אמפיריקוס (בערך 160–210) היה פילוסוף, אסטרונום ורופא יווני שחי באלכסנדריה ובאתונה. הוא נודע בעיקר בשל ספרו "תמצית הפירוניזם" שבו סיכם את תורת הספקנות שהחלה עם הפילוסוף פירון מאליס.
סקסטוס אמפיריקוס כתב ספרים רבים שמהם שרדו שלושה בלבד: "תמצית הפירוניזם" (Πυῤῥώνειοι ὑποτυπώσεις, Pyrrhōneioi hypotypōseis) ושני ספרים בשם "נגד המתמטיקאים". בספריו אלה הביע ספקות באשר לידע האנושי בכללו. הפירוניזם מהווה צורה קיצונית של ספקנות שלפיה אין לחרוץ משפט על השאלה אם ניתן לדעת דבר על אודות מהותה של המציאות.
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקסטוס אמפיריקוס טען שקיימות שלוש גישות לבעיית הידע האנושי[1]:
- הדוגמה שלפיה ניתן לגלות את האמת המסתתרת מאחרי המציאות (לשם דוגמה זו של הפילוסופים מן האסכולה הסטואית שגרסו כי ניתן לגלות את האמת האלוהית באמצעות התבונה האנושית).
- גישתם של הפילוסופים מן האקדמיה האפלטונית, ובהם ארקסילאוס וקרנאדס, שלפיה לא ניתן לגלות את האמת בדבר מהותה של המציאות.
- תורת הספקנות שלפיה אין לחרוץ משפט על בעיית הידע האנושי, ויש להמשיך בחקר התנאים שבהם ניתן יהיה לגלות אמת זו.
סקסטוס אמפיריקוס טען כי לכל מי שחורץ משפט על האמת חייב להיות עיקרון המצדיק את עמדתו, אך היות שלכל טיעון אפשר להציג טיעון שכנגד, לא ניתן לאשר עמדה שכזו.
במסה הפילוסופית הגדולה "סנגוריה על רמון סבונד" (ספר 2 פרק 12), שבה סקר את הפירוניזם בהשפעת סקסטוס אמפיריקוס, מישל דה מונטן כתב:
"כדי לחרוץ משפט על המסרים שאותם אנו מקבלים באמצעות החושים יש לנו צורך במכשיר שיפוטי. כדי לוודא את אמיתותו של מכשיר זה אנו זקוקים להוכחה, וכדי לוודא את ההוכחה אנו זקוקים שוב למכשיר, וכך אנו סובבים במעגל קסמים אינסופי... אם נרצה להעדיף מסרים מסוימים על פני אחרים יהיה עלינו לוודא את בחירתנו באמצעות בחירה נוספת, ואת הבחירה השנייה באמצעות בחירה שלישית, וחוזר חלילה."
לדעת סקסטוס אמפיריקוס, שהלך בעקבותיהם של פירון מאליס ושל אנסידמוס, עלינו להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה. אך שלא כארקסילאוס וכקרנאדס, ששללו את האפשרות לדעת דבר בוודאות, הוא לא שלל את האפשרות שקיים ידע אנושי, אלא טען שאין בידע זה משום אמת אובייקטיבית. לשם דוגמה, כאשר מישהו אומר כי הדבש מתוק לחכו, מדובר באמת סובייקטיבית שאיננה אומרת דבר על מהותו האמיתית של הדבש.
סקסטוס אמפיריקוס מזכיר בספרו את היהודים בין דוגמאות לאומות הדבקות בקיום מצוות תזונתיות ומציין ש"יהודי או כהן מצרי יעדיף למות מיד ולא לאכול חזיר" (Hypotyposes, III, 222-223).[2]
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו של סקסטוס אמפיריקוס "תמצית הפירוניזם" תורגם מיוונית ללטינית בידי אנריקוס סטפאנוס (ז'נבה 1562) ובידי גנטיאן ארווט (1569). סקירה תמציתית זו של הפירוניזם הייתה מקובלת באירופה של המאה השש עשרה, המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה, והייתה לה השפעה לא רק על מישל דה מונטן, אלא גם על רבים אחרים, ובהם דייוויד יום וגאורג וילהלם פרידריך הגל. "המילון ההיסטורי והביקורתי" של פייר בל שיצא לאור ב- 1697 וב- 1702, שימש כמקור על אודות רעיונותיו של סקסטוס אמפיריקוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- biography/Empiricus סקסטוס אמפיריקוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)